גם אדם שמרוויח 40 אלף שקל בחודש יכול להגיע לחובות של מאות אלפי שקלים.
זה קורה כאשר יחד עם העלייה בהכנסה עולה גם רמת החיים: דירה גדולה יותר, משכנתה גבוהה יותר, רכב יקר יותר, חופשות, מסעדות והוצאות קבועות נוספות.
כל עוד ההכנסה גבוהה הכול נראה בסדר, הבעיה מתחילה כאשר ההוצאות עוברות את ההכנסות.

נוצר מינוס, לוקחים הלוואה כדי לסגור אותו, אבל אם לא הקטנו את ההוצאות או הגדלנו את ההכנסה, לא פתרנו את הבעיה. רק החלפנו חוב אחד בחוב אחר והוספנו החזר חודשי נוסף.
וככה, 20 אלף שקל מינוס יכולים להפוך עם הזמן ל־50 אלף, ל־100 אלף ולחובות של 200 אלף שקל ויותר.

מעדיפים להקשיב? תקציר המאמר ב־2 דקות

הסיפור שהעלה אצלי את השאלה

הסיפור של מלי יהלומי ובתה, שנעלמו במהלך טיול באירופה ונמצאו בסופו של דבר בארגנטינה, העסיק מדינה שלמה.
לפי הפרסומים בתקשורת, ברקע היו גם חובות של כ־200 אלף שקל.
אני לא יודע אם החובות קשורים בכלל להחלטה שלה להיעלם, אני לא מכיר את ההתנהלות הכלכלית שלה ולא מתכוון לנחש.

מלי יהלומי היא לא הנושא של המאמר הזה, אבל הסיפור העלה אצלי שאלה שאני פוגש בעולם הפיננסי כבר שנים: איך בן אדם עם עבודה טובה, משכורת גבוהה ומעמד כלכלי שנראה מצוין מבחוץ מגיע לחובות של 200 אלף שקל?
והתשובה היא שזה הרבה יותר קל ממה שחושבים.

אז בואו נעזוב את מלי ונכיר את רונית גפן.
במשך שנים רונית הרוויחה משכורת רגילה, 7,000 שקל, אחר כך 10,000, אחר כך 15 אלף.
היא התקדמה בעבודה, קיבלה תפקידים טובים יותר ובשלב מסוים הגיעה למשכורת של 40 אלף שקל בחודש ופה מתחיל הסיפור.

אני מרוויחה 40 אלף שקל. אני צריכה לחיות בהתאם

רונית מסתכלת על המשכורת ואומרת: רגע, אני מרוויחה 40 אלף שקל בחודש.
למה אני עדיין חיה כמו כשקיבלתי 15? עבדתי קשה, התקדמתי, מגיע לי ליהנות וזה נכון.
רק שבאיזשהו שלב "מגיע לי ליהנות" הופך ל: אני צריכה לחיות בהתאם למעמד שלי.
הדירה כבר לא מתאימה, צריך דירה גדולה יותר, בשכונה טובה יותר, המשכנתה עולה בהתאם.
גם הרכב כבר לא מתאים, מה, השכן נוסע ברכב חדש ואני אסע ברכב בן שש שנים?
הוא בכלל מרוויח פחות ממני, אז מחליפים רכב, גם הילדים צריכים לקבל את הכי טוב: בגדים, חוגים, טלפונים, בילויים, בית ספר טוב.

בסופר כבר לא מסתכלים כל כך על המחיר, אני מרוויחה 40 אלף שקל בחודש, אני אחסוך דווקא באוכל של הילדים?
נקנה את הכי איכותי. הכי בריא, הכי טוב ובדרך כלל גם הכי יקר.
פעם נסענו לחו"ל פעם בשנה? עכשיו פעמיים.
פעם מסעדה הייתה אירוע? עכשיו פעם בשבוע.
מגיע חג והולכים למשפחה? גם שם רוצים להראות שהצלחנו, לא נגיע עם משהו פשוט. בכל זאת, אנחנו כבר ברמה אחרת.
וככה, בלי לשים לב, המשכורת עולה ורמת החיים רצה אחריה.

