סקירת מאקרו כלכלית | 10 בנובמבר 2026

האינפלציה בישראל נותרת מתונה, אך היחלשות השקל מעלה מחדש את הסיכון להתייקרויות. בארצות הברית מניות הטכנולוגיה עומדות למבחן על רקע ההשקעות הגדולות בבינה מלאכותית. במקביל, שוק האג"ח חוזר להציע חלופות השקעה מעניינות. הסקירה בוחנת מה השתנה מאז אוקטובר ומה המשמעות לחוסכים בישראל.
להאזנה לסיכום של המאמר:
לפני כשבועיים פרסמתי כאן סקירה על הירידה באינפלציה בישראל, העלייה באינפלציה בארצות הברית והאיום הסיני על תעשיית השבבים האמריקאית.
העליתי אז כמה שאלות: האם בנק ישראל ימשיך להפחית את הריבית? האם הירידות במניות הטכנולוגיה הן תחילתה של בועה שמתפוצצת? ומה יקרה כאשר סין תתחיל להתחרות ביצרניות השבבים האמריקאיות במחירים נמוכים יותר?
מאז עברו שלושה שבועות: בישראל נערכו בחירות, בארצות הברית הסתיימו בחירות האמצע, השקל נחלש ושוקי המניות חזרו לרדת, אבל בעיניי, ההתפתחות המעניינת ביותר אינה הירידה בבורסה, היא השינוי שמתחיל להסתמן ביחס של המשקיעים לבינה המלאכותית.
בואו נראה מה השתנה מאז הסקירה הקודמת.
האינפלציה בישראל: צדקנו לגבי הסיכון, אבל התמונה השתנתה
בסקירה הקודמת הצבעתי על כך שהאינפלציה בישראל עמדה על 1.6%, ומיטב העריכה שהיא תגיע ל2.1% בשנה הקרובה, הסברתי אז שאינפלציה נמוכה אינה בהכרח סימן לכלכלה חזקה, היא יכולה להעיד גם על חולשה בצריכה הפרטית.
כעת מיטב מעדכנת את תחזית האינפלציה ל־2.2%. מה השתנה? בעיקר שער השקל.
מאז הבחירות בישראל השקל נחלש בכ4.2% מול הדולר. במקביל, מחירי הנפט ירדו.
לכאורה, ירידת מחירי הנפט אמורה להוזיל את עלויות האנרגיה ולמתן את האינפלציה, אלא שלפי מיטב, ההשפעה של שער החליפין על האינפלציה בישראל גדולה פי כמה מההשפעה הישירה של מחירי הנפט.
במילים פשוטות, מה שאנחנו עשויים להרוויח מירידת מחירי הנפט, אנחנו עלולים להפסיד דרך התייקרות היבוא, לכן, אף שהאינפלציה בישראל עדיין נמצאת בתחום היעד של בנק ישראל, לא הייתי ממהר להסיק שהסיפור מאחורינו.
ומה קרה לריבית?
במאמר הקודם הערכתי שבנק ישראל לא ימהר להפחית את הריבית בהחלטה של 21 באוקטובר, למרות האינפלציה הנמוכה, הנימוק שלי היה שהסיכונים לאינפלציה מיובאת ולעלויות המימון עדיין קיימים.
כעת השקל החלש והסיכון לדירוג האשראי מחזקים את הצורך בזהירות, מיטב צופה שריבית בנק ישראל תעמוד על כ 3% בעוד שנה, אבל כאן צריך להבחין בין תחזית לבין החלטה פיננסית.
מי שלוקח היום הלוואה על בסיס ההנחה שהריבית תרד בשנה הקרובה, צריך לשאול את עצמו מה יקרה אם התחזית לא תתממש.
| נושא | אוקטובר 2026 | נובמבר 2026 |
|---|---|---|
| אינפלציה בישראל | 1.6% בפועל | תחזית מיטב: 2.2% לשנה הקרובה |
| השקל | חשש מפיחות | פיחות והתגברות סיכון האינפלציה |
| ריבית בנק ישראל | ציפיות להפחתות | אי ודאות לגבי קצב ההפחתות |
| תעשיית AI | חשש מתחרות סינית | שאלות לגבי השקעות ורווחיות |
| שוק האג"ח | ירידה בתשואות | בחינה מחודשת של האטרקטיביות |
ישראל צומחת, אבל האם זאת באמת צמיחה?
