איך עסק יכול לשרוד משבר כלכלי?

כדי שעסק יוכל לשרוד משבר כלכלי, הוא צריך מבנה פיננסי המורכב משלוש שכבות: כסף נזיל שיכול לכסות עד שנה של הוצאות, השקעות נזילות שניתן להשתמש בהן אם המשבר מתארך, וחיסכון פנסיוני שמגן על בעל העסק במקרה שלא יוכל לעבוד. המבנה הזה אינו מונע משברים, אבל הוא נותן לבעל העסק זמן לזהות מה השתנה ולהחליט אם להמתין, לצמצם פעילות או להתמקד בנישה רווחית יותר.

מעדיפים להקשיב?

תקציר המאמר

אף בעל עסק אינו יכול לדעת מראש כיצד ייראה המשבר הבא.
בתקופות טובות לא משנים עסק שמצליח, אלא בונים לו שכבות הגנה.
השכבה הראשונה היא כסף נזיל שיכול לכסות עד שנה של הוצאות.
השכבה השנייה היא השקעות נזילות, כמו קרן השתלמות נזילה או קופת גמל להשקעה.
השכבה השלישית היא הפנסיה, הכוללת גם הגנה למקרה שבעל העסק לא יוכל לעבוד.
שינוי בעסק נדרש כאשר מופיעה ירידה מתמשכת במכירות, ברווחיות או בביקוש.
בזמן משבר כדאי לבדוק אם בתוך העסק קיימת נישה קטנה ורווחית שאפשר להתמקד בה.

אף בעל עסק לא יודע מתי יגיע המשבר הבא ומהיכן הוא יגיע: פעם זו מלחמה, פעם מגפה, פעם משבר פיננסי, עליית ריבית, שינוי טכנולוגי או לקוח גדול שמפסיק לעבוד עם העסק.
אנחנו חיים בישראל, וכמעט בכל שנה קורה כאן משהו שמשפיע על העסקים.
אי אפשר לחזות כל משבר, אבל אפשר לבנות את העסק כך שלא כל ירידה בהכנסות תהפוך מיד לקריסה.
בשביל זה בעל העסק צריך שני דברים: מבנה פיננסי שמעניק לו זמן, ויכולת לזהות שהמציאות השתנתה ולפעול בהתאם.

השכבה הראשונה: כסף נזיל לשעת חירום

השכבה הראשונה היא כסף נזיל.
בעל העסק צריך לדעת כמה כסף הוא מוציא בכל חודש, לא רק בעסק אלא גם בבית: שכירות, משכנתה, משכורות, ספקים, ביטוחים, מיסים, הלוואות וכל יתר ההוצאות שאי אפשר להפסיק ביום אחד.
המטרה היא לבנות בהדרגה סכום שיכול לממן עד שנה של הוצאות.
זה נשמע הרבה, אבל הקורונה הוכיחה לנו שעסק יכול להיעצר כמעט ביום אחד ולהישאר בלי פעילות תקופה ארוכה. גם מלחמה, מחלה או פגיעה בענף מסוים יכולות להימשך הרבה יותר ממה שתכננו.
הכסף הזה צריך להיות כסף נזיל לשעת חירום, הוא לא מיועד להשיג תשואה גבוהה ולא צריך להיות מושקע במקום שבו הוא עלול לרדת בדיוק ברגע שבו זקוקים לו.

אפשר להחזיק אותו, לדוגמה, בקרן כספית, כך הכסף אינו שוכב סתם בעובר ושב, אבל עדיין נשאר זמין יחסית במקרה הצורך, מה שהכסף הזה באמת קונה לבעל העסק הוא זמן.
זמן לבדוק מה קרה, זמן לקבל החלטות וזמן לשנות כיוון בלי שהבנק, הספקים וההוצאות החודשיות חונקים אותו.

השכבה השנייה: השקעות נזילות

אחרי שבונים את שכבת הכסף הנזיל, מגיעים לשכבה השנייה: השקעות שאפשר להפוך לכסף בעת הצורך: זו יכולה להיות קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות נזילה או השקעות נזילות אחרות.
השכבה הזאת אינה מחליפה את הכסף שמיועד להוצאות השוטפות, היא שכבת ביטחון נוספת, למקרה שהמשבר נמשך זמן רב יותר או שהעסק זקוק להשקעה כדי לעבור שינוי.

