בריטניה ביטלה עמלות לסוכני ביטוח. אחרי יותר מעשור, הרגולטור כבר שואל אם זו הייתה טעות

בעקבות הרצאתה של רו"ח אילנית אדסמן, שותפה ב־KPMG וראש תחום הביטוח וה־AI, בכנס פוליסה, בדקתי לעומק את דוחות ה־FCA הבריטי על רפורמת RDR והשפעותיה לאורך השנים.

אבל פה לא עצרתי.
הרחבתי את הבדיקה גם לנושאים שלא עלו בהרצאה עצמה.
למשל:
מה קרה לציבור הקטן
למה נוצר Advice Gap
למה AI לא באמת החליף יועצים
איך רגולציה השפיעה בפועל על נגישות לייעוץ פיננסי

ותכלס, הנתונים די מפתיעים.
בשנת 2012 בריטניה החליטה לבצע מהלך דרמטי בעולם הפיננסים.

רפורמת RDR אסרה על סוכני ביטוח ויועצים פיננסיים לקבל עמלות מחברות הביטוח ובתי ההשקעות.
במקום זה:
הלקוח משלם ישירות.
המטרה הייתה:
פחות ניגודי עניינים
יותר אובייקטיביות
יותר מקצועיות
יותר אמון במערכת

על הנייר?
נשמע הגיוני.
בפועל, המציאות הסתבכה.
כבר כמה שנים אחרי הרפורמה, ה־FCA עצמו התחיל לזהות בעיה חדשה:
Advice Gap. פער ייעוץ.
כלומר: מיליוני אנשים פשוט נשארו בלי ייעוץ פיננסי.
לא כי לא צריך.
כי זה נהיה יקר מדי.
וזה החלק החשוב.
כי הרבה אנשים מוכנים לקבל ייעוץ כחלק ממוצר פיננסי.
אבל פחות מוכנים להוציא אלפי פאונדים ישירות מהכיס על יועץ.

מה בריטניה ניסתה להשיג ומה קרה בפועל

 

פה מתחילים הנתונים שבאמת משנים את התמונה.

לפי דוחות FCA:
מעל 54% מהלקוחות באנגליה לא מקבלים ייעוץ פיננסי
לקוחות עם פחות מ־10,000 פאונד כמעט נעלמו משוק הייעוץ
37% מהציבור מחזיקים חסכונות במזומן
השימוש בייעוץ רובוטי נשאר נמוך מאוד

במילים פשוטות: השוק נהיה מקצועי יותר, אבל פחות נגיש.
וזה הבדל עצום.
כי רגולציה יכולה לשפר סטנדרטים.
אבל אם הציבור מפסיק להשתמש בשירות, נוצר כשל חדש.

גרף: מספר מקבלי ייעוץ פיננסי באנגליה 2017–2020

מקור הנתונים: FCA, דוח RDR/FAMR 2020. עיבוד גרפי: שמואל פיקסמן.

הדוח גם מראה שהשוק עצמו דווקא גדל.
יותר יועצים.
יותר גופים מקצועיים.
יותר רגולציה.
אבל לא בהכרח יותר נגישות לציבור הרחב.

ופה מגיע עוד חלק מעניין.
הבריטים ניסו לפתור את הבעיה באמצעות טכנולוגיה.
Robo Advice. AI פיננסי.
אוטומציה.
המטרה הייתה להוזיל עלויות ולהנגיש ייעוץ.

לפי ה־FCA:
המודעות לייעוץ אוטומטי עלתה מ10% ב2017 ל־19% ב־2020
אבל נכסי הייעוץ האוטומטי עדיין היו פחות מ־0.5% מהשוק
כלומר:
הטכנולוגיה צמחה, אבל עדיין לא הפכה לפתרון רחב לבעיית פער הייעוץ.

גרף: פער בין מודעות לAI פיננסי לבין שימוש בפועל

מקור הנתונים: FCA UK  עיבוד גרפי: שמואל פיקסמן

ופה מתחיל השינוי המעניין באמת.
בשנים האחרונות הFCA כבר התחיל לבדוק שינוי כיוון.
לא ביטול מלא של הרפורמה.
אבל כן ניסיון להבין:
איך מחזירים את הציבור למעגל הייעוץ.

למשל:
פחות בירוקרטיה
רגולציה מותאמת סיכון
Targeted Support
שילוב AI ייעודי

פישוט תהליכים
במילים אחרות: גם הרגולטור עצמו כבר מבין שלא מספיק רק “לנקות אינטרסים”.
צריך גם לוודא שהציבור באמת מקבל שירות.
וזאת נקודה מאוד חשובה גם לישראל.

כי בישראל אוהבים לדבר על רגולציה אירופית ובריטית.
אבל פחות מדברים על מה קרה כמה שנים אחרי.

ופה בדיוק מתחילה השאלה האמיתית:
איך בונים רגולציה שמעלה מקצועיות, בלי להפוך ייעוץ פיננסי למוצר שרק אנשים חזקים כלכלית יכולים להרשות לעצמם.
ובמקביל, בזמן שהרגולציה באנגליה החמירה על הסוכנים המורשים, התחיל לצמוח גם שוק אפור פיננסי שלם.

משווקים.
מעבירי לידים.
משפיענים פיננסיים.
קבוצות טלגרם.
“מידע פיננסי” ללא רישיון.
ועל זה בדיוק נדבר במאמר הבא.

לקריאה נוספת:
רגולציה פיננסית וביטוח בישראל ניתוחים, רגולציה, שוק ההון, פנסיה והשפעות רגולטוריות על סוכני ביטוח והציבור.

פנסיה, חיסכון ארוך טווח וניהול סיכונים מאמרי עומק על פנסיה, ביטוח מנהלים, חיסכון פיננסי וחשיבה ארוכת טווח.

וואטסאפ בוט פיננסי כלי דיגיטלי לניהול תהליכים פיננסיים, מידע, מעקב ותהליכי שירות.

מקורות:
FCA – Evaluation of the impact of the Retail Distribution Review (RDR) and Financial Advice Market Review (FAMR)
FCA – Advice Guidance Boundary Review
הרצאת רו"ח אילנית אדסמן בכנס פוליסה

שאלות נפוצות

האם בריטניה אסרה לחלוטין עמלות לסוכני ביטוח?
כן. רפורמת RDR אסרה על מודל עמלות מסורתי בתחומי ייעוץ פיננסי מסוימים.

מה זה Advice Gap?
פער ייעוץ שבו הציבור נמנע מקבלת ייעוץ פיננסי בגלל עלויות ורגולציה.

האם AI החליף יועצים פיננסיים באנגליה?
לא. לפי דוחות FCA, השימוש בייעוץ רובוטי נשאר נמוך יחסית.

מה ישראל יכולה ללמוד מהמודל הבריטי?
שרגולציה יכולה לשפר מקצועיות, אבל גם ליצור פגיעה בנגישות אם אין איזון נכון.