בדו"חות של קרנות הפנסיה שנשלחות אלינו מדי שנה בשנה מסתתר לו סעיף קטן שהוא גדול בחשיבותו ונקרא בשם "איזון אקטוארי.
איזון אקטוארי הוא השוואה שנעשית מבחינה מתמטית, בין סך ההתחייבויות של קרנות הפנסיה לקצבאות השונות: פנסיית נכות, פנסיית שארים וקצבאות זקנה, מול סך הכספים שהיא גובה מעמיתי הקרן, שהם הנכסים לה.
כשהאיזון הוא שלילי, זה בא על חשבון החוסכים.
כלומר: סך ההתחייבויות של הקרן גבוהה מסך הכספים שיש ברשותה ולכן זה משפיע על הרווחים
של החוסכים בקרנות הפנסיה.
הקרן מסיתה כספים שנחסכו כדי לכסות את הגירעונות שקיימים בקרנות הפנסיה שלה.
כלומר עמיתי קרנות הפנסיה אחראים לתשלומי הקצבאות של שאר העמיתים בקרנות הפנסיה שמכונה בשם "ערבות הדדית".
מסיבה זו, עלויות הריסקים בקרנות הפנסיה הם זולות לעין שיעור מאשר רכישת ביטוחי ריסק בביטוחי מנהלים.
במשך השנים האחרונות, קרנות הפנסיה היו בגרעון אקטוארי, לאחר שבשנת 2013, החליטה מי הייתה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, להוזיל את תעריפי הביטוח בקרנות הפנסיה ב60%.
התוצאה הייתה דילול העודפים האקטוארים של קרנות הפנסיה וכניסתם לגרעון.
בשנת 2016 הוחלט על רפורמה בקרנות הפנסיה ובמסגרתה הועלה תעריף הביטוח בקרנות הפנסיה שונה מנגנות הצבירה של אגורות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה.
אגרות חוב מיועדות הם למעשה העברת כספים עתידיים מהמיסים שגובים מאזרחי המדינה, לטובת מימון הקצבאות של החוסכים לפנסיה.
כלומר הציבור כיום אחראי לכיסוי הגירעונות בקרנות הפנסיה.
כדי להגדיל את כמות הכספים שמועברים ע"י עמיתי קרנות הפנסיה לקרנות, הוחל בחוק פנסיה חובה לכלל הציבור במשק: לשכירים ולבעלי העסקים.
האוצר נלחם בביטול האפשרויות להעברת כספים למוצרים אלטרנטיביים, שהיו הרבה יותר אטרקטיביים לחוסכים לפנסיה, כמו ביטוח המנהלים.
זה נעשה ע"י ביטול כול היתרונות שהיו לביטוחי המנהלים, על פני קרנות הפנסיה והקטנת כמות המשווקים של ביטוחי המנהלים, ע"י הקטנת העמלות, לה זכו סוכני הביטוח וחיוב בעלי החברות להעניק עדיפות לקרנות הפנסיה בבואם להפקיד את הכספים לפנסיות של העובדים.
הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, החליט להצר את יכולתם ל המוסדיים להעניק הלוואות לכול מטרה מכספי החוסכים לפנסיה, ע"י ביטול האפשרות לשעבד את כספי החוסכים במסלול הפנסיוני לטובת ההלוואה.
התוצאה לא איחרה לבוא, אומנם יותר כספי חוסכים נכנסו לקנות הפנסיה, אך יותר חוסכים, פדו את הכספים שנצברו להם בקרנות הפנסיה גם במחיר תשלום מס כבד וזאת משום שההכנסה הכספית שלהם קטנה בעקבות תשלומים נרחבים לקרנות הפנסיה ומנגד חוסר יכולתם לקקבל הלוואה מחברות הביטוח..
בעקבות זאת, קרנות הפנסיה הגדולות הראו בשנה האחרונה איזון אקטוארי שלילי, למעט קרן הפנסיה של מנורה מבטחים שראתה איזון אקטוארי חיובי וקרן הפנסיה של מגדל מקפת שהראתה איזון אקטוארי מלא.
המאזן האקטוארי בקרנות הפנסיה מהוות בעיה לעמיתי קרנות הפנסיה ולמשלמי המיסים.
התוצאה תהיה שעוד ועוד כספים של משלמי המיסים, בסכומים גדלים והולכים יידרשו לטובת איזון קרנות הפנסיה.
הפערים הגדלים והולכים בין ההתחייבויות של הציבור, לתשלום אגרות החוב של המדינה, שמועברות לטובת קרנות הפנסיה, מועברים לטובת חובות עתידיים של האזרחים כלפי החוסכים בקרנות הפנסיה, שמשפיע על גובה הגירעון בה מדינת ישראל מצויה.
היתרון היחיד של קרנות הפנסיה, הוא היכולת של מדינת ישראל לשלוט בכספי החוסכים ולהשקיע את כספם לפי האינטרסים שלה ללא התחייבות חוזית מול עמיתי קרנות הפנסיה.
מסיבה זו, המדינה מעדיפה שהאזרחים ימשיכו לחסוך בקרנות הפנסיה ולא במכשירים פיננסיים אחרים כגון ביטוחי מנהלים או קופות גמל.
