סקירה שבועית: אם השכר בישראל מזנק, האם זה אומר שהעובדים מרוויחים יותר?

המשק הישראלי ממשיך להתאושש, השקל חזק והאינפלציה עדיין נמוכה יחסית. אבל מתחת לנתונים החיוביים האלו, יש כמה סימני שאלה: השכר הממוצע מזנק, שוק העבודה בארה"ב נחלש, והAI מתחיל לשנות את הקשר בין צמיחה לבין תעסוקה.

מעדיפים להקשיב? הסקירה השבועית ב2 דקות

תקציר קולי של הסקירה השבועית, שהופק באמצעות NotebookLM של Google.

השבוע קיבלנו תשובה ראשונה לכמה מהשאלות מהסקירה הקודמות.
בשבוע שעבר כתבתי שאחד הדברים המרכזיים שאעקוב אחריהם הוא שוק העבודה בארה"ב. רציתי לבדוק האם הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח בלי לייצר מספיק משרות חדשות, ומה זה יעשה לציפיות הריבית.
עכשיו קיבלנו את דוח התעסוקה והוא היה חלש.

במקביל, בישראל קיבלנו נתון שנראה במבט ראשון חזק מאוד: השכר הממוצע עולה בקצב שמתקרב ל־8% בשנה, אבל כאן מתחילה הבעיה.
כשעברתי על הסקירות של כמה גופי מחקר, גיליתי שלא כולם מסכימים לגבי המשמעות של הנתון הזה.

IBI רואים סימנים לשוק עבודה הדוק ולסיכון אינפלציוני. מיטב טוענים שהעלייה בשכר הממוצע מטעה ונובעת בעיקר משינוי בהרכב העובדים. הראל מעלים גם הם את האפשרות שחלק מהעלייה נובע משינוי בתמהיל המועסקים.

וזה חשוב, כי אם השכר באמת מזנק, בנק ישראל צריך לחשוש מלחץ אינפלציוני נוסף.
אבל אם הממוצע עולה בעיקר משום שיש פחות עובדים בשכר נמוך, אנחנו מקבלים סיפור אחר לחלוטין.

למה זה חשוב השבוע?

אני חוזר הרבה פעמים על אותה נקודה: נתון כלכלי בפני עצמו לא מספר את כל הסיפור.
השבוע קיבלנו דוגמה מצוינת לכך: האומדן הראשוני לשכר הממוצע בישראל מצביע על עלייה של קרוב ל8% לעומת השנה שעברה.

8% נשמע הרבה.
אפשר לקרוא את הכותרת ולהגיע מיד למסקנה שהשכר במשק מזנק, העובדים מקבלים העלאות, כוח הקנייה גדל, ובהמשך גם המחירים יעלו, אבל זה לא בהכרח מה שקורה….

נניח שיש במשק עובדים שמרוויחים 20 אלף שקל ועובדים ונם מרוויחים 8,000 שקל.
אם חלק מהעובדים שמרוויחים 8,000 שקל יוצאים מפסיקים לעבוד, השכר הממוצע עולה, גם אם אף אחד מהעובדים שנשארו לא קיבל העלאת שכר וזו בדיוק המחלוקת שעולה מהסקירות של השבוע.

IBI מציינים שהשכר הממוצע של ישראלים עלה ביוני ב־7.7%, לאחר 6.6% במאי. במקביל, הם רואים שוק עבודה הדוק ומחסור בעובדים ולכן מבחינתם מדובר בהתפתחות שמגדילה את הסיכון לאינפלציה בהמשך השנה.

מיטב מסתכלים על אותם נתונים ומגיעים למסקנה אחרת:
לטענתם, העלייה בשכר הממוצע נובעת בעיקר משינוי בהרכב העובדים ולא מהאצה אמיתית בשכר. הם מצביעים גם על כך שהמינהל הציבורי, החינוך והבריאות הוסיפו בשנה האחרונה כמעט 30 אלף משרות, בזמן שביתר הענפים יחד בוטלו כ10,000 משרות.

