משכתם תגמולים במקום פיצויים? הכסף הקל שיכול לעלות לכם ביוקר

משיכת תגמולים מקרן הפנסיה היא לא רק משיכה של כסף מהחיסכון. היא עלולה להיות כרוכה במס של 35% לפחות, להקטין משמעותית את הפנסיה העתידית ובמצבים מסוימים לפגוע ברצף הביטוחי ובכיסוי לנכות ולשאירים.

אם עזבתם עבודה ואתם צריכים כסף, לפני שאתם מושכים תגמולים כדאי לבדוק קודם את כספי הפיצויים ואת האפשרות לקבל הלוואה על חשבון החיסכון הפנסיוני.

אדם מתלבט בין משיכת תגמולים מקרן הפנסיה לבין טיפול בטופס 161 ומשיכת פיצויים

משיכת פיצויים ומשיכת תגמולים הן שתי פעולות שונות: משיכת תגמולים שלא כדין חייבת בדרך כלל במס של 35% לפחות, אין החזר אוטומטי של ה־35% בשנה שלאחר המשיכה.
החזר מס, אם מגיע, נקבע לפי חישוב המס הכולל של האדם ולא מעצם העובדה שנוכה מס במשיכת התגמולים.
משיכת תגמולים עלולה להשפיע על הרצף והכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה.
נתק ביטוחי עלול להביא לתקופת אכשרה חדשה של 60 חודשים לגבי מצב רפואי קודם.
קרן פנסיה כוללת גם כיסוי לנכות ולשאירים – היא לא רק חיסכון.
מי שצריך כסף לאחר סיום עבודה יכול לבדוק פיצויים ואפשרות להלוואה כנגד החיסכון לפני שהוא פודה תגמולים.
אישור ותנאי הלוואה תלויים במדיניות הגוף המוסדי ובנתוני הלקוח.
לפני כל פעולה צריך לברר מאיזה רכיב מוציאים את הכסף והאם מדובר במשיכה או בהלוואה.


למי שרוצה, יכול להאזין לסיכום קצר של המאמר

הבעיה במשיכת תגמולים היא לא רק ה־35% שרואים מיד, הבעיה הגדולה יכולה להיות דווקא במה שלא רואים באותו רגע: פחות כסף לפנסיה ופגיעה אפשרית בזכויות הביטוחיות, לכן כשמישהו אומר לכם "אני יכול להביא לכם יותר כסף", אל תשאלו רק כמה, תשאלו מאיפה הכסף מגיע ומה אתם מאבדים בדרך.

אדם מתפטר מהעבודה ורוצה את הפיצויים שלו. נשמע פשוט, נכון?
אז לא תמיד.
צריך לטפל ב 161. המעסיק ממלא את החלק שלו, העובד צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות עם הכספים, ובמקרים מסוימים צריך גם אישור של מס הכנסה.
יש מקומות עבודה, במיוחד במקומות עם הרבה עובדים בשכר יחסית נמוך: שמירה, אבטחה, ניקיון וכדומה, שבהם אומרים לעובד פחות או יותר: קח את הטפסים, לך תטפל בזה.

עכשיו תחשבו על אותו עובד….
הוא כבר התפטר, אין משכורת, יש מינוס, יש הלוואות, צריך לשלם שכירות, אולי הוא כבר התחיל עבודה אחרת ואולי עדיין לא ועכשיו הוא צריך להתחיל לרוץ.
161, מעסיק, מס הכנסה אם צריך, עוד מסמך, עוד חתימה, ואז להעביר הכול לקרן הפנסיה או לקופת הגמל.

מהניסיון שלי, התהליך הזה יכול להימשך כמה שבועות ולפעמים גם סביב חודש ואז מגיע מישהו ואומר לו: בשביל מה כל כאב הראש הזה? יש לך תגמולים, בוא נפדה אותם.