אבל רונית של 40 אלף שקל עדיין לא מכירה את עצמה

ופה נמצא לדעתי החלק שאנשים מפספסים….
כסף הוא לא רק מספר בחשבון, כסף הוא גם פסיכולוגיה.

בן אדם שהרוויח במשך שנים 7,000 או 10,000 שקל בחודש ופתאום מרוויח 40, 50 או 100 אלף שקל, לא הופך באותו רגע לבן אדם שיודע להתנהל עם 100 אלף שקל.
המשכורת השתנתה, הראש לא בהכרח השתנה יחד איתה ויש פה משהו אפילו יותר עמוק: רונית שהרוויחה 10,000 שקל מכירה את רונית של 10,000 שקל, היא עדיין לא מכירה את רונית של 40 אלף שקל.
היא לא יודעת איך היא תתנהג כשפתאום הבנק אומר לה כן, איך היא תתנהג כשאפשר לקנות כמעט כל דבר שהיא רוצה, איך היא תגיב כשהסביבה תתחיל להתייחס אליה אחרת ואיך היא תגיב כשהיא בעצמה תתחיל להאמין שהיא כבר במקום אחר.

פתאום הצלחתי, הגעתי, אני כבר ברמה אחרת ולפעמים מתחילים להרגיש שהשמש זורחת לנו מהתחת ופה מתחילות הטעויות.

"לי זה לא יקרה"

כל אחד שיושב עכשיו בבית ומרוויח 8 או 10 אלף שקל יכול להגיד: תן לי 100 אלף שקל בחודש, אני לא אשתגע, אני אחסוך, אני אשקיע, אני אשאר בדיוק אותו בן אדם.
בסדר, אולי, אבל קודם תחזיק את הכסף ביד, ואז נראה, כי עד שלא היית שם, אתה לא באמת יודע איך תתנהג.

קל להגיד שאני לא צריך רכב במאות אלפי שקלים כשאף אחד לא מוכן לממן לי אותו, קל להגיד שאני לא צריך בית ענק כשאף בנק לא מוכן לתת לי משכנתה של כמה מיליונים, קל להגיד שאני לא אמנף את עצמי כשאף אחד לא מוכן לתת לי את הכסף, המבחן מתחיל כשאפשר.
כשהבנק אומר כן, רוצה רכב? קחי.
רוצה בית גדול יותר? קחי.
צריכה עוד 100 אלף שקל? אפשר לדבר.

ואז קורה משהו הרבה יותר מסוכן מהבזבוז עצמו.
אנחנו מתחילים להאמין שאם הצלחנו להגיע לכאן, כנראה שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים.
אם עשיתי 40 אלף, אעשה 50, אם עשיתי 50, אעשה 70 ואם הצלחתי עד עכשיו, למה שלא אצליח גם מחר?

ומה הקשר לזוכי לוטו?

אנחנו מכירים סיפורים על אנשים שזכו בסכומים עצומים בלוטו ואחרי כמה שנים הסתבכו כלכלית.
מסתכלים עליהם מהצד ואומרים: איך אפשר להיות כזה מטומטם?
קיבלת מיליונים. כל מה שהיית צריך לעשות זה לא לעשות שטויות.

אבל יש פה בדיוק אותה נקודה.
הבן אדם מכיר את עצמו בלי חמישה מיליון שקל, הוא עדיין לא מכיר את עצמו עם חמישה מיליון שקל.
מחקרים על עושר פתאומי מראים שההשפעה של כסף גדול אינה בהכרח פשוטה כפי שאנחנו מדמיינים, יש אפילו מחקר מגרמניה שמצא אצל חלק מזוכי הלוטו, בעיקר בעלי השכלה ואוריינות פיננסית נמוכות יותר, הידרדרות במדדים מסוימים של בריאות נפשית לאחר הזכייה.

אין כאן כלל שאומר שמי שזוכה בלוטו יאבד את כספו, יש כאן משהו הרבה יותר פשוט: כסף גדול בוחן אותנו במצב שמעולם לא היינו בו קודם.