הראל נמצאים איפשהו באמצע. גם אצלם מופיעה עלייה של כ־8% בשכר, אבל מספר המשרות גדל בכ2% בלבד, ולכן הם מעלים בעצמם את האפשרות שחלק מהעלייה נובע משינוי בתמהיל העובדים.

שלושה גופי מחקר מסתכלים על אותו משק, על אותם נתונים ולא נותנים בדיוק את אותה פרשנות. בדיוק בגלל זה אני לא מבסס סקירה על מקור אחד.

מה קרה השבוע בשווקים?

בסך הכול, השווקים בעולם עברו שבוע חיובי: בארה"ב נרשמו עליות בהובלת מניות הטכנולוגיה. גם באירופה נרשמו עליות, בעוד שבאסיה התמונה הייתה מעורבת.
מחיר הנפט ירד בכ־7%, ובמקביל דוח התעסוקה החלש בארה"ב הוריד את הציפיות להעלאת ריבית קרובה.

בשוק האג"ח נרשמה ירידת תשואות וזה מעניין במיוחד משום שבסקירה הקודמת זה היה בדיוק אחד התרחישים שסימנתי.
כתבתי שנתון תעסוקה חלש יכול להוריד את תשואות האג"ח, אבל שנה חלשה בתעסוקה, כבר מעלה שאלה אחרת: האם הריבית יורדת בגלל חדשות טובות באינפלציה, או בגלל שהכלכלה מתחילה להיחלש?

השבוע קיבלנו חלק מהתשובה: התשואות אכן ירדו, אבל במקביל נתונים שפורסמו על הפעילות בארה"ב לא מצביעים כרגע על כלכלה שנעצרת, לכן לא מספיק להגיד: "דוח התעסוקה חלש ולכן הריבית תרד", צריך להבין למה התעסוקה נחלשת בזמן שחלקים אחרים של הכלכלה ממשיכים לצמוח.

ארה"ב: פחות משרות, אבל הכלכלה ממשיכה לעבוד

דוח התעסוקה האמריקאי היה אחד הנתונים שחיכיתי להם מאז הסקירה הקודמת והוא היה חלש.
ביולי בוטלו כ23 אלף משרות. מעבר לכך, נתוני החודשים הקודמים תוקנו כלפי מטה בכ100 אלף משרות.
גם השכר השעתי מתמתן וקצב העלייה השנתי ירד ל3.2%.

אם היינו עוצרים כאן, אפשר היה לחשוב שהכלכלה האמריקאית בדרך להאטה משמעותית, אבל במקביל קורה משהו אחר.
מדד ISM בתעשייה עלה ל55.6, הרמה הגבוהה ביותר בארבע השנים האחרונות. גם השירותים ממשיכים להצביע על התרחבות בפעילות.
כלומר, אנחנו רואים כרגע מצב מעניין: פחות גידול בתעסוקה, אבל לא בהכרח פחות פעילות. ופה אנחנו מגיעים לAI.

AI: אולי אנחנו מתחילים לראות את ההשפעה האמיתית

גם את הנושא הזה השארתי פתוח בסקירה הקודמת.
השאלה מבחינתי לא הייתה כמה מיליארדים החברות משקיעות בAI, את זה אנחנו כבר יודעים.

השאלה החשובה היא מתי ההשקעות האלה מתחילות להניב פרי.
כלומר: האם חברה יכולה לייצר יותר, למכור יותר ולהרוויח יותר, בלי להגדיל את כוח האדם באותו קצב.

השבוע מיטב מעלים בדיוק את האפשרות הזאת.
לפי הניתוח שלהם, מהפכת הAI מתחילה לשנות את מנגנון יצירת הרווחיות של החברות: התפוקה יכולה לגדול כמעט ללא גידול מקביל במספר העובדים. התוצאה האפשרית היא עלייה במחזור וברווחיות ובמקביל פחות לחץ על השכר.