עצמאי יכול, לדוגמה, לפתוח בכל שנה קרן השתלמות חדשה ולהפקיד בה אפילו סכום התחלתי קטן, נניח 50 שקל. אחרי שש שנים מתחיל להיווצר מצב שבו בכל שנה קרן נוספת מגיעה לוותק שמאפשר את משיכתה, בכפוף לכללים החלים על הקרן, כך לא כל הכסף נמצא במקום אחד ולא צריך לפרק בבת אחת את כל החיסכון.

חשוב להבין את הסדר: קודם בונים כסף נזיל להוצאות, רק לאחר מכן בונים השקעות נזילות, אם כל הכסף מושקע בשוק ההון, יכול להיות שבדיוק כשנצטרך אותו השוק יהיה בירידות.

השכבה השלישית: הפנסיה

השכבה השלישית היא קרן הפנסיה.
בעלי עסקים רבים מסתכלים על פנסיה כעל כסף שיהיה רלוונטי רק כשיגיעו לגיל הפרישה, אבל קרן הפנסיה אינה רק חיסכון לגיל מבוגר.
יש בה גם כיסוי למקרה של נכות או אובדן כושר עבודה, בהתאם לתנאי הקרן והמסלול הביטוחי. אם בעל העסק אינו יכול לעבוד, הוא עלול לאבד בבת אחת גם את היכולת לנהל את העסק וגם את מקור ההכנסה האישי שלו.

לשכיר יש מעסיק שמפקיד עבורו לפנסיה, עצמאי צריך לדאוג לזה בעצמו, אם הוא לא יפקיד ולא ישמור על הכיסוי הביטוחי, הוא עלול לגלות ברגע הקשה שאין לו הגנה מספקת.
לכן הפנסיה היא השכבה השלישית, ולא הכסף הראשון שמושכים כאשר העסק נקלע לקשיים.

המטרה היא שהשכבה הראשונה והשכבה השנייה ייתנו לבעל העסק מספיק מרווח, כדי שלא יצטרך לפרק את הפנסיה ולפגוע בעתיד שלו ובהגנות הביטוחיות שלו כדי להציל את העסק.

בתקופה טובה לא הורסים עסק שמצליח

יש אמירה נכונה בעולם העסקי: מה שמצליח, לא ממהרים לשנות.
אם העסק עובד, המכירות עולות והרווחיות טובה, אין שום היגיון לפרק אותו רק מפני שאולי בעתיד יגיע משבר, אף אחד אינו מחזיק כדור בדולח ואף אחד אינו יודע מה יקרה בעוד שנה.
אפשר להשתפר, להתייעל ולעקוב אחר הנתונים, אבל לא צריך להרוס מודל עסקי שמייצר כסף.

בתקופה טובה בונים את המבנה הפיננסי, שמים כסף בצד, בונים שכבות ומכינים הגנות ולא משנים את כל העסק מתוך פחד ממשבר שעוד לא הגיע.
שינוי עסקי מתחיל כאשר המציאות עצמה מתחילה להשתנות.

לזהות את תחילת המשבר

אי אפשר תמיד לדעת שמשבר עומד להגיע. לפעמים הוא נוחת ביום אחד, ולפעמים מתחילים לראות סימנים קטנים: פתאום יש פחות פניות, המכירות מתחילות לרדת, לקוחות דוחים החלטות, זמני התשלום מתארכים, שירות שפעם היה קל למכור מתחיל להיתקע, המחזור אולי עדיין נראה סביר, אבל הרווחיות יורדת בהדרגה.

חודש חלש אחד הוא לא בהכרח משבר, בכל עסק יש עונתיות ותקופות טובות יותר או פחות, אבל כאשר הירידה נמשכת וכמה סימנים מופיעים יחד, צריך לעצור ולבדוק מה קורה. אסור לחכות עד שהחשבון מתרוקן ורק אז להתחיל לחשוב.
החוכמה היא לא לנחש מראש את המשבר, אלא לזהות מוקדם שהמצב השתנה.

