סקירת מאקרו שבועית | 20 בנובמבר 2026

עיקרי סקירת המאקרו, 20 בנובמבר 2026
בשבוע שעבר עסקתי בשאלה אם בנק ישראל ימשיך להפחית את הריבית, האם הצמיחה בישראל באמת משקפת התחזקות של המשק, ומה קורה עם כל הכסף שזורם לתעשיית הבינה המלאכותית. השבוע קיבלנו כמה תשובות, אבל גם כמה שאלות חדשות: האינפלציה בישראל ירדה לרמה הנמוכה ביותר זה כחמש שנים, המשק הישראלי צמח בקצב מרשים ובארצות הברית דווקא מתחילים לדבר על העלאת ריבית נוספת ובתוך כל הנתונים האלה יש גם הזדמנות מעניינת בשוק האג"ח, שלא תמיד מקבלת מספיק תשומת לב.
מעדיפים להקשיב? האזינו לסקירת המאקרו השבועית
האינפלציה יורדת. האם בנק ישראל יוריד את הריבית?
מדד המחירים לצרכן ירד באוקטובר ב 0.1%, והאינפלציה השנתית ירדה ל 1.1%.
זאת הפתעה משמעותית, התחזיות היו לעלייה במדד, ובפועל קיבלנו ירידה.
חלק גדול מההפתעה נבע ממחירי הטיסות לחו"ל, שירדו בכ 10%. גם סעיף הדיור הפתיע כלפי מטה.
עכשיו השאלה היא מה יעשה בנק ישראל בהחלטת הריבית ביום שני הקרוב, 23 בנובמבר. הריבית עומדת על 3.25%. בהראל ובאיילון מעריכים שהסיכוי להפחתה נוספת גדל, ובאיילון אף צופים ירידה ל3%, אבל לא כולם מסכימים: לידר העריכה באוקטובר שהריבית תישאר ללא שינוי לפחות עד סוף 2027. מי צודק? נדע ביום שני מה תהיה ההחלטה הקרובה, אבל לא בהכרח מה יקרה בהמשך.
צריך לזכור שהשקל נחלש בתקופה האחרונה, אם בנק ישראל יפחית ריבית בזמן שהאמריקאים מעלים אותה, פער הריביות עלול להפעיל לחץ נוסף על השקל ושקל חלש פירושו יבוא יקר יותר, שעלול להחזיר את האינפלציה, לכן, גם אם הריבית תרד, לא הייתי ממהר להניח שאנחנו בדרך לריבית נמוכה במיוחד.
המשק צמח ב8%, אז למה לא כולם מרגישים את זה?
לפי הנתונים שפורסמו השבוע, המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של כ8%.
זה נתון מרשים, אבל יש כאן פרט קטן וחשוב: כמחצית מהצמיחה נבעה מייצור של חברות ישראליות בחו"ל, כלומר, אם מנכים את הפעילות הזאת, הצמיחה המקומית עומדת על כ4%, גם זה נתון יפה, אבל יש הבדל בין 4% ל8%. מצד שני, הצריכה הפרטית עלתה ב6.4%, וההשקעות בנכסים קבועים גדלו ב11.3%, אלה כבר נתונים שמעידים על פעילות ממשית בתוך המשק.
בסקירה הקודמת התייחסתי לכך שחלק מהפעילות בישראל נשען על הוצאות ביטחוניות, תגמולי מילואים וגידול בתעסוקת עובדים זרים. הנתונים החדשים מראים שיש גם התרחבות בצריכה ובהשקעות, וזה בהחלט חיובי, אבל השאלה שאני ממשיך לשאול היא האם הצמיחה הזאת תוביל לשיפור בפריון העבודה. הרי מה אנחנו רוצים בסופו של דבר? שהעובד הישראלי ייצר יותר, ירוויח יותר, ושהמשק יוכל לצמוח גם בלי להגדיל כל הזמן את ההוצאות הממשלתיות.
צמיחה בתוצר היא דבר טוב. צמיחה בפריון היא מה שמאפשר למשק להמשיך ולהתחזק לאורך שנים.
שוק הדיור: 85 אלף דירות מחכות לקונים
בסוף ספטמבר נותרו למכירה בישראל כ 85 אלף דירות חדשות. זה מלאי גדול מאוד.
במקביל, מחירי הדירות ירדו ב1.5% ב12 החודשים האחרונים.