אם זה נכון, יש כאן שינוי הרבה יותר משמעותי מעוד דוח תעסוקה חלש.
אנחנו רגילים לחשוב שכאשר הכלכלה צומחת, החברות צריכות עוד עובדים: יותר לקוחות, עוד עובדים, יותר ייצור, עוד עובדים, יותר הכנסות, עוד עובדים.

AI יכול להתחיל לשבור חלק מהקשר הזה: חברה יכולה להגדיל פעילות בלי להגדיל את מספר העובדים באותו שיעור.
אני עדיין לא חושב שאפשר לקבוע שזה כבר מה שאנחנו רואים בכלכלה האמריקאית. בשביל זה צריך הרבה יותר מדוח אחד.
אבל עכשיו יש משהו ברור שאני רוצה לבדוק בחודשים הקרובים: האם הפעילות וההכנסות ממשיכות לעלות בזמן שקצב גיוס העובדים נשאר נמוך.

אם נראה את זה לאורך זמן, כבר לא יהיה מדובר רק בחולשה זמנית בשוק העבודה. יכול להיות שאנחנו נראה שינוי מבני בדרך שבה הכלכלה מייצרת צמיחה.

ישראל: ההתאוששות מתרחבת

גם כאן יש המשך ישיר למה שחיפשתי בסקירה הקודמת.
השאלה הייתה האם ההתאוששות במשק נשארת בכמה ענפים בודדים, או מתחילה להתפשט.

השבוע קיבלנו סימן חיובי.
סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על שיפור בתעשייה ובמסחר הקמעונאי וגם בענף הבינוי נרשם שיפור לאחר כמה חודשים חלשים.

IBI רואים תמונה דומה. לפי הסקירה שלהם, ההתאוששות בסנטימנט העסקי כבר מקיפה את מרבית הענפים המרכזיים, והציפיות של החברות אף גבוהות מעט מהרמות שהיו לפני הסבב האחרון מול איראן.

גם הצריכה התאוששה. לפי IBI, ההוצאות בכרטיסי אשראי התייצבו בחודשים האחרונים ברמה הגבוהה בכ5.5% עד 6%, יותר מהרמה שלפני המלחמה האחרונה.

כל זה אומר שההתאוששות קיימת, אבל אני עדיין לא חושב שאפשר להגיד שהכול מאחורינו.

השכר הוא כרגע סימן השאלה הגדול

וזה מחזיר אותנו לנתון שאיתו התחלתי: אם IBI צודקים והשכר באמת מתחיל לעלות בגלל שוק עבודה הדוק ומחסור בעובדים, יש כאן סיכון אינפלציוני.
עסק שמשלם יותר לעובדים צריך לספוג את העלות או להעביר חלק ממנה למחירים.

אם התהליך מתרחב, בנק ישראל מקבל פחות מרחב להמשיך ולהוריד ריבית.
אבל אם מיטב צודקים וחלק גדול מהעלייה בשכר הוא פשוט תוצאה של שינוי בהרכב העובדים, הסיכון קטן יותר.

יש כאן עוד נתון שמבחינתי חשוב מאוד.
מיטב מציינים שעיקר תוספת המשרות בשנה האחרונה הגיעה מהמגזר הציבורי, בעוד שביתר הענפים יחד מספר המשרות דווקא ירד.

זה לא פרט שולי. כלכלה בריאה לאורך זמן לא יכולה להישען רק על כך שהמדינה מוסיפה עובדים.
אני רוצה לראות שגם המגזר העסקי חוזר להוסיף משרות.

השקל: חזק, אבל לא בטוח שזה יימשך

השקל ממשיך להיות אחד המשתנים החשובים ביותר בכלכלה הישראלית.
הדולר חזר לאזור 3 שקלים, אחד ההסברים מגיע מהפעילות של הגופים המוסדיים.
לפי IBI, המוסדיים מכרו ברבעון השני מט"ח בהיקף נטו של כ14 מיליארד דולר. מתחילת השנה המכירות הגיעו לכ19 מיליארד דולר, וב12 החודשים האחרונים לכ43 מיליארד דולר.

