כלל ביטוח בלי גרעין שליטה: מי אחראי למינוי הדירקטורים?
המדינה קבעה כבר בשנת 2013 איך ממנים דירקטורים בחברת ביטוח ללא גרעין שליטה. בשנת 2021 היא מינתה ועדה, והוועדה פעלה. אבל בשנת 2026 הוועדה כבר אינה פעילה, ועמית גל נדרש לקבוע מנגנון חלופי בכלל ביטוח. אז השאלה היא לא רק מי מנהל את כלל ביטוח. השאלה היא מי אחראי לכך שהמדינה לא הפעילה את מנגנון המינויים שהיא עצמה קבעה בחוק.
למה פרשת סלייס נוגעת גם לכסף שלכם
אירוע הסייבר במיטב טרייד מחזיר אותי לשאלות שעלו בפרשת סלייס. משפחות גולדברג וטוקטלי מחזיקות גם ב־FMR, שלפי אתר החברה כ־30% מהמסחר היומי בבורסה בתל אביב עובר במערכותיה. לפי מיטב, לא הייתה גישה לכספי הלקוחות. השאלה היא מה בדקו הרגולטורים בעקבות סלייס ומה השתנה בפיקוח על התשתיות שמשרתות את הציבור.
פנסיית חובה: הנטו עולה, המעסיק משלם
מגדילים לצעירים את הנטו ומשאירים את החשבון למעסיק
ההצעה לבטל את הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40 נשמעת מצוין, במיוחד לפני בחירות. אבל המדינה אינה נותנת לעובד כסף חדש, אלא מאפשרת לו לקחת אותו מהחיסכון שלו ומשאירה את מלוא החובה על המעסיק. ככל שהעסקת עובדים נעשית יקרה יותר, כך גדל התמריץ להחליף אותם ב־AI.
מתי גוף מוסדי הופך לבעל שליטה ולמה דווקא שם הרגולטור נבהל?
אנחנו רוצים שהגופים שמנהלים את הפנסיה שלנו יהיו אקטיביים ויילחמו על הכסף שלנו.
אבל מה קורה כשהם הופכים לאקטיביים מדי?
עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אומר שרוב בדירקטוריון כבר עלול להפוך גוף מוסדי לבעל שליטה בפועל.
ופה משהו לא מסתדר לי.
אותם גופים משקיעים בתשתיות, בנדל"ן, בהשקעות פרטיות ובאשראי. כשחברה לא מחזירה אג"ח, אנחנו אפילו מצפים מהם להפעיל את כל הכוח שיש להם ולהילחם בשבילנו.
אז למה דווקא כשמוסדי מנסה להשפיע דרך הדירקטוריון של חברה ציבורית – שם עובר הקו האדום?
ואולי השאלה האמיתית בכלל אחרת:
ממה הרגולטור חושש יותר? מהסיכון לכספי החוסכים, או מהכוח שהמוסדיים צוברים באמצעות הכסף שלנו?
בפנסיה, ״לא נעים לי״ יכול לעלות בקצבת נכות
היא עבדה במקום אחד במשך 40 שנה וסמכה על המערכת. כשהגיעה שעת המצוקה, התברר שהצבירה נמצאת בקרן אחת וההפקדות בקרן אחרת, והכיסוי שעליו סמכה לא היה שם בשבילה. מקרה אמיתי שממחיש למה בפנסיה אסור להגיד „לא נעים לי”, ולמה חייבים לוודא שהצבירה וההפקדות מנוהלות יחד.
מפרנסי העיר לחשודים המיידיים: איך הפך איש העסקים לאויב הציבור?
פעם קראו לאנשים שהחזיקו את הפעילות הכלכלית של הקהילה „פרנסי העיר”. היום מספיק שאדם רוצה להרוויח כדי להציג אותו כבעל אינטרס שצריך לחשוד בו.אבל גם לפקיד, לרגולטור, לפוליטיקאי ולפעיל הציבורי יש אינטרסים. ההבדל הוא שהאינטרס של איש העסקים גלוי: הוא השקיע כסף ורוצה להרוויח. האינטרס הפוליטי או המוסדי מסתתר לפעמים מאחורי מילים כמו „טובת הציבור” […]
מי צריך לשמור על כספי הפנסיה שלנו: השוק או הרגולטור?
קופות הגמל של מור מחזיקות בכ18.1% ממניות אוריון, חברת נדל"ן מניב ציבורית.מור ובעלת מניות נוספת ניסו לקדם ארבעה מועמדים לדירקטוריון אוריון.רשות שוק ההון התערבה ובדקה האם המהלך חוצה את הגבול שבין אקטיביזם מוסדי לבין שליטה או מעורבות בניהול.בסופו של דבר המועמדים של מור לא נבחרו. בעלי המניות הכריעו בהצבעה.במשך שנים נמתחה ביקורת על הגופים המוסדיים […]
שמועה אחת הפילה מניית בנק ב־12%. איפה הייתה האזעקה בסלייס?
שמועה אחת הספיקה לטלטל את מניית בנק ירושלים. הבנק בדק, פרסם מידע והשוק הגיב. בפרשת סלייס לחוסכים לא הייתה מניה שתדליק נורה אדומה. אז מי אמור היה להפעיל את האזעקה?
ה-AI משנה את עולם הסייבר ומה יקרה לחסכונות שלנו ביום שיצליחו לפרוץ?
מתקפת AI על חברת ביטוח: מה יקרה ביום שבו ההגנות ייכשלו?
רשות שוק ההון מתחילה לבדוק את היערכות חברות הביטוח ובתי ההשקעות לאיומי AI. אבל הסיכון הגדול אינו רק פריצה למערכת, אלא האפשרות שאיש לא יידע בזמן שהנתונים כבר נפגעו.
קראתי את הדוח של Anthropic. פתאום הבנתי בעיה שאף אחד עדיין לא מדבר עליה בענף הביטוח
מה יקרה ביום שבו AI יקבל הרשאה לפעול בשם סוכן ביטוח? הניסוי של Anthropic גרם לי לשאול שאלה אחרת לגמרי: מי יפקח על ה-AI, מי יידע אם ההתנהגות שלו השתנתה, ומי יישא באחריות אם יחצה את הגבול שהוגדר לו?
