פיקסמן – תכנון השקעות למי שרוצה ביטחון, לא אשליה.
השוואה בין חיסכון פנסיוני נזיל לאלטרנטיבות השקעה
רקע והקדמה
חיסכון פנסיוני נזיל הוא מכשיר השקעה לטווח ארוך (כגון קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון) שמאפשר לחוסך גמישות במשיכת הכספים לפני גיל פרישה, בניגוד לקרן פנסיה רגילה הנעולה עד הפנסיה.
מכשיר כזה מנוהל על-ידי גוף מקצועי, מפזר את ההשקעות במגוון נכסים (מניות, אג"ח, נדל"ן, השקעות אלטרנטיביות וכו'), ונהנה מהטבות מס ודמי ניהול נמוכים יחסית.
עבור אדם מן השורה שאינו מומחה בהשקעות, זהו אפיק "לשלב ידיים עם המומחים" – ליהנות מניהול מקצועי ותשואה נאה לאורך זמן, לצד אפשרות נזילות במקרה הצורך.
אבל איך חיסכון פנסיוני נזיל מתמודד בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות בשוק?
נבחן את היתרונות, החסרונות והתשואות של כמה אפיקים נפוצים: פיקדון בנקאי סולידי, השקעות אלטרנטיביות לא-סחירות, נדל"ן בארץ ובחו"ל, והשקעות ישירות בשוק ההון דרך ברוקר.
חיסכון פנסיוני נזיל – יתרונות ותשואות
חיסכון פנסיוני נזיל משלב בין חיסכון להשקעה. דוגמה פופולרית היא קופת גמל להשקעה, שבה ניתן להפקיד עד כ-70 אלף ש"ח בשנה ולקבל ניהול מקצועי.
הכספים מושקעים במגוון מסלולים לפי בחירת החוסך (מסלול כללי, מניות, אג"ח וכד'), וניתן לעבור מסלול או להעביר לחברה אחרת ללא אירוע מס.
הכסף נזיל – אפשר למשוך בכל עת (בתשלום מס רווחי הון של 25% על הרווחים), אך אם משאירים אותו עד גיל פרישה וממירים לקצבה, מקבלים פטור ממס על הקצבה.
יתרון חשוב נוסף הוא אפשרות לקבלת הלוואה זולה מתוך כספי החיסכון: מרבית החברות יאפשרו ללוות עד 80% מהיתרה בתנאים נוחים, במקום לפדות את הכסף. בכך החוסך יכול לקבל נזילות מיידית מבלי לוותר על המשך הצמיחה של החיסכון – יתרון גמיש במיוחד.
גם פוליסות חיסכון (מוצר דומה המנוהל בחברת ביטוח) מציעות יתרונות אלה. דמי הניהול נעים סביב ~0.6%-0.8% לשנה, ותקרת ההפקדה בקופת גמל להשקעה מוגבלת (כ-72 אלף ש"ח לשנה לכל תעודת זהות), בעוד בפוליסת חיסכון אין מגבלה שנתית.
במונחי ביצועים: החיסכון הפנסיוני מנוהל עם פיזור נכסים רחב, ולכן צפוי לתשואה בינונית-גבוהה לאורך זמן. בשנים האחרונות, מסלול כללי בקופות גמל להשקעה הניב בממוצע כ-39% בחמש השנים האחרונות (2020–2025) – כלומר כ-6%–7% בממוצע לשנה – תוך תנודתיות מתונה יחסית.
במסלולי מניות אגרסיביים יותר ניתן היה להשיג אף כ-47%–87% מצטבר בחמש שנים (כ-10%–13% לשנה), אם כי עם סיכון גבוה יותר.
ראוי לציין שבשוקי ההון הגלובליים, למשל מדד S&P 500 האמריקאי, התשואה הייתה גבוהה עוד יותר בתקופות גאות: בפועל S&P 500 יותר מהכפיל את ערכו בחמש השנים האחרונות (ממרץ 2020 ועד מרץ 2025), אך כמובן לווה בתנודתיות חריפה (ירידה חדה במגפת הקורונה 2020, נפילה ב-2022 ולאחריה התאוששות). בהסתכלות ל-10 שנים, חיסכון פנסיוני כללי היה יכול להכפיל בערך את הכסף (תשואה מצטברת סביב 80%–100% בעשור, כ-5%–7% בממוצע לשנה, תלוי במסלול), בעוד שמדדי מניות מובילים בעולם הניבו כ-10% בשנה בממוצע (כ-160% מצטבר בעשור עם דיבידנדים).
