לוחמי מילואים שנפצעו בעזה גילו שהמערכת הפיננסית לא עצרה בשבילם
חג מתן תורה. חג הערבות ההדדית של עם ישראל.אבל בואו נדבר רגע על ערבות אמיתית: לא רק אוכל, לא רק תרומות, לא רק טיפול רפואי, גם ערבות פיננסית. תחשבו מה היה קורה אם חטופים שחזרו מהמנהרות בעזה היו מגלים יום אחרי שהבנק עיקל להם את החשבון, שהחשבון מוגבל, שהצ'קים חזרו ושיש להם חיווי אשראי שלילי […]
איתור כספים אבודים: איך באמת מאתרים חסכונות פנסיוניים
איתור כספים אבודים בישראל ניתן לבצע באופן עצמאי באמצעות שלוש מערכות מרכזיות של משרד האוצר: הר הכסף, הר הביטוח והמסלקה הפנסיונית. מערכות אלו מאפשרות לאתר קופות פנסיה, קרנות השתלמות וביטוחים הרשומים על שם העמית. ברוב המקרים הכספים אינם אבודים אלא מפוזרים בין מספר קופות וחסכונות שנפתחו לאורך שנות העבודה. האזינו להסבר קצר על איתור כספים […]
זמן החלטה פיננסי: המדד השקט לחוסן כלכלי
כמה זמן אתה יכול להמשיך לקבל החלטות כלכליות בלי למכור נכסים.
רוב האנשים מודדים עושר לפי שווי תיק ההשקעות.
אך בעולם הפיננסי יש מדד אחר ושקט יותר: זמן החלטה פיננסי.
המאמר מסביר כיצד נזילות פיננסית יוצרת זמן שמאפשר להימנע ממכירה כפויה ולפעול מתוך בחירה גם בתקופות של תנודתיות בשוק.
מבנה הנזילות בשלוש שכבות: איך משקי בית אמידים מנהלים כרית ביטחון פיננסית
רוב האנשים חושבים שנזילות פירושה כסף בחשבון הבנק.
בפועל, משקי בית אמידים מנהלים את הנזילות שלהם באמצעות מבנה של שלוש שכבות.
מזומן זמין, נכסים פיננסיים נזילים וגישה למקורות אשראי.
המבנה הזה מאפשר להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות מבלי לפגוע בהשקעות ארוכות טווח.
למה משקיעים עשירים מחזיקים מזומן למרות אינפלציה
אם אינפלציה שוחקת את ערך המזומן, מדוע משקיעים עשירים מחזיקים חלק מההון דווקא בנזילות.
התשובה קשורה פחות לתשואה ויותר לחופש פעולה.
המאמר מסביר כיצד משקיעים כמו וורן באפט משתמשים במזומן כחלק מאסטרטגיית השקעה רחבה, כדי להימנע ממכירות כפויות ולפעול כאשר מופיעות הזדמנויות נדירות בשוק.
כמה נזילות צריך להחזיק אדם עם שכר גבוה
כמה מזומן צריך להחזיק אדם שמרוויח הרבה כסף.
התשובה מפתיעה: לעיתים דווקא יותר מאדם ממוצע.
בעלי הכנסה גבוהה נוטים להחזיק כרית נזילות של 6–12 חודשי הוצאות, ולעיתים אף יותר.
הסיבה אינה פחד ממשבר אלא ניהול סיכונים וגמישות פיננסית.
המאמר מסביר איך משקיעים אמידים מנהלים נזילות, למה גם שכר גבוה אינו תחליף לקרן חירום, ואיך מאזנים בין מזומן לבין צמיחת ההון.
מלחמה, פנסיה ואיתנות פיננסית: למה החלטה אחת בלחץ עלולה לעלות 250,000 ש"ח
מלחמה משנה סדרי עדיפויות, אך לא את חוקי הכלכלה. כאשר הלחץ הציבורי עולה, החלטות פיננסיות צריכות להיות מדויקות יותר, לא מהירות יותר. המקרה הבא ממחיש כיצד בדיקה שקטה של מבנה פיננסי מנעה אובדן של רבע מיליון שקלים.
חשבון מוגבל והפתרון שנשמע נכון אבל עלול להזיק
חשבון מוגבל הוא סימפטום של בעיית תזרים מתמשכת, ולא בעיית אשראי נקודתית. במצב כזה, נטילת הלוואה נוספת עלולה להעמיק את הבעיה במקום לפתור אותה. לפני שממהרים לאשראי, חשוב להבין את מנגנון ההגבלה, את המשמעויות הפסיכולוגיות והפיננסיות של צ’קים שחזרו, ואת החלופות האחראיות שמחוץ למסלול האוטומטי של “עוד הלוואה”. הגבלת חשבון מתרחשת לאחר חזרת 10 צ’קים, […]
העתיד שלכם שווה יותר מאקזיט (אלא אם אתם CyberArk)
מה קורה כשמנכ"לים של חברות סייבר מתייעצים על פנסיה, ונרכשים בעסקת ענק תוך כדי? לפעמים תכנון עתיד פיננסי נגמר בעסקת מיזוג בשווי עתק. פוסט הומוריסטי שמתאר כביכול פגישה בין יועץ פנסיוני למנהלים מסייברארק, רגע לפני רכישתם ע"י פאלו אלטו נטוורקס בעסקת ענק של 25 מיליארד דולר. הפוסט עוקץ את עולם ההייטק, מעלה חיוך, וכולל […]
כשחיווי האשראי ירוק, אבל הדלתות סגורות
חיווי אשראי ירוק לא תמיד פותח דלתות.
מאמר קצר שמראה איך פערים במערכת נתוני האשראי יוצרים חסם גם לאנשים שמתנהלים נכון, ולמה לפעמים ההחלטה החשובה היא לעצור ולחשוב לטווח ארוך.
