עוד 13 מיליון לסלייס, מישהו מרוצה
משרד האוצר מבקש עוד 13 מיליון שקל לסלייס. אפי סנדרוב והצוות שסביבו ממשיכים לעבוד, והנפגעים ממשיכים לחכות. אחרי כמעט שלוש שנים אני מסתכל על המעשים, על ההסדרים ועל הגיבוי שהאוצר נותן לפעילות הזאת. עכשיו, לפני הבחירות, הגיע הזמן שהמועמדים יענו גם לנפגעי סלייס.
למה פרשת סלייס נוגעת גם לכסף שלכם
אירוע הסייבר במיטב טרייד מחזיר אותי לשאלות שעלו בפרשת סלייס. משפחות גולדברג וטוקטלי מחזיקות גם ב־FMR, שלפי אתר החברה כ־30% מהמסחר היומי בבורסה בתל אביב עובר במערכותיה. לפי מיטב, לא הייתה גישה לכספי הלקוחות. השאלה היא מה בדקו הרגולטורים בעקבות סלייס ומה השתנה בפיקוח על התשתיות שמשרתות את הציבור.
מי צריך לבחור את האנשים שמפקחים על כספי הפנסיה שלנו?
מי בוחר את האנשים שמפקחים על כספי הפנסיה שלנו?
בכל חודש אנחנו מפקידים כסף לפנסיה, אבל רובנו לא יודעים מי יושב בוועדה שמפקחת על ההשקעות שלו.
המקרה האחרון במגדל העלה שוב את השאלה: האם הגוף שמנהל את הכסף צריך לבחור גם את מי שמפקח עליו? ואם המדינה תבחר במקומו, מי יבדוק את הבחירה שלה?
זו לא ועדת קישוט. זה הכסף שלנו.
אלטשולר שחם מחליפה בעלים: האם החוסכים צריכים לדאוג?
אלטשולר שחם נמכרת: האם כספי הפנסיה והגמל באמת בסכנה?
מכירת השליטה באלטשולר שחם עוררה חששות ושמועות בקרב חוסכים. אבל מה באמת נמכר, מדוע המנכ״ל משקיע כ־180 מיליון שקל, והאם יש סיבה להעביר את הכסף? שמואל פיקסמן, שהיה בין חושפי פרשת סלייס, עושה סדר בין חשדנות מוצדקת לבין פאניקה מיותרת.
המחדל של קרנות ברירת המחדל
עשור אחרי מהפכת הפנסיה: המספרים שמספרים סיפור אחר על קרנות ברירת המחדל
פנסיית חובה: הנטו עולה, המעסיק משלם
מגדילים לצעירים את הנטו ומשאירים את החשבון למעסיק
ההצעה לבטל את הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40 נשמעת מצוין, במיוחד לפני בחירות. אבל המדינה אינה נותנת לעובד כסף חדש, אלא מאפשרת לו לקחת אותו מהחיסכון שלו ומשאירה את מלוא החובה על המעסיק. ככל שהעסקת עובדים נעשית יקרה יותר, כך גדל התמריץ להחליף אותם ב־AI.
יש לכם חובות? אל תתנו לפחד לנהל אתכם
אנשים שנקלעים לחובות עושים לפעמים את הטעויות הגדולות ביותר דווקא מתוך רצון לשלם. טלפון מהבנק, מחברת האשראי או מעורך דין מכניס אותם ללחץ, והם מחפשים כסף בכל מחיר. לקראת יום הכיפורים, אולי הגיע הזמן לעשות חשבון נפש גם על הפחד: מי מפעיל עלינו לחץ, למה אנחנו מאפשרים לו לנהל אותנו, ולמי אנחנו פוגעים דווקא משום שהוא היה שם בשבילנו?
שנה חדשה מתחילה ויש גם סיבות להיות אופטימיים
האם מצב המשק הישראלי השתפר במהלך 2026?כן, במספר מדדים מרכזיים המצב השתפר: האינפלציה ירדה, הריבית ירדה והמשק חזר לצמוח. אבל התמונה עדיין מורכבת. הגירעון, החוב, הוצאות הביטחון ותשואות האג"ח הארוכות ממשיכים להשפיע על מחיר הכסף ועל המשק. לכן 2026 לא מסתיימת כשכל הבעיות מאחורינו, אבל בהחלט עם יותר סיבות לאופטימיות מאשר בתחילתה. מה השתנה בכלכלה […]
בנק ישראל הוריד ריבית, אז למה מחיר הכסף דווקא עלה?
השכר הממוצע עולה, אבל האם העובדים באמת מרגישים את זה?
השכר בישראל ממשיך לעלות, אבל ייתכן שחלק מהעלייה נובע משינוי בהרכב העובדים ולא מהעלאות שכר רחבות. במקביל, בנק ישראל הוריד ריבית, האג״ח הארוכות ירדו ומחיר הכסף לטווח ארוך נשאר גבוה. סקירה שבועית על שוק העבודה, הריבית וההשקעות בAI.
מתי גוף מוסדי הופך לבעל שליטה ולמה דווקא שם הרגולטור נבהל?
אנחנו רוצים שהגופים שמנהלים את הפנסיה שלנו יהיו אקטיביים ויילחמו על הכסף שלנו.
אבל מה קורה כשהם הופכים לאקטיביים מדי?
עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אומר שרוב בדירקטוריון כבר עלול להפוך גוף מוסדי לבעל שליטה בפועל.
ופה משהו לא מסתדר לי.
אותם גופים משקיעים בתשתיות, בנדל"ן, בהשקעות פרטיות ובאשראי. כשחברה לא מחזירה אג"ח, אנחנו אפילו מצפים מהם להפעיל את כל הכוח שיש להם ולהילחם בשבילנו.
אז למה דווקא כשמוסדי מנסה להשפיע דרך הדירקטוריון של חברה ציבורית – שם עובר הקו האדום?
ואולי השאלה האמיתית בכלל אחרת:
ממה הרגולטור חושש יותר? מהסיכון לכספי החוסכים, או מהכוח שהמוסדיים צוברים באמצעות הכסף שלנו?