אחד הנתונים המעניינים בסקירת מיטב נוגע לשוק העבודה: מספר המשרות של עובדים ישראלים כמעט לא השתנה מתחילת השנה, בעוד שמספר המשרות של עובדים זרים גדל בכ19% בשנה האחרונה.
במקביל, תגמולי המילואים ממשיכים לתמוך בהכנסות משקי הבית ובצריכה. לכאורה, המשק ממשיך לתפקד, אבל צריך לשאול מה המחיר של התפקוד הזה.
כאשר המשק מחליף עובדים מקומיים בעובדים זרים, וחלק מהפעילות הכלכלית נשען על הוצאות ביטחוניות ותגמולי מילואים, לא מדובר בהכרח בשיפור בפריון.
לדעתי, זאת אחת הבעיות המרכזיות של הכלכלה הישראלית כיום: אפשר להציג צמיחה בתוצר, אבל אם היא אינה מלווה בשיפור בפריון העבודה ובהשקעות שמגדילות את יכולת הייצור העתידית, לא בטוח שהמשק באמת התחזק.
האג"ח הממשלתיות: מה קרה מאז אוקטובר?
בסקירה הקודמת הצבעתי על ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות בישראל, והסברתי שהדבר עשוי להעיד על שיפור באמון המשקיעים, כעת התמונה מורכבת יותר: מאז הבחירות בישראל, תשואת האג"ח הממשלתית השקלית לעשר שנים עלתה בכ0.1 נקודת אחוז, בזמן שבמדינות מרכזיות אחרות נרשמה דווקא ירידה בתשואות.
כלומר, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר על החזקת אג"ח ממשלתית ישראלית, ביחס למגמה שנרשמה בשווקים אחרים.
למרות זאת, מיטב מעריכה שהאג"ח הממשלתיות בישראל מציעות כיום יחס סיכוי-סיכון עדיף על פני חלק מאפיקי הסיכון המקומיים, ומעדיפה אג"ח במח"מ בינוני, עם נטייה לצמודות מדד.
אני לא מתייחס לכך כהמלצה גורפת לעבור ממניות לאג"ח, אבל יש כאן שינוי מעניין: אחרי שנים שבהן המשקיעים חיפשו תשואות בעיקר בשוק המניות, האג"ח חוזרות להיות חלופה שראוי לבחון. וזה מחזיר אותנו לשאלה הבסיסית: האם צריך להמשיך להגדיל סיכונים כדי להשיג תשואה, או שאפשר כיום לקבל תמורה סבירה גם בלי לרדוף אחרי המניות שעלו הכי הרבה?
ארצות הברית: האם בועת הבינה המלאכותית מתחילה להתפוצץ?
במאמר הקודם הקדשתי חלק משמעותי לתעשיית השבבים ולתחרות המתפתחת מול סין. הערכתי אז שהתחרות הסינית עשויה בעתיד להפעיל לחץ על מחירי השבבים ועל הרווחיות של החברות האמריקאיות.
גם הסברתי מדוע לדעתי הממשל האמריקאי לא יאפשר לתעשייה אסטרטגית כזאת לאבד את יתרונה ללא התערבות, מאז, השוק האמריקאי חזר לרדת.
לפי אינטראקטיב ישראל, בשבוע שהסתיים ב־8 בנובמבר מדד הנאסד"ק ירד בכ־3.37%, ומדד S&P 500 ירד בכ־2.68%, אבל בעיניי, השאלה אינה אם הבורסה ירדה בשבוע מסוים, השאלה היא מה המשקיעים מתחילים להבין לגבי מודל הרווחיות של תעשיית ה AI.
