סקירה שבועית: הבורסה בדרום קוריאה נפלה בעשרות אחוזים האם זה יכול להגיע גם אלינו?

הבורסה בדרום קוריאה עברה בתוך קצת יותר מחודש משיא של כל הזמנים לירידות של עשרות אחוזים.
אבל לפני שמכריזים על המשבר הכלכלי הבא, צריך להבין מה באמת קרה שם.
שתי חברות, Samsung Electronics ו־SK Hynix, הגיעו יחד ליותר ממחצית משווי השוק של מדד KOSPI. לזה התחבר מינוף גבוה, וכשהכיוון התהפך, מה שעזר למדד לעלות התחיל לעבוד בדיוק בכיוון ההפוך.
זה עדיין לא אומר שכלכלת דרום קוריאה קורסת. אבל זה כן מראה מה יכול לקרות כששוק הופך להיות תלוי במספר קטן מאוד של חברות, ובמקביל נבנה סביבו מינוף גבוה וזה כבר צריך לעניין גם אותנו בישראל.

האזינו לסיכום הקולי של המאמר כ2 דקות

סיכום קצר שהופק באמצעות Google NotebookLM.

ב22 ביוני 2026 מדד KOSPI הגיע לשיא של כל הזמנים.
Samsung Electronics ו SK Hynix הגיעו יחד ליותר ממחצית משווי השוק של המדד.
עוד לפני הירידות היה אפשר לראות שרוב המניות במדד יורדות, בזמן שהמדד עצמו עדיין עולה.
למחרת השיא הגיעו ירידות חדות והמסחר אף נעצר.
למינוף ולמוצרים ממונפים היה חלק בהחרפת הירידות.
נכון לתחילת אוגוסט, אין עדיין סימנים לכך שתעשיית השבבים הקוריאנית עצמה נמצאת בקריסה.
השאלה החשובה עכשיו היא אם האירוע יישאר בשוק המניות או יעבור לאשראי, להשקעות ולכלכלה עצמה.

האם הירידות בדרום קוריאה יכולות להשפיע על ישראל?

כן. אם האירוע יישאר בבורסה הקוריאנית, ההשפעה על ישראל כנראה תהיה מוגבלת. אם הוא יעבור לאשראי, להשקעות ולתעשיית השבבים, הוא כבר יכול להשפיע על חברות טכנולוגיה בעולם, על שוקי המניות בארצות הברית ומשם גם על הפנסיה, הגמל, ההשתלמות ותיקי ההשקעות בישראל.

מה קרה בדרום קוריאה?

ב־22 ביוני מדד KOSPI הגיע לשיא של כל הזמנים, אבל כבר באותו יום קרה משהו מוזר: 739 מניות במדד ירדו ורק 148 עלו ובכל זאת המדד עלה.
יום אחר כך הגיעה הנפילה הגדולה. המדד ירד כמעט ב־10% והמסחר נעצר ל־20 דקות.
מאז עבר יותר מחודש, ובתחילת אוגוסט המדד עדיין נמצא בערך שליש מתחת לשיא.

אז איך יכול להיות שמדד עולה כאשר רוב המניות שנמצאות בו בכלל יורדות?
התשובה נמצאת בעיקר בשתי חברות.

שתי חברות הגיעו ליותר ממחצית מהמדד

Samsung ו־SK Hynix נהנו מאוד מהעליות בתחום השבבים וה־AI.
בסוף מאי Samsung כבר הייתה כ־26.6% משווי השוק של KOSPI ו־SK Hynix כ־23.9%.
כלומר, שתי חברות הגיעו יחד ליותר ממחצית מהשוק, זה מצב מאוד ריכוזי.
ובתחילת יוני כבר היה אפשר לראות מה זה עושה למדד.

במשך תקופה של שבועיים, בממוצע 586 מניות ירדו ורק 210 עלו, אבל Samsung ו־SK Hynix המשיכו לעלות, לכן גם המדד נראה בסדר.
מי שהסתכל רק על המדד ראה שוק שעולה. מי שהסתכל על המניות בתוך המדד ראה משהו אחר לגמרי.

