סקירה שבועית: הריבית אולי בדרך למטה, אבל מחיר הכסף לא בהכרח

האינפלציה יורדת, בישראל הצמיחה חזרה ובארה"ב כבר רואים סימנים של התקררות, אז לכאורה הכיוון ברור: הריבית אמורה לרדת.
רק שיש בעיה אחת: הכסף לטווח ארוך עדיין יקר וזה בעיניי הסיפור החשוב של השבוע.

כולם מחכים להורדת ריבית: מתי בנק ישראל יוריד, מתי הפד יוריד, בכמה יורידו וכמה הורדות עוד יהיו.
ברור שזה חשוב, אבל השבוע אני רוצה להסתכל דווקא על משהו אחר: אם האינפלציה יורדת, הכלכלה האמריקאית מתחילה להתקרר והשוק כבר פחות חושש מעליית ריבית, למה המשקיעים עדיין דורשים ריבית כל כך גבוהה כדי להלוות כסף ל־10, 20 ו־30 שנה?

זאת לא שאלה טכנית של שוק האג"ח, כי בסוף הריבית הארוכה הזאת מחלחלת לכל המערכת: למדינות שמגייסות חוב, לחברות שצריכות למחזר הלוואות, לפרויקטים שצריכים מימון ובסוף גם למשקי הבית.

לכן יכול להיות שהשאלה שאנחנו שואלים כבר תקופה ארוכה, "מתי הריבית תרד?" היא כבר לא השאלה היחידה שצריך לשאול.
השאלה המעניינת יותר היא: מה יקרה אם הריבית תרד, אבל הכסף יישאר יקר?

עיקרי הדברים

המשק הישראלי חזר לצמוח חזק ברבעון השני. ולא רק בסעיף אחד: הצריכה, היצוא וההשקעות עלו.
האינפלציה בישראל ירדה ל־1.5%. כרגע לא רואים התפרצות מחירים חדשה.
בארה"ב האינפלציה התמתנה ובמקביל מתחילים לראות חולשה גם בצריכה ובשוק העבודה.
למרות זאת, התשואות באג"ח הארוכות נשארות גבוהות.
וזה מחזיר אותי למבנה הפיננסי: השאלה היא לא רק כמה המשק צומח, אלא גם כמה עולה לו לממן את החובות שלו.

מעדיפים להקשיב?
סיכום קולי קצר של הסקירה השבועית והנקודות המרכזיות במאמר.

למה זה חשוב השבוע?

יש משהו שלא ממש מסתדר בתמונה.
כבר תקופה ארוכה אנחנו אומרים שהאינפלציה צריכה לרדת כדי שהבנקים המרכזיים יוכלו להוריד ריבית והיא באמת יורדת: בישראל האינפלציה השנתית ירדה ל־1.5%.
בארה"ב קיבלנו נתוני אינפלציה מתונים יותר, שוק העבודה נחלש וגם הצרכן האמריקאי מתחיל להראות סימני חולשה.

אז הייתי מצפה לראות גם את מחיר הכסף לטווח ארוך מתחיל לרדת בצורה ברורה, אבל זה לא בדיוק מה שקורה, דווקא באג"ח הארוכות המשקיעים ממשיכים לדרוש תשואות גבוהות.
והתופעה הזאת כבר לא נמצאת רק בארה"ב.
הראל מצביעים על עלייה בתשואות הארוכות גם במדינות נוספות ועל ההשפעה שלה על עלויות המימון של ממשלות וחברות.

ופה לדעתי צריך לעצור: כי התרגלנו לחשוב שמחיר הכסף הוא הריבית שקובע הבנק המרכזי.
אבל זה לא כל הסיפור, בנק מרכזי יכול לקבוע את הריבית הקצרה.
הוא לא יכול להכריח אותי להלוות למדינה כסף ל30 שנה בריבית שאני לא מוכן לקבל.

