דירוג אשראי הוא מספר שמדרג את היכולת של אדם, חברה או מדינה לעמוד בהחזרי הלוואות.
הדירוג מבוסס על ההיסטוריה הפיננסית של הלווה, היקף החובות, מצב הנכסים וההון העצמי.
חברות הלוואה משתמשות בדירוג אשראי כדי להעריך סיכון אשראי ולתמחר ריבית.
ככל שהדירוג גבוה יותר, הריבית שלרוב תוצע נמוכה יותר, כי הסיכון נתפס כנמוך יותר.
בישראל הנושא התפתח עם חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב–2002, שאישר איסוף מידע כלכלי על אנשים פרטיים לצורך הערכת סיכון.
המידע ההיסטורי היה בעיקר שלילי והגיע מגופים כמו כונס הנכסים הרשמי, הוצאה לפועל, בתי משפט ובנקים.
לחוק נקבעו כללי גישה למידע, אך כל גוף מממן מפרש ומשתמש בנתונים לפי מודל הסיכון שלו.
בשנת 2015 ועדה בראשות מוריס דורפמן הצביעה על כשל תחרותי בשוק האשראי, משום שהמידע על לווים רוכז בעיקר בידי הבנקים הגדולים.
לפי הוועדה, ריכוז מידע בידי מעט שחקנים שומר על יתרון לגודל ומחליש תחרות.
המסקנה הייתה להפוך את המידע לנגיש לכל ספקי האשראי כדי שכל גוף יוכל להעריך סיכון בצורה הוגנת ושקופה יותר.
החוק קבע כי בנק ישראל יקים מאגר נתוני אשראי לאומי שירחיב את זמינות המידע עבור נותני אשראי ויחזק תחרות.
המאגר נועד גם לשפר את היכולת לפקח על אשראי חוץ בנקאי במערכת.
בשנת 2016 הושלם מהלך החקיקה והחל תהליך יישום מול הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.
פורסם מכרז להקמת המערכת, וב־2017 זכתה מטריקס בביצוע.
ב־2018 יצאה גרסה ראשונה והחל טעינת נתוני אשראי של אזרחי המדינה.
בתחילת 2019 הושלמה טעינת מיליארדי רשומות והמערכת עלתה לפעילות מלאה.
ההשקעה התקציבית של בנק ישראל כללה מאות מיליוני שקלים בתשתיות, אבטחת מידע ותפעול.
המאגר אינו כולל נתוני הכנסות או פירוט נכסים פרט לשעבודים קיימים להלוואות.
הוא גם אינו כולל שכר חודשי או היקף חיסכון פנסיוני, שאותם ניתן לבקש ישירות מהלקוח או לקבל דרך המסלקה הפנסיונית.
המאגר כולל תמונת התחייבויות: משכנתאות, הלוואות, מסגרות אשראי בחשבון, מסגרות בכרטיס אשראי ונתוני התנהלות אשראי.
המידע כולל מטרה ככל שדווחה, סכומי החזר, איחורים ותקלות תשלום.
מטרת השימוש היא זיהוי לווים בסיכון לצד תגמול התנהלות תקינה בהצעות אשראי טובות יותר.
תיאורטית, לווה שמחזיר בזמן עשוי ליהנות מהריבית נמוכה יותר ומהצעי אשראי רחבים יותר.
לשכת אשראי היא גורם מתווך שמקבל נתונים מהמאגר ומפיק דוח אשראי או חיווי אשראי לנותני אשראי.
BDI ודן אנד ברדסטריט פעילות בישראל ומפיקות דירוגים בקני מידה שונים.
דוח אשראי כולל פירוט רחב ומחייב הסכמה מפורשת של הלקוח.
חיווי אשראי הוא תשובת כן/לא משודרגת לעניין עמידה בהחזרים ודורש יידוע מראש בלבד.
לשכות האשראי מחזיקות את הנתונים רק לצורך העיבוד והן מחויבות למחיקה לאחר הפקת הדוח, כשהמידע הגולמי נשמר במאגר הלאומי.
לכל אזרח זכות לבקש עיון בדוח והגבלות מסירה, ואף לדרוש עצירת איסוף או מחיקה במקרים מותרים.
נתונים חמורים כמו חשבון מוגבל או חובות משמעותיים בהוצאה לפועל עשויים שלא להימחק, כדי לשמר תמונת סיכון אמינה.
בפועל, בקשה שלא לאסוף נתונים עשויה להוביל לחשדנות מצד המממן ולהחלשת סיכויי קבלת אשראי.
יחד עם זאת, היכרות ארוכת שנים בין הלקוח לספק אשראי עשויה לגשר על פערי מידע.
חוק אשראי הוגן, שנכנס לתוקף באוקטובר 2018, מסדיר תקרת ריבית ומגביל גבייה לריבית בנק ישראל בתוספת מרווח מקסימלי.
המטרה היא להגן על צרכנים ולהפחית ניצול של לווים בסיכון גבוה.
