הלוואות כנגד חסכונות
הלוואה כנגד חיסכון: יש לי כסף בפנסיה, אז למה לא נותנים לי הלוואה?
אפשר לקבל הלוואה על בסיס חיסכון בקרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות, בלי למשוך את החיסכון. הסכום, הריבית ומסלול ההחזר תלויים בסוג הקופה, בנזילות הכסף, בחברה שמנהלת אותו וביכולת ההחזר שלכם. לפני שמעבירים חיסכון בשביל הלוואה, צריך להבין איזו הלוואה החברה באמת מציעה.
אם הייתי מקבל שקל על כל פעם ששאלו אותי אם אפשר לקחת הלוואה מהפנסיה או מקרן ההשתלמות, כנראה שכבר לא הייתי צריך לעבוד: התשובה היא שאפשר, אבל אין מחירון אחד לכולם, חברה אחת נותנת הלוואות וחברה אחרת לא; גם בתוך אותה חברה התנאים יכולים להשתנות לפי סוג החיסכון והמסלול. במאמר אני מסביר כמה אפשר לקבל, מה ההבדל בין גרייס לבלון, למה „ריבית קבועה” יכולה להיות צמודה למדד, ומה קורה לאובליגו ולדירוג האשראי כשלוקחים את ההלוואה מגוף מוסדי.
מעדיפים להאזין? הנה גרסת האודיו של המאמר על הלוואות כנגד חיסכון פנסיוני.
אם הייתי מקבל שקל על כל פעם ששאלו אותי את השאלה הזאת, הייתי היום מיליונר. אולי אפילו לא הייתי צריך לעבוד כל כך קשה: ״שמואל, יש לי מיליון שקל בפנסיה, אני צריך הלוואה של מאה אלף. מה הבעיה? אם לא אחזיר, שייקחו את הכסף מהפנסיה.״
אז למה לא מאשרים אוטומטית? כי הכסף שצברתם הוא רק חלק מהבדיקה: הגוף שמעמיד את ההלוואה בוחן גם את תנאי המוצר, את מדיניות ההלוואות שלו ואת היכולת שלכם להחזיר את הכסף. יכול להיות שיש לכם מיליון שקל בפנסיה, ועדיין ההלוואה שביקשתם לא מתאימה לתנאים שהוא קבע.
בקרן השתלמות נזילה המצב שונה: אם הכסף כבר ניתן למשיכה, האפשרות להיפרע מהחיסכון במקרה של חוב מקטינה מאוד את הסיכון של המלווה, בכפוף להסכם ולכללים שחלים על הקופה, זו אחת הסיבות לכך שהתנאים האפשריים שם יכולים להיות שונים מהתנאים בפנסיה, אבל גם במקרה הזה לא מדובר בהלוואה בלי עלות או בלי בדיקה.
אנשים אומרים לי לפעמים: ״אז בעצם אני לווה את הכסף של עצמי?״ לא בדיוק.
כשאתם מפקידים כסף לפנסיה או לקופת גמל, הכסף מושקע: חלקו יכול להיות מושקע במניות, חלקו באיגרות חוב, וחלקו גם בהלוואות. כשקופה קונה איגרת חוב של חברה, היא למעשה מלווה לאותה חברה כסף. הלוואות לעמיתים יכולות להיות עוד אפיק השקעה של הכספים המנוהלים בקופה, הריבית שמשלמים הלווים היא חלק מהתשואה האפשרית על אותה השקעה, לכן זו לא מעטפה שעליה כתוב השם שלכם, שמוציאים ממנה כסף ומעבירים לכם לחשבון, החיסכון שלכם נשאר בקופה, וההלוואה היא התחייבות שצריך להחזיר.
ומה אם לווה מסוים לא מחזיר? בדיוק כמו בהשקעות אחרות, הפסד כזה עלול לפגוע בתשואה של הכספים שמהם ניתנה ההלוואה, זה לא אומר שכל הפנסיה של עמית אחד נמחקת בגלל הלוואה אחת שלא שולמה: הכספים מפוזרים בין השקעות רבות, והגוף המוסדי צריך לנהל את הסיכון הזה.
אז למה חברה אחת נותנת הלוואה וחברה אחרת לא?
כי הכללים קובעים את המסגרת שבה מותר לפעול; הם לא מחייבים כל חברה לתת לכם הלוואה.