השקעה סולידית בפיקדון בנקאי
פיקדונות בנקאיים וחסכונות בבנק נחשבים לאפיק הסולידי והבטוח ביותר עבור מי שחושש מסיכונים. הכסף מופקד בבנק בתמורה לריבית קבועה או משתנה, לתקופה קצרה או ארוכה, והבנק מתחייב להחזיר את הקרן והריבית.
היתרון הגדול הוא ביטחון כמעט מוחלט לכסף ונזילות גבוהה (תלוי בפיקדון; יש פיקדונות נזילים יומיום ויש סגורים למספר שנים).
אלא שביטחון זה מגיע על חשבון התשואה: בעשור האחרון הריביות במשק היו אפסיות, ולכן הפיקדונות הניבו קרוב ל-0% לשנה (ולמעשה איבדו כוח קנייה בשל האינפלציה).
רק משנת 2022 ואילך, עם עליית ריבית בנק ישראל, התחילו הפיקדונות לצבור ריבית גבוהה יותר.
כיום ניתן למצוא פיקדונות לשנה בריבית של ~3%–4% לשנה, ובחלק מהבנקים אף יותר, בהתאם למשך ההפקדה וסכום הכסף.
השוואת תשואה מול נדל"ן ממחישה את הנקודה: תשואת השכירות הממוצעת מדירה בישראל ירדה לכ-2%–2.5% בלבד, עקב הזינוק במחירי הדירות.
מומחה נדל"ן צוטט כי "אם מסתכלים על תשואות – אין סיבה לקנות נדל״ן.
תעשה השוואה של תשואה מדירה, לתשואה שתקבל מסתם פיקדון בבנק בריביות הנהוגות היום – והנדל״ן יפסיד".
כלומר, ברמות הריבית הנוכחיות, אפילו פיקדון בנקאי סולידי יכול להניב תשואה דומה או גבוהה מתשואת השכירות על דירה ממוצעת (סביב 2%–3% לשנה).
מצד שני, הריבית יכולה להשתנות וכך גם יתרון זה אינו מובטח לאורך זמן.
בשורה התחתונה: פיקדון בנקאי מתאים לחסכונות קצרים ובינוניים עבור מי שרוצה ודאות מלאה, אך כפתרון להשקעה ארוכת טווח הוא לרוב לא ינצח אפיקים אחרים בתשואה מצטברת.
השקעות אלטרנטיביות בנכסים לא סחירים ולא נזילים
קטגוריה זו כוללת מגוון השקעות מחוץ לבורסה, כגון: הלוואות פרטיות (P2P), קרנות השקעה בחוב, קרנות נדל"ן פרטיות, השקעה בסטארט-אפים או בקרנות הון-סיכון, קרנות גידור, השקעה בתשתיות ועוד. בדרך כלל השקעות אלו אינן נזילות – הכסף "נעול" לתקופה של מספר שנים (לעיתים 5–10 שנים) וקשה לממש את ההשקעה לפני הזמן.
הן גם דורשות הבנה ובדיקת נאותות גבוהות יותר, ולכן משווקות בעיקר למשקיעים "כשירים" (עומדי קריטריונים של הון והכנסה).
בתמורה לסבלנות ולאי-הנזילות, המשקיע מקווה לקבל תשואה עודפת ביחס לשוק הציבורי.
ואכן, ישנן קרנות גידור ישראליות שדיווחו על תשואה ממוצעת דו-ספרתית, בין ~12.5% ל-14% לשנה – גבוה משמעותית משוק המניות הרחב.
קרנות חוב ונדל"ן אלטרנטיביות מציעות לעיתים תשואה מובטחת של 8%–10% בשנה, או השתתפות ברווחי פרויקט נדל"ן בחו"ל.
אולם לצד סיפורי ההצלחה, חשוב לזכור שאלו אפיקים מסוכנים: הסיכוי להפסד גבוה יותר (פרויקטים עלולים להיכשל, לווה עלול לפשוט רגל וכו'), והיעדר פיקוח הדוק כמו בשוק ההון אומר שגם השקיפות פחותה.