אף משבר אינו דומה לקודמו

משבר הקורונה של 2020 לא היה דומה למשבר הסאבפריים של 2008, בשניהם הייתה פגיעה כלכלית קשה, אבל השוני ביניהם היה גדול מהדמיון.
ב 2008 המשבר התחיל במערכת הפיננסית, בשנת 2020 הפעילות הכלכלית נעצרה בעקבות מגפה וסגרים, גם המשבר הבא כנראה ייראה אחרת.
לכן ניסיון אינו נותן לנו יכולת לחזות מה יקרה, אבל הוא נותן לנו יכולת להבין מהר יותר שמשהו קורה.

מי שכבר עבר משבר יודע כמה מהר המכירות יכולות להיעצר, כמה מהר הבנקים נעשים זהירים ואיך אשראי שנראה זמין בתקופה טובה יכול להיעלם דווקא כשזקוקים לו.
הניסיון מלמד גם שאסור להתאהב בהסברים, לא צריך להמשיך להגיד שהכול זמני ושהמכירות יחזרו בחודש הבא, בזמן שהנתונים אומרים אחרת.
אף משבר אינו חוזר בדיוק באותה צורה, אבל הניסיון עוזר לזהות את הסימנים, לא להיכנס לפאניקה ולפעול בזמן.

בזמן משבר צריך לעשות זום אאוט

כשמבינים שהעסק נמצא במשבר אמיתי, צריך להסתכל עליו מבחוץ: לא תמיד צריך להציל את כל הפעילות, לפעמים בתוך העסק הגדול מסתתר שירות קטן, נישה מסוימת או מוצר אחד שמרוויח יותר מכל היתר.
ניקח לדוגמה עסק בתחום הגינון: הוא מקים גינות, מתחזק אותן, מטפל במערכות השקיה ומציע עוד שירותים רבים. יכול להיות שדווקא שירות קטן בתחום מערכות המים מכניס יותר כסף, דורש פחות עובדים וקל יותר לשווק אותו.

במקרה כזה, ייתכן שלא צריך להמשיך להחזיק את כל פעילות הגינון. אפשר לצמצם את העסק ולהתמקד באותה נישה.

אותו דבר יכול לקרות בחברה לבניית אתרים. החברה מספקת שירותים רבים, אבל במהלך העבודה פיתחה מערכת צ'אט שאפשר לשלב באתר. פתאום מתברר שאפשר למכור את הצ'אט לאלפי עסקים, ושהמוצר הקטן הזה שווה יותר מכל שירותי בניית האתרים.
לפעמים דווקא המשבר מגלה לבעל העסק מהו העסק האמיתי שלו.

לא תמיד צריך לגדול כדי להרוויח יותר

אנשים רגילים לחשוב שצמיחה פירושה עוד עובדים, עוד לקוחות, עוד מוצרים ועוד הוצאות.
אבל לפעמים הדרך לרווחיות עוברת דווקא בצמצום: אפשר לסגור פעילויות שמעסיקות את העסק אבל כמעט אינן מרוויחות, לוותר על לקוחות שגוזלים זמן ולא מייצרים רווח ולהתמקד בנישה קטנה שבה העסק באמת טוב.

עסק קטן וממוקד יכול להרוויח יותר מעסק גדול שמנסה לעשות הכול.
כדי לזהות את הנישה הזאת צריך לבדוק את הנתונים: איזה שירות מכניס הכי הרבה כסף? כמה זמן ועבודה דורש כל שירות? איפה נשאר הרווח הגבוה ביותר? על מה הלקוחות מוכנים לשלם? איזה חלק בעסק ממשיך לעבוד גם בזמן המשבר? האם יש שירות קטן שאפשר להפוך למוצר עצמאי? אלה שאלות שצריך לשאול כאשר מופיעים סימני משבר, ולא כאשר הכול עובד ואין שום סיבה לשנות את העסק.

הלוואה אינה תחליף להחלטה

כאשר עסק נקלע לקשיים, הפתרון הראשון שעולה הוא הלוואה.
לפעמים הלוואה יכולה לעזור, אם העסק מתמודד עם בעיה זמנית, יש לו פעילות רווחית וקיימת דרך ברורה להחזיר את הכסף, הלוואה יכולה לתת לו זמן לבצע שינוי.

