מי צריך לבחור את האנשים שמפקחים על כספי הפנסיה שלנו?

ועדת השקעות העמיתים מפקחת על ניהול כספי החוסכים בגוף מוסדי. כיום חבריה ממונים בידי הגוף המוסדי, וב־2022 הציעה רשות שוק ההון להעביר את בחירתם לוועדת מינויים ציבורית. המקרה של שאול קוברינסקי במגדל מחדד את השאלה: איך מרחיקים ניגודי עניינים בלי להניח שמינוי ציבורי מבטיח החלטות נטולות השפעה?

מעדיפים להקשיב? הנה גרסת האודיו של המאמר.

יש לכם קרן פנסיה.
בכל חודש נכנס אליה כסף שלכם ושל המעסיק, אם אתם עצמאים, אתם מפקידים אותו בעצמכם.
הכסף הזה לא יושב בכספת, הוא מושקע במניות, באג"ח, בנדל"ן, בתשתיות, באשראי ובעוד השקעות בארץ ובעולם, אבל מי מפקח על הדרך שבה הכסף הזה מושקע?

אחד הגופים החשובים במערכת הזאת הוא ועדת השקעות העמיתים, רוב החוסכים כנראה מעולם לא שמעו עליה, למרות שהיא עוסקת בהחלטות ובפיקוח שנוגעים לכסף שלהם.
השאלה מי יושב בוועדה הזאת עלתה לאחרונה בעקבות המקרה של שאול קוברינסקי ומגדל. אבל מבחינתי, הסיפור גדול יותר ממינוי אחד בחברת ביטוח אחת.
מי צריך לבחור את האנשים שמפקחים על כספי הפנסיה שלנו?

קודם כול, מהי ועדת השקעות עמיתים?

חברת ביטוח מנהלת כמה סוגים של כסף: יש לה כספים שהיא משקיעה עבור עצמה, אלה כספי הנוסטרו של החברה ויש כספי פנסיה, גמל והשתלמות ששייכים לחוסכים, אלה כספי העמיתים.
ההפרדה הזאת חשובה: כספי העמיתים אינם שייכים לבעלי המניות של חברת הביטוח. ועדת השקעות העמיתים עוסקת בפיקוח על ניהול הכספים האלה: מדיניות ההשקעות, אופן יישומה, ניגודי עניינים והדרך שבה הגוף המוסדי משתמש בכוח ההצבעה שלו בחברות שבהן מושקע הכסף.
זו לא ועדת קישוט. האנשים שיושבים בה משפיעים על הדרך שבה מנוהלים סכומים עצומים מכספי החוסכים.

בקצרה: כספי הפנסיה והגמל שייכים לחוסכים, ולא לבעלי המניות של החברה המנהלת. ועדת השקעות העמיתים עוסקת בפיקוח על ניהול הכספים האלה. בעקבות החשש לניגוד עניינים בין תפקידיו של שאול קוברינסקי במגדל ובשטראוס, עולה מחדש השאלה מי צריך לבחור את חברי הוועדה. מינוי ציבורי עשוי לצמצם את השפעת בעלי השליטה, אבל גם אז צריך לבדוק את מקצועיות החברים, את קשריהם ואת השיקולים שמנחים את החלטותיהם.

ואז הגיע המקרה של מגדל

שאול קוברינסקי, לשעבר יו"ר בנק דיסקונט, מונה בינואר 2026 ליו"ר ועדת השקעות העמיתים של מגדל, המינוי אושר בידי רשות שוק ההון במאי השנה.
אלא שבחודש יולי שטראוס, שבה קוברינסקי מכהן כסגן יו"ר, נכנסה לרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, בעקבות זאת קבעה רשות שוק ההון שהוא לא יוכל להמשיך לכהן בשני התפקידים במקביל.
קוברינסקי עזב את תפקידו במגדל, ויעל כפיר מזר נבחרה להחליפו.
רגע לפני שממשיכים, צריך להסביר מה פירוש השם הזה.

מה זה בכלל תאגיד ריאלי משמעותי?

"תאגיד ריאלי" הוא חברה שפועלת בענפים כמו מזון, תעשייה או נדל"ן, להבדיל מגוף פיננסי כמו בנק או חברת ביטוח.
כשהפעילות של חברה כזאת גדולה מספיק לפי התנאים שנקבעו בחוק, היא עשויה להיכלל ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים.
הרעיון מאחורי חוק הריכוזיות הוא למנוע מצב שבו כוח גדול בעולם העסקים וכוח גדול בעולם הפיננסי מתרכזים באותן ידיים. בשנת 2026 שטראוס נכנסה לרשימה לאחר שמחזור המכירות שלה חצה את הרף הרלוונטי וכך קוברינסקי מצא את עצמו בשני המקומות: סגן יו"ר שטראוס מצד אחד, ויו"ר ועדת השקעות העמיתים במגדל מצד שני.