הקבלנים צריכים למכור דירות וכשאין מספיק קונים מתחילים המבצעים: תנאי מימון, דחיית תשלומים והטבות שונות, אבל צריך להיזהר.
לפעמים קבלן מציע מבצע מימון שנראה מצוין, אבל מחיר הדירה עצמו לא באמת ירד: מי שקונה דירה צריך לבדוק כמה היא עולה לו בסופו של דבר, כולל המשכנתה והמימון.
אני תמיד חוזר לאותה נקודה: לא מספיק לדעת כמה עולה הנכס, צריך לדעת אם אפשר לעמוד בתשלומים.
אם הריבית תרד, ייתכן שנראה התאוששות מסוימת בביקושים לדירות, מצד שני, מלאי של 85 אלף דירות לא נעלם ביום אחד, לכן יהיה מעניין לראות בחודשים הקרובים אם הקבלנים ממשיכים במבצעים, ואם הירידה במחירים מתרחבת.
שוק האג"ח: למה להסתפק בריבית שהבנק מציע?
אני רוצה להתעכב על נושא שלדעתי צריך לעניין הרבה יותר חוסכים: איגרות חוב.
נניח שיש לכם 200 אלף שקל בבנק. כמה ריבית אתם מקבלים עליהם? חצי אחוז? אחוז? אולי שלושה אחוזים אם סגרתם את הכסף בפיקדון לתקופה ארוכה יותר? אבל למה להסתפק בהצעה הזאת בלי לבדוק אפשרויות אחרות?
יש אג"ח ממשלתיות של ישראל ושל ארצות הברית. יש גם אג"ח קונצרניות של חברות ענק כמו אפל, גוגל ומיקרוסופט, אלה חברות עם פעילות עסקית עצומה, הכנסות של מיליארדי דולרים ומאזנים פיננסיים חזקים.
כשאתם קונים אג"ח של חברה, אתם למעשה מלווים לה כסף, בתמורה היא מתחייבת לשלם לכם לפי תנאי האיגרת ולהחזיר את הקרן במועד הפדיון.
נניח שמצאתם אג"ח איכותית שמציעה תשואה לפדיון של 6% בשנה, על השקעה של 200 אלף שקל מדובר בתשואה מחושבת של כ־12 אלף שקל בשנה, לפני מס ועמלות, לעומת 5,000 שקל בפיקדון שבדוגמה, זה פער של 7,000 שקל בשנה. כמובן, מדובר בדוגמה ולא בתשואה שבדקתי בסדרת אג"ח מסוימת, צריך לבדוק מה מציעים בפועל, לכמה שנים ובאיזה מטבע.
ועכשיו מגיע היתרון הנוסף: אם קניתם אג"ח בריבית קבועה, ולאחר מכן הריבית בשוק יורדת, מחיר האג"ח שלכם עשוי לעלות. למה? כי המשקיעים החדשים עשויים לקבל תשואה נמוכה יותר באג"ח חדשות, ולכן האג"ח שכבר נמצאת אצלכם עשויה להיות שווה יותר.
אם תחזיקו את האג"ח עד לפדיון, תקבלו את התשלומים שנקבעו מראש, בהנחה שהמנפיק עומד בהתחייבויותיו. אם תמכרו לפני הפדיון, המחיר יכול להיות גבוה או נמוך ממחיר הקנייה.
גם בנק יכול להיקלע לקשיים, וגם חברה גדולה, אין בעולם הפיננסי אפס סיכון, אבל יש הבדל גדול בין אג"ח של חברה ממונפת עם קשיי תזרים לבין אג"ח של חברה בינלאומית בעלת איתנות פיננסית גבוהה.
לכן אני לא פוסל אג"ח קונצרניות רק מפני שהן אינן אג"ח ממשלתיות, מה שמעניין אותי הוא מי עומד מאחורי החוב, מה יכולת ההחזר שלו, ומה התשואה שאני מקבל בתמורה: צריך גם להביא בחשבון את שער החליפין, מי שקונה אג"ח דולרית יכול להרוויח בדולרים ובכל זאת להפסיד בשקלים אם הדולר נחלש מספיק.
באיילון ממליצים בתקופה הזאת להעדיף אג"ח קונצרניות איכותיות במח"מ בינוני, ולשמור על מח"מ קצר יחסית באג"ח ממשלתיות. אני חושב שזה כיוון ששווה לבחון: לא כל כסף פנוי חייב לשכב בפיקדון בנקאי, ולא כל השקעה חייבת להיות במניות, לפעמים דווקא ההשקעות המשעממות הן המעניינות ביותר.