זה כוח עצום שפועל בשוק המט"ח.
השקל החזק עוזר להוריד את מחירי היבוא ולכן גם מסייע כרגע לאינפלציה, אבל גם כאן צריך להיזהר מלהניח שהמצב הנוכחי יישאר לנצח.
אם המוסדיים יפסיקו להקטין את החשיפה למט"ח, אם השווקים בעולם ירדו, או אם אי הוודאות בישראל תעלה שוב, חלק מהכוחות שתמכו בשקל יכולים להיחלש.

וזה חשוב במיוחד בגלל האינפלציה.
חלק מהאינפלציה הנמוכה שאנחנו רואים היום מגיע מהשקל החזק. אם הכיוון במט"ח ישתנה, גם תמונת האינפלציה יכולה להשתנות.

הגירעון: המספר נראה טוב, אבל צריך להסתכל קדימה

הגירעון ב12 החודשים האחרונים עומד כרגע על כ3.3% מהתוצר. מה זה אומר?
במבט ראשון זה מספר די טוב, אבל הראל מציינים שבחודש יולי הוצאות הממשלה הגיעו לשיא חודשי של כמעט 55 מיליארד שקל וכשליש מהן היו הוצאות ביטחון. להערכתם, העלייה בהוצאות צפויה להוביל בהמשך לעלייה מחודשת בגירעון.

וזה בדיוק ההבדל בין להסתכל על נתון לבין להסתכל על המגמה.
3.3% מספר לנו איפה היינו ב12 החודשים האחרונים, הוא לא אומר לנו בהכרח איפה נהיה בעוד חצי שנה.
אם הוצאות הביטחון ממשיכות לעלות בלי קיצוץ במקום אחר או גידול מתאים בהכנסות, החשבון בסוף צריך להיסגר.

ומה מתרחש בדרום קוריאה?

בשבוע שעבר הקדשתי את הסקירה לירידות בדרום קוריאה ולמבנה המיוחד של הכלכלה הקוריאנית, אבל כבר אז השאלה מבחינתי לא הייתה אם מדד KOSPI יעלה או ירד בעוד אחוז.
השאלה הייתה האם האירוע מתחיל לעבור משוק המניות אל הכלכלה עצמה, לאשראי, להשקעות, לתעשיית השבבים ולתעסוקה – והאם הוא מתחיל להשפיע גם מחוץ לקוריאה.

נכון לעכשיו, אני עדיין לא רואה את זה: בחלק מהסקירות המוקדמות של השבוע עוד הייתה התייחסות לירידות בקוריאה, אבל בסקירות המאוחרות יותר הנושא כבר כמעט לא מופיע.מבחינתי זה אומר דבר פשוט: דרום קוריאה נשארת במעקב, אבל כרגע אין סיבה להפוך אותה שוב לסיפור המרכזי.

אם נראה שהבעיה עוברת משוק המניות לאשראי או לפעילות הריאלית, נחזור אליה.

הזווית שלי: אולי אנחנו מסתכלים על הנתונים הישנים בצורה ישנה

אם אני צריך לחבר את כל מה שקרה השבוע לנקודה אחת, זו הנקודה: אנחנו מקבלים הרבה מספרים שנראים במבט ראשון מאוד ברורים.

השכר בישראל עולה כמעט ב8%, אז העובדים מרוויחים יותר.
ארה"ב לא מייצרת מספיק משרות, אז הכלכלה נחלשת.
הגירעון בישראל 3.3%, אז המצב הפיסקלי טוב, אבל כשנכנסים פנימה, כל אחד מהמשפטים האלה הופך להרבה פחות ברור: השכר הממוצע יכול לעלות בגלל שינוי בהרכב העובדים.
מספר המשרות יכול לגדול לאט בזמן שהחברות מגדילות תפוקה באמצעות טכנולוגיה והגירעון יכול להיראות נמוך היום בזמן שהוצאות הממשלה כבר מתחילות לעלות.

לכן מבחינתי הסיפור של השבוע הוא המציאות שקיימת מאחורי הנתונים וזה גם מה שאני מחפש בסקירות האלה: לא אם המספר עלה או ירד, אלא למה הוא השתנה ומה יקרה אם אותו מנגנון ימשיך לעבוד עוד חצי שנה או שנה.

