איך ניתן להסיט את דעת הקהל: מה פרשת סלייס מלמדת על תמרון ציבורי

פרשת סלייס, שבה נעלמו כ900 מיליון שקל מכספי פנסיה של כ-7,500 חוסכים, היא לא רק פרשה פיננסית אלא גם מקרה מבחן לאופן שבו השיח הציבורי יכול להשתנות. במקום להתמקד בשאלה המרכזית: מה עלה בגורל כספי החוסכים, הדיון הציבורי עבר פעמים רבות לנושאים אחרים. התוצאה היא פער בין הסיפור הכלכלי המהותי לבין הנושאים שעליהם הציבור מדבר בפועל.

פרשת סלייס חשפה היעלמות של מאות מיליוני שקלים מכספי פנסיה של אלפי חוסכים. לאורך הדרך התקיימו דיונים משפטיים, תביעות ופרסומים בתקשורת. למרות זאת, חלק מהשיח הציבורי התמקד בנושאים צדדיים במקום בשאלות המרכזיות של אחריות והשבת כספים. המאמר מנתח כיצד מתרחשת הסחת תשומת לב ציבורית בפרשות פיננסיות מורכבות ומה ניתן ללמוד מכך על מבנה השיח הכלכלי בישראל.

אינפוגרפיקה המסבירה את פרשת סלייס: היעלמות 900 מיליון שקל מכספי פנסיה והפער בין הליבה הכלכלית של הפרשה לבין השיח הציבורי

 

הפער בין הליבה הכלכלית של פרשת סלייס לבין הנושאים שתפסו את מרכז השיח הציבורי.

כאשר פרשה פיננסית גדולה מתפרסמת, השיח הציבורי אינו תמיד מתמקד בליבה הכלכלית של הסיפור. לעיתים הדיון עובר לנושאים משניים שמושכים תשומת לב ציבורית גדולה יותר. פרשת סלייס מספקת דוגמה לאופן שבו פער כזה יכול להיווצר בין המידע הכלכלי המהותי לבין הנושאים שעליהם הציבור מדבר בפועל.

מהי פרשת סלייס
בשנים 2022–2023 נחשפה פרשה רחבת היקף בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל, המכונה פרשת סלייס.

במסגרת הפרשה התברר כי כספי פנסיה של כ-7,500 חוסכים הועברו דרך סלייס גמל IRA להשקעות שהוצגו כקרנות השקעה אלטרנטיביות.

הכספים הועברו לחשבונות בנק בארצות הברית, בין היתר בדלאוור ובוויסקונסין.

היקף הכספים שנדון בפרשה עומד על כ-900 מיליון שקל.

מאחורי בית ההשקעות עמדו שתי משפחות מרכזיות: גולדברג וטוקטלי. במקביל לפעילות בישראל פעלה גם חברה נוספת בשם FMR, שבאמצעותה מתבצע חלק גדול מהמסחר המקוון בשוק ההון.

למידע רחב יותר וניתוח עומק של האירועים, ניתן לעיין גם במאמרים נוספים על פרשת סלייס, המרכזים את ההתפתחויות, ההליכים המשפטיים והשאלות הרגולטוריות שעלו בעקבות הפרשה.

התביעה שהוגשה בשנת 2025
בסוף 2025 הגיש הממונה על סלייס מטעם רשות שוק ההון ומשרד האוצר, רו"ח אפי סנדרוב, תביעה נגד שורה של בעלי תפקידים הקשורים לבית ההשקעות סלייס.

בין הנתבעים נכלל גם יו"ר החברה שמעון גולדברג.

לעומת זאת, נגד השותף טוקטלי לא הוגשה תביעה. ההסבר שניתן לכך היה כי מדובר בבעל מניות בלבד.

החלטה זו עוררה שאלות וביקורת בקרב גורמים שונים המעורבים בפרשה.

הדיון בבית המשפט על 71 מיליון שקל
לפני מספר שבועות התקיים בבית המשפט בירושלים דיון בערעור שהגיש שמעון גולדברג.

הערעור עסק בדרישת רשות שוק ההון להשיב 71 מיליון שקל, סכום שנוצר כגירעון אקטוארי בקופות המסלוליות של סלייס גמל.

יש לציין כי במאי 2025 נמכרו הקופות המסלוליות של סלייס ל-הפניקס גמל.

לאחר מתן פסק הדין ביקשו עורכי הדין המייצגים את נפגעי סלייס להבין מהי מטרת הכספים. לפי הדברים שנאמרו להם על ידי הממונה על סלייס, אפי סנדרוב, הכספים מיועדים לנפגעי סלייס IRA.