לכל גוף יש מדיניות השקעות ואשראי משלו: יש גוף שרוצה להציע הלוואות גם כדי למשוך לקוחות ולשמור עליהם, גוף אחר יעדיף לצמצם את הפעילות הזאת, אחד יקבע סכום מינימום להלוואה, אחר יבדוק את נתוני האשראי בצורה מחמירה יותר, ושלישי פשוט לא יציע מסלול שמתאים למוצר שלכם. הגוף רשאי לתת הלוואות בתנאים המותרים, אבל עצם קיומו של חיסכון אינו מקנה אישור אוטומטי. זה גם מסביר למה לא מספיק לשאול ״איפה הריבית הכי זולה?״ צריך לבדוק מי בכלל מציע הלוואה שמתאימה לסוג הכסף שלכם.
לפעמים אני מעביר חיסכון לגוף אחר דווקא כדי שהלקוח יוכל לקבל הלוואה: הוא לא הגיע אליי כי קם בבוקר והחליט לבדוק איפה דמי הניהול נמוכים יותר, בדרך כלל הוא כבר ביקש כסף בבנק או בכרטיס האשראי, ועכשיו הוא צריך פתרון מהר, לכל חברה יש מדיניות הלוואות אחרת: יש חברה שלא תיתן הלוואה על המוצר שלו, ויש חברה שכן. אם ניוד יכול לפתוח לו אפשרות להלוואה שתמנע ממנו החלטה הרבה יותר קשה, אני בהחלט אבדוק אותה.
לפעמים אני מעביר קרן או פנסיה לחברה אחרת כדי שהלקוח יוכל לקבל הלוואה. הרבה אנשים נבהלים מהמילה ״להעביר״ ושואלים אותי: ״רגע, יקחו לי מס? ייעלם לי חלק מהפנסיה?״ לא. מדובר בניוד של החיסכון בין גופים, לא במשיכה של הכסף לחשבון.
אם הלקוח נשאר באותו סוג מוצר ובמסלול השקעה דומה, אני בודק איתו את דמי הניהול ואת התנאים בחברה שאליה הוא עובר: בביטוח מנהלים ותיק צריך לבדוק בזהירות גם את תנאי הפוליסה לפני שנוגעים בו, אבל אני לא מציג ללקוח את הניוד כאילו הוא עומד לאבד את החיסכון שלו, הוא בא אליי כי הוא צריך הלוואה, וזו האפשרות שאנחנו בודקים.
כמה אפשר לקבל?
כאן חוזרים לשאלה אם הכסף נזיל, בקרן השתלמות לא נזילה המסגרת האפשרית שונה מזו של כספים שכבר אפשר למשוך: בכספים נזילים קיימים מקרים שבהם אפשר להגיע עד 80% מהצבירה, ובקרן השתלמות לא נזילה מופיעה מגבלה של עד 50%. לגבי כספים פנסיוניים שאינם נזילים, שיעור ההלוואה עשוי להיות נמוך יותר, בהתאם לסוג הכסף ולהוראות החלות עליו, אלה גבולות אפשריים, לא סכומים שחברה חייבת לאשר.
גם אם מותר לחברה לתת הלוואה עד שיעור מסוים מהחיסכון, היא לא חייבת להגיע לתקרה הזאת. נניח שאישרו הלוואה כשהחיסכון היה שווה 100 אלף שקל, אם הבורסה יורדת ושווי החיסכון יורד ל־75 אלף, ההלוואה נשארת אותו חוב, אבל עכשיו היא תופסת חלק גדול יותר מהחיסכון, לכן חברה יכולה להחליט מראש שבמסלול מנייתי היא נותנת פחות, כדי להשאיר לעצמה מרווח אם השוק יירד. ובתקופה של ירידות חדות היא יכולה גם לעצור זמנית הלוואות חדשות. זה תלוי במדיניות של כל חברה, ולא רק בשיעור המרבי שמותר לה לתת.
למה אנשים בודקים קודם בבנק?
כשאדם צריך הלוואה מהיום למחר, הוא פותח את האפליקציה של הבנק, גם חברת כרטיסי האשראי נמצאת מולו עם הצעה להלוואה, זה מה שהוא רואה, וזה בדרך כלל גם מה שהוא בודק קודם.
לא תראו ברחוב פרסומת של קרן פנסיה שאומרת: ״תעבירו אלינו את החיסכון ותקבלו הלוואה בריבית נמוכה יותר מהבנק״.
האפשרות הזאת כמעט לא נמצאת מול הלקוח כשהוא מחפש כסף, לכן הרבה אנשים מגיעים לבדוק הלוואה דרך הפנסיה או קרן ההשתלמות רק אחרי שכבר לקחו הלוואה בבנק או בכרטיס האשראי, או אחרי שסירבו לתת להם עוד אחת.
