יש טענה שחוזרת על עצמה כל הזמן: אם כבר החלטתם להשקיע ב־S&P 500, למה לשלם דמי ניהול של קופת גמל? תעברו לIRA, תקנו תעודת סל זולה שעוקבת אחרי המדד ותשלמו פחות.
על הנייר זה נשמע הגיוני.
🎧 להאזנה לתקציר כ2 דקות
אז החלטתי לבדוק את זה.
לקחתי את מסלולי הS&P 500 של הפניקס, הראל ומגדל, ומולם "לקחתי כתעודת סל לייחוס את iShares Core S&P 500 UCITS ETF (CSPX). זו תעודת סל אירית גדולה שעוקבת אחרי S&P 500, רשומה ונסחרת גם בבורסה בתל אביב. היא משמשת כאן כתעודת ייחוס להשוואה, לא משום שזו האפשרות היחידה בIRA ולא משום שכל משקיעי ה־IRA בישראל מחזיקים דווקא אותה.
את שערי דולר/שקל לקחתי מנתוני בנק ישראל.
לא ניסיתי לבדוק איזו חברה הכי טובה, וגם לא איזו תעודת סל בעולם הכי טובה.
רציתי לבדוק דבר הרבה יותר פשוט: איפה נשאר לעמית יותר כסף בסוף?
כי דמי ניהול לבד לא אומרים לי הרבה.
אם במקום אחד שילמתי פחות דמי ניהול אבל קיבלתי תשואה נמוכה יותר, ובמקום אחר שילמתי יותר אבל נשארתי בסוף עם יותר כסף, אז מה בדיוק היה יותר זול?
השקעה בתעודת סל ETF שרוכשת מניות בS&P500 דרך IRA' לא בהכרח יוצאת זולה יותר במבחן התוצאה.
דמי הניהול של IRA ושל הקרן האירית אכן יכולים להיות נמוכים יותר, אבל צריך להשוות את התשואה נטו לאחר כל העלויות, ולא רק את דמי הניהול.
בבדיקה של הפניקס, הראל ומגדל מצאתי עוד דבר חשוב: מסלולי S&P 500 של הגופים המוסדיים אינם פשוט "קונים את המדד והולכים הביתה".
הם משתמשים בקרנות סל, מזומן, אג"ח, חוזים עתידיים ונגזרים. הרכב הנכסים משתנה בין החברות ומשתנה גם לאורך השנים.
כלומר: המדד פסיבי, הדרך שבה קופת הגמל עוקבת אחריו מנוהלת.
בבדיקה של מסלולי S&P 500 בקופות הגמל של הפניקס, הראל ומגדל מול קרן CSPX דרך IRA, נמצא שהשוואה לפי דמי ניהול בלבד אינה מספיקה.
הגופים המוסדיים אינם מחזיקים בהכרח את כל הכסף במניות המדד או בקרן סל אחת. הם מנהלים את החשיפה באמצעות שילוב של ETF, מזומן, אג"ח ונגזרים.
למרות המבנה השונה, התשואות של שלושת המסלולים היו ברוב השנים קרובות מאוד לתשואת S&P 500 NTR במונחי שקל, ולעיתים אף מעט גבוהות ממנה.
לכן כדי להשוות IRA למסלול מוסדי צריך לבדוק כמה כסף נשאר נטו לאחר תשואה, דמי ניהול ועלויות, ולא להסתכל רק על מחיר דמי הניהול.
זה קצת כמו לקנות מוצר בעלי אקספרס
נניח שראיתי מוצר בעלי אקספרס ב80 שקל, אותו מוצר במקס סטוק עולה 100 שקל.
במבט ראשון ברור שעלי אקספרס זול יותר, אבל עכשיו אני מוסיף משלוח, המרת מטבע, מסי יבוא אם קיימים ועלויות נוספות.
פתאום המחיר שעל המדבקה כבר לא מספר לי את כל הסיפור.
אותו דבר בהשקעות: אם IRA עולה לי פחות בדמי ניהול, זה עדיין לא אומר שבסוף התקופה יהיה לי יותר כסף, צריך לבדוק את השורה התחתונה.