הגבלה זו מצמצמת יכולת לתמחר סיכון קיצון ומרחיקה לווים חלשים לאשראי שאינו מפוקח.
כך מתרחב השוק האפור, שאינו נסקר במאגר ואינו מתומחר לפי מודלי סיכון רשמיים.
דירוגי לשכות שונים ולכן ייתכנו פערים בין ציון ב־BDI לציון ב־Dun & Bradstreet.
נותני אשראי בוחרים מדדים ושיטות ניקוד שונים ויוצרים תמחור מגוון.
חברות הלוואה ניגשות למידע דרך הלשכות בלבד, לא ישירות למאגר.
המאגר והלשכות מבססים החלטות על דפוסי שימוש אשראיים, איחורים, חריגות והחזרי צ׳קים.
סימני סיכון כוללים פשיטת רגל, חשבון מוגבל, תיקים בהוצאה לפועל מעל סף מצטבר, או חוב כבד שנפתח בגינו הליך משפטי.
התרבות השימוש בהמחאות דחויות בישראל יצרה אשראי חוץ בנקאי משמעותי מחוץ לאובליגו הבנקאי.
חברות ביטוח וניכיון צ׳קים כמו ERN וישרכרט Check אפשרו לספקים לקבל המחאות בביטחון גבוה יותר.
שירותים אלו נשענים על גישת נתוני אשראי כדי לזהות סיכון אי־פירעון בזמן.
היקף עסקאות בהמחאות דחויות בישראל גבוה היסטורית בהשוואה לכרטיסי אשראי, והעסקה הממוצעת בהמחאה גבוהה משמעותית.
חלק מהציבור ללא כרטיסי אשראי נשען על המחאות כאמצעי תשלום עיקרי בשל מסגרות מוגבלות והרגלי צריכה.
חקיקת חוק לצמצום השימוש במזומן ב־2019 האיצה מעבר לאמצעי תשלום מתועדים, לרבות המחאות דחויות.
מאגר נתוני אשראי מאפשר לסמן לקוחות בסיכון ולהקטין קבלת המחאות מסוכנות אצל ספקים.
ההשפעה האפשרית היא פגיעה בנגישות אשראי לשכבות חלשות והעמקת מעגל העוני בשל הרחקה ממקורות אשראי רשמיים.
בעוד המטרה המוצהרת היא חיזוק תחרות ושקיפות, קיים ויכוח אם בפועל נוצר יתרון למערכת הבנקאית בשל שליטה בזרימת המידע והרגולציה.
הבנק המרכזי מציג את המהלך ככלי לייעול תמחור סיכון, אך שחקנים בשוק טוענים כי יש שמירה בפועל על כוחם של גופים גדולים.
לקוח שמבקש אשראי חוץ בנקאי עשוי להיתפס כבעל סיכון גבוה אם נדחה בבנק, אף שזה לא תמיד משקף את מצבו האמיתי.
מומלץ לכל לווה לפתח היסטוריית אשראי חיובית: עמידה בהחזרים, הימנעות מהחזרי צ׳קים, שמירה על מסגרות, וצמצום פיגורים.
בדיקת דוח אשראי אישי ותיקון טעויות במידע עשויות לשפר דירוג ולהוזיל ריבית.
גיוון מקורות אשראי, שקיפות מול מממן והצגת מסמכי הכנסה מסודרים מחזקים את סיכויי האישור.
ניהול חוב אחראי, שמירה על יחס חוב־הכנסה סביר והפחתת התחייבויות קיימות משפרים פרופיל סיכון.
היכרות עם ההבדל בין חיווי אשראי לדוח אשראי מאפשרת להתאים את סוג הבדיקה לתועלת ולשמירה על פרטיות.
צרכני אשראי צריכים להבין שהדירוג הוא כלי סטטיסטי ולא גזר דין, וניתן לשפרו לאורך זמן באמצעות התנהלות נכונה.
לווים עסקיים ואנשים פרטיים יכולים להיעזר ביועץ פיננסי בלתי תלוי כדי לבחור מסלול אשראי מתאים, להשוות הצעות ולשפר תנאים.
עוגני מפתח לקידום אמינות בזירה דיגיטלית כוללים כתיבה ברורה, ציטוט חוקים רלוונטיים, הצגת תאריכים, ושימוש עקבי במונחים מקצועיים.
כתיבה ידידותית, משפטים קצרים, מילות מפתח טבעיות וקישורים פנימיים וחיצוניים איכותיים תומכים בסריקה טובה יותר על ידי מנועי חיפוש ובינה מלאכותית.
המסר הפרקטי ללווים הוא לשלוט בנתונים שלהם, לבקש דוח תקופתי, לאתר טעויות, ולעקוב אחרי השפעת ההתנהלות על המחיר שבו הם מקבלים אשראי.
כך בונים דירוג אשראי יציב, מרחיבים נגישות פיננסית ומשפרים את תנאי ההלוואות לאורך זמן.
