בנק ישראל הוריד ריבית, אז למה מחיר הכסף דווקא עלה?

בנק ישראל הוריד את הריבית ל 3.25%, אבל האג״ח הארוכות בישראל דווקא ירדו.
התשואות הארוכות מושפעות לא רק מהריבית, אלא גם מהחוב, מהגירעון, מהאינפלציה ומהסיכון בשוק.
הורדת הריבית תמכה בבורסה המקומית, במיוחד במניות הנדל״ן ובמדד ת״א 90.
העלייה החריגה בשכר בישראל התמתנה ביולי, אך עדיין לא ברור כמה ממנה הגיעה לרוב העובדים.
מחיר הנפט מתקרב ל־100 דולר ועלול להחזיר לחצים אינפלציוניים לארה״ב, לאירופה וגם לישראל.
ההכנסות מתשתיות AI כבר גדלות, אבל החברות ממשיכות להשקיע ולגייס חוב בקצב גבוה.

להאזנה: השכר עולה, הריבית יורדת, אז למה מחיר הכסף נשאר גבוה?

בנק ישראל הוריד את הריבית, אבל מחיר הכסף לטווח ארוך לא בהכרח ירד. הריבית הקצרה נקבעת בעיקר על ידי בנק ישראל, בעוד שתשואות האג״ח הארוכות נקבעות בשוק ומושפעות גם מהחוב, מהגירעון, מהאינפלציה וממחירי האנרגיה. לכן אפשר לראות הורדת ריבית ובאותו זמן עלייה בעלויות המימון הארוכות.

בנק ישראל הוריד השבוע את הריבית בפעם השלישית ברציפות, ל3.25%. לכאורה, הכסף אמור להיות זול יותר. אבל באותו שבוע האג"ח הארוכות בישראל ירדו, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה לכ4.8%, וגם באירופה התשואות המשיכו לעלות.
זה לא באמת סותר. הריבית של בנק ישראל קובעת בעיקר את מחיר הכסף הקצר. כשמגיעים להלוואות לעשר, לעשרים או לשלושים שנה, השוק כבר מסתכל על דברים אחרים: חוב, גירעון, אינפלציה, מחירי נפט והסיכון שמישהו יצטרך להחזיר את כל הכסף הזה בעתיד.

בשבוע שעבר השארתי שלוש שאלות פתוחות: מה אומרות לנו האג"ח הארוכות, האם העלייה בשכר בישראל באמת מגיעה לרוב העובדים, והאם כבר רואים תוצאות אמיתיות מההשקעות ב AI.
השבוע קיבלנו תשובה די ברורה בנושא האג"ח, תשובה חלקית בנושא השכר, וב AI קיבלנו עוד מספרים גדולים. השאלה היא אם המספרים האלה כבר מצדיקים את כל הכסף שנשפך לשם.

הריבית ירדה, אבל האג"ח הארוכות לא קנו את הסיפור

אחרי הורדת הריבית ראינו בדיוק את ההבדל בין הטווח הקצר לטווח הארוך, האג"ח הקצרות והבינוניות עלו, כי הן מושפעות יותר ישירות מהריבית של בנק ישראל. אבל לפי בנק הפועלים, האג"ח השקליות הארוכות ירדו ביותר מ1%.
למה? כי מי שקונה אג"ח לעשר או לעשרים שנה לא מסתכל רק על ההחלטה שבנק ישראל קיבל השבוע.
הוא רוצה לדעת מה יקרה לאינפלציה, כמה כסף המדינה תצטרך לגייס, מה יהיה הגירעון ומה יקרה בעולם.