אם אני חושב שיש סיכון גבוה יותר, אינפלציה בעתיד, גירעונות גדולים או יותר מדי חוב, אני ארצה לקבל יותר וכשמספיק משקיעים חושבים ככה, התשואה עולה.
לכן יכול להיות שאנחנו נכנסים לתקופה שבה הבנקים המרכזיים יורידו ריבית, אבל חלק מהמערכת עדיין תמשיך להתמודד עם כסף יקר וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

רגע, ומה עם מה שבדקנו בשבוע שעבר?

אני לא אוהב לכתוב בכל שבוע סקירה, להעלות כמה שאלות, ובשבוע הבא פשוט לעבור לנושא חדש.
אם אמרנו שנבדוק משהו, בואו נבדוק מה קרה איתו.

האם ההתאוששות בישראל באמת רחבה?

בשבוע שעבר שאלתי האם ההתאוששות שאנחנו רואים היא באמת התאוששות של המשק, או פשוט קפיצה אחרי רבעון ראשון חלש.
השבוע קיבלנו תשובה ראשונה: התוצר ברבעון השני צמח בקצב שנתי של כ־15%, אבל המספר 15% פחות מעניין אותי מההרכב שלו.
הצריכה הפרטית עלתה בכ־15%, הצריכה הציבורית בכ־20%, היצוא ללא יהלומים וחברות הזנק בכ־25%, וגם ההשקעות בנכסים קבועים עלו ביותר מ־6%.
כלומר, אנחנו לא רואים רק סעיף אחד שקפץ.
זה עדיין רבעון אחד אחרי רבעון חלש מאוד, ולכן לא הייתי רץ לחגוג, אבל כרגע ההתאוששות נראית רחבה יותר מסתם תיקון טכני.

ומה קרה לשכר?

פה עדיין אין לי תשובה.
בשבוע שעבר ראינו עלייה חזקה בשכר, אבל הייתה מחלוקת אם העובד הישראלי באמת מרוויח הרבה יותר או שחלק מהעלייה נובע משינוי בהרכב העובדים במשק.
השבוע לא קיבלנו נתון שסוגר את השאלה הזאת.
הראל עדיין מתייחסים לעלייה המהירה בשכר כאחת הסיבות שבנק ישראל לא צריך למהר להוריד ריבית, אבל זה עדיין לא אומר לנו אם העלייה שראינו היא באמת רוחבית, אז אני משאיר את השאלה פתוחה.

האם השכר והצמיחה כבר מגיעים לאינפלציה?

פה דווקא קיבלנו תשובה, לפחות בינתיים, לא.
מדד יולי עלה ב0.3%, והאינפלציה השנתית ירדה ל1.5%. הראל גם מציינים שלא נרשמו במדד עליות מחירים חריגות.
זה לא אומר שבעיית האינפלציה נעלמה, אבל כרגע אין לנו סימן שהצמיחה והשכר יצרו גל חדש של עליות מחירים.

ומה עם הAI ושוק העבודה בארה"ב?

גם פה השארנו שאלה פתוחה.
שאלתי האם יכול להיות שהחברות מצליחות לייצר יותר בלי להוסיף עובדים באותו קצב בגלל AI ושיפור בפריון.
השבוע אני אפילו קצת יותר זהיר עם ההשערה הזאת, למה?
כי החולשה כבר לא נמצאת רק בשוק העבודה, אנחנו מתחילים לראות אותה גם אצל הצרכן האמריקאי ולכן יכול להיות שחלק מהחולשה בתעסוקה בכלל קשור להאטה בביקושים ולא לכך שהAI כבר מאפשר לחברות לעשות אותה עבודה עם פחות אנשים.
אני לא רוצה להחליט שהAI כבר משנה את שוק העבודה רק בגלל שזה סיפור יפה, צריך עוד נתונים.

ודרום קוריאה?

