השוואת תשואות ממוצעות באפיקים שונים לאורך תקופות זמן.
המסלול הכללי הניב כ 39% מצטבר כ 6.8% שנתי בממוצע.
מסלולי המניות הניבו כ 76.7% מצטבר כ 12% שנתי.
נתונים אלה מתיישבים עם המגמה הכללית.
בטווח קצר בינוני בין 3 ל 5 שנים אפיקים מסוכנים יותר יכולים לספק תשואה גבוהה יותר אך עם פער גדול בין תרחישים טובים לגרועים.
כך בשלוש השנים האחרונות לדוגמה 2020 עד 2022 מי שהיה מושקע 100% במניות אולי הרוויח בערך 8% לשנה בממוצע אך סבל מרכבת הרים של נפילות ועליות.
לעומתו מי שהיה בפיקדון בנקאי קיבל בערך 0% עד 2022 ואז בערך 3% בשנת 2023 אולי 5% עד 6% מצטבר בשלוש שנים כמעט בלי תנודתיות.
בטווח ארוך 10 שנים ומעלה התמונה אחרת.
שוק המניות הגלובלי הוכיח עצמו כמנוע צמיחה עוצמתי בערך 7% עד 10% שנתי היסטורי.
נדלן הניב שילוב של עליית ערך ותזרים שפירושו תשואה ריאלית שנתית ממוצעת דומה בערך 5% עד 7% לשנה בישראל בעשורים האחרונים כאשר העשור האחרון היה גבוה מהממוצע בשל זינוק חריג.
חיסכון פנסיוני מנוהל השיג תשואה יציבה וקרובה למניות אך מעט נמוכה יותר בזכות פיזור רחב וניהול זהיר נניח 5% עד 8% שנתי כתלות במסלול.
פיקדון בנקאי לעומת זאת כמעט ולא שומר על ערך לאורך עשור אלא אם הריבית גבוהה מאוד.
בדרך כלל הפיקדון יישחק מול האינפלציה.
בשורה התחתונה לגבי תשואות לאפיקים בסיכון גבוה מניות השקעות אלטרנטיביות מסוימות יש פוטנציאל להוביל בתשואה על פני 5 עד 10 שנים אך זה בא עם סיכונים שדורשים קיבה חזקה.
אפיקים סולידיים פיקדון אגח מדינה יספקו מעט מאוד אך כמעט בוודאות.
חיסכון פנסיוני נזיל ונדלן נמצאים באמצע הם משלבים פיזור וחוסן מסוים עם צמיחה מתונה גבוהה.
שילוב בין אפיקים פיזור הוא לרוב אסטרטגיה נבונה כדי להשיג תשואה סבירה בסיכון נסבל.