גם ציפיות האינפלציה בישראל עלו לאורך העקום, ובטווחים הארוכים הן כבר עברו את רמת ה־2%. בארה"ב התשואה לעשר שנים הגיעה לכ־4.78%, ובאירופה נמכרו אג"ח ממשלתיות על רקע העלייה במחירי האנרגיה והציפייה להמשך העלאות ריבית.
זאת בדיוק הנקודה שעליה כתבתי בשבוע שעבר: בנק מרכזי יכול להוריד את הריבית, אבל הוא לא יכול להכריח משקיעים להלוות כסף למדינה לעשרים שנה במחיר נמוך.
אז לגבי השאלה הראשונה, פה התשובה די ברורה: האג"ח הארוכות כבר לא מדברות רק על מדד המחירים הבא, הן מדברות על החוב, על הגירעון ועל כמות הכסף שמדינות וחברות צריכות לגייס.

הורדת הריבית עשתה טוב לבורסה בישראל

השוק המקומי דווקא אהב את הורדת הריבית: מדד ת"א 35 עלה בכ2.2%, ת"א 125 עלה בכ 2.9% ות"א 90 עלה בכ 5.5%. מדד הנדל"ן זינק בכ 7.2% ומדד הבנקים עלה בכ 3.7%.
זה הגיוני. חברות נדל"ן חיות על אשראי: כשהריבית יורדת, עלויות המימון שלהן יכולות לרדת ושווי הנכסים שלהן יכול לעלות. גם חברות מקומיות קטנות ובינוניות, שנמצאות יותר במדד ת"א 90, רגישות מאוד למה שקורה בתוך המשק הישראלי.
אבל פה צריך להיזהר לא להתבלבל בין העלייה בבורסה לבין מצב המשק עצמו. הצמיחה ברבעון השני נראתה מצוין בכותרת, אבל חלק ממנה הגיע מייצור של חברות ישראליות בחו"ל ומהתאוששות לאחר הרבעון הראשון. בתוך ישראל התמונה פחות חזקה.

הרכישות הריאליות בכרטיסי אשראי ירדו ביולי בכ1% לעומת יוני, וגם באוגוסט לא רואים כרגע האצה ברורה בצריכה. כלומר, אנשים ממשיכים לקנות, אבל אין פה איזו התנפלות שמעידה שהמשק חזר לטוס.
גם הראל וגם בנק הפועלים חושבים שבנק ישראל יעצור עכשיו: הראל מעריכים שהריבית תרד ל3% בתוך חצי שנה. בנק הפועלים מעריכים שהיא תישאר 3.25% גם בעוד שנה. אני לא חושב שהוויכוח על עוד רבע אחוז הוא הדבר החשוב, מה שחשוב הוא שאף אחד מהם לא מצפה עכשיו לרצף מהיר של הורדות: האינפלציה בישראל אומנם נמוכה, אבל השקל נחלש השבוע, הנפט עלה והסיכונים הביטחוניים והתקציביים לא נעלמו.

ומה קרה לשכר בישראל?

ביוני השכר הממוצע של העובדים הישראלים עלה בקצב של כמעט 8%. זה היה נתון חריג, ולכן שאלתי בשבוע שעבר אם רוב העובדים באמת קיבלו העלאה כזאת או שהממוצע עלה בגלל שינוי בהרכב העובדים.
ביולי קצב העלייה כבר התמתן בצורה משמעותית, למרות שהוא עדיין גבוה. במקביל, מספר המשרות עלה רק מעט ונשאר כמעט ללא שינוי לעומת יולי בשנה שעברה.
זה מחזק את החשד שהמספר של יוני היה לפחות בחלקו עניין של הרכב העובדים: אם בתקופה מסוימת יש פחות עובדים בשכר נמוך או יותר עובדים בענפים עם שכר גבוה, השכר הממוצע עולה גם בלי שרוב העובדים קיבלו העלאה.

מצד שני, בנק הפועלים מציינים שהשכר במגזר העסקי, בלי ההיי טק, עלה במרץ עד מאי בכ5.4% לעומת התקופה המקבילה. לכן אי אפשר להגיד שהכול משחק סטטיסטי ושאין בכלל עלייה בשכר.
אז גם השבוע העלייה החריגה של יוני כבר התמתנה, אבל עדיין צריך לראות מה קרה בתוך הענפים ובתוך קבוצות השכר, ולא רק לממוצע של כולם ביחד.