גם אותה השארנו במעקב.
בינתיים, בשלושת המקורות של השבוע לא ראיתי סימן שהאירוע שאנחנו עוקבים אחריו עבר משוק המניות אל האשראי, התעשייה או התעסוקה, לכן כרגע אני משאיר אותה בצד.
אם זה ישתנה, נחזור אליה.

מה קרה השבוע בשווקים?

השבוע קיבלנו בארה"ב שילוב קצת מוזר….
מצד אחד, נתוני האינפלציה היו טובים יחסית: מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב־0.1%, מדד הליבה ב־0.2%, ואינפלציית הליבה ירדה ל־2.5%, גם מדד המחירים ליצרן הפתיע כלפי מטה.
מצד שני: מתחילים לראות יותר סימנים לכך שהכלכלה מתקררת.
המכירות הקמעונאיות נחלשו ושוק העבודה כבר פחות חזק ממה שהיה.

מבחינת הפד, אלה בדיוק הנתונים שאמורים לאפשר לו להיות פחות אגרסיבי עם הריבית, אבל אז מסתכלים על האג"ח הארוכות ורואים תמונה אחרת וזה בדיוק ההבדל שחשוב להבין: הפד שולט בריבית הקצרה, השוק קובע כמה הוא רוצה לקבל בשביל להלוות כסף לעשר או שלושים שנה.

אלה שני דברים שונים וככל שהפער ביניהם הופך משמעותי יותר, אני חושב שצריך להפסיק להסתכל רק על החלטת הריבית הבאה.

AI, עכשיו צריך לראות אם כל הכסף הזה באמת מייצר משהו

כמעט בכל שבוע יש עוד כותרת על השקעה של מיליארדים בAI: עוד דאטה סנטר, עוד שבבים, עוד תשתיות, עוד חברה שמודיעה על השקעות עתק.
אין ספק שנכנס לתחום הזה המון כסף, אבל בעיניי עכשיו מתחילה השאלה המעניינת באמת.
מה אנחנו מקבלים בתמורה?

אם חברה משקיעה סכומי עתק בתשתיות AI, היא לא עושה את זה בשביל שיהיה לה AI.
בסוף היא צריכה להרוויח מזה: להגדיל הכנסות, לחסוך עלויות, לייצר יותר עם אותם עובדים.
או לייצר את אותו הדבר עם פחות משאבים.

כלומר, פריון וזה נהיה אפילו יותר חשוב כשהכסף יקר.
כשהריבית כמעט אפס, אפשר לחכות הרבה שנים עד שהשקעה תחזיר את עצמה, כשההון עולה הרבה כסף, הסבלנות הזאת מתקצרת.
לכן השאלה שלי לגבי AI השבוע היא כבר לא רק אם הוא יחליף עובדים.

השאלה היא: האם כל מאות המיליארדים שנכנסים לתשתיות AI ייצרו מספיק פריון ורווחים כדי להצדיק את ההשקעה?
אם כן, יכול להיות שאנחנו באמת בתחילתו של שינוי כלכלי גדול, אם לא, בשלב מסוים השוק יתחיל לשאול איפה התשואה על כל הכסף הזה.

ישראל, קיבלנו נתון טוב. עכשיו בואו לא נתלהב יותר מדי

הצמיחה בישראל ברבעון השני הייתה חזקה, מאוד חזקה, כ15% בקצב שנתי והפעם אני דווקא מסתכל פחות על הכותרת ויותר על מה שנמצא מתחתיה: הצריכה עלתה, היצוא עלה, ההשקעות עלו, כלומר, ההתאוששות מגיעה מכמה כיוונים, זה בהחלט סימן טוב.

גם האינפלציה כרגע במקום טוב יחסית, אבל מפה ועד להגיד שהמבנה הפיננסי של המשק מצוין, יש מרחק וזה בדיוק המקום שבו אני חושב שהסתכלות רק על צמיחה מפספסת חלק מהתמונה.
אני רוצה לדעת לא רק כמה המשק מייצר, אני רוצה לדעת כמה חוב יש למדינה: כמה היא צריכה לגייס, באיזו ריבית היא מגייסת, כמה כסף מתקציב המדינה ילך בשנים הבאות לתשלום ריבית ומה קורה אם העולם באמת נשאר עם ריבית ארוכה גבוהה לאורך זמן.