רצית 30 אלף? אני אביא לך 60

ופה מתחיל הפיתוי: העובד רצה למשוך את הפיצויים שלו, אבל בתגמולים יכול להיות הרבה יותר כסף.
אז אומרים לו: "הסוכן שלך אמר שאפשר לקבל 30 אלף? אני אביא לך 60." וואו…
איך הוא הצליח להביא פי שניים?

הוא לא הצליח, הוא פשוט משך כסף אחר: במקום למשוך את הפיצויים שרצית למשוך, הוא נכנס לתגמולים שלך וזה הבדל שאנשים לא תמיד מבינים: הפיצויים הם רכיב אחד בקרן הפנסיה, התגמולים הם רכיב אחר, אלה כספים שהופקדו לאורך שנות העבודה לחיסכון הפנסיוני שלך.
וכשאתה מושך אותם, אתה לא רק "מוציא כסף מהקרן", אתה נוגע בפנסיה שלך.

ואז המדינה לוקחת 35%

למה בכלל לוקחים 35% מס?
עכשיו העובד רואה שהורידו לו 35% מס ואומר: "רגע, מה זה? זה הכסף שלי. למה המדינה לוקחת לי 35%?"
אז בואו נבין מאיפה זה מגיע: כל חודש שאתם עובדים ומפקידים לפנסיה, המדינה נותנת לכם הטבות מס על חלק מההפקדות, כמובן לפי התקרות והכללים.
למה היא עושה את זה? כי היא רוצה שתשמרו כסף לפנסיה.
היא אומרת לכם בעצם: תחסכו כסף לגיל הפרישה, ואני אתן לכם הטבת מס בדרך וככה זה קורה חודש אחרי חודש ושנה אחרי שנה.

ואז, אחרי עשר או עשרים שנה, אתם באים ואומרים: "תודה רבה. עכשיו אני רוצה את הכסף."
רגע, קיבלתם את הטבות המס האלה בשביל לחסוך לפנסיה, לא בשביל להוציא את הכסף באמצע הדרך ולסגור איתו את המינוס.
לכן, כשמושכים תגמולים במשיכה שלא כדין, המדינה קבעה מס כבד, בדרך כלל לפחות 35%.

חשוב לי רק לדייק פה בדבר אחד, זה לא שמס הכנסה לוקח עכשיו את כל הטבות המס שקיבלתם במשך השנים, עושה חשבון עם ריבית והצמדה ומגיע בדיוק ל35%.
ה35% הוא שיעור מס שנקבע בחוק, אבל ההיגיון מאחוריו הוא בדיוק זה: נתתי לך הטבות מס כדי שתחסוך לפנסיה. החלטת להוציא את הכסף לפני הזמן? עכשיו המשיכה הזאת ממוסה בהתאם לכללים של משיכה שלא כדין.

אחרת מה עשינו? מצד אחד המדינה נותנת הטבות מס כדי שתפקידו לפנסיה, ומצד שני כל אחד יכול להוציא את הכסף מתי שמתחשק לו.
זה לא עובד ככה וזה גם לא שחברת הביטוח "לקחה לכם 35%".
חברת הביטוח לא מרוויחה מהמס הזה, היא מנכה אותו ומעבירה אותו למס הכנסה בהתאם לחוק.

"אל תדאג, את ה 35% נחזיר לך בשנה הבאה"

זה עוד משפט שצריך להיזהר ממנו: "נכון שמורידים לך עכשיו 35%, אבל אל תדאג, בשנה הבאה נעשה לך החזר מס ותקבל את הכסף בחזרה."
לא, זה לא עובד ככהף אין במס הכנסה דלת אחת שבה לוקחים לכם 35%, ואז דלת אחרת במסדרון שבה מחזירים לכם אותם בשנה הבאה.

