הלוואה בריבית דריבית

אפקט ריבית דה ריבית עובד בשני אירועים, כשאנו חוסכים כסף וכשאנו מלווים כסף.

ישנה חברות, שמנהלות לנו את קרנות ההשתלמות, שמציעות לנו הלוואות בהלוואת בלון, הלוואת גרייס או בהלוואה לפי נוסחת שפיצר.

למי שלא בקיא בסוגי ההלוואות האלו, כדי שידע להבחין ביניהם, אחרת ישנה סכנה שיפסיד את כספו.

ששיטת החישוב לפי לוח שפיצר נקרא על  שם המתמטיקאי האוסטרי סימון שפיצר: לפי ששיטת הלוואה זו, התשלום מדי חודש בחודשו, הוא קבוע, כשהתשלום מתחלק בין תשלום הריבית לתשלום חלק מסכום ההלוואה.

כשבתחילת ההלוואה, החלק הגדול בסכום הכסף שנשלם, יהיה התשלום של הריבית על ההלוואה והחלק הקטן יהיה מהקרן של ההלוואה וככול שתעבור התקופה, של תשלום ההלוואה, החלק של הקרן יגדל והחלק ששל הריבית יקטן…

קיימת צורה נוספת של הלוואה שמכונה בשם "הלוואת גרייס".

בהלוואות זו, משולמת מדי חודש הריבית בלבד, או בצורה אחרת שלה, הריבית נלקחת מראש לכול התקופה של הגרייס ובסוף התקופה הלקוח ממשיך  לשלם את ההלוואה לפי לוח שפיצר, או ישנה אפשרות נוספת, שלפיה הלקוח יבקש גרייס לכול תקופת ההלוואה, כמו במקרה של הלוואה מקרן ההשתלמות.

לכול אורך התקופה של הלוואת הגרייס, הלקוח ישלם רק את הריבית בעבור ההלוואה ובסוף תקופת ההלוואה, הקרן של ההלוואה תשולם בתשלום בודד.

סך כול התשלום שהלקוח ישלם בגין ההלוואה, במקרה ששל הלוואה מסוג גרייס, יהיה גבוה יותר מאשר לו היה לוקח את ההלוואה בתשלומים לאורך תקופת החזר לפי שיטת שפיצר, כיוון שבמקרה זה מחושבת הריבית החודשית על הסכום המלא שנלקחה כהלוואה, ולא רק על הסכום שנותר לתשלום.

לעיתים, מתבלבלים בין המושג " הלוואת גרייס" להלוואות בלון .

הלוואת גרייס, פירושה תשלום הריבית על ההלוואה לאורך תקופה, מדי חודש בחודשו, ללא תשלום של הקרן על ההלוואה.

בהלוואה מסוג "הלוואת בלון", הלוואה והריבית משולמים בסוף התקופה ולאורך כול תקופת ההלוואה לא נשלם כלום.

הלוואה מסוג הלוואת בלון, ניתנת ע"י חלק מחברות ההלוואה, על חשבון קרנות ההשתלמות שאנו מנהלים אצלם.

זו הלוואה מאוד יקרה והתשלום בסוף תקופת ההלוואה תקווז מול סכום הכסף שנפדה מקרן ההשתלמות.

כדי להסביר זאת, נפתח בשאלה:

אם לוויתם על חשבון קרן ההשתלמות שלכם 10,000 שקלים בהלוואת בלון ובריבית של 1.25% לשנה, כאשר הריבית מצטברת כל שנה, כמה כסף תשלמו עבור הלוואת הבלון בעוד 4 שנים?

א. פחות מ-10,300 שקלים

ב. בין 10,300 ל-10,500 שקלים

ג. בין 10,500 ל-11,000 שקלים

ד. בין 11,000 ל-11,500 שקלים

ה. יותר מ-11,500 שקלים

התשובה הנכונה היא 10,509 שקלים – כלומר, תשובה ג'.

הלוואה בריבית דריבית פירושה, שהריבית שנצברת נשארת בחשבון ההלוואה.

בשנים הבאות של ההלוואה נצברת ריבית גם על סכום ההלוואה וגם על הריבית שנצברה.

סקר הבנה פיננסית שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך חודש נובמבר 2012 , בקרב הישראלים מקבוצות גיל שונות וחתך של אוכלוסיות שונות, מצא שבחישוב ריבית דריבית ידעו רק 29% מהישראלים, שבתום שנתיים הלווים יהיו חייבים סכום הלוואה הגבוה מ-11,100 שקלים בתוכנית הלוואת בלון של 10,000 שקל בריבית שנתית של 1.25%.

הממוצע הבינלאומי הוא של 30% היודעים לענות נכון על שאלה זו.

כלומר, בקרב בני 20 ומעלה, כ-70% מהישראלים, לא יודעים את המשמעות של ריבית דריבית.

יכול להיות, לפי תוצאות המחקר, שככל שאנשים יבינו יותר את המושג ריבית דריבית כך הם ייקחו פחות הלוואה מסוג "הלוואת בלון".