האשראי החוץ בנקאי

האשראי החוץ בנקאי האשראי החוץ בנקאי היחיד שקיים במדינה הוא הצ’קים.

אין הכוונה להלוואות שנלקחות ומשולמות בצ’קים, שלרוב נלקחים בשוק האפור, אלא הכוונה היא לרכישות של מוצרים שאנו עורכים או שירותים שאנו רוכשים מחברה זו או אחרת, או מרשת מרכולים ואנו משלמים עבורה בצ’קים במקום בכרטיס אשראי או במזומן.

כול שאר סוגי ההלוואות, שמוענקות ע”י חברת הלוואות זו או אחרת כהלוואה פרטית,  משווקת לעתים כהלוואה חוץ בנקאית, כלומר כהלוואה שהיא מחוץ לאובליגו שיש לנו בחשבון הבנק שלנו, אף על פי שהיא אינה כזו.

 

הטעות נעוצה בשיפוט שלנו כלווים ובמדיניות של המערכת הבנקאית, שמפעילה עלינו סנקציות במקרה ולא עמדנו בתשלום האשראי שנלקח בצ’קים עד כדי הפיכתנו ללקוח מוגבל ואינה מתערבת כשאנו לא עומדים בתשלום ההלוואה החוץ בנקאית שנלקחה מחברת הלוואות פרטית.

כשאנו לוקחים הלוואה מחברה פרטית, אנו לרוב מקימים הרשאה בבנק שדרכה אנו משלמים מדי חודש את התשלום החודשי בגין ההלוואה שלקחנו.

מרבית החברות יעדיפו שנשלם את ההלוואה בהרשאה בבנק ולא בכרטיס אשראי, שכן הלוואות אלו משולמות לטווח רחוק ואילו כרטיסי אשראי מוחלפים אחת לתקופה ולעתים יש תקלות שנובעות מכך שגובה האשראי בכרטיס הגיע למקסימום, שהוא יכול להכיל ומן הסתם המלווים לא מעוניינים לעסוק בגביית אשראי.

הבנקים רואים את האשראי שהקמנו בחשבון הבנק שלנו, רואים את סכום ההלוואה שהוכנס לחשבון הבנק שלנו ואת גובה התשלום שנגבה ע”י אותה החברה.

אם פתאום צץ לכם בראש רעיון לקחת את סכום ההלוואה, שביקשתם לקחת דרך חשבון בנק של האח או האחות או לקבל אותו במזומן, תשכחו מזה…

העברת סכום ההלוואה לחשבון הבנק שלנו מהווה הוכחה לחברה המלווה שקיבלנו את הכסף ולכן היא לא תסכים לשום דרך אחרת בה נקבל את ההלוואה.

המחשב של הבנק, יודע לחשב בהתאם לכך, את גובה הריבית ואת תקופת ההלוואה ואת היתרה הפנויה שנותרה לנו בחשבון, כלומר במילים אחרות, האובליגו שלנו בבנק יגדל בהתאם לגובה האשראי שלקחנו והבנקים מתייחסים להלוואות הפרטיות שלקחנו מחוץ לבנק בבואנו לבקש אשראי נוסף כמו משכנתה וכו’…

לא כך הדבר כשאנו רוכשים מוצר זה או אחר בתשלומים, בצ’קים.

הבנק לא יכול לדעת כמה צ’קים הוצאנו, אין לו כלל מושג כמה אשראי הענקנו לעצמנו כששילמנו בעבור השירות או המוצר בצ’קים וזו הלוואה לכול דבר ועניין.

עובדה זו עומדת לצנינים בעיני הבנקאים, שמעוניינים לדעת הכול עלינו ולכן הם מנסים למנוע מאתנו שימוש במכשיר אשראי זה, ע”י נקיטה בשורה של סנקציות, כמו פגיעה בדירוג אשראי שלנו, הגבלת חשבון הבנק שלנו: בתחילה הגבלה רגילה ובהמשך הגבלה חמורה..

תחשבו לרגע , איזו סנקציה תקבלו כנגד אי עמידה בתשלום חוב לחברת הלוואות חיצונית דרך הרשאה בבנק, מלבד סיכוי סביר, לפגיעה  בדירוג האשראי ותבינו  היכן מצויים האינטרסים של הבנקאים……

רבים מהישראלים נמנעים כיום בשימוש בצ’קים בגלל הפחד מפני האיום שמטיל הבנק על שימוש בצ’קים, והם מעדיפים שימוש באפיקי אשראי אחרים.

זו לא ראייה נכונה: ניתן לשלוט כיום ולפקח בזהירות על תשלום החובות שלנו בצ’קים.

לצורך כך עומדות לרשותנו טכנולוגיות חדשות שלא היו בעבר, כמו אפליקציות שונות או אתרים שהוקמו במיוחד לצורך פיקוח על תזרים המזומנים שלנו, בחשבון הבנק שלנו ומסייעים לנו לפקח על הצ’קים שפיזרנו בחנויות השונות.

השארת תגובה