החזר מס הוא דבר אמיתי, אפשר לבדוק זכאות להחזר מס עד שש שנים אחורה: בודקים כמה הרווחתם, כמה מס שילמתם, נקודות זיכוי, הפקדות ועוד נתונים.
יכול להיות שמגיע לכם החזר, יכול להיות שתקבלו חלק מהכסף, יכול להיות שבנסיבות מסוימות תקבלו החזר משמעותי ויכול להיות שלא מגיע לכם כלום, אבל זה לא קשור להבטחה ש"משכת תגמולים, שילמת 35%, ובשנה הבאה נחזיר לך אותם".

אין החזר אוטומטי כזה.
מי שמבטיח לכם מראש שתקבלו את כל ה־35% בחזרה, שיסביר לכם בדיוק על סמך מה הוא מבטיח את זה.

אבל ה35% הם בכלל לא הבעיה הכי גדולה

ופה אנחנו מגיעים לדבר שהרבה אנשים בכלל לא חושבים עליו: קרן פנסיה היא לא רק קופה שיש בה כסף, יש בה גם ביטוח, יש כיסוי לנכות, יש כיסוי לשאירים.
כשאתם עובדים ומפקידים לקרן אתם לא רק חוסכים לפנסיה, אתם גם מבוטחים בהתאם למסלול הביטוח שלכם ולתקנון הקרן.

התפטרתם? גם כאן לא בהכרח הכול נעלם באותו יום: קיימת בקרן פנסיה ארכת ביטוח לתקופה מוגבלת, ובמקרים המתאימים אפשר להסדיר המשך כיסוי.
אבל אז באתם ומשכתם את התגמולים והפעולה הזאת יכולה לפגוע בהמשך הכיסוי הביטוחי.
כלומר, רציתם כסף מהר, קיבלתם אותו, אבל יכול להיות שבדרך נגעתם גם בביטוח שלכם.

ואז קורה משהו

חצי שנה אחר כך אותו אדם חולה, או שהוא נפגע ולא יכול לעבוד, או, במקרה הקשה ביותר, הוא נפטר.
פתאום מתחילים לבדוק את קרן הפנסיה ואז הוא או המשפחה שלו שואלים: "איך יכול להיות שאין כיסוי?"

ואז כולם נוכלים: חברת הביטוח נוכלת, קרן הפנסיה נוכלת, כולם רק יודעים לקחת כסף, אבל רגע…
מה עשינו חצי שנה קודם? משכנו את התגמולים.
צריך להבין מה המשמעות של הפעולה שעשינו: זה כמו שביטלתם ביטוח רכב, חודש אחר כך נכנסתם ברכב אחר.
עכשיו אתם מתקשרים לחברת הביטוח ואומרים: "למה אתם לא משלמים?" על מה? ביטלתם את הביטוח.

אי אפשר לבטל ביטוח וכשקורה האירוע לבקש להתנהג כאילו הוא עדיין קיים.

ויש עוד בעיה: חמש שנים

נניח שעברו כמה חודשים ואותו אדם מצא עבודה חדשה. מצוין. התחילו שוב להפקיד לו לקרן הפנסיה, אז הכול חזר להיות בדיוק כמו שהיה? לא בהכרח.
במצבים שבהם נוצר נתק בכיסוי הביטוחי ומתחילה תקופת אכשרה חדשה, אנחנו מדברים על 60 חודשים, חמש שנים, לגבי אירוע הנובע ממצב רפואי שהיה קיים לפני תחילת תקופת הביטוח החדשה, בהתאם לתקנון הקרן.

חמש שנים זה המון זמן, אדם יכול להיות בטוח שהוא מסודר כי הוא רואה בתלוש שהמעסיק שוב מפריש לפנסיה, אבל אם יש מצב רפואי קודם ואחר כך מתרחש אירוע שקשור אליו, תקופת האכשרה יכולה להיות קריטית וכל זה יכול להתחיל מפעולה שנעשתה כמה חודשים קודם כי היה יותר קל למשוך תגמולים מאשר לטפל בפיצויים.