ומה שמדהים הוא שידעו את זה

יום לפני הנפילה הגדולה שאלו את יו"ר הבורסה הקוריאנית בדיוק על הנושא הזה: איך הגיעו למצב ששתי חברות הן יותר ממחצית משווי השוק?
מבחינתו זה היה טבעי.
אלה חברות מצליחות, הן מרוויחות הרבה כסף, יש ביקוש עצום לשבבים, ולכן השוק נותן להן שווי גבוה. בסדר.

רק שלמחרת המדד נפל כמעט ב־10% וזה מה שמעניין פה.
לא מדובר בסיכון שאף אחד לא ראה. ראו אותו. השאלה היא למה כל עוד השוק עלה, הריכוזיות הזאת נראתה לכולם הגיונית.

זה הזכיר לי את אי.די.בי

כשקראתי את זה נזכרתי במה שהיה אצלנו עם אי.די.בי של נוחי דנקנר.
ברור שאי.די.בי ודרום קוריאה הם לא אותו אירוע, ואני גם לא מנסה להשוות ביניהם.
זה רק קוריוז שמזכיר איך הדברים נראים לפני שמשהו משתבש.

בתקופה שלפני המשבר באי.די.בי הקבוצה עדיין נהנתה מדירוגי אשראי גבוהים, בזמן שכבר היו שאלות לגבי המינוף והיכולת שלה להמשיך לשרת את החובות. גם אז היו הסברים למה הכול עדיין בסדר.

אחר כך הגיעו הורדות הדירוג, הסדר החוב ובסופו של דבר נוחי דנקנר איבד את השליטה באי.די.בי. בדיעבד קל מאוד לראות את הסיכון. לפני כן הרבה פחות.
כל עוד המערכת עובדת, תמיד אפשר להסביר למה המצב הקיים הגיוני.

אבל בקוריאה הייתה עוד בעיה: מינוף

שתי חברות גדולות לא מפילות כלכלה. גם מדד ריכוזי לא אומר בהכרח שיש משבר.
בקוריאה התחבר לזה עוד משהו: מינוף.
בשנים האחרונות נכנס הרבה מאוד כסף למוצרים ממונפים, כולל מוצרים שקשורים ל־Samsung ול־SK Hynix.

כששוק עולה, מינוף נראה מצוין: אם המניה עולה ב־5%, המינוף יכול לתת הרבה יותר, אבל כשהכיוון מתהפך, אותו דבר קורה גם בדרך למטה.
המחירים יורדים, מתחילות מכירות, המכירות מורידות עוד את המחירים, ואז צריך למכור עוד.

שוק ה־ETF הממונף בקוריאה, שהגיע בשיא לכ־50 מיליארד דולר, הצטמק לכ־17 מיליארד דולר.
שר האוצר הקוריאני אפילו התנצל לאחר מכן על כך שהפיקוח על המוצרים החדשים לא היה מספיק.
כלומר, רק אחרי שהאירוע כבר קרה התחילו לשאול אם נתנו למינוף הזה לגדול יותר מדי.

זה יכול לקרות גם בשוק ריכוזי בישראל

ישראל היא לא דרום קוריאה, אבל גם אצלנו יש שווקים מאוד ריכוזיים.
תסתכלו על הבנקים, תסתכלו על חברות הביטוח, תסתכלו על הפנסיה והגמל.
מספר קטן יחסית של קבוצות מנהל חלק גדול מאוד מהכסף והאשראי בישראל.

זה לא אומר שאחת מהן עומדת לקרוס מחר בבוקר, אבל אם גוף גדול מאוד נקלע לבעיה, זו כבר לא בהכרח רק הבעיה שלו.
ככל שהמערכת תלויה במספר קטן יותר של גופים, הבעיה של גוף אחד יכולה להיות משמעותית יותר לכל השוק.

וגם לרגולציה יש חלק בריכוזיות

רגולציה אמורה לשמור על הציבור, אבל צריך לזכור שגם רגולציה עולה כסף.
גוף ענק יכול להחזיק מחלקות שלמות של משפטנים, אנשי ציות, רגולציה, מערכות מחשוב ובקרות.
לגוף קטן או למתחרה חדש הרבה יותר קשה לעמוד באותן עלויות.