כי בסוף מדינה לא שונה לחלוטין ממשפחה או מעסק.
משפחה יכולה להכניס 40 אלף שקל בחודש ועדיין להיות במצב פיננסי גרוע אם היא ממונפת עד הצוואר ועסק יכול להגדיל מכירות ועדיין להסתבך אם החוב שלו יקר מדי.
צמיחה היא חשובה, אבל צמיחה בלי מבנה פיננסי נכון לא מספיקה.

ומה קורה בנדל"ן?

דווקא כשאנחנו מקבלים נתוני צמיחה חזקים, שוק הדיור ממשיך לספר סיפור אחר: מחירי הדירות ירדו ב1.5% ב12 החודשים האחרונים, ומחירי הדירות החדשות ירדו ב2%.
במקביל קורה עוד משהו מעניין: מחירי חומרי הבנייה מתחילים להתמתן, אבל שכר העבודה בענף ממשיך לעלות בגלל המחסור בעובדים, כלומר, גם כאן התמונה אינה שחור או לבן.
מצד אחד מחירי המכירה נחלשים, מצד שני חלק מעלויות הבנייה עדיין גבוהות ומעל הכול נמצאת עלות המימון.

וזאת בדיוק הסיבה שאני ממשיך לראות בנדל"ן מבחן חשוב למבנה הפיננסי של המשק.
אם מחיר הכסף לטווח ארוך יישאר גבוה, זה ממשיך ללחוץ גם על היזמים וגם על הרוכשים.

הזווית שלי, אולי אנחנו מסתכלים על הריבית הלא נכונה

אם יש דבר אחד שאני לוקח מהשבוע הזה, זה הדבר הבא: כולם מסתכלים על הריבית של הבנק המרכזי. אני מתחיל להסתכל יותר על הריבית שהשוק דורש.
מתי בנק ישראל יוריד ריבית? חשוב.
מתי הפד יוריד? גם חשוב, אבל מה שמעניין אותי יותר הוא מה יקרה יום אחרי.

נניח שבנק מרכזי מוריד ריבית ברבע אחוז, מה קורה אם המשקיעים עדיין רוצים תשואה גבוהה בשביל לתת למדינה כסף לעשר שנים?
מה קורה לחברה שצריכה למחזר מיליארדים של חוב?
מה קורה ליזם שהפרויקט שלו נבנה על מימון זול?
ומה קורה למדינה שהחוב שלה גדל ובכל שנה חלק ממנו צריך להתגלגל מחדש?

שם נמצא מבחינתי הסיכון, לא בהכרח במשבר מחר בבוקר, אלא בשחיקה: עוד חוב שמתמחזר ביוקר, עוד כסף שהולך לריבית, עוד פחות כסף שנשאר להשקעות ולצמיחה וזה בדיוק המקום שבו מבנה פיננסי הופך להיות חשוב, כי מי שבנוי נכון יכול להתמודד גם עם כסף יקר.
על החשיבות של מבנה פיננסי בתקופה של אי־ודאות כתבתי גם כאן: מבנה פיננסי בתקופת מלחמה ואי־ודאות

מי שבנוי על ההנחה שהכסף תמיד יהיה זול, הרבה יותר פגיע וזה נכון למדינה בדיוק כפי שזה נכון למשפחה ולעסק.

מה המשמעות למשקיעים?

אני לא חושב שהמסקנה מהשבוע הזה היא שצריך לנחש לאן תלך הריבית, להפך.
השבוע הזה מראה למה הניסיון לבנות החלטות השקעה רק סביב התחזית לריבית יכול להיות בעייתי.