גרייס ובלון: שתי מילים שנשמעות נוח, אבל צריך להבין אותן
גרייס, פירושו שבתקופת הגרייס משלמים רק את הריבית, ואת החזר הקרן מתחילים אחר כך. בפנסיה, בביטוח מנהלים ובחיסכון לא נזיל, התקופה הזאת מוגבלת לשנה הראשונה; גם השנה הזאת נכללת בתקופת ההלוואה, שיכולה להגיע עד שבע שנים. בקרן השתלמות ובכספים נזילים אפשר למצוא גם מסלולים שבהם דוחים את החזר הקרן לתקופה ארוכה יותר. מה יוצע בפועל תלוי במוצר ובחברה שנותנת את ההלוואה.
בבלון לא משלמים במהלך התקופה לא את הקרן ולא את הריבית; את החוב משלמים בסוף, הריבית שלא שולמה מצטרפת לחוב, הריבית מצטרפת לחוב ההלוואה בצורה של ריבית על הריבית. לכן בלון עלול להיראות נוח בחודש הראשון, אבל החוב גדל עד מועד הפירעון, לכן השם ״בלון״ מתאים לו כל כך: הוא יכול להתנפח בזמן שאתם רואים תשלום חודשי קטן, או בכלל לא רואים תשלום.
הלוואת בלון מקרן השתלמות יכולה להתאים כשהפירעון שלה מתוכנן למועד שבו הקרן הופכת לנזילהף במקום להחזיר את ההלוואה מדי חודש, מחזירים אותה בסוף התקופה מכספי הקרן, מה שצריך לבדוק הוא שמועד פירעון ההלוואה מתאים למועד שבו אפשר למשוך את הכסף, וכמה יעמוד החוב בסוף.
לפני שמעבירים את החיסכון: מי החברה שמאחורי ההלוואה?
כשאדם צריך הלוואה בדחיפות, הוא לא יושב לקרוא דוחות כספיים. הוא פונה למקום אחד, מקבל סירוב, פונה לאחר, וכשמישהו סוף סוף אומר לו כן הוא נוטה להגיד תודה ולחתום, לכן אני נותן ללקוחות בדיקה אחת פשוטה: בדקו אם החברה שמאחורי הגוף שנותן לכם את ההלוואה נסחרת בבורסה. זה לא מבטיח שהכול תקין, וגם חברה שאינה נסחרת אינה בהכרח בעייתית. אבל בחברה ציבורית יש דוחות ויותר מידע שאפשר לראות מבחוץ. מבחינתי, זה סימן ראשון לשקיפות, שאפשר לבדוק גם כשאין לכם זמן לחקירה.
אם החברה אינה נסחרת, זה לא אומר שצריך לברוח. זה אומר שלא הייתי מסתפק במשפט ״היא מפוקחת, יהיה בסדר״. הייתי עוצר רגע ובודק מי באמת עומד מאחורי ההלוואה והחיסכון שלי. מניסיון של יותר מעשרים שנה בשטח, דווקא כשאנשים לחוצים לכסף, הבדיקה הקצרה הזאת יכולה לגרום להם לעצור לפני שהם חותמים.
יש כסף בחיסכון, עדיין צריך להסתכל על החשבון
נניח שמאשרים לכם הלוואה, עכשיו צריך לשים בצד את השמחה על האישור ולהסתכל על ההחזר החודשי: כמה כסף נכנס הביתה? כמה כבר יוצא על משכנתה, רכב, ילדים ושאר ההלוואות? וכמה יישאר אחרי שתוסיפו עוד החזר? מבחינתי, זו שאלה חשובה לא פחות מהריבית.
הלוואה בתנאים שנראים מצוינים יכולה להפוך לבעיה אם היא חונקת לכם את החשבון בכל חודש, לכן לפני שחותמים אני רוצה לראות את ההצעה הכתובה: מה הריבית, האם היא משתנה, מה משלמים מדי חודש, מה נשאר לסוף התקופה, ומה קורה אם רוצים להחזיר מוקדם או אם מפספסים תשלום. לא כותרת בפרסומת. את לוח ההחזרים עצמו.
הלוואה כנגד חיסכון יכולה להיות פתרון טוב, אבל היא לא עובדת על אוטומט רק מפני שיש לכם כסף בקופה, צריך למצוא גוף שמציע הלוואה במוצר שלכם, להבין את התנאים שלו, ובעיקר לוודא שתוכלו לחיות עם ההחזר.
ריבית קבועה? תבדקו מה צמוד אליה
הרבה אנשים רואים באפליקציה „ריבית קבועה” וחושבים שגם ההחזר החודשי קבוע. אבל אם ההלוואה צמודה למדד, הריבית אמנם לא משתנה, בעוד שסכום החוב וההחזר יכולים לעלות עם המדד. במסלול פריים, לעומת זאת, הריבית יכולה לעלות או לרדת. יש גם מסלולים בריבית קבועה בלי הצמדה למדד, ולכן לא מספיק לקרוא את המילה „קבועה” וללחוץ על אישור. צריך לראות מה כתוב לידה: צמוד למדד, צמוד לפריים, או לא צמוד בכלל.