ואז נכנסתי לדוחות וגיליתי משהו אחר
כשאומרים לנו "מסלול S&P 500", אנחנו מדמיינים דבר פשוט: הכסף נכנס, קונים S&P 500 והוא רץ, היינו מסלול פסיבי.
אבל כשעברתי על הדוחות הכספיים של הפניקס, הראל ומגדל, גיליתי שזה לא בדיוק עובד ככה.
מצאתי מזומן, מצאתי אג"ח, מצאתי קרנות סל, מצאתי חוזים עתידיים ונגזרים.
והיחסים בין כל הדברים האלה משתנים לאורך השנים.
דוגמה: הפניקס
במסלול הפניקס גמל עוקב S&P 500 ניתן לראות עד כמה המבנה השתנה:
| שנה | מזומן ושווי מזומן | השקעות אחרות | מניות ישירות |
|---|---|---|---|
| 2021 | 62.75% | 37.21% | 0.01% |
| 2022 | 65.91% | 35.95% | 2.72% |
| 2023 | 78.65% | 25.02% | 0% |
| 2024 | 65.72% | 23.84% | — |
| 2025 | 68.54% | 25.22% | — |
ב־2023 כמעט 79% מהנכסים הופיעו כמזומן ושווי מזומן, אבל המסלול עדיין היה מסלול עוקב S&P 500.
איך זה אפשרי?
כי השאלה איפה הכסף נמצא והשאלה למה הכסף חשוף הן לא אותה שאלה.
הכסף יכול לשבת במזומן או באג"ח, ובמקביל חוזים עתידיים ונגזרים נותנים למסלול חשיפה ל־S&P 500.
אז למה חברות הביטוח לא פשוט קונות ETF וזהו?
פה צריך להבין שקופת גמל ו ETF הם שני מוצרים שונים.
בקופת גמל נכנס ויוצא כסף כל הזמן: יש הפקדות, יש משיכות, יש ניודים בין מסלולים, יש ניודים בין חברות, יש תשלומים לעמיתים, צריך נזילות.
אם כל שקל שנכנס היה צריך מיד להפוך למניה בארצות הברית וכל שקל שיוצא היה מחייב מכירה מחדש, ניהול הקופה היה הרבה פחות גמיש.
נגזרים מאפשרים למוסדי לעשות משהו אחר: הוא יכול להחזיק חלק מהכסף במזומן או בנכסים נזילים, ובמקביל לייצר באמצעות חוזים חשיפה לS&P 500.
המדד פסיבי. הקופה לא בהכרח פסיבית
ופה לדעתי נמצאת אחת הנקודות הכי מעניינות בכל הבדיקה: S&P 500 עצמו הוא מדד.
מנהלי ההשקעות של מגדל,הפניקס או הראל לא מחליט אם אפל צריכה להיות במדד ואם מיקרוסופט צריכה לצאת ממנו, אבל הוא כן מחליט איך לעקוב אחרי המדד: כמה להחזיק בקרנות סל, כמה במזומן, כמה באג"ח, כמה באמצעות חוזים עתידיים, איך לנהל ביטחונות, איך לנהל נזילות ואיך לשמור על חשיפה למדד ולמטבע.
לכן להגיד שאין במסלול הזה ניהול כי "זה S&P 500" זה פשוט לא כל הסיפור.
אין ניהול של בחירת המניות במדד, אבל יש בהחלט ניהול של כספי המסלול ושל אופן יצירת החשיפה למדד.
אז אולי מצאנו גם חלק מהתשובה לשאלת דמי הניהול
אחת הטענות שאני שומע הרבה היא: אם S&P 500 הוא מסלול פסיבי, למה דמי הניהול שלו לא נמוכים משמעותית ממסלול מנוהל?
זו שאלה הגיונית, אבל אחרי שרואים מה קורה בתוך הקופה, מבינים שיש כאן עבודת ניהול.
זה לא בהכרח מצדיק כל מחיר שחברה גובה, אבל הטענה שאין בכלל מה לנהל, לא מתיישבת עם הדוחות.
ומה קורה לכסף שנמצא במזומן?
זו הייתה שאלה נוספת שעלתה תוך כדי הבדיקה: אם חלק גדול מהכסף נמצא במזומן בזמן שהחשיפה לS&P 500 נוצרת באמצעות נגזרים, המזומן הזה יכול לייצר ריבית וזה אכן מה שמצאנו.
