הריבית בישראל ירדה, אבל המימון לטווח ארוך עדיין יקר ואין הסכמה שהפחתות הריבית יימשכו. אחרי החגים אני חוזר לשאלות מהסקירה הקודמת: מה השתנה באינפלציה, מה קורה בשוק העבודה ולמה מניות הטכנולוגיה מציגות תמונה שונה משאר השוק ומה זה אומר מבחינתנו? לתכנן את ההחזרים לפי הריבית של היום, לשמור כסף זמין ולהתאים את החיסכון למועד שבו נצטרך אותו.
מעדיפים להקשיב? האזינו לסקירה
למה הכסף עדיין יקר כשהריבית יורדת?
כי ריבית בנק ישראל היא רק חלק ממחיר הכסף. במימון לטווח ארוך משפיעים גם האינפלציה הצפויה, תשואות האג״ח, הסיכון ותקופת ההלוואה. לכן הפחתת ריבית לא מבטיחה שכל הלוואה תוזל באותו קצב.
לפני החגים כתבתי שיש סיבות להיות אופטימיים: האינפלציה בישראל התמתנה, הריבית ירדה והמשק חזר לצמוח, אבל נשארנו עם כמה שאלות: האם הריבית תמשיך לרדת? האם הכסף לטווח ארוך יוזל? ומה קורה בשוק העבודה? עכשיו, כשחוזרים לסקירות, אפשר לראות איפה התקדמנו ואיפה עדיין אין תשובה.
בסקירה הקודמת כתבתי שהורדת ריבית לא פותרת הכול. החומרים שהתפרסמו מאז מחזקים את הנקודה הזאת. האם הריבית בישראל תמשיך לרדת? כרגע, אין הסכמה על ההמשך: הראל מעריכה שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה. היא מציינת את עליית הריבית בעולם ואת הפיחות בשקל בין הגורמים שמצמצמים את האפשרות להפחתה נוספת. מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, הולך רחוק יותר בריאיון לכלכליסט ומעריך שהריבית בישראל כבר מיצתה את הירידות. לדעתו, הסיכון לאינפלציה מכאן הוא בעיקר כלפי מעלה.
אז האם הסתיימו הפחתות הריבית? עדיין מוקדם לקבוע, אבל מי שבנה על רצף של הפחתות, צריך להביא בחשבון גם אפשרות שהריבית תישאר במקום.
ומה עם האינפלציה, השיפור נשמר?
הראל עדיין צופה אינפלציה של 2% ב 12 המדדים הבאים. זאת תחזית קדימה, ולא נתון האינפלציה שכבר נמדד.
בינתיים, ההפחתה הזמנית בבלו על הבנזין מורידה את התחזית למדד אוקטובר, אבל בהראל מעריכים שחלק מההשפעה יתהפך בנובמבר אם ההנחה לא תוארך, כלומר, אפשר לקבל מדד קצת יותר נוח בגלל החלטה על מס, בלי שמחיר הנפט או בעיית האספקה באמת השתנו. צריך לבדוק מה עומד מאחורי המספר.
אם הריבית ירדה, למה הכסף עדיין יקר?
זאת אחת הנקודות המרכזיות שהעליתי לפני החגים, והיא ממשיכה ללוות אותנו: לפי IBI, תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב לעשר שנים עלתה בספטמבר מ 4.76% ל 5.29%. הסקירה מציינת גם את החשש מהחובות הממשלתיים ואת דרישת המשקיעים לפיצוי גבוה יותר על הסיכון.
הבנק המרכזי קובע את הריבית הקצרה, אבל המדינה והחברות צריכות למצוא מי שילווה להן כסף לשנים קדימה, המשקיעים מסתכלים גם על האינפלציה, החוב והסיכון.
לכן, התשובה לשאלה מהסקירה הקודמת נשארת אותה תשובה: הורדת ריבית לא מבטיחה שהמימון לטווח ארוך יוזל באותו קצב.
ומה קורה בשוק העבודה? כאן מתחילים לראות התמתנות: לפי הראל, קצב עליית השכר הממוצע בישראל ירד לכ4% בשנה שהסתיימה באוגוסט, לעומת כמעט 7% לפני כמה חודשים. הגידול במשרות נשען בעיקר על חינוך ובריאות, בעוד שבמגזר העסקי מספר המשרות כמעט לא השתנה.
בארה״ב, הבינלאומי מציין דוח תעסוקה חלש ועלייה באבטלה ל 4.2%. הנתונים האלה הפחיתו את הציפייה להעלאת ריבית קרובה.