במיוחד כשצריך כסף מהר, קל לבחור באפליקציה סכום, תקופה ואת ההצעה הראשונה שמופיעה על המסך. אני אומר ללקוחות: תעצרו רגע על מסלול הריבית. ההבדל בין המסלולים יכול לעלות הרבה יותר ממה שנדמה כשרואים רק את ההחזר הראשון. תבדקו גם כמה צפוי לצאת לכם מהכיס לאורך ההלוואה, לא רק כמה יורד בחודש הראשון.
וכאן יש עוד מלכודת. כשנכנסים לבקש הלוואה באפליקציה, המסלול של „ריבית קבועה” מוצג בחזית, ואת האפשרות לריבית משתנה צריך לחפש. אדם שצריך כסף עכשיו בוחר סכום, בוחר תקופה ולוחץ אישור. הוא רואה „קבועה” וחושב שההחזר שלו קבוע. אבל אם ההלוואה צמודה למדד, גם החוב וגם ההחזר יכולים לעלות. לכן לפני שלוחצים על אישור, צריך לפתוח את אפשרויות הריבית ולראות מה בחרתם בפועל. ״קבועה״ לבדה אינה תשובה לשאלה כמה ההלוואה תעלה לכם.
מה קורה לדירוג האשראי ולאובליגו בבנק?
יש יתרון נוסף להלוואה דרך קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות: מניסיוני, הלוואות כאלה בדרך כלל אינן מופיעות בדוח נתוני האשראי של בנק ישראל, ואינן נרשמות כחלק מהאשראי שהבנק העמיד לכם בחשבון. זה חשוב לאובליגו הבנקאי, סך האשראי וההתחייבויות שלכם מול הבנק. כשאתם צריכים ממנו אשראי נוסף, יש הבדל בין מצב שבו כבר לקחתם אצלו עוד הלוואה לבין מצב שבו ההלוואה נלקחה מהגוף שמנהל את החיסכון.
אם אתם מתכננים לקחת משכנתא, יש יתרון לסגירת הלוואות בנקאיות והעברת המימון לגוף מוסדי, כשזה מתאים לכם. לאורך זמן, כשהאשראי הבנקאי מצטמצם וההתנהלות נשארת תקינה, דירוג האשראי יכול לעלות. במקביל, הבנק עדיין יבדוק את ההחזר החודשי של ההלוואה המוסדית מול ההכנסה שלכם כשהוא בוחן את המשכנתא. הדירוג ויכולת ההחזר הם שני חלקים שונים של הבדיקה.
רוצים לראות אילו אפשרויות נוספות קיימות? בעמוד ההלוואות תמצאו את סוגי ההלוואות שאנחנו מציעים.
רוצים לבדוק אם אפשר לקבל הלוואה כנגד החיסכון שלכם? כתבו לנו בוואטסאפ.
שאלות נפוצות
האם הלוואה מקרן פנסיה מחייבת למשוך את הפנסיה?
לא. מבקשים הלוואה על בסיס החיסכון הקיים ומחזירים אותה לפי תנאי ההסכם. עצם קבלת ההלוואה אינה משיכה של כספי הפנסיה.
האם כל חברה חייבת לתת הלוואה למי שיש לו חיסכון אצלה?
לא. גם כשקיימת תקרה שמותר לחברה להלוות, היא יכולה לקבוע תנאים מחמירים יותר או לא לאשר הלוואה. המדיניות משתנה בין החברות.
מה ההבדל בין גרייס לבלון?
בגרייס משלמים בתקופת הדחייה את הריבית, ואת הקרן מחזירים אחר כך. בבלון דוחים את פירעון ההלוואה לסוף התקופה. לכן צריך לראות מה בדיוק נצבר בחוב עד יום הפירעון.
האם „ריבית קבועה” אומרת שההחזר החודשי לא ישתנה?
לא בהכרח. אם ההלוואה בריבית קבועה וצמודה למדד, ההחזר עשוי להשתנות עם המדד. צריך לבדוק גם את ההצמדה, לא רק את שם הריבית.
האם הלוואה דרך גוף מוסדי עוזרת לפני בקשת משכנתא?
היא יכולה להיות חלק מתכנון האשראי, במיוחד אם משתמשים בה כדי לסגור הלוואה בנקאית. אבל הבנק עדיין בודק את ההחזר החודשי שלה כשהוא מחשב את יכולת ההחזר למשכנתא.