במגדל הפניקס ובהראל ההכנסות מהמזומן מופיעות כהכנסות של המסלול.
למשל, בהראל בשנת 2024, לפי יתרת המזומן הממוצעת שחושבה מהדוחות, רכיב המזומן הניב בערך 5.47%, כלומר, הכסף לא בהכרח יושב בצד בלי לעשות כלום.
צריך כמובן לזכור שגם חוזים עתידיים מתומחרים לפי ריבית, דיבידנדים ועלויות נשיאה. לכן אי אפשר פשוט לקחת "תשואת S&P 500 + ריבית על המזומן" ולחבר ביניהן.
בסוף צריך לבדוק את תוצאת המסלול בפועל.
אז בדקתי את התוצאה בפועל
אז לקחתי את התשואה של ה־S&P 500, כולל הדיבידנדים, והוספתי את מה שקרה באותה שנה לדולר מול השקל. ככה קיבלתי את התשואה שהייתה בפועל למשקיע ישראלי בשקלים.
לאחר מכן השוויתי אותה למסלולים של הפניקס, הראל ומגדל.
השוואת תשואה ברוטו
| שנה | S&P 500 NTR בשקלים | הפניקס | הראל | מגדל |
|---|---|---|---|---|
| 2022 | -7.79% | -7.02% | -8.40% | -7.90% |
| 2023 | 29.53% | 30.15% | 29.82% | 29.15% |
| 2024 | 25.18% | 25.01% | 25.83% | 25.75% |
| 2025 | 2.72% | 2.96% | 2.63% | 2.77% |
ופה רואים משהו די ברור: שלושת הגופים נמצאים קרוב מאוד למדד השקלי.
לפעמים קצת מעל, לפעמים קצת מתחת, אין גוף אחד שבאופן קבוע "מפסיד" למדד בכל שנה.
הפער מול המדד
| שנה | הפניקס | הראל | מגדל |
|---|---|---|---|
| 2022 | +0.77% | -0.61% | -0.11% |
| 2023 | +0.62% | +0.29% | -0.38% |
| 2024 | -0.17% | +0.65% | +0.57% |
| 2025 | +0.24% | -0.09% | +0.05% |
זה חשוב מאוד, כי אם מישהו עושה השוואה ואומר: IRA עולה לי פחות ב0.3% או 0.4% לשנה, ולכן ברור שיהיה לי יותר כסף בעוד 30 שנה, הוא מניח מראש ששני המוצרים נותנים בדיוק אותה תשואה ברוטו והנתונים מראים שזה לא תמיד נכון.
ומה עם הדולר?
עוד דבר שהיה חשוב לי לבדוק הוא האם העובדה שהקופות מדווחות לעמיתים בשקלים אומרת שהחשיפה לדולר נעלמת.
התשובה היא לא.
חשיפה אפקטיבית למט"ח
| שנה | הפניקס | הראל | מגדל |
|---|---|---|---|
| 2022 | 60.4% | ~91% | ~87.7% |
| 2023 | 93.7% | ~98% | ~93.55% |
| 2024 | 91.9% | ~98.5% | ~97.92% |
| 2025 | 91.8% | ~98.9% | ~99.02% |
כלומר, במיוחד בשנים האחרונות, החשיפה לדולר ברוב המסלולים כמעט מלאה.
גם אם חלק מהכסף עצמו מוחזק בשקלים, הנגזרים יכולים להשלים את החשיפה למדד ולמטבע.
לכן אין כאן יתרון אוטומטי לIRA רק בגלל שהETF נסחר בדולר.
ועכשיו מגיעים למה שבאמת מעניין: דמי הניהול
כאן צריך לעשות הבחנה חשובה.
IRA בדרך כלל זול יותר בדמי הניהול של הקופה.
לצורך ההשוואה שלנו לקחנו בחשבון טווח מקובל של דמי ניהול סביב 0.20% עד 0.40% בשנה לIRA, כאשר גובה דמי הניהול תלוי בין היתר בגובה הצבירה.
מנגד, לצורך הדוגמה במסלול מוסדי השתמשנו באזור 0.60% עד 0.70%.
אבל בIRA יש גם שכבה נוספת: הקרן עצמה.