מה המשמעות למשקיעים?

אני לא חושב שמשקיע צריך לשנות אסטרטגיה בגלל דוח תעסוקה אחד, נתון שכר אחד או שבוע אחד בשוק.

השוק כל הזמן מנסה לתמחר את העתיד, לכן השאלה החשובה היא לא אם הנתון האחרון היה טוב או רע, אלא האם הוא משנה את המגמה.
כרגע אני רואה משק ישראלי שמתאושש, אינפלציה שנמצאת בשליטה יחסית ושקל חזק.
אבל במקביל יש שלושה דברים שעדיין דורשים תשומת לב: שוק העבודה בישראל, ההוצאות הממשלתיות והשאלה כמה זמן השקל ימשיך לתת לאינפלציה רוח גבית.

בארה"ב השאלה מתחילה להיות אחרת: האם החולשה בתעסוקה היא סימן להאטה, או שאנחנו מתחילים לראות כלכלה שיכולה לייצר יותר עם פחות גידול בכוח האדם.
למשקיע לטווח ארוך, אלה בדיוק המצבים שבהם חשוב להסתכל על התיק כולו, על פיזור הסיכונים ועל מטרות ההשקעה ולא לרדוף אחרי הכותרת של השבוע.

בדיקת איתנות המשק

צמיחה: סימני ההתאוששות מתחזקים.
אינפלציה: עדיין נמוכה יחסית, אבל השכר ושער החליפין יכולים לשנות את התמונה.
שוק העבודה: חזק בחלק מהמדדים, אבל התמונה פחות טובה כשמסתכלים על הרכב המשרות.
פעילות עסקית: משתפרת ומתרחבת ליותר ענפים.
השקל: חזק מאוד, בין היתר בעקבות פעילות המוסדיים.
מצב פיסקלי: הגירעון הנוכחי סביר, אבל הוצאות הממשלה מתחילות לעלות.
שוק האג"ח: הירידה בציפיות להעלאת ריבית בארה"ב תמכה באג"ח השבוע.
המערכת הפיננסית: מהמקורות שבדקתי השבוע לא עולה כרגע סימן לאירוע מערכתי חדש.
מצב המשק השבוע: ההתאוששות נמשכת, אבל צריך לראות מי באמת מוביל אותה וכמה היא יציבה.

מה אעקוב אחריו בשבוע הבא?

השבוע אני משאיר ארבע שאלות פתוחות.
הראשונה היא האינפלציה בישראל: מדד יולי יעזור לנו לראות האם העלייה בפעילות ובשכר מתחילה להגיע גם למחירים.

השנייה היא הצמיחה בישראל: הראל צופים צמיחה מהירה של כ5% עד 7% לשנה, ברבעון השני, בין היתר כתיקון לרבעון הראשון החלש.
אם הנתון אכן יהיה חזק, אני ארצה לראות ממה הצמיחה מגיעה: צריכה, השקעות, יצוא או בעיקר תיקון טכני של הרבעון הקודם.

השלישית היא שוק העבודה: אני רוצה לראות אם הפער בין השכר הממוצע לבין מספר המשרות ממשיך. עוד כמה חודשים של נתונים יאפשרו להבין טוב יותר אם מדובר באמת בעליות שכר או בעיקר בשינוי בהרכב העובדים.

והרביעית היא ארה"ב והAI: אם הפעילות העסקית ממשיכה להתרחב בזמן שהחברות מוסיפות מעט עובדים, נצטרך לבדוק האם אנחנו באמת מתחילים לראות את העלייה בהכנסות, שמדברים עליה, או שפשוט מדובר בשוק עבודה שנחלש.

ודרום קוריאה נשארת ברקע. כל עוד האירוע נשאר בעיקר בשוק המניות ולא עובר לאשראי ולכלכלה הריאלית, אין סיבה לתת לו שוב את מרכז הבמה.

שאלות ותשובות

האם השכר בישראל באמת עלה בכמעט 8%?