איפה עלול להיווצר ניגוד עניינים?

לפי הדיווח על עמדת רשות שוק ההון, שטראוס היא ספק גדול של רשתות קמעונאיות שמגדל מחזיקה במניותיהן באמצעות כספי השקעות. מגדל עשויה להידרש להצביע באסיפות בעלי המניות של אותן רשתות.
כשאדם מכהן בתפקיד בכיר גם בשטראוס וגם בוועדה שעוסקת בכספי העמיתים של מגדל, הרשות ראתה בכך פוטנציאל לניגוד עניינים. חשוב לדייק: הדיווח עסק בחשש לניגוד עניינים, לא בטענה שקוברינסקי קיבל החלטת השקעה פסולה.

אני מבין את החשש הזה, צריך לבדוק קשרים עסקיים, להציף אותם ולטפל בהם.
אבל המקרה הזה מחזיר אותי לשאלה רחבה יותר: מי ממנה מלכתחילה את האנשים שיושבים בוועדה?

הרעיון: ועדת מינויים ציבורית

בשנת 2022 פרסם הממונה על שוק ההון דאז, ד"ר משה ברקת, עמדה שקראה לשנות את שיטת המינוי של חברי ועדות השקעות העמיתים.
במקום שהגוף המוסדי ימנה את חברי הוועדה, הוצע שוועדת מינויים ציבורית תבחר אותם.
לפי ההצעה, ועדת המינויים תמונה בידי שר האוצר ותכלול נציגי ציבור ושני דירקטורים חיצוניים של הגוף המנהל.
המטרה הייתה לחזק את עצמאות ועדת ההשקעות מול הגוף המוסדי. זו הייתה הצעה לשינוי, ולא תיאור של שיטת המינוי הקיימת.

אני מבין גם את ההיגיון כאן: אם בעלי השליטה בגוף המוסדי משפיעים על בחירת מי שאמור לפקח על ניהול כספי העמיתים, צריך לשאול עד כמה הוועדה באמת עצמאית, אבל באותה מידה צריך לשאול: האם מינוי באמצעות ועדה ציבורית פותר את כל הבעיה?

גם לאדם "בלתי תלוי" יש השקפת עולם

לאדם שמגיע מעולם העסקים יכולים להיות קשרים עסקיים. הוא יושב בדירקטוריון של חברה. הוא מחזיק מניות. לפעמים אפשר לראות את הקשרים האלה במסמכים ולבדוק מתי הם יוצרים ניגוד עניינים.
איש ציבור או איש אקדמיה יכול להגיע בלי אותו קשר עסקי. אבל גם הוא לא מגיע לשולחן בלי השקפת עולם.
יכולה להיות לו עמדה על השקעה בחברות אנרגיה. על חברות ביטחוניות. על השקעות בישראל לעומת השקעות בחו"ל. על שיקולים סביבתיים וחברתיים.

השקפת עולם אינה זהה לניגוד עניינים עסקי. אני לא טוען שכן.

אני כן אומר שמינוי ציבורי לא הופך אדם לאובייקטיבי באופן אוטומטי. גם בחירה שנראית מקצועית לגמרי יכולה להיות מושפעת מתפיסה של מה ראוי לעשות בכספי החוסכים.
נניח שחברי ועדה בוחנים השקעה בחברת אנרגיה.
חבר אחד רואה בה סיכון סביבתי וכלכלי לטווח ארוך. חבר אחר חושב שההשקעה צריכה להיבחן לפי סיכון ותשואה, בלי להשתמש בכספי הפנסיה כדי לקדם מדיניות סביבתית.

שניהם יכולים להיות אנשי מקצוע רציניים. אבל הם עשויים להגיע להחלטות שונות.
ולכן השאלה אינה רק אם למי שיושב בוועדה יש קשרים עסקיים. צריך לשאול גם לפי אילו שיקולים הוא מקבל החלטות, ועד כמה הם גלויים לחוסכים.

זה הכסף של החוסכים

יש אנשים שחושבים שגוף מוסדי צריך להשתמש בכוח שלו כדי להשפיע על חברות בנושאים סביבתיים וחברתיים.
יש אחרים שחושבים שמנהל כספי פנסיה קיבל משימה ממוקדת יותר: לנהל את הכסף לטובת החוסכים, ולא לקדם באמצעותו את השקפת העולם האישית שלו.
אפשר להתווכח על זה, אבל אי אפשר לדלג על הוויכוח.

כי הכסף הזה אינו של חבר ועדת ההשקעות. הוא גם לא של הרגולטור, ולא של בעלי המניות בחברת הביטוח, הוא של החוסכים.

גם לבעלי המניות יש מה להפסיד

כאן חשוב לדייק גם מהכיוון השני.
למגדל יש ועדת השקעות נפרדת לכספי הנוסטרו שלה, וועדה לכספי העמיתים. קוברינסקי עמד בראש ועדת העמיתים, אם השקעה בתיק הפנסיה יורדת, ההפסד הישיר הוא של החוסכים באותו תיק, ולא של בעלי המניות בחברת הביטוח.