למשקיע הממוצע שאינו מומחה, השקעות אלטרנטיביות עלולות להיות מוקש אם לא בוחנים אותן היטב.
כלל אצבע מקובל הוא להגביל השקעות אלטרנטיביות לכ-5%–20% מתיק ההשקעות בלבד, בהתאם לסיכון שהמשקיע מוכן לקחת.
כמו כן, רבות מההשקעות האלה פתוחות רק בסכומי מינימום גבוהים (עשרות ומאות אלפי ש"ח) או רק למשקיעים כשירים, כך שממילא לא כל "אזרח מן השורה" יכול להשתתף.
בשנים האחרונות יש תופעה של "מתווכים" שמשווקים קרנות נדל"ן בחו"ל למשקיעים ישראלים, בהבטחות לתשואה גבוהה.
אכן, יש הזדמנויות בנדל"ן מעבר לים עם פוטנציאל רווח, אך צריך לוודא שמבינים את הסיכונים: שינויי מטבע, רגולציה זרה, והעובדה שהכסף לא זמין בזמן ההשקעה. לסיכום, אפיקים אלטרנטיביים יכולים להעשיר את התיק ולהניב רווח נאה, אבל מתאימים למי שבקיא ומסוגל לנעול חלק מכספו לטווח ארוך.
מי שמעדיף להימנע מכאב ראש, יכול בעצם לקבל חשיפה עקיפה לנכסים לא סחירים דרך מוצרים מנוהלים (למשל, קופות גמל וקרנות הפנסיה עצמן משקיעות אחוז מסוים בנדל"ן ובאשראי פרטי עבורכם).
השקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל
השקעה בנדל"ן הייתה מאז ומתמיד פופולרית בישראל – "לבנה על לבנה" נחשבת נכס בטוח בעיני רבים.נדל"ן בארץ מציע שני מקורות רווח פוטנציאליים: הכנסה שוטפת משכירות, ועליית ערך הנכס לאורך השנים.
בעשור האחרון (2012–2022) חוו מחירי הדירות בישראל עלייה דרמטית, בשיעור מצטבר של עשרות אחוזים (כמעט הכפלה בממוצע ארצי, עם הבדלים בין אזורים). ואולם, הגיאות הזאת הורידה את תשואת השכירות היחסית לשפל.
כיום, כדברי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דירה ממוצעת במחיר 2.33 מיליון ש"ח מושכרת בכ4,677 ש"ח לחודש – תשואה שנתית של כ-2.4% בלבד.
במרכז הארץ (ת"א, שרון, ירושלים) התשואות אף קרובות ל-2% או פחות, ובפריפריה ניתן למצוא סביב 3% שנתי.
תשואה זו נמוכה מאוד – לעיתים נמוכה מהריבית הבנקאית כאמור.
לכן, משקיע נדל"ן טיפוסי בישראל מהמר על עליית הערך: הוא מקווה שלאורך 5–10 שנים מחיר הנכס יעלה משמעותית, וכך הרווח מההתייקרות יפצה על תשואת השכירות הנמוכה.
זה אכן קרה בדיעבד בעשור האחרון, אך אין וודאות שזה יימשך באותו קצב.
בנוסף, נדל"ן הוא אפיק עם חסם כניסה גבוה – נדרש הון עצמי גדול או לקיחת משכנתה (מינוף), מה שמוסיף סיכון של ריבית.
חיסרון נוסף הוא נזילות נמוכה: מכירת דירה לוקחת זמן ועלויות עסקה גבוהות, ולא ניתן לממש חלק קטן מההשקעה – זה הכול או כלום.
ומה לגבי נדל"ן בחו"ל? משקיעים ישראלים פונים לא פעם לארצות כמו ארה"ב, בריטניה, יוון ועוד, בחיפוש אחר נכסים זולים יותר ותשואות שכירות גבוהות יותר. בחלק מהשווקים בחו"ל אכן ניתן למצוא תשואת שכירות של 5%–8% לשנה, בשל מחירי נדל"ן נמוכים יחסית לדמי השכירות.