ואז המציאות מגיעה

בינתיים רונית ממשיכה לחיות והחיים משתנים, הריבית עולה, המשכנתה מתייקרת, האינפלציה עולה, הסופר מתייקר, הביטוחים מתייקרים, החופשות מתייקרות, אבל המשכורת לא בהכרח עולה באותו קצב.

ופתאום 40 אלף שקל כבר לא מרגישים כמו 40 אלף ועכשיו מספיק עוד אירוע אחד: פיטורים, ירידה בהכנסה, בעיה בעסק, הוצאה גדולה שלא תכננו, או גירושים.
ניקח לדוגמה גירושים: עד אתמול היה משק בית אחד, עכשיו יש שניים.
שתי דירות, שתי מערכות של הוצאות: עורכי דין, חלוקת רכוש, הוצאות על הילדים, לפעמים מזונות.

אבל רמת החיים לא התגרשה יחד איתנו: אנחנו עדיין רגילים לבית, לרכב, לחופשות, למסעדות, למעמד ופה מתחיל להיות קשה.

ואז מגיע המינוס

רונית מכניסה 40 אלף שקל בחודש, אבל עכשיו היא מוציאה 45 אלף.
מה קורה? נוצר מינוס והמינוס לא נחת עלינו מהשמיים.
אם נכנסו 40 אלף ויצאו 45 אלף, חסרים 5,000 שקל, מאיפה הגיעו ה־5,000 האלה? מהבנק.

המינוס הוא אשראי.
גם בנק ישראל מתייחס ליתרת חובה בעו"ש כחלק ממסגרת האשראי שהבנק מעמיד ללקוח.
עבר חודש, חסרים עוד 5,000, עבר עוד חודש, עוד 5,000 והנה המינוס הולך וגדל ואז מגיע המשפט שאני שומע כל הזמן: "אני אקח הלוואה ואסגור את המינוס."

לקחת הלוואה כדי לסגור את המינוס

נניח שהמינוס יקר.
הבנק אומר: למה לשלם ריבית גבוהה על המינוס? קחו הלוואה בריבית נמוכה יותר ותסגרו אותו.
מבחינת עלות המימון זה יכול להיות הגיוני מאוד: אם החלפנו חוב יקר בחוב זול יותר, חסכנו ריבית.

אבל רגע.
למה נוצר המינוס? כי רונית מכניסה 40 אלף ומוציאה 45 אלף.
האם ההלוואה הגדילה את ההכנסה שלה? לא.
האם ההלוואה הורידה את ההוצאות? לא.
היא עשתה דבר אחד: הכניסה כסף לחשבון ואיפסה את המינוס. לרגע.
ועכשיו נוספה גם הוצאה חדשה:ההחזר החודשי של ההלוואה.
אז כמה זמן ייקח עד שהמינוס יחזור? טיק טק, הוא יחזור, רק שעכשיו יהיו לנו גם מינוס וגם הלוואה.

הלוואה יכולה לסגור מינוס. היא לא יכולה לסגור גירעון

וזה ההבדל: אפשר לקחת הלוואה ולראות למחרת אפס בחשבון, המינוס נסגר.
אבל הבעיה לא בהכרח נסגרה, אם בכל חודש אנחנו מוציאים יותר ממה שאנחנו מכניסים, יש בסופו של דבר שתי אפשרויות: להגדיל את ההכנסה, או להקטין את ההוצאות, אין קסם שלישי.
הלוואה יכולה להיות כלי מצוין למחזור חוב: אפשר להחליף חוב יקר בחוב זול, אפשר לפרוס אחרת, אפשר להוריד עלויות מימון, אבל אם ממשיכים להוציא יותר ממה שמכניסים, ההלוואה טיפלה בסימפטום, לא במחלה.

אבל מה עכשיו, נמכור את הרכב?