בסקירה הקודמת העליתי את השאלה אם חברות יוכלו לצמוח בלי להגדיל את מספר העובדים באותו קצב: הנתונים החדשים מצדיקים להמשיך לעקוב, אבל הם עדיין לא מוכיחים שה AI הוא הסיבה להאטה בגיוס עובדים.
והבורסה? תלוי על איזה חלק מסתכלים
בספטמבר הנאסד״ק עלה ב 1.9%, בעוד שהדאו ג׳ונס ירד ב 4.3% והראסל 2000 ירד ב 5.4%, לפי IBI. הטכנולוגיה והשבבים תמכו במדדים, אבל חלקים אחרים בשוק הציגו תמונה חלשה יותר. שטרית דווקא נשאר אופטימי לגבי המניות האמריקאיות, בזכות הצמיחה ורווחי החברות, זאת הערכה שמזכירה לנו שגם בסביבת ריבית גבוהה, לא כל חברה נמצאת באותו מצב.
מה נשאר פתוח להמשך?
האם האינפלציה בישראל תישאר מתונה גם אחרי שההקלה הזמנית בבנזין תסתיים? האם התמתנות התעסוקה בארה״ב תימשך? והאם העליות יתרחבו מעבר למניות הטכנולוגיה? אני עדיין רואה סיבות לאופטימיות, אבל את ההוצאות ואת ההחזרים החודשיים צריך לתכנן לפי הכסף שיש היום, בלי להסתמך על הפחתת ריבית שעוד לא התקבלה.
איך זה משפיע על ההתנהלות שלנו?
אז מה עושים עם כל הנתונים האלה? מבחינתי, קודם כול בודקים איך הם פוגשים את הכסף שלנו: אם יש הלוואה בריבית משתנה, לא בונים את ההחזר על זה שהריבית תרד בהמשך, בודקים שאפשר לעמוד בו גם בריבית של היום, אם תהיה ירידה, מצוין, יהיה קצת יותר מרווח.
גם כשבוחנים הלוואה חדשה, מסתכלים על כל התמונה: הריבית, התקופה, העלות הכוללת ובעיקר ההחזר החודש,. ריבית קצת יותר נמוכה לא עוזרת אם ההחזר מכביד על התזרים.
בחיסכון ובהשקעות, כדאי לדעת מתי נצטרך את הכסף: כסף שצריך בקרוב לא כדאי לבנות על כך שהשוק יהיה בדיוק בזמן בעלייה וגם רכיב אג״ח יכול לרדת, במיוחד כשהתשואות עולות.
ובנוגע לעבודה, ההתמתנות בגיוס עובדים מזכירה לנו לבדוק כמה אנחנו תלויים בהכנסה אחת ומה יקרה אם היא תיפגע. לא להיכנס ללחץ, אבל כן לשמור מרווח ולא להתחייב היום על סמך העלאת שכר שעוד לא קיבלנו.
מה נבדוק בסקירה הבאה?
הריבית בישראל: האם יופיעו נתונים או מסרים חדשים מבנק ישראל שיחזקו אפשרות להפחתה, או דווקא להמתנה?
האינפלציה: מה יראה מדד ספטמבר כשיתפרסם, והאם השיפור נמשך גם מעבר להשפעה הזמנית של ההנחה בבנזין?
השקל והנפט: האם הלחץ מהם על המחירים מתחזק או נחלש?
תשואות האג״ח: האם הכסף לטווח ארוך מתחיל להיות זול יותר, או שהתשואות ממשיכות לעלות?
שוק העבודה: האם ההתמתנות בגיוס ובשכר נמשכת, והאם מופיעים סימנים להתרחבות הפיטורים?
הבורסות: האם העליות מתרחבות לעוד חברות וענפים, או שמניות הטכנולוגיה ממשיכות להחזיק את המדדים?
בסקירה הבאה נחזור לשאלות האלה ונבדוק מה קיבל תשובה ומה נשאר פתוח. אם לא יתפרסם נתון חדש, נגיד גם את זה.
שמואל פיקסמן, סוכן ביטוח משנת 2001
הסקירה מבוססת על פרסומים מ4, 6 וגם מ8 לחודש אוקטובר 2026.
נתוני השוק מתייחסים לתקופות המצוינות בכל מקור.
הסקירה הקודמת שלנו: שנה חדשה מתחילה ויש גם סיבות להיות אופטימיים