השכר הממוצע עלה בקצב הזה לפי האומדן הראשוני. אבל יש מחלוקת לגבי הסיבה. IBI רואים סימנים להאצה בשכר ולשוק עבודה הדוק, בעוד מיטב טוענים שחלק גדול מהעלייה נובע משינוי בהרכב העובדים. גם הראל מציינים שהרכב העובדים עשוי להסביר חלק מהעלייה.

האם העלייה בשכר יכולה לגרום לאינפלציה?

אם מדובר בעליות שכר אמיתיות ורוחביות, בהחלט יכול להיווצר לחץ על מחירי המוצרים והשירותים. אם מדובר בעיקר בשינוי סטטיסטי בהרכב העובדים, ההשפעה תהיה קטנה בהרבה.

האם הכלכלה הישראלית מתאוששת?

כרגע כמה מקורות מצביעים על שיפור בפעילות העסקית ובמספר ענפים. השאלה עכשיו היא עד כמה ההתאוששות רחבה ויציבה.

למה שוק העבודה בארה"ב נחלש בזמן שהפעילות עדיין חזקה?

אין עדיין תשובה חד־משמעית. אחת האפשרויות שמיטב מעלים היא עלייה בפריון, בין היתר באמצעות AI, שמאפשרת לחברות להגדיל תפוקה בלי להגדיל את מספר העובדים באותו קצב.

האם המשבר בדרום קוריאה הסתיים?

מוקדם לקבוע. נכון לעכשיו לא מצאתי בסקירות המאוחרות יותר סימן שהאירוע התפתח לזעזוע גלובלי או עבר בצורה משמעותית משוק המניות לכלכלה הריאלית. לכן אני ממשיך לעקוב, אבל כרגע הוא לא הסיפור המרכזי.

לסיכום, השבוע קיבלנו תשובות לחלק מהשאלות שהשארתי פתוחות בסקירות הקודמות, אבל התשובות יצרו שאלות חדשות.
שוק העבודה בארה"ב אכן נחלש ותשואות האג"ח ירדו. אבל הפעילות העסקית עדיין נראית חזקה, ולכן עדיין אי אפשר לקבוע שמדובר בתחילתה של האטה משמעותית.

בישראל ההתאוששות מתרחבת, אבל נתון השכר של כמעט 8% דורש הרבה יותר זהירות ממה שהכותרת מרמזת ובמקביל, AI מתחיל להכניס משתנה חדש למשוואה: אולי חברות כבר לא צריכות להגדיל את מספר העובדים באותו קצב כדי להמשיך לצמוח.

מבחינתי זו הנקודה החשובה של השבוע: אל תסתכלו רק על המספר. תנסו להבין מה גורם לו לזוז, כי בסופו של דבר, המנגנון שמאחורי הנתון חשוב הרבה יותר מהכותרת של אותו יום.

מקורות

הסקירה מבוססת על הצלבה בין מספר מקורות מקצועיים ולא על סקירה של גוף אחד.

הראל. 11 באוגוסט 2026: נתוני ישראל, שוק העבודה, גירעון, אינפלציה, פעילות עסקית והתחזית לשבוע הקרוב.

אי בי איי. 10 באוגוסט 2026: שוק העבודה והשכר בישראל, הפעילות בארה"ב, השקל והמשמעות למדיניות הריבית.

מיטב. 9 באוגוסט 2026: ניתוח הרכב השכר והתעסוקה בישראל והקשר בין AI, פריון, תעסוקה ואינפלציה.

הבנק הבינלאומי. 9 באוגוסט 2026: שימש להשוואת תמונת השווקים ולהמשך המעקב אחר ההתפתחויות באסיה.

לקריאה נוספת

הסקירה הקודמת: סקירה שבועית : מאקרו ושוק האג"ח

הסקירה על דרום קוריאה: הסקירה השבועית: דרום קוריאה והסיכון המבני

מבנה פיננסי נכון אינו נשען רק על רגולציה, אלא על הבנה, בקרה ואחריות אישית.