בארה"ב שוב מדברים על העלאת ריבית

בארה"ב נוספו באוגוסט 162 אלף משרות, כמעט פי שלושה מהתחזיות. שיעור האבטלה נשאר 4.1%, ומדד מנהלי הרכש בענפי השירותים עלה ל55.4 נקודות.
זה נשמע כמו דוח תעסוקה חזק מאוד. אבל כשנכנסים פנימה התמונה יותר רגועה. כמעט שני שלישים מהמשרות נוספו במסעדות, במלונאות ובחינוך ברשויות המקומיות. בשלושת החודשים האחרונים נוספו בממוצע רק כ71 אלף משרות בחודש.

כלומר, החשש מקריסה בשוק העבודה ירד, אבל זה עדיין לא אומר שחזרנו לשוק עבודה רותח. עכשיו הכול עובר למדד המחירים בארה"ב.
אם האינפלציה תפתיע כלפי מעלה, הפד יוכל להעלות ריבית, אם היא תהיה מתונה, הוא יוכל להמתין. אחרי תקופה ארוכה שבה דיברו על הורדות ריבית, עצם העובדה שהשוק חזר לדבר על העלאה אומרת כמה מהר התמונה השתנתה.

הנפט חזר לתמונה, וזה משפיע על הכול

מחיר הנפט שוב מתקרב ל100 דולר לחבית בעקבות חילופי האש במפרץ הפרסי והחשש מפגיעה בתנועה במצרי הורמוז. זה לא סיפור שנשאר רק בתחנות הדלק: נפט יקר יותר מעלה את עלויות ההובלה, התעופה והייצור ואם הוא נשאר גבוה לאורך זמן, העלויות האלה מתחילות לעבור גם למחירים שאנחנו משלמים.

באירופה הבעיה אפילו גדולה יותר: שם יש גם רמות נמוכות יחסית של גז באחסון ועלייה במחירי המזון, לכן הבנק המרכזי האירופי צפוי להעלות ריבית והשאלה היא כבר לא אם תהיה העלאה השבוע, אלא אם זאת תהיה ההעלאה האחרונה השנה.

גם בישראל הורידו זמנית את הבלו על הדלק בחצי שקל, זה צפוי להוריד את מדד ספטמבר, אבל זו הורדה זמנית. כשההפחתה תסתיים, המחיר יכול לחזור למדד הבא.
במילים פשוטות, אפשר להוריד מס לחודשיים ולהרגיע את המדד, אבל אי אפשר לבטל באמצעות זה את העלייה במחיר הנפט בעולם.

AI: ההכנסות כבר מגיעות, אבל גם החובות

בשבוע שעבר כתבתי שהחברות משקיעות סכומי עתק במרכזי נתונים, שבבים, חשמל ותשתיות, אבל ההשקעה מגיעה לפני התוצאה. קודם מוציאים את הכסף, ורק אחר כך מגלים אם באמת הייתה תוספת לפריון ולהכנסות.
השבוע קיבלנו עוד הוכחה שהביקוש לתשתיות AI אמיתי: לפי אינטראקטיב ישראל, ההכנסות של דל עלו ברבעון ב־58%, וההכנסות מחטיבת תשתיות מרכזי הנתונים עלו ב89%. רק משרתי AI נכנסו לדל 16.4 מיליארד דולר.
גם אצל אורקל המספרים עצומים: צבר ההתחייבויות העתידיות שלה הגיע לכ638 מיליארד דולר, וחלק משמעותי ממנו קשור לחוזי AI וענן.