במקרה של CSPX דמי הניהול של הקרן הם 0.07%.
אם מחשבים לפי התשואה בפועל של CSPX, העלות הזאת כבר מגולמת בתוך ביצועי הקרן ולכן אסור להפחית אותה פעם נוספת.
יכולות להיות גם עמלות מסחר והמרת מט"ח, שאותם לא הכנסנו לחישוב.
ולכן ההשוואה הנכונה היא לא דמי ניהול מול דמי ניהול
ההשוואה הנכונה היא לא רק דמי ניהול מול דמי ניהול.
בהשוואה שלנו לקחנו בחשבון את דמי הניהול שניתן לקבל במסלולים המוסדיים באמצעות סוכן ביטוח, ולא דמי ניהול תיאורטיים או מחירון מקסימלי.
מכאן צריך לבדוק את התוצאה בפועל: התשואה שהושגה, פחות כלל העלויות בכל חלופה, וכמה כסף נשאר לעמית בסוף.
בדקנו את התוצאה בפועל לאורך חמש השנים שנבחנו: התשואה שהושגה פחות העלויות בכל חלופה.
והתוצאה הייתה ברורה: במסלולים שבדקנו, חברות הביטוח השיגו בחמש השנים האחרונות תשואה גבוהה יותר מהחלופה באמצעות תעודת הסל, גם לאחר שמביאים בחשבון את פערי העלויות.
לכן הטענה ש"IRA זול יותר ולכן הוא עדיף" פשוט לא עומדת במבחן התוצאה של ההשוואה שביצענו.
דמי ניהול הם חלק מהחשבון. מה שקובע בסוף הוא כמה כסף נשאר לעמית.
ומה לגבי השקעה לטווח של 20 או 30 שנה?
ופה צריך להיזהר עוד יותר: אנחנו בדקנו תקופה מוגבלת.
אף אחד לא יודע מה יהיו: דמי הניהול בעוד 20 שנה, תשואות החוזים, הריבית על המזומן, עלויות ETF, שער הדולר, מדיניות החברות או אפילו מבנה המוצרים שיהיה קיים אז.
לכן כשמישהו לוקח פער של כמה עשיריות האחוז בדמי הניהול היום, מכפיל אותו ב30 שנה ומציג לכם כמה מיליונים "תחסכו" בוודאות, הוא מניח המון דברים שלא בהכרח יישארו קבועים.
ומה לגבי ההכשר ההלכתי?
ופה עלתה אצלי שאלה אחרת: אחת הסיבות שמסלול מדדי נתפס כמסלול פסיבי היא שאין מנהל השקעות שבוחר בכל רגע איזו מניה לקנות ואיזו למכור.
אבל אחרי שנכנסים לדוחות רואים שבפועל יש ניהול של המסלול: קרנות סל, נגזרים, מזומן, אג"ח, מט"ח, שינויי בהרכב הנכסים לאורך השנים.
אז השאלה שלי היא לא האם המסלול כשר או לא, את זה אני לא מוסמך לקבוע. השאלה היא האם הגוף שנותן את ההכשר בוחן רק את המדד שאחריו המסלול עוקב, או גם את אופן הניהול בפועל של הכסף בתוך המסלול.
זו שאלה שלדעתי שווה לבדוק מול הגופים שנותנים את ההכשר.
אז מה בעצם קונה העמית?
זו לדעתי השורה התחתונה.
כשאתם קונים CSPX, אתם קונים יחידות בתעודת סל שעוקבת אחרי S&P 500.
כשאתם מצטרפים למסלול גמל עוקב S&P 500, אתם לא בהכרח קונים תיק שמחזיק ישירות את 500 המניות.
אתם בעצם אומרים למנהל הקופה: קח את הכסף שלי ותייצר עבורי חשיפה ל־S&P 500 לפי מדיניות המסלול.
איך הוא יעשה את זה, זו כבר עבודת ניהול.
לא יצאתי לבדיקה הזאת כדי להוכיח שIRA טוב יותר או שחברת ביטוח טובה יותר.
רציתי לבדוק טענה פשוטה: האם IRA עם ETF על S&P 500 באמת בהכרח זול יותר?
והתשובה שלי אחרי שעברתי על הנתונים היא: לא בהכרח.