ופה שוב נכנסת הפסיכולוגיה: רונית מרוויחה 40 אלף שקל, מה עכשיו?
למכור את הרכב? מה יגידו בעבודה? לעבור לבית קטן יותר? מה יגידו השכנים? להפסיק לנסוע לחו"ל? מה יגידו במשפחה?
עד אתמול כולם הסתכלו עליה בתור המוצלחת: היא הגיעה לתפקיד, היא מרוויחה 40 אלף, היא הצליחה. ועכשיו היא תבוא ותגיד: חבר'ה, הסתבכתי? לא נעים.
ולפעמים הרבה יותר קל לקחת עוד הלוואה מאשר להודות שרמת החיים שבנינו גדולה עלינו.

בשלב מסוים אנחנו כבר לא מגינים על רמת החיים. אנחנו מגינים על התדמית

הרכב בחניה כבר לא רק רכב, הוא אומר משהו עלינו.
הבית הוא כבר לא רק מקום שאנחנו גרים בו, הוא אומר משהו עלינו.
החופשות, הבגדים, המסעדות, כל הדבר הזה מספר לסביבה סיפור: הצלחתי ועכשיו צריך לחזור אחורה?

קשה.
במיוחד אם במשך שנים המשפחה והחברים הסתכלו עלינו בתור המצליחנים.
פתאום צריך להודות שלא הכול בסדר ואז הרבה יותר קל להסתיר, עוד הלוואה, עוד כרטיס, עוד אשראי.
אף אחד לא רואה: הרכב נשאר בחניה, הבית נשאר, ממשיכים להגיע לארוחות המשפחתיות כאילו הכול רגיל.

וככה מגיעים ל200 אלף שקל

אף אחד לא קם בבוקר ואומר: היום אני רוצה להיכנס לחוב של 200 אלף שקל.
זה לא עובד ככה.
20 אלף מינוס, לוקחים הלוואה וסוגרים אותו. המינוס חוזר, עוד 30 אלף, עוד הלוואה.
אחר כך כרטיס אשראי, אחר כך הלוואה חוץ בנקאית, אולי קרן השתלמות, אולי הלוואה כנגד חיסכון, עוד מחזור, עוד פריסה ופתאום מחברים הכול: 200 אלף שקל ורונית עדיין מרוויחה 40 אלף שקל בחודש.

עדיין מגיעה לעבודה, עדיין נוסעת ברכב היפה, עדיין גרה בבית הגדול, מבחוץ? הכול מצוין.
מבפנים? כל חודש הוא מלחמה חדשה.

דווקא המשכורת הגבוהה אפשרה לחוב לגדול

וזה הפרדוקס: אנחנו חושבים שמי שמרוויח הרבה מוגן מחובות, לפעמים בדיוק להפך.
מי שמרוויח מעט מגיע יחסית מהר לנקודה שבה נותני האשראי כבר לא מוכנים לתת לו עוד כסף.

מי שמרוויח 40 אלף שקל יכול לקבל הרבה יותר חבל: יש משכורת, יש יכולת החזר, אולי יש נכסים, יש קרן השתלמות, יש חיסכון פנסיוני, יש מאיפה לקחת ולכן אפשר לדחות את רגע האמת.
עוד הלוואה, ועוד אחת ועוד מחזור עד שהחוב כבר גדול.

ומה קורה כשהכסף נגמר?

פה לפעמים מגלים גם צד אחר של החיים.
כשהכול מצליח, יש הרבה אנשים מסביב: כולם מפרגנים, כולם מחמיאים, כולם רוצים להיות קרובים, אבל כשמתחילות הבעיות, התמונה יכולה להשתנות מהר מאוד.
פתאום אנשים נעלמים, חברים פחות זמינים ובמשפחה לפעמים במקום עזרה מתחילים לשמוע: "ידענו." "אמרנו לך." "איך לא ראית את זה?"

ופתאום אנחנו לא מתמודדים רק עם חוב, אנחנו מתמודדים גם עם בושה, עם לחץ, עם פחד ועם התחושה שכל התדמית שבנינו מתחילה להתפרק.

