רפורמת בכר: איך השינוי בשוק ההון יצר הזדמנויות, וסכנות
רפורמת ועדת בכר שינתה מהיסוד את שוק ההון הישראלי והעבירה את ניהול כספי החוסכים מהבנקים לגופים מוסדיים. המהלך יצר שוק תחרותי המנהל כיום טריליוני שקלים, אך גם חשף את החוסכים לסיכוני אשראי, אג"ח כושלות והנפקות בעייתיות. למרות הפסדים נקודתיים, מנגנון הפיזור והתמחור מונע פגיעה ישירה ברוב החוסכים. האחריות להבנת הסיכון, מסלול ההשקעה ודמי הניהול נותרת […]
האם התקנות נגד פדיון פנסיה גרמו יותר נזק מתועלת?
על פי נתוני רשות שוק ההון, בשנת 2024 הציבור משך כ־4.4 מיליארד שקל מקרנות הפנסיה החדשות ברכיב התגמולים. זהו זינוק של כ־140% בתוך שבע שנים בלבד. מאז 2018 נמשכו כ־20 מיליארד שקל, שהם כ־2% מכלל הנכסים הפנסיוניים בישראל. מדובר בכסף שנצבר מהפרשות של העובד והמעסיק, שנועד לשמש את החוסך לאחר גיל הפרישה. משיכה מוקדמת פוגעת […]
האם לפדות את הפנסיה? מקרה אמיתי שממחיש את החשיבות של חיסכון נכון, יציבות פנסיונית וגיוון השקעות
יוסי, בן 45, הגיע אליי עם בקשה ברורה: לפדות את קרן הפנסיה שלו. הוא הרגיש חוסר אמון במערכת הפנסיונית ובגופים המוסדיים, והיה בטוח שהכסף שלו אינו מוגן. תחושת חוסר הביטחון הזו הפכה לנפוצה בעקבות פרשות שונות, בלבול רגולטורי, מידע חלקי שמופץ ברשת ומספר מקרים נקודתיים שמערערים את האמון של הציבור. כאשר בוחנים את העובדות באופן […]
כשייעוץ פיננסי פוגש ג'ונגל רגולטורי
המעבר מגביית עמלות לגביית שכר טרחה בייעוץ ביטוחי ופנסיוני נשמע כמו רפורמה צרכנית, אך בפועל עלול לפתוח את הדלת לנוכלים, מתחזים וגורמים עברייניים. הניסיון משוק ההלוואות החוץ־בנקאיות ומפרשת סלייס מראה כי ללא פיקוח הדוק, רישוי ואכיפה אפקטיבית, הציבור הוא זה שמשלם את המחיר. השאלה איננה האם הציבור מוכן לשלם על ייעוץ, אלא מי באמת יעמוד […]
למה חוסכים כמו עמית מקבלים פנסיה נמוכה? הרפורמה שלא יושמה והמהלך שיכול לשנות הכול
הרפורמה בפנסיה בישראל שאמורה הייתה להגדיל קצבאות ולהוזיל עלויות תקועה שנים. באמצעות שימוש נכון ברשת הביטחון הממשלתית ניתן להגדיל את הפנסיה בכ־6.5% ללא תוספת תקציב. חוסכים רבים נפגעים מהעיכוב, למרות שהפתרון כבר קיים ומגובה בחישובים אקטואריים. רשת הביטחון הממשלתית בקרנות הפנסיה קובעת את הריבית התחשיבית ואת גובה הקצבה. עיכוב ביישום רפורמת באב״ד מונע הגדלה מיידית […]
מהפכת האשראי המוסדי: כך תשיגו הלוואה זולה בלי לפגוע בציון האשראי
הלוואות מהמוסדיים מאפשרות קבלת אשראי בריבית נמוכה וללא פגיעה באובליגו הבנקאי או בדירוג האשראי, תוך שמירה על החיסכון הפנסיוני כבלתי משועבד, ולכן מהוות כלי מימוני בר־קיימא לתכנון פיננסי והשקעות ארוכות טווח. מאמר זה הוא חלק מסדרת תכנים בנושא הלוואות.לסקירה מלאה של סוגי ההלוואות, תנאים, סיכונים ורגולציה, ראו את עמוד האב: הלוואות, מדריך מקיף. הלוואות מקרנות […]
הסיכון האמיתי לשוק הפנסיוני בישראל: ריכוזיות קיצונית ותלות בשוק האפור
המאמר בוחן כיצד ריכוזיות גבוהה במערכת הפיננסית יוצרת תלות גוברת בהלוואות חוץ-בנקאיות ובפדיון פנסיות, תוך ניתוח השוק האפור כמנגנון הישרדות בכלכלות ריכוזיות. באמצעות מחקר אקדמי על המשבר הכלכלי בוונצואלה (Bull & Rosales, 2020), מוצג כיצד דיכוי השוק הבלתי-פורמלי בכלכלה שאינה מתפקדת באופן יעיל עלול להחריף משברים. המאמר מנתח את הרלוונטיות לישראל ומדגיש כי הפתרון אינו […]
בוטים פיננסיים והלוואות מהפנסיה
הבוקר מלי מהמשרד פנתה אליי ושאלה: “שמואל, אתה רואה כמה אנשים נכנסים לבוט הפיננסי? למה כל כך הרבה מהם מפסיקים באמצע? הבוט עובד מצוין, אז מה גורם להם לחשוש?” זו שאלה נכונה. הבוט פיננסי פעיל ופתוח לציבור, והוא מבצע את עבודתו בצורה מדויקת ומהירה. אבל המציאות בשטח מורכבת הרבה יותר. הבעיה איננה הטכנולוגיה עצמה אלא […]
המאבק שלא היה: למה נפגעי סלייס לא הצליחו להתאחד?
מאבק ציבורי יעיל הוא כוח משמעותי, אך בישראל ניתן לראות פער עמוק בין התגייסות אזרחית לפרשות שונות. הדוגמה של מאבק נפגעי חברת "סקסס" בהובלת ח"כ לשעבר, אביר קרא, ממחישה כיצד קבוצת אזרחים קטנים, בעלי עסקים מוחלשים ובעלי חובות של עשרות אלפי שקלים בלבד הצליחה לייצר מאבק אזרחי אפקטיבי נגד גוף חזק. אותם אנשים, שמתמודדים עם […]
פרשת “יד לוחצת יד” חושפת את הכשל של המדינה, לא של הסוכנים
בימים האחרונים פורסמו בגרסאות שונות בכלי תקשורת מרכזיים כתבות על פרשת השחיתות "יד לוחצת יד", שבה נטען כי סוכן ביטוח בכיר העניק הטבות בתמורה להעברת לקוחות לסוכנותו. כמו בכל פרשה מהסוג הזה, שוב הופנתה האש לעבר עמלות סוכני הביטוח, כאילו הן שורש כל הרע בענף. הציבור שומע כותרת אחת, ומיד נוצר דימוי שכולם מושחתים. אבל […]