דמי הניהול ב־IRA יכולים להיות נמוכים יותר, אבל דמי ניהול הם רק חלק מהמשוואה.
צריך לבדוק את התשואה בפועל, כמה המוצר הצליח לעקוב אחרי המדד, כמה עולה לנהל את הIRA, כמה עולה תעודת הסל, ובסוף: כמה כסף באמת נשאר לעמית.
ובדרך גיליתי משהו שאפילו יותר עניין אותי: מסלול S&P 500 מוסדי אולי עוקב אחרי מדד פסיבי, אבל הכסף עצמו מנוהל.
רוצים לבדוק מה יש לכם היום בקופה?
יש לכם קופת גמל או חיסכון פנסיוני ואתם לא בטוחים באיזה מסלול אתם נמצאים, כמה אתם משלמים ומה האפשרויות שלכם?
אפשר לפנות אליי ישירות דרך הWhatsApp Bot ולבדוק.
בעקבות הערות שקיבלתי, חזרתי שוב למספרים
אחרי שפרסמתי את הבדיקה קיבלתי כמה הערות מגולשים. חלקן היו טובות, ולכן חזרתי לנתונים ובדקתי שוב.
אני דווקא אוהב הערות כאלה. אם מישהו מראה לי משהו שלא לקחתי בחשבון, אני לא צריך להתווכח איתו. צריך לפתוח שוב את המספרים ולראות מה יוצא.
מי באמת עקב הכי קרוב אחרי S&P 500?
אחת השאלות שקיבלתי הייתה איזו מקופות הגמל שבדקתי עקבה הכי קרוב אחרי המדד.
אז במקום להסתכל על שנה אחת, חיברתי את כל התקופה, 2022–2025.
| מסלול | תשואה מצטברת 2022–2025 | הפער מהמדד |
|---|---|---|
| S&P 500 NTR בשקלים | 53.58% | — |
| הראל | 53.57% | -0.01% |
| מגדל | 53.72% | +0.14% |
| הפניקס | 55.76% | +2.18% |
התוצאה פה מעניינת: הראל עקבה כמעט אחד לאחד אחרי המדד. פער של מאית האחוז בלבד בארבע שנים, גם מגדל הייתה מאוד קרובה.
הפניקס, לעומת זאת, בכלל סיימה את התקופה מעל מדד הייחוס.
כלומר, צריך להפריד בין שתי שאלות: מי עקב הכי מדויק אחרי המדד, ומי עשה יותר כסף. אלה לא בהכרח אותו דבר.
ומה קורה אם לוקחים את Invesco הסינתטית?
זו הייתה הערה נוספת שקיבלתי, והיא בהחלט הייתה במקום.
בהשוואה הראשונה השתמשתי ב־iShares. אחד הגולשים העיר לי שאם כבר בודקים IRA, צריך לבדוק גם את Invesco S&P 500 UCITS ETF, שעוקבת אחרי המדד בצורה סינתטית.
אז בדקתי.
לפי הנתונים הרשמיים של Invesco, התעודה עשתה בדולרים:
| שנה | Invesco | מדד הייחוס שלה |
|---|---|---|
| 2022 | -18.17% | -18.51% |
| 2023 | 26.18% | 25.67% |
| 2024 | 24.91% | 24.50% |
| 2025 | 17.75% | 17.43% |
כלומר, הגולש צדק בנקודה הזאת: Invesco הצליחה לעבור את מדד הייחוס שלה בכל אחת מארבע השנים האלה. Invesco מגדירה את המוצר כסינתטי ולא מגודר מטבע, ומציינת שביצועי הETF המפורסמים הם לאחר העלויות השוטפות ועלויות העסקאות של התעודה.
וכשאני מכניס אותה להשוואה שלנו, התוצאה המצטברת שקיבלתי היא:
| חלופה | תשואה מצטברת 2022–2025 |
|---|---|
| Invesco | 55.78% |
| הפניקס | 55.76% |
| מגדל | 53.72% |
| הראל | 53.57% |
ופה מבחינתי נמצא הנתון המעניין באמת: Invesco והפניקס כמעט בתיקו.
55.78% מול 55.76%.
אנחנו מדברים על פער של 0.02% בלבד בארבע שנים, לפני דמי הניהול של חשבון הIRA.