עם זאת, השקעה ישירה בנדל"ן בחו"ל דורשת התמודדות עם ניהול מרחוק או באמצעות חברות ניהול מקומיות, הבנת חוקי המס והרגולציה בכל מדינה, וסיכון מטבע (שערי החליפין בין השקל למטבע המדינה). אלטרנטיבה פופולרית היא השתתפות בקרנות נדל"ן פרטיות בחו"ל או קבוצות רכישה/מימון פרויקטים, שבהן סכום ההשקעה ההתחלתי קטן יותר (למשל 100–200 אלף ש"ח) והניהול נעשה בידי יזם או קרן.
אך כפי שצוין, לא כל הפרויקטים מצליחים – יש סיכוי לרווח גבוה אך גם אפשרות להפסיד חלק ניכר מההשקעה אם הפרויקט נכשל.
לסיכום, נדל"ן הוא אפיק מוחשי ויכול להוות רכיב חשוב בתיק ההשקעות, במיוחד עבור גיוון, אך למשקיע הממוצע הוא כרוך במאמץ, ידע והון משמעותי. רבים בוחרים להחזיק דירה אחת להשקעה כאחוז מסוים מהתיק, לצד חיסכון פנסיוני ושוק ההון – ומהווים בכך דוגמה לשילוב שסקרנו (ריאלי + פנסיוני + ניירות ערך).
השקעות בשוק ההון דרך ברוקר
אפיק נפוץ ונגיש כיום הוא השקעה ישירה בשוק ההון – כלומר קנייה של מניות, אגרות-חוב, קרנות סל וכדומה באמצעות ברוקר (בנק או בית השקעות).
היתרון הגדול כאן הוא שליטה מלאה: אתם מחליטים במה להשקיע, מתי לקנות ולמכור, ובאפשרותכם להשיג תשואות גבוהות אם תשקיעו נכון.
למשל, מי שהשקיע במדד נאסד"ק או במניות טכנולוגיה בשנים 2010–2021 יכל לראות את כספו צומח פי כמה.
שוקי מניות מובילים הניבו היסטורית כ-7%–10% תשואה שנתית בממוצע לאורך עשרות שנים, יותר מכל אפיק אחר.
אך יחד עם זאת, לשוק ההון יש מחיר נפשי ותנודתיות: ערך התיק יכול לרדת בעשרות אחוזים בתקופות משבר (כמו מפולת 2008, או מרץ 2020, או ירידות 2022), ומשקיע לא מנוסה עלול להיבהל ולמכור בהפסד.
לכן, ההשקעה הישירה דורשת ידע, פיזור סיכונים רחב (למשל באמצעות קרנות מחקות מדדים עולמיים) והרבה משמעת עצמית.
מי שאינו מנוסה עשוי לעשות טעויות שיעלו ביוקר – ולכן לא בכדי רבים מעדיפים לתת למנהלי קרנות הפנסיה/גמל לעשות זאת עבורם.
בנוסף, יש לקחת בחשבון עלויות: עמלות קנייה/מכירה, דמי ניהול לקרנות (אם מושקעים דרך קרנות), ומס רווחי הון של 25% על הרווחים (אין דחיית מס מובנית כמו בחיסכון הפנסיוני).
ובכל זאת, הפיתוי ברור: השקעה מושכלת בשוק ההון יכולה להפוך 100 ש"ח ל-200 ש"ח תוך 5–10 שנים, כפי שהראו קופות הגמל שהכפילו קרן של 200 אלף ש"ח ל-400 אלף תוך חמש שנים בממוצע ובמקרים של מסלולי מניות אף יותר מכך.
השקעה דרך ברוקר מעניקה גמישות – אפשר למכור מתי שרוצים, לעבור בין מניות לענפים שונים – אך הגמישות הזו עצמה עלולה לגרום למשקיע חסר ניסיון לפעול בפזיזות.
לסיכום, למי שיש עניין בשוק ההון ורוכש ידע בסיסי, אפיק זה יכול להיות כדאי מאוד לטווח ארוך. אחרת, ניתן לשקול ניהול תיקים מקצועי (שם מנהל השקעות ישקיע עבורכם בתיק מיוחד, אך לרוב נדרש סכום מינימום גבוה, למשל 300 אלף ש"ח).
