מה ההבדלים בין סוגי פנסיה שונים?

הפנסיה היא גמלה המשולמת בתשלומים קבועים, בזמן מוגדר. מטרתה היא לוודא שאדם שעבד כל חייו, יוכל לשמור על רמת החיים שהיה רגיל בה גם לאחר שפורש לגמלאות כיוון שהגיע לגיל הפרישה – ויקבל הכנסה חודשית שוטפת שתאפשר לו זאת. החוק במדינת ישראל מחייב את כל העובדים השכירים והמעסיקים במשק וגם את העצמאים לחסוך לפנסיה – אך עבור רובם זה לא מספיק, והם נזקקים לבקשת אשראי חוץ בנקאי או בקשת הלוואות של חברת הלוואות כדי לחיות בכבוד בהגיעם לגיל פרישה. מהם סוגי החסכון הפנסיוני העיקריים הנהוגים בישראל? למי הם מיועדים, מה משמעותם ומה ההבדל ביניהם? הנה הם לפניכם.

פנסיית זקנה

זוהי הפנסיה המושלמת לזכאים לה כשהם מגיעים לגיל מסוים, על פי תנאי הזכאות, למשך ימי חייהם. לרוב גיל הזכאות יחפוף לגיל הפרישה (העומד, נכון להיום, על גיל 67 לגברים ו-62 לנשים). 

על אף שיש גיל זכאות מסוים, בתכניות פנסיה שונות ניתן להגדיר גיל פרישה שונה מהגיל הארצי המקובל, כמו לדוגמה בתוכניות פנסיה פרטיות, ממשלתיות או ציבוריות. בנוסף, ניתן להחיל תוכניות פנסיה שונות המקדימות את גיל הפרישה הרגיל, אך לרוב יהיה הדבר בתמורה להפחתה של שיעור הפנסיה החודשי. מנגד, ניתן גם לדחות את מועד הפרישה – מה שלרוב יגרור אחריו גם תוספת לפנסיה. 

על אף שבאופן עקרוני ניתן להאריך משך העסקה בארגון, הדבר לא יעבור את גיל 67 – גיל הפרישה החובה עבור גברים ונשים. 

את פנסיית הזקנה מקבלים בישראל כקצבה חודשית, המשולמת על פי סכום הכסף שהאדם חסך בקרן הפנסיה שלו לאורך שנות עבודתו. 

פנסיית נכות

זוהי פנסיה המתקבלת במקרה של אובדן כושר עבודה. בהתאם למצב האדם נקבע גם משך קבלת הפנסיה – לתקופה מוגבלת, במקרה של איבוד כושר עבודה זמני או לכל החיים, עד להגעת העובד לגיל בו יכול לקבל פנסיית זקנה. האדם יכול להיות זכאי ולקבל פנסיית נכות מלאה, זאת במקרה בו איבד את מלוא היכולת לעבוד –או 75% ממנו, או פנסיית נכות חלקית – קצבה המהווה פיצוי על האובדן החלקי.

גובה הקצבה המשולמת משתנה בהתאם לאחוז הפגיעה ביכולת ההשתכרות של האדם וכן בהתאם למסלול הפנסיוני בו הוא נמצא.

פנסיית שאירים

זוהי פנסיה המושלמת במקרה בו המובטח נפטר מן העולם, לשאיריו. מי שמוגדר כשאירים הם בת או בן הזוג של הנפטר, ילדיו (עד הגיעם לגיל 8 או 21, או במקרה של יתומים שלא יכולים לכלכל את עצמם – לכל החיים) וכן לשאירים נוספים התלויים בנפטר, כפי שמגדירות זאת תקנות תוכנית הפנסיה. למשל, אם אביו של המבוטח, שנפטר, נתמך בו בחייו ואין לו הכנסה נוספת מעבר לקצבת ביטוח לאומי, הרי שהאב יוגדר כשאיר. 

את גובה הפנסיה קובעים לפי המסלול הפנסיוני האישי של האדם.