ואז בא הרצון לברוח

בשלב מסוים בן אדם יכול להגיד: די, נמאס לי מכל החרא הזה מה אני צריך את הלחץ הזה?
אני רוצה לברוח, אבל אפשר לברוח ממקום, אי אפשר לברוח מהמציאות.
אפשר לעלות על מטוס, אפשר לעבור מדינה, אפשר אפילו לעבור לצד השני של העולם, אבל אם הבעיה היא כלכלית, היא לא נעלמה.

עכשיו צריך להתחיל מחדש במקום זר: שפה אחרת, מנטליות אחרת, בלי החברים, בלי המשפחה, בלי העבודה שבנינו במשך שנים, בלי כל העולם שאנחנו מכירים.
הפתרון לחובות הוא לא לברוח מהם, הפתרון הוא להתמודד איתם.

אז מה כן עושים?

קודם כול עוצרים.
פותחים את החשבון, את כרטיסי האשראי, את ההלוואות, את המשכנתה, את הכול ורושמים: כמה כסף באמת נכנס בכל חודש? כמה באמת יוצא? כמה אנחנו חייבים? כמה ריבית אנחנו משלמים? ומה מתוך ההוצאות שלנו באמת הכרחי?
לא בערך, לא "יהיה בסדר", מספרים ואז חוזרים למשוואה הפשוטה: אם נכנסים 40 אלף ויוצאים 45 אלף, צריך לשנות משהו….
להגדיל הכנסה, להקטין הוצאות, או לעשות את שניהם: אולי צריך למכור את הרכב, אולי צריך לעבור לדירה זולה יותר, אולי השנה לא נוסעים לחו"ל, אולי צריך להוריד את רמת החיים, זה לא נעים, אבל זאת התמודדות.

וכן, לפעמים הלוואה או מחזור חובות יכולים להיות חלק מהפתרון: אבל רק אחרי שטיפלנו בתזרים, אחרת קיבלנו עוד מנת חמצן והמשכנו לרוץ בדיוק לאותו קיר.

רוצים לדעת איפה אתם עומדים? הזינו את ההכנסה ואת החזרי ההלוואות שלכם במחשבון ובדקו מה רמת העומס הפיננסי שלכם.

משכורת גבוהה היא לא עושר

אפשר להרוויח 40 אלף שקל בחודש ולהיות בחובות עד הצוואר ואפשר להרוויח 15 אלף שקל ולהיות הרבה יותר חופשי.
אם אני מכניס 40 ומוציא 45, חסרים לי 5,000 שקל בכל חודש, אם אני מכניס 15 ומוציא 12, נשארים לי 3,000.
בסוף המספרים פשוטים: עושר לא נמדד ברכב שעומד בחניה, לא בגודל הבית, לא במספר החופשות ולא במספר שמופיע בתלוש המשכורת.

הוא נמדד גם במה שנשאר לנו אחרי ששילמנו את ההתחייבויות שלנו וביכולת שלנו להתמודד עם שינוי בלי שכל המבנה יתפרק ואולי דווקא כשמתחילים להרוויח הרבה כסף צריך לעשות את הדבר ההפוך ממה שהאינסטינקט אומר לנו.

לא למהר להעלות את רמת החיים: לתת לעצמנו זמן, לצבור כסף, לראות שההכנסה באמת יציבה ובעיקר להכיר את עצמנו מחדש.
כי רונית שהרוויחה 10,000 שקל הכירה את עצמה עם 10,000 שקל.
רונית שמרוויחה 40 אלף עדיין צריכה ללמוד מי היא עם 40 אלף וזה שהתחלנו להרוויח הרבה כסף לא אומר שהשמש זורחת לנו מהתחת.

אפשר לעלות מהר מאוד ואם מאבדים את הראש בדרך אפשר גם לרדת הרבה יותר מהר.