ארצות הברית: שם דווקא חושבים על העלאת ריבית
בישראל מדברים על הפחתת ריבית, אבל בארצות הברית התמונה הפוכה: מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב 0.4%, ואינפלציית הליבה ממשיכה להפתיע כלפי מעלה. בהראל מעריכים שהבנק המרכזי האמריקאי יעלה את הריבית בדצמבר, ואולי אפילו פעם נוספת בתחילת 2027: מצד אחד, שוק העבודה האמריקאי עדיין יציב והצריכה הפרטית ממשיכה לצמוח, מצד שני, שוק הדיור כבר מרגיש היטב את הריבית הגבוהה, מכירות הבתים הקיימים ירדו באוקטובר בכמעט 6%, והריבית על המשכנתאות נותרה מעל 7%.
זה ממחיש עד כמה הריבית משפיעה על הכלכלה: מי שכבר מחזיק בנכס או באג"ח בריבית קבועה נמצא במצב שונה ממי שצריך היום לקחת הלוואה חדשה וככל שהריבית נשארת גבוהה יותר, כך גדל הלחץ על עסקים ומשקי בית שצריכים למחזר חובות.
טייוואן, אנבידיה וסין: לא רק סיפור של שבבים
בסקירה הקודמת התייחסתי להשקעות העצומות בבינה מלאכותית ולשאלה אם החברות יצליחו להרוויח מהן. השבוע התפרסם נתון מעניין: יצוא הסחורות של טייוואן זינק באוקטובר בכמעט 60% לעומת השנה הקודמת: חלק משמעותי מהגידול קשור לביקוש לשבבים ולציוד למרכזי נתונים, אבל צריך להסתכל גם על הצד הסיני.
חברות כמו אליבאבא, טנסנט ובייטדאנס משקיעות סכומים גדולים מאוד בפיתוח בינה מלאכותית. באוקטובר אף דווח על הזמנות ענק שלהן לכרטיסים של אנבידיה וזה מעלה שאלה מעניינת: מצד אחד, ארצות הברית מנסה להגביל את הגישה של סין לשבבים מתקדמים, מצד שני, החברות הסיניות ממשיכות להשקיע בפיתוח מערכות בינה מלאכותית משלהן.
מי באמת יוביל את התחום בעוד חמש שנים? אני לא יודע, אבל אני חושב שצריך להיזהר מההנחה שהחברות שמובילות היום ימשיכו לשלוט בשוק ללא תחרות: סין כבר הוכיחה בענפים אחרים שהיא מסוגלת לצמצם פערים טכנולוגיים ולהתחרות במחירים, האם זה יקרה גם בשבבים מתקדמים? זאת עדיין שאלה פתוחה.
בינתיים, הביקוש לשבבים ממשיך להיות חזק, אבל כפי שכתבתי בסקירה הקודמת, מכירת שבבים אינה בהכרח הוכחה לכך שכל מי שקונה אותם יצליח להרוויח: חברה יכולה להשקיע מיליארדי דולרים במרכזי נתונים, אבל בסוף היא צריכה לייצר הכנסות שיאפשרו לה להחזיר את ההשקעה ואת החובות. לא התשואה תפיל, התזרים כן.
ומה המשמעות לחוסכים בקרנות הפנסיה וההשתלמות?
כל ההתפתחויות האלה משפיעות בסופו של דבר גם על כספי הפנסיה שלנו: קרנות הפנסיה וקופות הגמל משקיעות במניות, באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קונצרניות, בארץ ובעולם, ירידה בריבית יכולה לתמוך במחירי אג"ח קיימות. עלייה בריבית יכולה לפגוע בהן. שער הדולר משפיע על שווי ההשקעות בחו"ל, וחברות הטכנולוגיה משפיעות על מדדי המניות.
אבל זה לא אומר שצריך לרוץ ולהחליף מסלול השקעה בכל פעם שמתפרסם נתון כלכלי חדש, מי שמתכנן לפרוש בעוד שנה צריך להסתכל על הסיכונים אחרת ממי שנמצא עשרים שנה לפני הפרישה, אני גם לא חושב שהתשואה של השנה האחרונה היא המדד היחיד שלפיו צריך לבחור מסלול.