וזה כבר רחוק מאוד מהתמונה הפשוטה שלפיה מצד אחד יש IRA זול ויעיל, ומצד שני קופת גמל יקרה שלא מצליחה להתחרות בו.
אבל יש עוד מחיר שאי אפשר להכניס לטבלה
נניח עכשיו שאתם אומרים לי: שמואל, אני משיג IRA בדמי ניהול מצוינים. 0.2% בשנה.
בסדר. ונניח שאחרי כל החישובים הצלחתם להשיג עוד 0.1% בשנה. אפילו ניתן ל־IRA עוד קצת הנחה ונניח שבסוף הוא מנצח.
עכשיו אני שואל שאלה אחרת: בשביל זה אני רוצה לנהל את הפנסיה או קופת הגמל שלי בעצמי?
בIRA האחריות עוברת אליי. אני צריך לבחור מה לקנות, לבצע את הפעולות, לטפל בכספים שנכנסים, לעקוב לאורך השנים ולהחליט מה לעשות כשצריך לעשות שינוי.
בקופת גמל אני בוחר מסלול. מכאן הגוף המוסדי מטפל בעבודה.
מבחינתי, אם אני לוקח על עצמי עבודה ואחריות נוספת, אני רוצה לקבל עליה תמורה אמיתית.
זה בדיוק כמו כסף נזיל מול פיקדון סגור.
אם מציעים לי 4% על כסף שאני יכול למשוך מתי שאני רוצה, ו4% על כסף שאני צריך לסגור לשנה למה שאסגור אותו?
בשביל לוותר על משהו אני רוצה לקבל משהו בתמורה.
אותו דבר כאן.
גם אם IRA מנצח בסוף בעשירית האחוז, השאלה מבחינתי היא לא רק מי ניצח בטבלה. השאלה היא האם עשירית האחוז הזאת שווה לי את העבודה, ההתעסקות והאחריות שאני לוקח על עצמי.
וזו אולי המסקנה החשובה יותר מכל הבדיקה הזאת: אל תסתכלו רק על דמי הניהול. ואל תסתכלו רק על מי ניצח בעוד מאית או עשירית האחוז. תסתכלו על כל העסקה שאתם מקבלים בתמורה לכסף ולעבודה שלכם.
שאלות ותשובות
האם מסלול S&P 500 בקופת גמל מחזיק את כל הכסף במניות S&P 500?
לא בהכרח. הקופה יכולה להשתמש בקרנות סל, מזומן, אג"ח ונגזרים כדי לייצר את החשיפה למדד.
האם מסלול S&P 500 הוא מסלול פסיבי?
המדד עצמו פסיבי במובן שמנהל הקופה אינו בוחר את החברות במדד. אבל הדרך שבה הקופה מייצרת את החשיפה למדד יכולה להיות מנוהלת באופן פעיל.
למה קופת גמל מחזיקה כל כך הרבה מזומן?
בין היתר לצורכי נזילות, הפקדות, משיכות, ניודים וביטחונות לפעילות בנגזרים.
האם המזומן שנמצא בקופה מייצר תשואה?
כן. בדוחות שבדקתי ניתן לראות הכנסות מרכיב המזומן.
האם IRA תמיד זול יותר מקופת גמל עוקבת S&P 500?
לא בהכרח. דמי הניהול יכולים להיות נמוכים יותר, אבל צריך להשוות את התשואה נטו לאחר כל העלויות.
האם הצגת הקופה בשקלים אומרת שאין חשיפה לדולר?
לא. במסלולים שבדקתי החשיפה האפקטיבית לדולר הייתה בשנים האחרונות גבוהה מאוד, ובחלקם כמעט 100%.
למה השתמשתי דווקא בCSPX?
CSPX שימשה כאן כקרן ייחוס אחת להשוואה בין השקעה דרך IRA לבין מסלולי S&P 500 מוסדיים. המאמר אינו טוען שהיא הETF היחידה או הטובה ביותר.
רוצים לבדוק את הקופה שלכם? דברו איתי בWhatsApp Bot.
שלח לי את הקישור המדויק של הWhatsApp Bot שלך, ואני אתן לך מיד את קוד ה־HTML של
הכפתור כמו שאנחנו שמים במאמרים שלך, כולל המיקום המדויק.