ואז נוצר מצב קצת מוזר: מצד אחד מדברים על תחרות, מצד שני בונים דרישות שרק חברות גדולות מאוד יכולות לעמוד בהן.
בסוף נשארים עם מספר קטן של גופים שהולכים וגדלים.
רגולציה יכולה להקטין סיכונים מסוימים, אבל אם היא גם מונעת תחרות, היא יכולה במקביל להגדיל את הריכוזיות.

ומה הקשר לבנקים ולנדל"ן בישראל?

ניקח דוגמה אחרת: ירידה במחירי הדירות לא מפילה בנק, גם קבלן אחד שקורס לא מפיל מערכת בנקאית.
אבל אם יש הרבה מאוד אשראי לענף הנדל"ן, מינוף גבוה, ירידה גדולה במחירי הנכסים ולווים שמתחילים להתקשות להחזיר הלוואות, זה כבר משהו אחר: שווי הביטחונות יורד, הפסדי האשראי עולים, הבנקים מתחילים להיזהר, הם נותנים פחות אשראי, פחות אשראי מגיע לעסקים ולמשקי הבית והבעיה מתחילה לעבור מענף הנדל"ן לשאר המשק.

זה לא אומר שזה מה שקורה עכשיו בישראל.
זו פשוט דוגמה לאיך סיכון הופך מבעיה של חברה או ענף לבעיה של מערכת שלמה.

האם קוריאה היא הסנונית של המשבר הבא?

אין לי מושג וזו בדיוק הנקודה.
גם מי שאומר היום בביטחון שזה המשבר הבא לא באמת יודע.
כרגע יש גם נתונים שסותרים תרחיש כזהף היצוא הקוריאני עדיין חזק, יצוא השבבים ממשיך ליהנות מהביקוש הגדול ל־AI. Samsung ו־SK Hynix עצמן לא נמצאות כרגע בקריסה עסקית.

לכן צריך להפריד: יש משבר חריף בבורסה הקוריאנית, עדיין אין לנו משבר בכלכלה הקוריאנית.
מה שצריך לבדוק עכשיו הוא אם הירידות נשארות בשוק ההון או מתחילות להגיע לאשראי, להשקעות, למפעלים ולתעסוקה.
אם זה יקרה, כבר נדבר על אירוע אחר לגמרי.

ואיך כל זה יכול להגיע למשקיע בישראל?

אנחנו לא צריכים להחזיק מניה אחת בקוריאה כדי להיות מושפעים.
דרום קוריאה היא אחת המדינות החשובות בעולם בייצור שבבים וזיכרונות.
אם תהיה פגיעה אמיתית בתעשייה הזאת, היא יכולה לעבור לחברות הטכנולוגיה בארצות הברית, משם לנאסד"ק ומשם גם אלינו, לפנסיה, לגמל, להשתלמות ולתיקי ההשקעות.

ההייטק הישראלי גם הוא חלק משוק הטכנולוגיה העולמי, לכן השאלה מבחינתנו היא לא מה יעשה KOSPI מחר בבוקר.
השאלה היא אם האירוע נשאר בקוריאה או מתחיל להתפשט.

עיקרי הדברים

הבורסה בדרום קוריאה נמצאת בירידה חריפה, אבל זה עדיין לא אומר שהכלכלה הקוריאנית קורסת.
שתי חברות הגיעו למשקל של יותר ממחצית מהמדד, ולכן המדד נתן בתקופה מסוימת תמונה שונה מאוד ממה שקרה ברוב המניות.
הריכוזיות הפכה למסוכנת יותר בגלל המינוף שנבנה סביבה.
גם בישראל קיימים שווקים ריכוזיים, ולכן כדאי להבין את הסיכון שנוצר כאשר חלק גדול מהמערכת תלוי במספר קטן של גופים.
אין כרגע סיבה לשנות השקעות בגלל מה שקורה בקוריאה. יש סיבה לעקוב ולראות אם האירוע עובר משוק ההון לכלכלה עצמה.