במקביל קיימות תקנות של רשות שוק ההון המגבילות מעבר כספים בין מסלולים ובין גופים מוסדיים שונים, ולכן סוגיית העברת הכספים מעוררת שאלות משפטיות נוספות.

בית המשפט דחה את הערעור.

שלטי החוצות בכביש איילון
כמה ימים לאחר הדיון הופיעו שלטי חוצות גדולים בכביש איילון.

על השלטים הופיעו תמונותיהם של:

רו"ח אפי סנדרוב
עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון

הקמפיין עורר עניין רב ברשתות החברתיות ובתקשורת.

בהמשך פרסם עיתון גלובס כתבה שלפיה מאחורי הקמפיין עומד איש העסקים ג'אק ליטה, מבעלי חברת מנופים בנייה והשקעות. עלות הקמפיין הוערכה בכ-300 אלף שקל.

הידיעה שעברה כמעט ללא דיון ציבורי
באותה כתבה פורסמה גם ידיעה נוספת שלפיה נפגעי סלייס קיבלו לכאורה כ-30% מכספם בחזרה, סכום של כ-140 מיליון שקל.

הידיעה הזו כמעט שלא עוררה דיון ציבורי.

בפועל, עד היום אף אחד מנפגעי סלייס לא קיבל את כספו בחזרה, למעט 20 לקוחות שאני מייצג שקיבלו חלק מהכספים.

מרבית השיח הציבורי התמקד דווקא בשאלה מי עומד מאחורי שלטי החוצות.

כך נוצר מצב שבו פרט צבעוני יחסית הפך לנושא המרכזי של הדיון הציבורי, בעוד השאלה הכלכלית המהותית כמעט שלא נדונה.

דוגמה נוספת לאופן שבו הדיון הציבורי משתנה
רשות שוק ההון שללה את רישיונם של 12 סוכני ביטוח מבית הסוכן פיינברט.

עם זאת, הסוכנות עצמה המשיכה לפעול.

כדי להבין את המשמעות ניתן לדמיין מצב אחר.

נניח שחברת תקשורת גדולה הייתה מבצעת הונאה כלפי לקוחותיה. האם משרד התקשורת היה מגיב בכך שהוא שולל את הרישיון לטכנאים שהתקינו את השירותים בבתי הלקוחות, במקום לפעול נגד החברה עצמה.

הדוגמה הזו ממחישה כיצד לעיתים האחריות מתפזרת בין גורמים שונים והדיון הציבורי מתמקד בשחקנים שאינם בהכרח במרכז האירוע.

מה ניתן ללמוד מהשיח סביב פרשת סלייס
פרשת סלייס מדגימה כיצד השיח הציבורי סביב אירועים כלכליים מורכבים יכול להשתנות במהירות.

במקום שהדיון יתמקד בשאלות הבסיסיות:

מה עלה בגורל כספי החוסכים
מי נושא באחריות לניהול הכספים
כיצד ניתן להשיב את הכספים לנפגעים

לעיתים הדיון הציבורי עובר לנושאים אחרים לחלוטין.

המשמעות היא שהבנת המציאות הכלכלית מחייבת לעיתים להבחין בין הסיפור המרכזי לבין הנושאים שמקבלים את עיקר תשומת הלב הציבורית.

עיקרי הדברים:
פרשת סלייס נוגעת לכ-7,500 חוסכים ולכ-900 מיליון שקל מכספי פנסיה.

התנהלו תביעות ודיונים משפטיים סביב פעילות סלייס גמל.
חלק מהשיח הציבורי סביב הפרשה התמקד בנושאים צדדיים.
הדיון הכלכלי המרכזי עדיין נוגע להשבת כספי החוסכים ולמבנה הפיקוח הפיננסי.

סיכום
פרשת סלייס היא דוגמה למורכבות של פרשות פיננסיות גדולות. מעבר לשאלות המשפטיות והכלכליות, היא מדגישה גם את האופן שבו דעת קהל מתעצבת סביב מידע חלקי, כותרות תקשורתיות ונושאים שמושכים תשומת לב ציבורית. הבנה מעמיקה של פרשות מסוג זה מחייבת להתמקד בעובדות הכלכליות ובמערכת הפיקוח, ולא רק בשיח הציבורי שמסביבן.

לפני קבלת החלטה פיננסית משמעותית, כדאי לבדוק אותה בצורה מקצועית

Privacy Overview

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי שנוכל לספק לך את חוויית המשתמש הטובה ביותר האפשרית. מידע על קובצי Cookie מאוחסן בדפדפן שלך ומבצע פונקציות כגון זיהויך כשאתה חוזר לאתר שלנו וסיוע לצוות שלנו להבין אילו חלקים באתר אתה מוצא הכי מעניינים ושימושיים. למדיניות איסוף עוגיות לחץ כאן.