אבל מי שחושב שלבעלי המניות לא אכפת מתוצאות ההשקעות של העמיתים, מפספס את הדרך שבה העסק עובד.
תסתכלו על אלטשולר שחם: עוד לפני הדיווח על העסקה עם ווישור, החברה דיווחה שכספי עמיתים עוברים ממנה למתחרים, כשחוסכים וסוכנים מאבדים אמון, הכסף יכול לזוז מהר.
ועכשיו, כשמדברים על שינוי השליטה, כל שיחה של סוכן עם לקוח על ניוד קופה מוסיפה ללחץ. החברה צריכה להסביר למה כדאי להישאר, זה מראה כמה המוניטין שלה חשוב לה.

כשכסף יוצא, החברה מנהלת פחות נכסים, לאורך זמן זה עלול לפגוע בהכנסות מדמי ניהול, ברווחים ובשווי המניה.
אז נכון, בעלי המניות לא מפסידים ישירות כשהתשואה בקופה של העמית נמוכה, אבל אם החוסכים עוזבים בגלל התשואות או בגלל אובדן אמון, בעלי המניות בהחלט מרגישים את זה.

אז מי צריך לבחור את הוועדה?

יש כאן שלושה גורמיםף החוסכים, שהכסף הוא שלהם, הגוף המוסדי ובעלי המניות שלו, שמנהלים את העסק ונושאים בתוצאות העסקיות של הצלחתו או כישלונו והרגולטור, שתפקידו לפקח על הפעילות ולהתערב כשיש בעיה.

אני רוצה רגולטור חזק, כזה שבודק מינויים, מטפל בניגודי עניינים ומתערב כשכספי החוסכים עלולים להיפגע, אבל אם אנחנו חוששים מההשפעה של בעלי הגוף המוסדי על בחירת המפקחים על כספי העמיתים, צריך לשאול באותה נשימה גם כמה השפעה ראוי לתת למדינה על הבחירה הזאת. עצמאות מהגוף המוסדי לא אומרת בהכרח עצמאות מכל השפעה אחרת, זו השאלה שצריך לברר לפני שמחליפים שיטת מינוי אחת בשיטה אחרת.

בסוף זו לא ועדת קישוט

אפשר לשנות את שיטת המינוי,. אפשר להקים ועדת מינויים ציבורית, אפשר לקבוע כללים מחמירים יותר לגילוי קשרים ולמניעת ניגודי עניינים, אבל שום שיטת מינוי לא תפטור אותנו מלבדוק מי יושב סביב השולחן, איך הוא חושב, ואיך הוא מקבל החלטות.

בעיניי המבחן צריך להיות ברור: האם חברי הוועדה מקצועיים? האם הקשרים שלהם גלויים? האם אפשר לפקח על ההחלטות שלהם? והאם הם זוכרים שהכסף שעליו הם מחליטים אינו שלהם? הוא שלנו.

שאלות ותשובות לסוף המאמר

מהי ועדת השקעות עמיתים?
ועדה שעוסקת בפיקוח על ניהול כספי החוסכים בגוף מוסדי, ובכלל זה מדיניות ההשקעות, ניגודי עניינים והצבעות בחברות שבהן מושקעים הכספים.

מה ההבדל בין כספי עמיתים לנוסטרו?
כספי העמיתים שייכים לחוסכים. נוסטרו הוא תיק ההשקעות שמנוהל עבור חברת הביטוח עצמה. במגדל פועלות ועדות השקעות נפרדות לשני סוגי הכספים.

למה לבעלי המניות אכפת מתשואות כספי העמיתים?
תשואות חלשות לאורך זמן עלולות לפגוע באמון, להביא למעבר חוסכים למתחרים ולהקטין את הנכסים שהחברה מנהלת ואת הכנסותיה מדמי ניהול.

האם המדינה כבר בוחרת את חברי ועדת השקעות העמיתים?
לא לפי ההצעה המתוארת במאמר. ב־2022 רשות שוק ההון הציעה להעביר את בחירת החברים לוועדת מינויים ציבורית; זו הייתה הצעה לשינוי שיטת המינוי, ולא הסבר לשיטה שכבר פועלת.

מה הייתה הבעיה במינוי של שאול קוברינסקי?
רשות שוק ההון ראתה פוטנציאל לניגוד עניינים בין כהונתו כסגן יו"ר שטראוס לבין כהונתו כיו"ר ועדת השקעות העמיתים במגדל. מדובר בחשש לניגוד עניינים, ולא בקביעה שקיבל החלטת השקעה פסולה.

רוצים לבדוק מי מנהל את החיסכון הפנסיוני שלכם ואיך הוא מושקע? אפשר לפנות אליי בוואטסאפ.