מה עושים עם זה כמשקיעים?

לא רצים למכור ולא מנסים לנחש אם מחר מתחיל משבר.
תוכנית השקעות לא צריכה להיות בנויה על היכולת שלנו לנחש את המשבר הבא.
צריך פיזור, צריך כרית ביטחון וכסף שאנחנו צריכים בזמן הקרוב לא צריך להיות תלוי במה שיעשה מחר שוק המניות בקוריאה, בארצות הברית או בישראל.

אני מעדיף לבנות את המבנה הפיננסי מראש כך שגם אם מגיע אירוע שלא צפינו, לא צריך לפרק בגללו את כל התוכנית.

סיכום

האירוע בדרום קוריאה עדיין יכול להיגמר כתיקון חריף בשוק שעלה מהר מדי. , יכול להיות גם שלא. מוקדם לדעת, אבל הוא כן מראה משהו שכדאי לזכור: הסיכון לא מתחיל ביום שבו השוק נופל. הוא נבנה הרבה קודם, דווקא כשהכול נראה מצוין.
החברות גדלות, השוק מתרכז, המינוף גדל, כולם מתרגלים וכל עוד זה עובד, יש הסבר מצוין למה הכול בסדר.
אחרי שזה מפסיק לעבוד, כולם שואלים איך לא ראו את זה קודם.

לכן מבחינתי המסקנה היא לא לנסות לנחש אם קוריאה היא המשבר הבא, אלא לבנות מראש מבנה פיננסי שלא תלוי בניחוש הזה.

איך הסקירה הזאת מתחברת לתמונה הרחבה?

האירוע בדרום קוריאה הוא עוד דוגמה לכך שאי אפשר לבנות תוכנית השקעות על ניסיון לחזות מה יהיה המשבר הבא.
המטרה היא לבנות מבנה פיננסי שיוכל להתמודד גם עם אירועים שלא צפינו מראש.
לקריאה נוספת: השקעות ותכנון פיננסי בעולם של אי־ודאות

למי שרוצה להבין איך אני בונה את המבנה הזה בפועל: מבנה פיננסי נכון וגם מודל השכבות בהשקעות, למה אני מתחיל מכרית ביטחון ולא ממניות.

ולסקירה השבועית הקודמת: השווקים עולים, הסיכונים מצטברים, מה מלמדת הסקירה השבועית של 12 ביולי 2026?

שאלות ותשובות

האם כלכלת דרום קוריאה קורסת?

לא. שוק המניות עבר ירידות חריפות, אבל נכון לעכשיו אין אינדיקציה שכלכלת דרום קוריאה נמצאת בקריסה. תעשיית השבבים והיצוא ממשיכים להיות חזקים.

למה Samsung ו SK Hynix משפיעות כל כך על המדד?

שתי החברות הגיעו יחד ליותר ממחצית משווי השוק של KOSPI. לכן תנועה גדולה בהן יכולה להזיז את המדד כולו, גם כאשר רוב המניות האחרות מתנהגות אחרת.

האם האירוע בקוריאה יכול להשפיע על הפנסיה שלי בישראל?

אם האירוע יתפשט לשוקי המניות בעולם, הוא יכול להשפיע גם על מסלולי פנסיה, גמל והשתלמות שמחזיקים מניות בחו"ל. כרגע אין סיבה להסיק שהתרחיש הזה בהכרח עומד לקרות.

האם צריך לשנות מסלול השקעה בגלל מה שקורה בקוריאה?

לא נכון לשנות מסלול השקעה רק בגלל אירוע חדשותי. ההחלטה צריכה להתאים לטווח ההשקעה, לצורך בכסף ולרמת הסיכון המתאימה למשקיע.

מה כדאי לבדוק בהמשך?

לא רק את מדד KOSPI. צריך לראות אם מתחילה פגיעה באשראי, בהשקעות, בייצור השבבים ובתעסוקה, והאם הירידות מתפשטות לשווקים נוספים בעולם.