לוחמי מילואים שנפצעו בעזה גילו שהמערכת הפיננסית לא עצרה בשבילם
חג מתן תורה. חג הערבות ההדדית של עם ישראל.אבל בואו נדבר רגע על ערבות אמיתית: לא רק אוכל, לא רק תרומות, לא רק טיפול רפואי, גם ערבות פיננסית. תחשבו מה היה קורה אם חטופים שחזרו מהמנהרות בעזה היו מגלים יום אחרי שהבנק עיקל להם את החשבון, שהחשבון מוגבל, שהצ'קים חזרו ושיש להם חיווי אשראי שלילי […]
שוק ההון במאי 2026: העולם נכנס ללחץ, ישראל מנסה להחזיק יציבות
העולם נהיה פחות יציב.
האינפלציה חוזרת לעלות, מחירי האנרגיה מטפסים והשווקים מגיבים כמעט לכל כותרת.
דווקא בתוך כל זה, ישראל עדיין מצליחה להחזיק יציבות יחסית.
אבל ב־2026 יותר אנשים מתחילים להבין שלא מסתכלים רק על תשואה.
מסתכלים גם על:
פיזור, נזילות, פנסיה ומבנה פיננסי.
במאמר החדש:
• למה העולם מתחיל להילחץ מהאינפלציה שוב
• למה ישראל עדיין נראית שונה מהעולם
• איך זה משפיע על השקעות ופנסיה
• ולמה יותר משפחות מתחילות לחשוב אחרת על כסף
למה ניוד קרנות פנסיה הפך לנושא רגיש?
רוב האנשים לא בודקים את הפנסיה שלהם עד שקורה משהו: ניוד, פיצויים או בדיקה אמיתית של הכספים. בעולם של סיכוני סייבר, AI ופיננסים דיגיטליים, עולה שאלה חדשה, האם הציבור באמת יודע מה קורה עם כספי הפנסיה שלו בזמן אמת? המאמר בוחן את הקשר בין ניודי קרנות פנסיה, שקיפות, רגולציה, פרשת סלייס וניטור פיננסי בעולם שבו תנועת כספים חושפת לעיתים בעיות שלא נראות ביום רגיל.
כנס פוליסה על עמלות סוכני הביטוח חשף את הבעיה האמיתית בענף
כנס פוליסה על עמלות סוכני הביטוח לא חשף רק ויכוח על שכר ועמלות.
הוא חשף בעיה עמוקה יותר בענף הביטוח: האחריות מול הלקוח נעצרת אצל סוכן הביטוח, בזמן שחברות הביטוח עצמן נשארות מאחור.
האם הפנסיה שלכם באמת בטוחה?
כולם מדברים על תשואות, גרפים ו־S&P500.
פחות מדברים על מה קורה כשהמציאות עצמה משתנה.
קורונה, מלחמות, מתקפות סייבר, פרשת סלייס, אי יציבות עולמית.
האם באמת מספיק להסתכל על גרף אקסל של 30 שנה קדימה?
במאמר החדש אני מעלה שאלה אחרת:
לא רק איך מגדילים חיסכון פנסיוני, אלא איך מגינים עליו בעולם שהופך פחות יציב.
על קופות גמל IRA, סיכוני סייבר, פיזור פיננסי ומה שאנשים כמעט לא מדברים עליו בהרצאות על “השקעות לטווח ארוך
השקל בשיא. ההייטק בלחץ. והבנקים כבר מסתכלים אחרת על הלקוחות שלהם
השקל בשיא.
הבורסה עולה.
אבל בפועל הרבה אנשים בישראל מרגישים פחות יציבים כלכלית.
לא בגלל שהם לא עובדים.
לא בגלל שהם לא מרוויחים.
יותר בגלל שהעולם משתנה מהר.
בשיחה עם מתן, בן 50 שדואג לפנסיה שלו, עלתה שאלה שהרבה אנשים שואלים היום:
איך משקיעים בתקופה של אי ודאות.
מצד אחד, פנסיה היא השקעה לטווח ארוך.
מצד שני, יש מלחמה מול איראן, AI משנה מקצועות, והשקל מתחזק בצורה חריגה.
ובמציאות כזאת, השאלה היא כבר לא רק:
"איזה מסלול עשה הכי הרבה תשואה?"
אלא:
"האם יש לי יציבות פיננסית שתאפשר לי להמשיך לחסוך גם בתקופות פחות טובות?"
כי בפועל, כרית ביטחון פיננסית חשובה היום לא פחות מבחירת מסלול השקעה.
נפצע במלחמה, הפך למוגבל בבנק
לוחם נפצע בעזה, השתחרר מבית החולים וגילה שהחשבון שלו מוגבל
נחמיה שכב מעל שנה בבית החולים אחרי שנפצע במלחמת חרבות ברזל. בזמן הזה חזרו לו צ'קים, נפתח תיק בהוצאה לפועל, וחיווי האשראי שלו הפך לשלילי. הסיפור שלו מסביר למה חשוב להבין את ההבדל בין דירוג אשראי, חיווי אשראי ו־BDI.
המערכון שהגששים לא הספיקו לכתוב
71 מיליון שקל.
פסק דין יש.
אבל עכשיו כולם מנסים להבין לאן בכלל אמור ללכת הכסף.
לפי הפרסומים, קופות הגמל המסלוליות של סלייס כבר נמכרו להפניקס, ובמקביל רשות שוק ההון בוחנת אפשרות לחקיקה סביב הסוגיה.
אז איך אפשר להזרים כסף לקופה שכבר נמכרה?
ומה המשמעות של “בוחנים חקיקה” בעולם שבו קיימת הפרדה מוחלטת בין קופות ומסלולי השקעה?
הפלונטר החדש בפרשת סלייס כבר מתחיל להישמע כמו המערכון שהגששים לא הספיקו לכתוב.
שלום, מדבר הבנק. למה אתה צריך את הכסף שלך?
הניסוי המחשבתי שחושף את האבסורד ברגולציית הפדיונות
תדמיינו שבכל פעם שרציתם להעביר כסף מהעו״ש, הבנק היה עוצר אתכם, שואל למה אתם צריכים את הכסף, וממליץ לא לשלם למתווך שיעזור לכם לבצע פעולה “חינמית”. נשמע מופרך? אולי לא כל כך.
כשפעולה פיננסית פשוטה הופכת למסובכת, נוצר שוק חדש: מתווכים, פרסום, מוקדים טלפוניים ו”בדיקות זכאות”. מאמר סאטירי שמנסה להבין האם רגולציה באמת מצמצמת משיכות, או דווקא יוצרת תעשייה שמקדמת אותן.
חאבייר מיליי, גירעון תקציבי, ואיך זה קשור לחופש כלכלי אישי ולניהול פנסיה חכם
חאבייר מיליי שינה את כלכלת ארגנטינה. מה זה אומר על הכסף שלך?
הניסוי הכלכלי בארגנטינה מעלה שאלה חשובה: האם חופש כלכלי מתחיל במדינה, או דווקא בהחלטות האישיות שלנו על פנסיה, חיסכון ופיזור סיכונים?
