קטגוריה: סלייס גמל

ההתראות שנשלחו בשנת 2022: מה אפשר ללמוד היום מפרשת סלייס?

בשנת 2022 שלחתי התראות לרשות שוק ההון, למשטרה, לרשות ניירות ערך ולגופים נוספים בנוגע למה שראיתי בשטח סביב סלייס. ארבע שנים אחרי, חזרתי למסמכים ושאלתי שאלה פשוטה: מה אפשר ללמוד מההתראות המוקדמות, ומה יכול למנוע את המשבר הבא?

המערכון שהגששים לא הספיקו לכתוב

71 מיליון שקל.
פסק דין יש.
אבל עכשיו כולם מנסים להבין לאן בכלל אמור ללכת הכסף.

לפי הפרסומים, קופות הגמל המסלוליות של סלייס כבר נמכרו להפניקס, ובמקביל רשות שוק ההון בוחנת אפשרות לחקיקה סביב הסוגיה.

אז איך אפשר להזרים כסף לקופה שכבר נמכרה?
ומה המשמעות של “בוחנים חקיקה” בעולם שבו קיימת הפרדה מוחלטת בין קופות ומסלולי השקעה?

הפלונטר החדש בפרשת סלייס כבר מתחיל להישמע כמו המערכון שהגששים לא הספיקו לכתוב.

הוצאה לפועל נגד שמעון גולדברג על 71 מיליון שקל: מה זה באמת אומר בפרשת סלייס

מה באמת עומד מאחורי תביעת 71 מיליון שקל בפרשת סלייס

משרד האוצר פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד שמעון גולדברג בפרשת סלייס, אך הכסף עדיין לא נגבה בפועל. מה המשמעות לחוסכים, ולמה הבנת המבנה הפיננסי חשובה יותר מהכותרת.

פרשת סלייס: מאבק על כספי הפנסיה או שינוי מבני בענף סוכני הביטוח

הדיון כבר לא רק על אחריות, אלא על שליטה.

פרשת סלייס כבר לא עוסקת רק בכספים שנעלמו.
מאחורי האירוע מתפתח שינוי שקט במבנה שוק הפנסיה ובשאלה מי מחליט לאן הולך הכסף.

אחריות סוכני הביטוח מתרחבת, מבנה השוק משתנה, והדיון על מוקדי ההשפעה על השקעות כספי הציבור חוזר למרכז.

איך ניתן להסיט את דעת הקהל: מה פרשת סלייס מלמדת על תמרון ציבורי

פרשת סלייס נחשבת לאחת הפרשות הגדולות בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל. כ-7,500 חוסכים וכ-900 מיליון שקל נמצאים במרכז האירוע. המאמר בוחן לא רק את העובדות סביב הפרשה אלא גם את האופן שבו השיח הציבורי מתעצב סביב פרשות כלכליות מורכבות, ולעיתים מתרחק מהשאלות המרכזיות.

פרשת סלייס: למה אין עיקול על מניות נוקלאוס שנסחרות בנאסד״ק?

גורמים שהיו מעורבים בפעילות סלייס מחזיקים במניות של חברה ציבורית בארה״ב, אך הרשויות בישראל נמנעות מהקפאתן הפגנת נפגעי סלייס בדרישה להשבת כספי הפנסיה כשאלפי חוסכים מגלים שכספי הפנסיה שלהם נעלמו, הם מצפים לדבר אחד בסיסי: שהמדינה תפעל לשמור על מה שעוד ניתן להציל.בפרשת סלייס, זה לא קרה. בזמן שכספי פנסיה נעלמו מחשבונות של אזרחים, התברר […]

החרדה הכלכלית, הפנסיה והרגולציה שנעלמה

כך נוצר שוק שבו חוסכים נשארים לבד החרדה הכלכלית של הציבור בישראל, כפי שעולה מסקר מגדל, אינה בעיה אישית אלא סימפטום של כשל מערכתי. חוסכים פועלים תחת לחץ וללא ידע מספק, בעוד הרגולציה אינה מספקת הגנה בזמן אמת. פרשת סלייס ממחישה כיצד בהיעדר אכיפה אפקטיבית, כספי פנסיה עלולים להיעלם, והנפגעים נותרים ללא מענה. סקר “המגדלור […]

עבריינים הם לא ענף: על הדמגוגיה סביב פרשות הפנסיה וסוכני הביטוח

המאמר עוסק בדמגוגיה הציבורית סביב פרשות ההונאה הפנסיוניות בישראל ובניסיון לייחס מעשים פליליים של יחידים לענף הביטוח כולו. המאמר מדגיש כי סוכני ביטוח הם עצמאיים ונושאים באחריות אישית בלבד, וכי בפרשות היו מעורבים גם עורכי דין, יועצים פיננסיים וגורמי שיווק שלא זוכים לבחינה דומה. נטען כי הדרך להגן על הציבור אינה בהכפשת ענפים שלמים, אלא […]

כשהניסיון מדבר לפני שהרגולטור מתעורר

עדות אישית על הבטחות תשואה, שיווק אגרסיבי והקו הדק בין ייעוץ להשקעה מסוכנת המאמר הזה לא נכתב כדי “לנצל כותרת”, ולא כדי להציג חוכמה בדיעבד.הוא נכתב כדי להסביר איך נראות הונאות פיננסיות לפני שהן מתפוצצות, ואיך לפעמים מספיקות שתי שאלות פשוטות כדי להבין שמשהו לא מסתדר.לפני חקירות, לפני שלילת רישיונות, ולפני פרסומים רשמיים, יש דפוסים […]

פרשת סלייס: בעלי המניות, קשרי הון־שלטון והשאלות שלא נשאלו

פרשת סלייס חושפת כשל עמוק במערכת החיסכון הפנסיוני בישראל. החברה הייתה בבעלות שני בעלי מניות מרכזיים: שמעון גולדברג, שהחזיק ב־51% מהמניות, ודני טוקטלי, שהחזיק ב־49%. למרות חלוקת הבעלות, בכתב התביעה נגד נושאי המשרה בסלייס נכלל גולדברג בלבד, בעוד שטוקטלי לא נכלל כנתבע. פרסומים קודמים מצביעים על קשרים עסקיים ופוליטיים של טוקטלי עם בכירי מפלגת יש […]