בישראל יש בערך מיליון משפחות עם משכנתא. מה יקרה אם חלק גדול מהן יפסיק לשלם?
נניח 10%, כלומר 100 אלף משפחות, לא עומדות בהחזר. הבנקים עוד ישרדו, אבל שוק הנדל"ן יתחיל להתערער. דירות של משקיעים יוצפו לשוק, מחירי הדירות יתחילו לרדת, והציבור ייכנס לפאניקה.
בניגוד לארצות הברית, שם קיימות הלוואות Non-Recourse שמאפשרות ללווה להחזיר את הנכס ולסיים את החוב, בישראל מדובר בהלוואות Recourse, כלומר גם לאחר מימוש הנכס, הלווה מחויב להמשיך לשלם את יתרת החוב. מבנה זה הופך את הסיכון של אי עמידה בהחזרי המשכנתא לאישי מצד אחד, אך עלול להפוך במהרה לבעיה מערכתית מצד שני.
בתרחיש כזה, בעלי דירות להשקעה ינסו בתחילה להשכיר את הנכס כדי לייצר תזרים מזומנים, מה שיוביל לעלייה זמנית במחירי השכירות. אולם בהמשך, כשהבנקים יתחילו לממש נכסים בהיקפים גדולים, ההיצע בשוק יגדל, ומחירי השכירות יתחילו לרדת. במקביל, מחירי הדירות עצמם ירדו באופן חד ויובילו להפסדים גם בקרב לווים שכן משלמים.
קו פרשת המים האמיתי מגיע כאשר מספר הלווים שלא עומדים בהחזרים מטפס ל־200 אלף עד 250 אלף משפחות. זהו השלב שבו הבנקים מתחילים לרשום הפסדי אשראי עצומים, כריות ההון נשחקות, והאמון במערכת הפיננסית נפגע. במצב כזה נדרשת התערבות ממשלתית דחופה, הקפאת הליכי הוצאה לפועל, תוכניות הסדרי חוב והזרמות כספים לבנקים. מעבר לכך, אם חצי מיליון משפחות לא יעמדו בהחזרים, מדובר כבר במשבר לאומי בהיקף של משבר הסאב פריים בארצות הברית בשנת 2008, עם צורך בחילוץ רחב היקף והשלכות כלכליות וחברתיות קשות.