חברות הטכנולוגיה השקיעו סכומי עתק במרכזי נתונים, בשבבים, בתשתיות חשמל ובפיתוח מודלים, ההשקעות האלה יצרו ציפיות לרווחים גדולים בעתיד, אבל מה יקרה אם קצב ההשקעות יואט?
אולי דווקא האטה בהשקעות תציל את תעשיית הAI?
כאן מופיעה נקודה מעניינת בסקירת מיטב: לפי הניתוח שלה, האטה בהשקעות בתשתיות AI אינה בהכרח התפתחות שלילית, להפך.
אם חברות יפסיקו להקים תשתיות בקצב מהיר מדי, הן עשויות לצמצם את הסיכון לעודף השקעות, להפחית את הצורך בגיוסי חוב ולמתן לחצים אינפלציוניים.
במקביל, השימוש בבינה מלאכותית כבר מתרחב במגזר העסקי, לפי הנתונים שמציגה מיטב, קרוב לשליש מהעסקים בארצות הברית כבר משתמשים בבינה מלאכותית לצרכים מסחריים וזאת בדיוק הנקודה שבה צריך להפריד בין בניית התשתיות לבין השימוש בהן.
יכול להיות שחלק מהחברות שהשקיעו מיליארדים בבניית התשתיות לא יקבלו את התשואה שציפו לה, אבל החברות שישתמשו בטכנולוגיה כדי להגדיל תפוקה, לצמצם עלויות ולשפר שירותים עשויות דווקא להרוויח, כלומר, ייתכן שאנחנו עוברים משלב שבו הכסף הגדול הולך למי שמוכר את התשתיות, לשלב שבו הערך הכלכלי עובר למי שיודע להשתמש בהן.
ומה לגבי סין? אני עדיין עומד מאחורי התחזית
במאמר הקודם השוויתי בין כניסת סין לתעשיית השבבים לבין מה שקרה בשוק הרכב החשמלי.
הטענה שלי הייתה פשוטה: הובלה טכנולוגית אינה מבטיחה שליטה בשוק לאורך זמן.
כאשר יצרנים סיניים מצליחים לצמצם פערים ולהציע מוצרים במחירים נמוכים יותר, הם יכולים לשנות את מבנה התחרות בענף שלם, אני עדיין חושב שזה סיכון משמעותי לתעשיית השבבים האמריקאית.
אבל יש כאן הבחנה נוספת: גם אם הממשל האמריקאי יפעל להגן על התעשייה המקומית, אין פירוש הדבר שהוא יגן על בעלי המניות: המדינה יכולה לתמוך בהקמת מפעלים, להגביל יצוא טכנולוגי, לסבסד השקעות ולעודד ייצור מקומי. כל אלה עשויים להגן על היכולת התעשייתית של ארצות הברית.
הם לא מבטיחים שהמשקיע שרכש מניות במחיר גבוה יקבל את כספו בחזרה.
לדעתי, זאת אחת ההבחנות החשובות ביותר שצריך לעשות כשמדברים על הבינה המלאכותית.
הסיכון הגדול לתעשיית הAI: מי יממן את כל ההשקעות האלה?
עד עכשיו דיברנו על התחרות הסינית ועל השאלה אם חברות הבינה המלאכותית יצליחו להצדיק את השווי שלהן, אבל יש בעיה נוספת, שלדעתי לא מקבלת מספיק תשומת לב: עלות גיוס ההון.
בואו נסתכל על המספרים: אג"ח של ממשלת ארצות הברית ל 30 שנה נסחרה ב 9 בנובמבר בתשואה של כ 5.26%. עכשיו נשאל שאלה פשוטה: אם משקיע יכול לרכוש אג"ח של ממשלת ארצות הברית, או אג"ח של חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון, למה שיסכים להלוות כסף לחברת תשתיות AI שעדיין לא הוכיחה שהיא מסוגלת להרוויח? הרי גם חברות הענק אינן חסינות מפני סיכונים, אבל הן נהנות מהכנסות גדולות, מפעילות עסקית מבוססת ומיכולת משמעותית לייצר מזומנים.
