ביטוח מנהלים
השם "ביטוח מנהלים" מטעה, שכן אין תכנית ביטוח זו מיועדת למנהלים בלבד, אלא לכול עובד שכיר.
ביטוח זה מושתת על הפרשות המעביד והעובד לאותה פוליסה, לפיצויים ולתגמולים.
שיעור ההפרשות השתנה לאורך השנים בהתאם למדיניות הממשלה וכיום הוא עומד על שיעור מכסימלי של 7.5% הפרשות מעביד מגובה שכר הברוטו של העובד ו-7% הפרשות עובד מגובה שכר הברוטו שלו, כשמתוך זה 3.5% מהפרשות המעביד מיועדות לרכישת ביטוח אובדן כושר עבודה לעובד.
הפוליסה נמצאת בבעלות העובד והוא רשאי לבחור באיזו חברה לבטח את עצמו וגם את סוכן הביטוח שלו.
הפרשות המעביד לפיצויים לא תעלה על 8.33% ממשכורת העובד, כלומר עד החלק ה-12 של משכורתו השנתית של העובד יופרש מדי שנה לפיצויים, כדי לעמוד בדרישת חוק פיצויי הפיטורים, הקובע כי עבור כול שנת עבודה יש לשלם פיצויים בגובה משכורת אחת.
דמי הניהול בפוליסת המנהלים מחולקים לשניים: דמי ניהול מתוך הפרמיה שמשולמת מדי חודש, ע"י המעסיק והעובד ודמי ניהול מצבירה, כלומר מהכספים שנחסכו בפוליסת המנהלים של העובד.
הריסקים כמו ביטוח אובדן כושר העבודה נרכשים בנפרד.
רצוי שהעובד יעקוב אחר גובה הכיסוי לאובדן כושר עבודה שרכש, משום שבמהלך השנים עם התבגרותו, הפרמיה לתשלום הכיסוי מתייקרת אך אחוז ההפרשות לא גדל בהתאם ולכן גובה הפיצוי קטן בהתאמה.
לכן יכול לקרות מצב שביום קרות מקרה הביטוח, עלול העובד לגלות כי גובה הפיצוי קטן ואינו תואם את השכר שהרוויח.
וזאת בלי קשר לשינויים בגובה השכר של העובד שיש להשוות בהתאם לסכומים המכוסים בביטוח אובדן כושר העבודה שרכש.
הכספים שנחסכו בפוליסה זו מיועדים לתשלום קצבה חודשית ביום פרישת העובד לגמלאות.
את מקדם ההמרה לפיה ימירו את הסכום שנצבר בפוליסה לקצבה חודשית, יקבעו פקידי האוצר.
כיום יש באפשרות העובד לקבוע את מסלול ההשקעה שלו בביטוח מנהלים ואף להשקיע את הכספים לפי רצונו בתוכנית השקעות אישית.