הריבית יכולה לרדת והאג"ח הארוכות עדיין יכולות לתת תשואה גבוהה, המשק יכול לצמוח ובכל זאת חברות ממונפות יכולות להיפגע, מחירי הדירות יכולים לרדת בזמן שעלויות מסוימות של הקבלנים ממשיכות לעלות והAI יכול לשנות את הכלכלה, אבל עדיין צריך להוכיח שכל ההשקעות האדירות בו מייצרות תשואה אמיתית.

אין נתון אחד שמספר את כל הסיפור, צריך להסתכל על המבנה כולו.
רוצים לבדוק איך השינויים בריבית ובשוק משפיעים על המבנה הפיננסי שלכם?
אפשר לדבר עם הבוט שלי בוואטסאפ ולקבל מידע ראשוני בהתאם לנושא שמעניין אתכם.
לשיחה בוואטסאפ

מה אני רוצה לבדוק בשבוע הבא?

קודם כול, האג"ח הארוכות.
אם נקבל עוד נתוני אינפלציה מתונים והתשואות הארוכות עדיין יישארו גבוהות, זה יהיה מבחינתי סימן חשוב, זה אומר שהשוק כנראה כבר לא מדבר רק על האינפלציה של החודש הבא, הוא מסתכל על משהו עמוק יותר: חוב, גירעונות, סיכון והמחיר של להלוות כסף לעשרות שנים.

בישראל אני רוצה להמשיך לבדוק את השכר: עדיין לא קיבלתי תשובה טובה לשאלה אם העלייה החדה שראינו באמת מגיעה לרוב העובדים או שהיא נובעת בחלקה משינוי בהרכב המועסקים ובAI אני רוצה לראות פחות הכרזות על השקעות ויותר סימנים של פריון.
כלומר: האם החברות באמת מצליחות לעשות יותר עם פחות.

אלה שלוש שאלות שאני רוצה לחזור אליהן בסקירה הבאה.

בדיקת איתנות המשק

צמיחה: חיובי.
הנתונים של הרבעון השני חזקים, והצמיחה מגיעה ממספר מקורות.

אינפלציה: חיובי.
1.5% בשנה. כרגע אין סימן להתפרצות מחירים רחבה.

שוק העבודהף עדיין סימן שאלה.
השוק חזק, אבל שאלת השכר עדיין לא נסגרה.

נדל"ןף נחלש.
מחירי הדירות ירדו בשנה האחרונה, ובדירות החדשות הירידה מעט גדולה יותר.

עלויות מימון: במעקב.
זה מבחינתי אחד המשתנים החשובים ביותר כרגע.

מצב פיסקליף דורש זהירות.
צמיחה חזקה עוזרת, אבל היא לא מחליפה בדיקה של הגירעון, החוב ועלויות המימון.

איתנות כללית: השתפרה השבוע, אבל המבחן עוד לפנינו.

המשק נראה טוב יותר מכפי שנראה אחרי הרבעון הראשון, עכשיו צריך לראות אם הצמיחה הזאת יכולה להימשך, ואם במקביל המבנה הפיננסי נשאר יציב.

שאלות ותשובות

אם בנק ישראל יוריד ריבית, גם הריבית על כל ההלוואות תרד?

לא בהכרח.
הורדת ריבית משפיעה מאוד על הריבית הקצרה ועל מוצרים שקשורים אליה, אבל הלוואות ארוכות מושפעות גם משוק האג"ח, מציפיות לאינפלציה ומרמת הסיכון שהמשקיעים מייחסים לעתיד.

למה תשואת אג"ח עולה?

במילים פשוטות: המשקיעים דורשים מחיר גבוה יותר בשביל להלוות כסף.
יכולות להיות לזה הרבה סיבות: אינפלציה, חוב, גירעון, סיכון או פשוט חשש שהכסף יהיה שווה פחות בעתיד.

צמיחה של כ15% אומרת שהמשק הישראלי צומח השנה ב15%?

