פרשת מנורה העלתה שאלה אחת: למה בפרשת סלייס הציבור ראה תגובת אכיפה שונה?
פרשת מנורה העלתה אצלי שאלה אחת: אם למדינה יש יכולת להפעיל אמצעי אכיפה במהירות, למה בפרשת סלייס הציבור הרגיש תמונה שונה? זה לא מאמר על מנורה. זה מאמר על אחידות האכיפה ועל אמון הציבור.
פרשת סלייס: האם אנחנו מחלישים את מנגנון הגילוי של המעילה הבאה?
כולם מדברים מאז פרשת סלייס על איך למנוע את המעילה הבאה. אני חושב שהשאלה החשובה יותר היא אחרת: איך נגלה אותה בזמן? בעידן של AI ומתקפות סייבר, ייתכן שהאתגר הגדול ביותר כבר אינו מניעת ההונאה, אלא היכולת לגלות אותה לפני שיהיה מאוחר מדי.
ההתראות שנשלחו בשנת 2022: מה אפשר ללמוד היום מפרשת סלייס?
בשנת 2022 שלחתי התראות לרשות שוק ההון, למשטרה, לרשות ניירות ערך ולגופים נוספים בנוגע למה שראיתי בשטח סביב סלייס. ארבע שנים אחרי, חזרתי למסמכים ושאלתי שאלה פשוטה: מה אפשר ללמוד מההתראות המוקדמות, ומה יכול למנוע את המשבר הבא?
המערכון שהגששים לא הספיקו לכתוב
71 מיליון שקל.
פסק דין יש.
אבל עכשיו כולם מנסים להבין לאן בכלל אמור ללכת הכסף.
לפי הפרסומים, קופות הגמל המסלוליות של סלייס כבר נמכרו להפניקס, ובמקביל רשות שוק ההון בוחנת אפשרות לחקיקה סביב הסוגיה.
אז איך אפשר להזרים כסף לקופה שכבר נמכרה?
ומה המשמעות של “בוחנים חקיקה” בעולם שבו קיימת הפרדה מוחלטת בין קופות ומסלולי השקעה?
הפלונטר החדש בפרשת סלייס כבר מתחיל להישמע כמו המערכון שהגששים לא הספיקו לכתוב.
הוצאה לפועל נגד שמעון גולדברג על 71 מיליון שקל: מה זה באמת אומר בפרשת סלייס
מה באמת עומד מאחורי תביעת 71 מיליון שקל בפרשת סלייס
משרד האוצר פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד שמעון גולדברג בפרשת סלייס, אך הכסף עדיין לא נגבה בפועל. מה המשמעות לחוסכים, ולמה הבנת המבנה הפיננסי חשובה יותר מהכותרת.
71 מיליון ש"ח בפרשת סלייס: מה באמת קובע אם הכסף חוזר לעמיתים
הזרמת הון אינה בהכרח השבת זכויות, והפער ביניהן נובע ממבנה המערכת הפנסיונית בפרשת סלייס נדרש שמעון גולדברג להזרים כ־71 מיליון ש"ח לחברת הגמל. אך במערכת הפנסיונית, עצם הזרמת הכסף אינה קובעת אם העמיתים יקבלו אותו בפועל. השאלה המרכזית היא האם קיים מנגנון שמאפשר שיוך פרטני של הכסף לעמיתים במסגרת הכללים הקיימים. המאמר מנתח את הפער […]
פרשת סלייס: מאבק על כספי הפנסיה או שינוי מבני בענף סוכני הביטוח
הדיון כבר לא רק על אחריות, אלא על שליטה.
פרשת סלייס כבר לא עוסקת רק בכספים שנעלמו.
מאחורי האירוע מתפתח שינוי שקט במבנה שוק הפנסיה ובשאלה מי מחליט לאן הולך הכסף.
אחריות סוכני הביטוח מתרחבת, מבנה השוק משתנה, והדיון על מוקדי ההשפעה על השקעות כספי הציבור חוזר למרכז.
איך ניתן להסיט את דעת הקהל: מה פרשת סלייס מלמדת על תמרון ציבורי
פרשת סלייס נחשבת לאחת הפרשות הגדולות בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל. כ-7,500 חוסכים וכ-900 מיליון שקל נמצאים במרכז האירוע. המאמר בוחן לא רק את העובדות סביב הפרשה אלא גם את האופן שבו השיח הציבורי מתעצב סביב פרשות כלכליות מורכבות, ולעיתים מתרחק מהשאלות המרכזיות.
פרשת סלייס: מה ההבדל בין קופות הגמל המסלוליות לIRA, ולאן באמת הולך הכסף
הסבר קולי: למה כספים מקופות מסלוליות לא יכולים להגיע לנפגעי סלייס IRA בפרשת סלייס מתנהלים שני הליכים נפרדים לחלוטין, הנוגעים לשני סוגי קופות שונים ולשני סוגי כספים שונים. ערבוב ביניהם יוצר בלבול ותקוות שווא.תביעה אחת עוסקת בכ־950 מיליון ש״ח ומיועדת לנפגעי סלייס IRA. הליך אחר, בהיקף של כ־71 מיליון ש״ח, נוגע להון רגולטורי של סלייס […]
רישוי ופיקוח בישראל: למה חותמת ממשלתית לא מבטיחה הגנה אמיתית
במרחב הציבורי בישראל קיימת הנחה נפוצה שלפיה רישוי ופיקוח ממשלתי מספקים הגנה מהותית. אם מסגרת פועלת ברישיון, ואם גוף מפוקח על ידי המדינה, רבים מניחים שהסיכון נוהל, שהאחריות חולקה, ושניתן לסמוך על המערכת. זוהי הנחה מובנת, אך היא אינה תמיד מדויקת. רישוי הוא הליך פורמלי, ופיקוח הוא מנגנון מנהלי. לשניהם יש תפקיד חשוב, אך הם […]