חשוב לבדוק מה יש בתוך המסלול, מה רמת הסיכון, מתי נצטרך את הכסף ומה תהיה המשמעות של ירידות בשוק, לפעמים אנשים מחפשים עוד אחוז תשואה, אבל שוכחים לבדוק אם הם יוכלו לעמוד בהפסד זמני של 20% או 30%, לכן החלטות על חיסכון פנסיוני צריכות להתקבל לפי המטרות והצרכים של החוסך, ולא לפי הכותרת הכלכלית האחרונה.
לסיכום: מה אני לוקח מהשבוע הזה?
המשק הישראלי מציג נתונים חיוביים.
האינפלציה ירדה, הצמיחה נמשכת ויש אפשרות להפחתת ריבית כבר ביום שני הקרוב, אבל עדיין יש שאלות פתוחות: האם הצמיחה תתורגם לשיפור בפריון? האם הריבית בישראל תוכל להמשיך לרדת בזמן שבארצות הברית היא עולה? האם מחירי הדירות ימשיכו לרדת? והאם ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית יצליחו להצדיק את עצמן?
מבחינתי, אחד הנושאים החשובים השבוע הוא דווקא שוק האג"ח: אנחנו נמצאים בתקופה שבה כדאי לחזור ולבדוק את החלופות לפיקדונות בנקאיים, במיוחד באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קונצרניות איכותיות.
לא צריך לרדוף אחרי תשואות דמיוניות, אפשר לבדוק גם השקעות פשוטות יחסית, להבין את הסיכון ולקבל החלטה מסודרת. השקעות משעממות הן לעיתים ההשקעות הבטוחות יותר.
מה נמשיך לבדוק בשבוע הבא?
החלטת הריבית של בנק ישראל ב 23 בנובמבר.
השפעת פערי הריביות בין ישראל לארצות הברית על השקל.
התפתחות תשואות האג"ח הממשלתיות והקונצרניות.
מלאי הדירות החדשות ומבצעי הקבלנים.
יכולת חברות הבינה המלאכותית להפוך השקעות גדולות להכנסות ולתזרים.
התחרות בין סין לארצות הברית בתעשיית השבבים.
שאלות נפוצות על הריבית, האג"ח והחיסכון הפנסיוני
האם בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בנובמבר 2026?
לפי סקירות הראל ואיילון, הירידה באינפלציה ל־1.1% הגדילה את ההסתברות להפחתת ריבית בהחלטה של 23 בנובמבר 2026. נכון ל־20 בנובמבר, הריבית עומדת על 3.25%. ההחלטה טרם התקבלה.
מה קורה לאג"ח כשהריבית יורדת?
כאשר התשואות בשוק יורדות, מחירן של אג"ח קיימות בריבית קבועה נוטה לעלות. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך בדרך כלל רגישות המחיר לשינוי בתשואות גדולה יותר. התוצאה אינה מובטחת, במיוחד באג"ח קונצרניות.
האם אג"ח של אפל, גוגל או מיקרוסופט בטוחות?
אג"ח של חברות ענק בעלות דירוג אשראי גבוה נחשבות בדרך כלל לבעלות סיכון אשראי נמוך יחסית. עם זאת, יש לבדוק את הסדרה המסוימת, את התשואה לפדיון, את מועד הפדיון ואת המטבע. למשקיע ישראלי באג"ח דולרית קיימת גם חשיפה לשינויים בשער הדולר.
האם כדאי להשקיע באג"ח במקום בפיקדון בנקאי?
אג"ח עשויות להציע תשואה גבוהה יותר מפיקדון, אך ההשוואה תלויה בתנאי הפיקדון, בתשואה לפדיון, במח"מ, במיסוי ובסיכונים. בפיקדון קיימים תנאי משיכה מוגדרים, ואילו מחיר אג"ח עשוי להשתנות אם מוכרים אותה לפני הפדיון.
האם ירידת הריבית תשפיע על קרנות הפנסיה וההשתלמות?
כן. שינוי בריבית עשוי להשפיע על מחירי האג"ח ועל שווי ההשקעות בקרנות הפנסיה וההשתלמות. מידת ההשפעה תלויה בהרכב הנכסים ובמסלול ההשקעה. אין להסיק מכך שיש צורך לשנות מסלול באופן אוטומטי.
המאמר מבוסס על סקירות הראל, איילון ולידר ועל סקירת המעקב הקודמת. הנתונים והתחזיות נכונים למועדי פרסומם. הדוגמאות המספריות להמחשה בלבד. המידע אינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני או המלצה אישית לרכישת ניירות ערך.