משכורת גבוהה אינה מבטיחה יציבות כלכלית.
עלייה מהירה בהכנסה גוררת לעיתים עלייה מהירה ברמת החיים ובהתחייבויות.
אדם שהכנסתו השתנתה בצורה משמעותית צריך ללמוד מחדש כיצד הוא מתנהל עם כסף.
מינוס בעו"ש הוא אשראי, ולא "חור" שנוצר מעצמו.
הלוואה לסגירת מינוס עשויה להקטין את עלות הריבית, אבל אינה פותרת מצב שבו ההוצאות גבוהות מההכנסות.
אם התזרים נשאר שלילי, המינוס עלול לחזור לצד ההלוואה החדשה.
שמירה על תדמית ורמת חיים עלולה לגרום לאנשים לדחות את ההתמודדות ולהמשיך לקחת אשראי.
הפתרון לחובות מתחיל בשינוי התזרים: הגדלת הכנסה, הקטנת הוצאות או שילוב ביניהן.
מחזור חובות יכול להיות כלי, אבל הוא אינו תחליף לטיפול בגורם שיצר את החוב.

שאלות ותשובות

איך אדם שמרוויח 40 אלף שקל יכול להגיע לחובות?

כאשר רמת החיים וההתחייבויות גדלות יחד עם ההכנסה. דירה יקרה יותר, משכנתה, רכב, חופשות והוצאות קבועות יכולות להביא לכך שגם הכנסה גבוהה כבר אינה מספיקה.

האם מינוס בבנק הוא הלוואה?

מבחינה כלכלית, מינוס במסגרת המאושרת הוא אשראי שהבנק מעמיד ללקוח. בנק ישראל מתייחס ליתרת חובה בעו"ש כחלק ממסגרת האשראי.

האם כדאי לקחת הלוואה כדי לסגור מינוס?

לפעמים כן, אם מחליפים אשראי יקר באשראי זול יותר. אבל אם ההוצאות עדיין גבוהות מההכנסות, ההלוואה לבדה אינה פותרת את הבעיה והמינוס עלול להיווצר מחדש.

למה המינוס חוזר אחרי שלוקחים הלוואה?

כי ההלוואה איפסה את יתרת החשבון אבל לא בהכרח שינתה את התזרים. אם ממשיכים להוציא יותר ממה שמכניסים, נוצר שוב חוסר חודשי ובמקביל נוסף החזר ההלוואה.

איך מתחילים לצאת מחובות?

מרכזים את כל ההכנסות, ההוצאות והחובות, בודקים את הריביות וההחזרים, ומייצרים תזרים חיובי. לאחר מכן אפשר לבדוק אם מחזור או איחוד חובות יכולים להקטין את עלויות המימון.

האם משכורת גבוהה הופכת אדם לעשיר?

לא בהכרח. הכנסה היא רק צד אחד במשוואה. צריך להסתכל גם על הוצאות, חובות, נכסים, התחייבויות והכסף שנשאר בסוף החודש.

למה קשה להוריד את רמת החיים?

כי הוצאה היא לא תמיד רק הוצאה. בית, רכב, חופשות וצריכה יכולים להפוך לחלק מהזהות ומהמעמד שאנחנו מציגים לסביבה. לכן הורדת רמת החיים יכולה להרגיש כמו ירידה במעמד ולא רק כמו החלטה פיננסית.

מקורות והמשך קריאה

בנק ישראל: מידע והשוואת ריביות על יתרות חובה בעו"ש:
כמה זה עולה וכמה זה שווה.

בנק ישראל: מסגרות אשראי בחשבון עו"ש:
ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב

מחקר אקדמי: עושר פתאומי והשפעת זכייה בלוטו: Unexpected windfalls, education, and mental health: evidence from lottery winners in Germany

מחקר: הכנסה יחסית, אשראי ומצוקה פיננסית:
Peers' Income and Financial Distress: Evidence from Lottery Winners and Neighboring Bankruptcies: פורסם בThe Review of Financial Studies. המחקר מצא בין היתר קשר בין זכייה של שכן, גידול באשראי ופשיטות רגל בקרב שכנים.

המאמר עוסק בהתנהלות פיננסית באופן כללי. הדוגמאות במאמר נועדו להמחיש תהליכים אפשריים ואינן קביעה לגבי ההתנהלות הכלכלית או האישית של מלי יהלומי או של אדם מסוים.