שנה חדשה מתחילה ויש גם סיבות להיות אופטימיים
האם מצב המשק הישראלי השתפר במהלך 2026?כן, במספר מדדים מרכזיים המצב השתפר: האינפלציה ירדה, הריבית ירדה והמשק חזר לצמוח. אבל התמונה עדיין מורכבת. הגירעון, החוב, הוצאות הביטחון ותשואות האג"ח הארוכות ממשיכים להשפיע על מחיר הכסף ועל המשק. לכן 2026 לא מסתיימת כשכל הבעיות מאחורינו, אבל בהחלט עם יותר סיבות לאופטימיות מאשר בתחילתה. מה השתנה בכלכלה […]
בנק ישראל הוריד ריבית, אז למה מחיר הכסף דווקא עלה?
השכר הממוצע עולה, אבל האם העובדים באמת מרגישים את זה?
השכר בישראל ממשיך לעלות, אבל ייתכן שחלק מהעלייה נובע משינוי בהרכב העובדים ולא מהעלאות שכר רחבות. במקביל, בנק ישראל הוריד ריבית, האג״ח הארוכות ירדו ומחיר הכסף לטווח ארוך נשאר גבוה. סקירה שבועית על שוק העבודה, הריבית וההשקעות בAI.
מתי גוף מוסדי הופך לבעל שליטה ולמה דווקא שם הרגולטור נבהל?
אנחנו רוצים שהגופים שמנהלים את הפנסיה שלנו יהיו אקטיביים ויילחמו על הכסף שלנו.
אבל מה קורה כשהם הופכים לאקטיביים מדי?
עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אומר שרוב בדירקטוריון כבר עלול להפוך גוף מוסדי לבעל שליטה בפועל.
ופה משהו לא מסתדר לי.
אותם גופים משקיעים בתשתיות, בנדל"ן, בהשקעות פרטיות ובאשראי. כשחברה לא מחזירה אג"ח, אנחנו אפילו מצפים מהם להפעיל את כל הכוח שיש להם ולהילחם בשבילנו.
אז למה דווקא כשמוסדי מנסה להשפיע דרך הדירקטוריון של חברה ציבורית – שם עובר הקו האדום?
ואולי השאלה האמיתית בכלל אחרת:
ממה הרגולטור חושש יותר? מהסיכון לכספי החוסכים, או מהכוח שהמוסדיים צוברים באמצעות הכסף שלנו?
עכשיו הבחירות. אם לא תילחמו על הכסף שלכם עכשיו, אז מתי?
900 מיליון שקל נעלמו ובמערכת הבחירות כולם שותקים
כ7,500 חוסכים עדיין מחכים לכ900 מיליון שקל שהועברו לחו״ל. דווקא עכשיו, בשנת בחירות, הימין והשמאל כמעט לא מדברים על סלייס וגם הנהגת הנפגעים חייבת להתעורר.
הוראה 329: מה באמת הולך להשתנות בשוק האשראי מהראשון לחודש אוקטובר
הבנקים מקשיחים את האשראי: מה ישתנה ב1 באוקטובר?
הוראה 329 עשויה להעביר חלק מהביקוש לאשראי מהבנקים לשוק החוץ־בנקאי ולהגדיל את החשיבות של מבנה פיננסי ודירוג אשראי.
בפנסיה, ״לא נעים לי״ יכול לעלות בקצבת נכות
היא עבדה במקום אחד במשך 40 שנה וסמכה על המערכת. כשהגיעה שעת המצוקה, התברר שהצבירה נמצאת בקרן אחת וההפקדות בקרן אחרת, והכיסוי שעליו סמכה לא היה שם בשבילה. מקרה אמיתי שממחיש למה בפנסיה אסור להגיד „לא נעים לי”, ולמה חייבים לוודא שהצבירה וההפקדות מנוהלות יחד.
מה ההבדל בין עיתונאי לסוכן ביטוח? קוראים לזה אחריות
שאול אמסטרדמסקי מלמד את הציבור כיצד להתנהל מול סוכני ביטוח. אבל יש הבדל אחד שהוא שכח להזכיר: סוכן ביטוח אחראי מקצועית לדברים שלו ועלול להיתבע. עיתונאי טועה, וממשיך לתוכנית הבאה.
במאמר אני בודק את הטענות שהוצגו בתוכנית על ביטוח חיים, את הסיפור של האלמנה ואת המסמכים שלא הוצגו לצופים. וגם: מה קרה כשמסרתי לאמסטרדמסקי כבר ב2022 מידע על שוד כספי הפנסיה בפרשת סלייס.
מפרנסי העיר לחשודים המיידיים: איך הפך איש העסקים לאויב הציבור?
פעם קראו לאנשים שהחזיקו את הפעילות הכלכלית של הקהילה „פרנסי העיר”. היום מספיק שאדם רוצה להרוויח כדי להציג אותו כבעל אינטרס שצריך לחשוד בו.אבל גם לפקיד, לרגולטור, לפוליטיקאי ולפעיל הציבורי יש אינטרסים. ההבדל הוא שהאינטרס של איש העסקים גלוי: הוא השקיע כסף ורוצה להרוויח. האינטרס הפוליטי או המוסדי מסתתר לפעמים מאחורי מילים כמו „טובת הציבור” […]
משכתם תגמולים במקום פיצויים? הכסף הקל שיכול לעלות לכם ביוקר
רציתם למשוך פיצויים והציעו לכם פי שניים? תבדקו מאיפה הכסף מגיע
אחרי שעוזבים עבודה, הבירוקרטיה של הפיצויים יכולה להיות כאב ראש. ואז מגיעה ההצעה לכסף מהיר דרך התגמולים. אבל מאחורי הכסף הזה יכולים להסתתר מס של 35%, פגיעה בחיסכון ובכיסוי הביטוחי. ויש גם אפשרות אחרת שכדאי לבדוק לפני שמושכים.
סקירה שבועית: האינפלציה יורדת, אבל האג"ח מספרות סיפור אחר
האינפלציה יורדת, אז למה הכסף לטווח ארוך מתייקר?
תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב זינקו למרות הציפייה להתמתנות באינפלציה. האם השוק כבר מודאג יותר מהחוב ומהגירעון מאשר מהחלטת הריבית הבאה?