חברה חדשה שרוצה להקים מרכזי נתונים בהיקף של מיליארדי דולרים נמצאת במצב אחר לגמרי: היא צריכה לשכנע את המשקיעים לקחת סיכון גדול יותר וככל שהסיכון גבוה יותר, המשקיעים ידרשו תשואה גבוהה יותר.
נניח שחברה כזאת נאלצת לגייס חוב בריבית של 10% או אפילו 14%, אלה מספרים להמחשה, אבל המשמעות שלהם פשוטה מאוד: חברה שמגייסת מיליארד דולר בריבית של 10% צריכה לשלם 100 מיליון דולר בשנה רק על הריבית, בריבית של 14%, מדובר כבר ב140 מיליון דולר בשנה וזה עוד לפני שהחברה החזירה דולר אחד מקרן ההלוואה.
עכשיו תחשבו מה קורה אם הקמת מרכז הנתונים מתעכבת, אם הביקוש נמוך מהתחזיות או אם מחירי שירותי הבינה המלאכותית מתחילים לרדת בגלל התחרות, החברה עדיין צריכה לשלם את הריבית, המלווים לא מחכים עד שהטכנולוגיה תצליח ואם חברה נאלצת לגייס חוב בריבית גבוהה במיוחד, אני רוצה לדעת למה? האם הבנקים סירבו לממן אותה? האם אין לה מספיק בטוחות? האם ההכנסות העתידיות שלה אינן ודאיות? ואולי המשקיעים פשוט דורשים פיצוי גבוה על הסיכון?
לא כל אג"ח בריבית גבוהה היא אג"ח זבל, ולא כל גיוס בשוק ההון מעיד על סירוב של הבנקים. אבל תשואה חריגה מחייבת בדיקה וזה מביא אותנו לשאלה המרכזית: האם חברות תשתיות הAI יצליחו לייצר מספיק מזומנים כדי לשלם את הריבית, להחזיר את החובות ולהמשיך להשקיע בטכנולוגיה?
כי אם התשובה שלילית, לא צריך שהתחרות הסינית תחסל את הענף, מספיק שחלק מהחברות לא יצליחו למחזר את החובות שלהן וכאשר חברה אחת נקלעת לקשיים, המלווים עלולים להעלות את דרישות התשואה גם מחברות אחרות, כך בעיית מימון נקודתית יכולה להתפתח למשבר רחב יותר, לכן, בעיניי, השאלה החשובה ביותר אינה כמה מיליארדים מושקעים בבינה מלאכותית? השאלה היא כמה מההשקעות האלה יצליחו להחזיר את עצמן?
הטכנולוגיה יכולה להצליח, ובעלי המניות והאג"ח של חלק מהחברות עדיין יכולים להפסיד כסף וזאת בדיוק הסיבה שאני חוזר שוב ושוב לאותו עיקרון: לא התשואה תפיל את החברות, התזרים כן.
ומה כל זה אומר לחוסכים בישראל?
חוסך בקרן פנסיה או בקרן השתלמות אינו חייב להחזיק ישירות במניות של אנבידיה, מיקרוסופט או חברות טכנולוגיה אחרות כדי להיות מושפע מהן, מסלולים שעוקבים אחרי מדדי מניות אמריקאיים חשופים במידה משמעותית לחברות הטכנולוגיה הגדולות.
במקביל, מסלולים כלליים משלבים מניות, אג"ח ונכסים נוספים, ולכן הם מושפעים גם משינויים בריבית ובתשואות האג"ח, אבל אני לא חושב שכל ירידה שבועית מצדיקה שינוי במסלול ההשקעה, מי שחוסך לעוד עשרים שנה נמצא במצב שונה ממי שמתכנן לפרוש בעוד שנתיים ומי שמתכוון להשתמש בכסף בתקופה הקרובה צריך להתייחס אחרת לסיכון של ירידה בשווקים, לכן, לפני שמשנים מסלול השקעה, צריך לבדוק את התמונה המלאה ולא רק את התשואה האחרונה.