אבל לצד ההכנסות יש גם חשבון: אורקל משקיעה סכומים גדולים מאוד במרכזי נתונים, שרתים, שבבים, חשמל ורשתות תקשורת, תזרים המזומנים החופשי שלה היה שלילי בשנת הכספים האחרונה, והיא גייסה הון וחוב כדי לממן את ההתרחבות.
אז כן, מי שמוכר את האתים בתקופת הבהלה לזהב כבר מרוויח: דל מוכרת שרתים, אנבידיה מוכרת שבבים ואורקל מוכרת תשתיות ענן, אבל השאלה הגדולה היא עדיין מה קורה אצל הלקוחות שקונים את כל זה, האם הם מצליחים לייצר יותר עם אותם עובדים? האם הם חוסכים כסף? האם ההכנסות שלהם גדלות מספיק כדי להצדיק את ההוצאה?

השבוע קיבלנו עוד תשובה מצד ספקי התשתיות. עדיין לא קיבלנו תשובה מלאה מצד מי שמשלם עליהן.

הזווית שלי

אני חושב שהשבוע קיבלנו דוגמה טובה מאוד למה שניסיתי להסביר בסקירה הקודמת: בנק ישראל הוריד ריבית, והבורסה עלתה. אבל באותו זמן האג"ח הארוכות ירדו, בארה"ב חזרו לדבר על העלאת ריבית, באירופה עומדים להעלות ריבית, והנפט שוב מתקרב ל־100 דולר.
במקביל, חברות הטכנולוגיה ממשיכות להוציא ולגייס סכומי עתק עבור AI: חלקן כבר רואות הכנסות, אבל ההשקעה והחוב מגיעים מהר מאוד.

כל הדברים האלה מתחברים לאותה נקודה: מחיר הכסף לא נקבע רק בחדר שבו יושבים נגידי הבנקים המרכזיים, הוא נקבע גם בשוק, ושם מסתכלים על הסיכון לטווח ארוך.
לכן הורדת ריבית של רבע אחוז היא חדשות טובות, אבל היא לא פותרת בעיה של חוב גדול, גירעון גבוה או השקעה שעדיין לא הוכיחה את עצמה.

מה זה אומר על המבנה הפיננסי שלנו?

מי ששומע שבנק ישראל הוריד ריבית יכול לחשוב שעכשיו כל ההלוואות עומדות להיות זולות יותר. זה לא עובד ככה.
חוב קצר בריבית משתנה יכול ליהנות יחסית מהר מהורדת ריבית, אבל משכנתה ארוכה, אג"ח או הלוואה עסקית מושפעות גם מהתשואות בשוק ומהסיכון של מי שלווה את הכסף.

אותו הדבר נכון גם בהשקעות: הורדת הריבית תמכה השבוע במניות הנדל"ן ובחברות המקומיות, אבל היא לא מחקה את עלויות המימון הגבוהות ולא את הסיכון שהאינפלציה תחזור דרך מחירי האנרגיה.
בסופו של דבר, השאלה היא לא רק אם הריבית ירדה ברבע אחוז, השאלה היא אם המשפחה, העסק או החברה בנויים להחזיק מעמד גם כשצריך למחזר חוב במחיר גבוה יותר.

מה אני בודק בשבוע הבא?

אני לא רוצה לפתוח בכל שבוע רשימה חדשה של שאלות ואחרי שבוע לשכוח ממנה, לכן אני ממשיך עם אותן שאלות, ורק בודק אם הגיע מידע חדש.
השבוע יתפרסם מדד המחירים בארה"ב: הוא יראה אם העלייה בנפט כבר מתחילה לחלחל לאינפלציה הרחבה, ואם הפד באמת מתקרב להעלאת ריבית.

בנוסף יתפרסם הדוח של אורקל, מעבר לצמיחה בענן, מעניין לראות אם היא מצליחה להפוך את צבר החוזים הגדול להכנסות ולשפר את תזרים המזומנים מול ההשקעות העצומות בAI.
לגבי השכר בישראל, אני עדיין מחכה לנתונים מפורטים יותר, אין טעם להכריז שהשאלה נסגרה רק בגלל שעוד ממוצע חודשי עלה או ירד.