לא. זה נתון רבעוני שמוצג בקצב שנתי. הוא הגיע גם אחרי רבעון ראשון חלש מאוד.
לכן חשוב יותר להסתכל על הכיוון ועל הרכב הצמיחה מאשר לקחת את המספר 15% ולהשליך אותו על השנה כולה.

אם האינפלציה בישראל כבר 1.5%, למה בנק ישראל לא פשוט מוריד ריבית?

כי בנק ישראל לא מסתכל רק על מדד אחד.
יש גם שכר, פעילות כלכלית, שער החליפין, מצב פיסקלי ואי־ודאות. גם הראל מעריכים שהבנק יעדיף כרגע להמתין למרות האינפלציה הנמוכה.

למה מחיר הכסף חשוב למבנה הפיננסי?

כי חוב צריך לשרת. ככל שהריבית גבוהה יותר, חלק גדול יותר מההכנסה של משפחה, מהרווח של חברה או מתקציב של מדינה הולך לתשלום ריבית במקום לדברים אחרים וזה בדיוק ההבדל בין להסתכל רק על הכנסה או צמיחה לבין להסתכל על המבנה הפיננסי כולו.

השבוע קיבלנו בישראל נתונים שבהחלט אפשר להיות מרוצים מהם: הצמיחה חזרה, היא מגיעה מכמה מקומות והאינפלציה נמוכה.
גם בארה"ב הלחץ האינפלציוני מתמתן, אבל אני לא חושב שזה הסיפור החשוב ביותר.
הסיפור מבחינתי נמצא דווקא באג"ח הארוכות: אם האינפלציה יורדת והריבית בדרך בסופו של דבר למטה, אבל המשקיעים עדיין דורשים תשואה גבוהה בשביל לתת כסף לטווח ארוך, צריך להבין למה, כי אם מחיר הכסף נשאר גבוה לאורך זמן, זה מגיע בסוף לכולםף למדינה, לחברות, לנדל"ן ולמשקי הבית.

ולכן בשבועות הקרובים אני מתכוון להסתכל פחות על השאלה "מתי יורידו ריבית?" ויותר על שאלה אחרת: כמה יעלה לנו הכסף גם אחרי שיורידו אותה?
מבנה פיננסי נכון אינו נשען רק על רגולציה, אלא על הבנה, בקרה ואחריות אישית.
כשם שמשפחה זקוקה למבנה פיננסי יציב, כך גם כלכלה יציבה נשענת על איתנות פיננסית, אמון השווקים וניהול סיכונים נכון.

מקורות

הראל: סקירה כלכלית, 18 באוגוסט 2026
שימשה בעיקר לנתוני הצמיחה בישראל, האינפלציה, שוק הדיור, תחזית הריבית ולניתוח ההתנהגות השונה של האג"ח הקצרות והארוכות.

אינטראקטיב ישראל: סקירה שבועית
שימשה להצלבת תמונת השווקים בארה"ב, הצרכן האמריקאי, שוק האג"ח וההתפתחויות סביב השקעות ה־AI.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב: סקירה שבועית
שימשה להצלבת ההתפתחויות בשוק הישראלי, המדדים, האג"ח ופעילות המשקיעים.
הסקירה אינה מבוססת על עמדה של גוף מחקר אחד. המסקנות הן תוצאה של הצלבת המקורות והפרשנות שלי לנתונים.

לקריאה נוספת

עמוד האב, השקעות ותכנון פיננסי בעולם של אי־ודאות: השקעות ותכנון פיננסי בעולם של אי־ודאות

סקירת 6 באוגוסט, הריבית לא עלתה, אז מדוע שוק האג"ח כבר מהדק את הכלכלה? הריבית לא עלתה, אז מדוע שוק האג"ח כבר מהדק את הכלכלה?

מבנה פיננסי בתקופת מלחמה ואי ודאות: מבנה פיננסי בתקופת מלחמה ואי־ודאות

הפרדוקס הישראלי ומודל השכבות: הפרדוקס הישראלי: אינפלציה, ריבית ומודל השכבות