אז מה השתנה מאז הסקירה הקודמת?
לפני שבועיים שאלתי אם הירידה באינפלציה בישראל תאפשר המשך הפחתות ריבית, ואם הירידות במניות הטכנולוגיה הן סימן לתחילתו של משבר, כעת אפשר לומר שהתמונה התחדדה: בישראל, האינפלציה עדיין מתונה, אבל הפיחות בשקל והסיכונים לדירוג האשראי מקשים על התחזית, בארצות הברית, מניות הטכנולוגיה נמצאות תחת לחץ, אבל השימוש בבינה מלאכותית ממשיך להתרחב ובסין, התחרות הטכנולוגית ממשיכה להיות גורם שצריך להביא בחשבון, גם אם עדיין מוקדם לקבוע כיצד תשפיע על הרווחיות של יצרניות השבבים המובילות.
אני לא ממהר להכריז על התפוצצות בועה, אני גם לא חושב שכל ירידה בבורסה היא הזדמנות קנייה, מה שמעניין אותי הוא האם ההשקעות הגדולות של השנים האחרונות יצליחו לייצר מספיק הכנסות ורווחים כדי להצדיק את המחירים שהמשקיעים כבר שילמו, כי בסופו של דבר, גם בתעשייה המתקדמת ביותר בעולם, לא התשואה תפיל את החברות, התזרים כן.
מקורות:
סקירת המאקרו הקודמת שלי: 18 באוקטובר 2026
מיטב: סקירת מאקרו ושווקים, 8 בנובמבר 2026
אינטראקטיב ישראל: סקירה שבועית, 8 בנובמבר 2026
שמואל פיקסמן | סוכן ביטוח פנסיוני משנת 2001
המאמר מיועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה אישית לביצוע פעולה פיננסית.
על הכותב:
שמואל פיקסמן, סוכן ביטוח פנסיוני משנת 2001, עוסק בתכנון פיננסי, חיסכון פנסיוני ופתרונות אשראי. סקירות המאקרו באתר משלבות ניתוח נתונים כלכליים עם בחינת ההשלכות המעשיות על החיסכון, ההשקעות ותכנון הפרישה בישראל.
{ "@context": "https://schema.org", "@type": "NewsArticle", "headline": "סקירת מאקרו נובמבר 2026: הריבית, השקל ובועת ה-AI", "description": "סקירת מאקרו כלכלית לנובמבר 2026: הריבית בישראל, שער השקל, האינפלציה, שוק האג\"ח והסיכונים בתעשיית הבינה המלאכותית.", "url": "https://fiksman.co.il/macro-review-2026-11-10/", "mainEntityOfPage": { "@type": "WebPage", "@id": "https://fiksman.co.il/macro-review-2026-11-10/" }, "datePublished": "2026-11-10T18:00:00+02:00", "inLanguage": "he-IL", "image": [ "https://fiksman.co.il/REPLACE-WITH-IMAGE-URL.jpg" ], "author": { "@type": "Person", "name": "שמואל פיקסמן", "url": "https://fiksman.co.il/" }, "publisher": { "@type": "Organization", "name": "פיקסמן סוכנות לביטוח", "url": "https://fiksman.co.il/" }, "isPartOf": { "@type": "WebSite", "name": "פיקסמן סוכנות לביטוח", "url": "https://fiksman.co.il/" }, "isBasedOn": { "@type": "Article", "headline": "סקירת מאקרו – 18 באוקטובר 2026", "url": "https://fiksman.co.il/macro-review-2026-10-18/" }, "articleSection": "מאקרו כלכלה ושוק ההון", "keywords": [ "סקירת מאקרו נובמבר 2026", "ריבית בנק ישראל", "אינפלציה בישראל", "שער הדולר", "בינה מלאכותית", "בועת AI", "שוק האגח", "קרנות פנסיה" ] }