אבל אם העסק מפסיד בכל חודש ואין תוכנית ברורה, הלוואה רק דוחה את הבעיה ומוסיפה עוד החזר חודשי.
לפני שלוקחים הלוואה צריך לדעת למה הכסף מיועד, מאיפה הוא יוחזר ומה בדיוק ישתנה בעסק בזכותו: אם התשובה היא שההלוואה תשמש לכיסוי הוצאות עד שיקרה משהו טוב, זו אינה תוכנית עסקית, זו תקווה.

המבנה הפיננסי אינו מונע משבר, הוא מאפשר להתמודד איתו

שלוש השכבות אינן מבטיחות שהעסק לעולם לא ייפגע.
הכסף הנזיל נותן לבעל העסק זמן, ההשקעות הנזילות מעניקות לו שכבת ביטחון נוספת, הפנסיה שומרת על העתיד שלו ועל ההגנה שלו אם לא יוכל לעבוד.
כאשר המבנה הזה קיים, בעל העסק אינו חייב לקבל החלטה מתוך לחץ ביום הראשון שבו המכירות יורדות, הוא יכול לבדוק אם מדובר באירוע זמני, לזהות את החלק הרווחי בעסק ולהחליט אם להמתין, לצמצם או לשנות כיוון.

בתקופה טובה לא הורסים עסק שמצליח, בונים את המבנה הפיננסי שיגן עליו.
כאשר המשבר מתחיל, לא מתעלמים מהנתונים ולא ממשיכים לפעול כאילו דבר לא השתנה.
אי אפשר לדעת מה יהיה המשבר הבא, אפשר לדאוג שכאשר הוא יגיע, יהיה לבעל העסק מספיק זמן, כסף וניסיון כדי לא לקרוס יחד איתו.

שאלות ותשובות

כמה כסף נזיל צריך בעל עסק להחזיק?

המטרה היא להגיע בהדרגה לסכום שיכול לכסות עד שנה של הוצאות העסק והבית. הסכום המדויק תלוי ביציבות ההכנסות, בהוצאות הקבועות, בענף שבו פועל העסק ובמהירות שבה ניתן לצמצם את הפעילות.

למה לא להשקיע את כל הכסף במקום להשאיר אותו נזיל?

מפני שבדיוק בזמן שבו העסק זקוק לכסף, השווקים עלולים להיות בירידות. מטרת השכבה הראשונה אינה להשיג את התשואה הגבוהה ביותר, אלא להבטיח שכסף יהיה זמין כאשר ההכנסות נעצרות.

מה ההבדל בין כסף נזיל לבין השקעות נזילות?

הכסף בשכבה הראשונה מיועד להוצאות בתקופת חירום ולכן צריך להיות זמין וברמת סיכון נמוכה. השכבה השנייה מיועדת להשקעה ולצמיחה, אך עדיין מאפשרת גישה לכסף אם המשבר מתארך.

מדוע הפנסיה היא השכבה השלישית?

הפנסיה אינה רק חיסכון לגיל הפרישה. בקרן הפנסיה קיימים, בהתאם למסלול ולתנאים, גם כיסוי לנכות ולהגנה על השאירים. לכן לא נכון להתייחס אליה כאל הקופה הראשונה שמפרקים כדי להציל את העסק.

מתי צריך לשנות את הפעילות העסקית?

לא משנים עסק רק מפני שאולי יגיע משבר. מתחילים לבחון שינוי כאשר רואים ירידה מתמשכת במכירות, פחות פניות, ירידה ברווחיות, הארכת זמני תשלום או שירות שכבר אינו נמכר כפי שנמכר בעבר.

האם הלוואה יכולה להציל עסק במשבר?

הלוואה יכולה לעזור כאשר הבעיה זמנית, העסק עדיין רווחי וקיים מקור ברור להחזר. אם העסק מפסיד באופן קבוע ואין תוכנית לשינוי, ההלוואה רק דוחה את הבעיה ומוסיפה התחייבות חודשית.

האם העסק שלכם בנוי להתמודד עם תקופה בלי הכנסות?

אם אתם רוצים לבדוק האם קיימות אצלכם שלוש שכבות ההגנה: כסף נזיל, השקעות נזילות והגנה פנסיונית, אפשר להתחיל בשיחה קצרה בוואטסאפ. לבדיקת המבנה הפיננסי בוואטסאפ