אז מה עושים אם באמת צריכים כסף?

ופה אני כבר שומע את השאלה: "יפה מאוד שמואל, אבל אני התפטרתי, אין לי משכורת כרגע, יש לי מינוס ואני צריך עוד 30 אלף שקל, מה אתה רוצה שאני אעשה?"
בסדר, קודם כול בודקים את הפיצויים ואם חסר עוד כסף, לפני שפודים תגמולים בודקים אפשרות לקבל הלוואה על חשבון הכספים שנמצאים בקופה.

זה שהתפטרתם והפסקתם להפקיד לא אומר אוטומטית שאי אפשר לקבל הלוואה.
כל חברה עובדת אחרת: חברה אחת יכולה להגיד לא וחברה אחרת יכולה להגיד כן.
בודקים את נתוני האשראי של הלקוח, את מצבו ואת מדיניות האשראי של אותה חברה.

ופה חשוב להבין את ההבדל כשאני אומר "לקחת הלוואה כנגד התגמולים", אני לא אומר "לפדות את התגמולים", הכסף לא יוצא מהפנסיה.
אם יש לכם, לדוגמה, 200 אלף שקל בתגמולים לא נזילים, הכללים מאפשרים לגוף המוסדי לתת הלוואה של עד 30% מהכספים הרלוונטיים, בכפוף למדיניות שלו ולאישור האשראי, כלומר, עד 60 אלף שקל בדוגמה הזאת.
ה200 אלף לא הופכים ל140 אלף, הכספים נשארים בחיסכון הפנסיוני ואתם מקבלים הלוואה מהגוף המוסדי.

וזאת בדיוק הסיבה שאני מעדיף קודם לבדוק הלוואה לפני שמישהו רץ לפדות תגמולים: בכספים נזילים הכללים מאפשרים להגיע עד 80%, כי מדובר בכספים שכבר ניתנים למשיכה, בקרן השתלמות לא נזילה התקרה היא עד 50%, ובכספים לא נזילים אחרים, עד 80%.
אבל אלה תקרות, זה לא אומר שכל חברה חייבת לתת לכם 30%, 50% או 80%. כל חברה מחליטה לפי מדיניות האשראי שלה ולפי הנתונים שלכם.

וזה כל ההבדל: בפדיון לקחתם כסף מהפנסיה והוצאתם אותו, בהלוואה השארתם את החיסכון במקום וקיבלתם אשראי כנגד הצבירה, אלה שתי פעולות שונות לגמרי.

יש לכם BDI בעייתי? יכול להיות שחברה מסוימת לא תאשר, זה עדיין לא אומר שהפתרון הבא הוא לפדות את הפנסיה. בודקים.
בחלק מהמקרים קיימים גם מסלולי גרייס שבהם בתקופה הראשונה משלמים רק את הריבית וזה בדיוק יכול להתאים למישהו שנמצא עכשיו בין עבודות.
אתה צריך אוויר לכמה חודשים עד שתמצא עבודה חדשה? תבדוק אם אפשר לקבל הלוואה.
למה לשרוף את החיסכון הפנסיוני אם אפשר להשאיר אותו בקופה ולקבל מולו אשראי?

וגם כשאומרים לכם "הלוואה", תבדקו שזאת באמת הלוואה

וזה חשוב. מישהו אומר לכם: "החברה מוכנה לתת לך רק 50 אלף? אני אביא לך יותר."
מצוין. תשאלו אותו: איך? זאת באמת הלוואה? הכסף נשאר בקרן? יש הסכם הלוואה? יש החזר חודשי? או שאתה בעצם פודה לי כסף מהקופה?