בדיקת איתנות המשק

צמיחה: חיובי, אבל פחות חזק מהכותרת.
המשק ממשיך לצמוח, אבל הצריכה המקומית לא מראה כרגע האצה ברורה.

אינפלציה: חיובי כרגע, אבל הנפט הוא סיכון.
האינפלציה בישראל נמוכה, אך נפט יקר ושקל חלש יותר יכולים לשנות את התמונה.

שוק העבודה: יציב.
מספר המשרות כמעט לא השתנה לעומת השנה שעברה, ולא רואים כרגע התחממות חריגה.

שכר: עדיין במעקב.
העלייה החריגה של יוני התמתנה ביולי. עדיין לא ברור כמה ממנה באמת הגיעה לרוב העובדים.

נדל"ן: קיבל זריקת עידוד מהריבית.
מניות הנדל"ן עלו בחדות, אבל הענף עדיין תלוי גם במחיר האשראי לטווח ארוך.

עלויות מימון: דורש זהירות.
הריבית הקצרה בישראל ירדה, אבל התשואות הארוכות בארץ ובעולם עלו.

מצב פיסקלי: דורש מעקב.
האג"ח הארוכות ממשיכות לתמחר גם חוב, גירעון וסיכון, ולא רק את החלטת הריבית הקרובה.

איתנות כללית: יציבה, אבל רגישה למחיר הכסף ולאנרגיה.
הורדת הריבית עוזרת, אבל היא אינה פותרת את הסיכון של חוב יקר ושל אינפלציה שמגיעה מבחוץ.

שאלות ותשובות

למה תשואות האג״ח הארוכות עלו אחרי שבנק ישראל הוריד ריבית?

כי האג״ח הארוכות מושפעות גם מהאינפלציה הצפויה, מהגירעון, מהיקף החוב ומהתשואות בעולם. הורדת הריבית משפיעה יותר על החלק הקצר של שוק האג״ח ואינה מבטיחה שמחיר הכסף לטווח ארוך ירד.

האם הורדת הריבית מוזילה מיד את כל ההלוואות?

לא. הלוואות בריבית משתנה יכולות להגיב יחסית מהר, אבל משכנתאות והלוואות ארוכות מושפעות גם מתשואות האג״ח, מתקופת ההלוואה ומהסיכון של הלווה.

האם העלייה בשכר בישראל באמת הגיעה לרוב העובדים?

עדיין אין תשובה מלאה. העלייה החריגה של יוני התמתנה ביולי, וייתכן שחלק ממנה נבע משינוי בהרכב המועסקים. מצד שני, גם השכר במגזר העסקי ללא היי־טק עלה בקצב גבוה יחסית.

האם ההשקעות בAI כבר משפרות את הפריון?

בחלק מהחברות כבר רואים עלייה בהכנסות ובפעילות, בעיקר אצל מי שמוכר שבבים, שרתים ושירותי ענן. עדיין מוקדם לקבוע אם הלקוחות שקונים את התשתיות מצליחים לייצר מספיק הכנסות וחיסכון כדי להצדיק את ההשקעה.

רוצים לבדוק איך סביבת הריבית משפיעה על המבנה הפיננסי שלכם?

הורדת ריבית של רבע אחוז היא רק חלק מהתמונה. לפני שממחזרים חוב, לוקחים הלוואה או משנים השקעה, צריך לבדוק את כל המבנה הפיננסי ולא רק את הכותרת האחרונה. למידע נוסף על מבנה פיננסי.

מקורות

הסקירה הקודמת: האינפלציה יורדת, אבל האג"ח מספרות סיפור אחר
בנק הפועלים, סקירה שבועית, 7 בספטמבר 2026
הראל פיננסים, סקירה מקרו־כלכלית שבועית, 8 בספטמבר 2026.
אינטראקטיב ישראל, סקירה שבועית, 6 בספטמבר 2026
המידע במאמר נועד להסבר כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לביצוע פעולה.