החרדה הכלכלית, הפנסיה והרגולציה שנעלמה
כך נוצר שוק שבו חוסכים נשארים לבד החרדה הכלכלית של הציבור בישראל, כפי שעולה מסקר מגדל, אינה בעיה אישית אלא סימפטום של כשל מערכתי. חוסכים פועלים תחת לחץ וללא ידע מספק, בעוד הרגולציה אינה מספקת הגנה בזמן אמת. פרשת סלייס ממחישה כיצד בהיעדר אכיפה אפקטיבית, כספי פנסיה עלולים להיעלם, והנפגעים נותרים ללא מענה. סקר “המגדלור […]
עבריינים הם לא ענף: על הדמגוגיה סביב פרשות הפנסיה וסוכני הביטוח
המאמר עוסק בדמגוגיה הציבורית סביב פרשות ההונאה הפנסיוניות בישראל ובניסיון לייחס מעשים פליליים של יחידים לענף הביטוח כולו. המאמר מדגיש כי סוכני ביטוח הם עצמאיים ונושאים באחריות אישית בלבד, וכי בפרשות היו מעורבים גם עורכי דין, יועצים פיננסיים וגורמי שיווק שלא זוכים לבחינה דומה. נטען כי הדרך להגן על הציבור אינה בהכפשת ענפים שלמים, אלא […]
כשיש כסף פנוי ולא יודעים איפה להשקיע
כאשר יש כסף פנוי, ההחלטה הנכונה אינה מתחילה בבחירת מוצר השקעה אלא בהבנת המטרה, טווח הזמן ורמת הסיכון המתאימה לאדם. החלטה פיננסית ברת קיימא נמדדת ביכולת שלה לשרת את החיים לאורך זמן, לא בתשואה רגעית. המאמר עוסק בקבלת החלטות פיננסיות אחראיות כאשר יש כסף פנוי, דרך סיפור אמיתי של סמנכ"לית בחברה גדולה שהתבלבלה מעודף פרסומות […]
רפורמת בכר: איך השינוי בשוק ההון יצר הזדמנויות, וסכנות
רפורמת ועדת בכר שינתה מהיסוד את שוק ההון הישראלי והעבירה את ניהול כספי החוסכים מהבנקים לגופים מוסדיים. המהלך יצר שוק תחרותי המנהל כיום טריליוני שקלים, אך גם חשף את החוסכים לסיכוני אשראי, אג"ח כושלות והנפקות בעייתיות. למרות הפסדים נקודתיים, מנגנון הפיזור והתמחור מונע פגיעה ישירה ברוב החוסכים. האחריות להבנת הסיכון, מסלול ההשקעה ודמי הניהול נותרת […]
רגולציה פנסיונית בישראל: למה אין דבר כזה ייעוץ נטול אינטרסים
המאמר מנתח ביקורתית מחקר אקדמי מאוניברסיטת בן גוריון שבחן את רמת האמון של הציבור בסוכני ביטוח. נטען כי המסקנות נשענות על מדגם קטן, מתעלמות מההיסטוריה הרגולטורית של שוק הפנסיה בישראל, ומתעלמות מהיעדר אכיפה בפועל. המאמר מסביר מדוע ייעוץ "נטול אינטרסים" אינו קיים, וכיצד הוצאת סוכני הביטוח מהשוק בשנים 2015 עד 2020 הובילה לעלייה בדמי הניהול […]
האם סוכני הביטוח באמת טסים לאיביזה על חשבונכם?
סוכני ביטוח אינם טסים לחו״ל על חשבון החוסכים, אלא פועלים במודל תחרותי שבו האחריות הכלכלית על כל מכירה חלה עליהם אישית. ביטול עמלות אינו מונע עיוותי תמריצים אלא מחזק ריכוזיות ופוגע בצרכן. המאמר מפרק את המיתוס על “סוכני ביטוח שטסים לאיביזה על חשבון הציבור” ומסביר כיצד מודל העמלות דווקא יוצר אחריות אישית, תחרות ושמירה על […]
כשאין רגולציה, אין ביטחון: מחדל שוק ההון בישראל
כשהרגולטור שותק, הציבור משלם את המחיר. שוק ההון בישראל רווי בהבטחות, השקעות ותשואות נוצצות. אבל מה קורה כשמי שאמור לפקח, לא עושה את תפקידו? בשנים האחרונות התגלו פרצות חמורות ברגולציה של שוק ההון, כשבראשן פרשת סלייס, מקרה קלאסי של גניבה מכספי פנסיה באמצעות קופות גמל IRA, במסווה של השקעות אלטרנטיביות. הציבור איבד מאות מיליוני שקלים, […]
איך קרנות הפנסיה מגדילות את החיסכון של כולנו
בשנים האחרונות קרנות הפנסיה בישראל משקיעות יותר ויותר מחוץ לבורסה, בהשקעות לא סחירות כמו נדל״ן, תשתיות וחברות פרטיות, כחלק מניהול סיכונים ארוך טווח של החיסכון הפנסיוני. המאמר מסביר בצורה פשוטה כיצד קרנות הפנסיה וקופות הגמל בישראל מנהלות את כספי החוסכים, למה חלק גדול מהכסף מושקע בהשקעות לא סחירות מחוץ לבורסה, ומה עומד מאחורי המגמה של […]
המודל הצ’יליאני מה באמת אימצנו בישראל
בישראל נוטים להשתמש בביטוי "המודל הצ’יליאני" בעיקר בהקשר של מסלולי השקעות לפי גיל, שבהם ככל שהחוסך מתבגר החשיפה שלו למניות יורדת. אבל האמת רחבה הרבה יותר. כדי להבין את המקור של הביטוי, צריך לחזור לצ’ילה של המאה ה־20, למערכת ציבורית שהתמוטטה, לרפורמות עמוקות תחת שלטון צבאי, ולכלכלנים בינלאומיים שראו במדינה מעבדה לניסוי כלכלי. החל משנת […]
ESG: מצפן מוסרי להשקעות, או מנגנון שליטה פוליטי?
מדד ESG משפיע בפועל על זרימת הון עולמית ועל החלטות השקעה, ולעיתים יוצר סיכון פוליטי מהותי שאינו מתומחר כראוי בתשואות. עבור משקיעים וחוסכים, השאלה איננה ערכית בלבד אלא פיננסית: האם המדד משרת יציבות ארוכת טווח או מכתיב הקצאת הון משיקולים חוץ־כלכליים. ESG הוצג ככלי להשקעות אחראיות וארוכות טווח, אך בפועל הפך למנגנון שמסוגל להרחיק הון […]