אותו דבר בקרן השתלמות. אם מישהו מציג לכם סכום גדול יותר ממה שאפשר לקבל כהלוואה, אל תתרשמו רק מהמספר, תבדקו מאיפה הכסף מגיע וכמה מס אתם משלמים בדרך.
כי משיכה והלוואה הן לא אותו דבר: במשיכה הכסף יוצא מהחיסכון, בהלוואה הכסף נשאר בחיסכון ואתם מקבלים אשראי כנגדו, בהתאם לתנאי הגוף המוסדי. זה הבדל עצום.

שאלות ותשובות

כמה מס משלמים על משיכת תגמולים?

במשיכה שלא כדין של תגמולים חל בדרך כלל מס בשיעור של 35% לפחות. קיימים מקרים שבהם ניתן למשוך כספים ללא ניכוי המס, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק.

האם מקבלים את ה35% בחזרה בהחזר מס?

לא באופן אוטומטי. אפשר לבדוק זכאות להחזר מס בהתאם לכלל ההכנסות, המס ששולם, נקודות הזיכוי והנתונים האישיים. יכול להגיע החזר, יכול להגיע חלק ממנו ויכול להיות שלא קיימת זכאות בכלל.

האם משיכת תגמולים יכולה לפגוע בביטוח בקרן הפנסיה?

כן. בהתאם למצב הקרן ולתקנון, המשיכה עלולה להשפיע על הרצף הביטוחי ועל הכיסוי לנכות ולשאירים. במקרה של נתק ביטוחי יכולה להיות משמעות גם לתקופת אכשרה חדשה.

האם אפשר לקחת הלוואה על חשבון הפנסיה אחרי שהתפטרתי?

עצם ההתפטרות אינה אומרת אוטומטית שלא ניתן לקבל הלוואה. האישור תלוי במדיניות הגוף המוסדי ובנתוני הלקוח. חברה אחת יכולה לסרב ובחברה אחרת התנאים וההחלטה יכולים להיות שונים.

לפני שאתם חותמים, שאלה אחת

אני לא אומר שאסור לעולם למשוך כסף: יש מצבים שונים ויש אנשים שנמצאים במצוקה אמיתית וצריכים כסף.
אני אומר דבר הרבה יותר פשוט: תבינו מה אתם מושכים.
אמרו לכם "פיצויים"? תבדקו שבאמת מושכים פיצויים.
אמרו לכם "הלוואה"? תבדקו שזאת באמת הלוואה.
מישהו מבטיח להביא לכם פי שניים? תשאלו מאיפה מגיע הכסף.

ולפני שאתם מושכים תגמולים, תבדקו לא רק כמה כסף ייכנס לחשבון מחר בבוקר, תבדקו כמה מס תשלמו, תבדקו מה יישאר לכם לפנסיה ותבדקו מה הפעולה עושה לכיסוי הביטוחי שלכם.
כי לפעמים הדרך הכי קלה להוציא כסף היא גם הדרך הכי יקרה.

צריכים כסף? קודם בודקים פיצויים. אחר כך בודקים הלוואה. ורק אחרי שהבנתם בדיוק את המשמעות, מחליטים אם בכלל לגעת בתגמולים.
רוצים שאבדוק את האפשרויות לפני שאתם עושים פעולה? דברו איתי בוואטסאפ

רוצה להבין כסף ופנסיה בלי כאב ראש? 👋

מאמרים קצרים, בלי שטויות

לא נשלח ספאם. ניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.
[מדיניות פרטיות]

לפני קבלת החלטה פיננסית משמעותית, כדאי לבדוק אותה בצורה מקצועית

Privacy Overview

אתר אינטרנט זה משתמש בקובצי Cookie כדי שנוכל לספק לך את חוויית המשתמש הטובה ביותר האפשרית. מידע על קובצי Cookie מאוחסן בדפדפן שלך ומבצע פונקציות כגון זיהויך כשאתה חוזר לאתר שלנו וסיוע לצוות שלנו להבין אילו חלקים באתר אתה מוצא הכי מעניינים ושימושיים. למדיניות איסוף עוגיות לחץ כאן.