מה זה BDI ומה ההבדל בין דירוג אשראי לחיווי אשראי?
BDI הוא השם שהישראלים התרגלו לקרוא לו “דירוג אשראי”, בגלל BDI שהייתה מהחברות הראשונות בתחום בישראל. כיום התחום מוסדר על ידי בנק ישראל, ויש הבדל בין חיווי אשראי לבין דירוג אשראי מספרי שמציג את רמת ההתנהלות הפיננסית, הנזילות בחשבון והיכולת לעמוד בהתחייבויות.
איזה כיף היה פעם, כך נהוג לומר.
פעם לא היו מלחמות, לא היה ימין ושמאל, לכולם היה כסף לבזבז. ובתקופה ההיא? גם לא היה “דירוג אשראי” כמו שמכירים היום.
תכלס, אנשים פשוט קראו לזה BDI.
השם הזה הגיע מ BDI, החברה הראשונה שהכניסה לישראל את תחום דירוג האשראי במודל שהגיע מארה"ב.
ומאז, כמו שקוראים “פלאפון” לכל טלפון, אנשים התחילו לקרוא לכל התחום “BDI”.
עד היום יש בלבול.
אנשים לא תמיד מבדילים בין דירוג אשראי, חיווי אשראי, נתוני אשראי ודוחות פיננסיים.
הכל מבחינתם זה “BDI”.
למורת רוחה של Dun & Bradstreet, או D&B בקיצור, שפועלת גם היא בתחום כבר שנים.בפועל, פעם התחום הזה היה הרבה פחות מוסדר.
חברות סלולר היו מדווחות.
בנקים היו מדווחים.
חברות אשראי היו מדווחות.
ולפעמים גם דברים שלא באמת שיקפו את ההתנהלות הפיננסית שלכם.
רציתם לעבור מחברת סלולר אחת לשנייה?
קרה לא מעט שחברה שהחלטתם לעזוב דיווחה שאתם “בעייתיים”.
ומה היה קורה ל־BDI שלכם?
הופך לשלילי.
רבתם עם פקידה בבנק כי לא אישרו לכם הלוואה?
בוא נדבר רגע תכלס.
המערכות בבנקים היו מיושנות, הפקידים עמוסים, ולפעמים מי שהיה מקושר קיבל אשראי ומי שלא, נשאר בחוץ.
אז יצאתם עצבניים מהסניף ואמרתם שאתם עוברים בנק.
לא פעם, עוד לפני שהגעתם לבנק המתחרה, כבר ביטלו לכם מסגרת אשראי, וה־BDI נפגע בהתאם.
אני זוכר אפילו מקרה שבו גיליתי שמישהו רשם אותי כשותף בעסק שלו, רק כדי לנסות “לשפר” לעצמו את הBDI.
זה כמובן לא עבד.
אבל ככה גיליתי שגם השם שלי הסתבך בתוך הסיפור.
מה שעשה בנק ישראל בשנים האחרונות זה בעצם הסדרה של התחום הזה.
והנה החלק שהרבה אנשים עדיין לא מבינים.
פעם היו מסתכלים בעיקר על “חיובי או שלילי”.
מין שיטה ישנה של האם יש בעיות קשות, עיקולים, הגבלות, פשיטות רגל, צ’קים חוזרים ודברים כאלה.
היום יש חלוקה ברורה יותר.
יש חיווי אשראי.
ויש דירוג אשראי.
חיווי אשראי זה בעצם תמונת מצב של ההתנהלות הפיננסית והאירועים השליליים או החיוביים.
דירוג אשראי זה כבר ציון מספרי.
הוא לא “קסם”, והוא לא מדד של אופי.
הוא מציין בעיקר את רמת הנזילות בחשבון, את היכולת לעמוד בהתחייבויות, ואת הסבירות שתצליחו לשלם חובות בזמן.
למשל:
ב־BDI הציון נע בדרך כלל בין 0 ל־850.
וב־Dun & Bradstreet בין 0 ל־1000.
עוד בלבול גדול שיש היום קשור ל”מחיקת BDI”.
אנשים חושבים שאחרי שלוש שנים “מוחקים להם את הדירוג”.
זה לא בדיוק מה שקורה.
הנתונים עצמם יכולים להישמר במערכות של בנק ישראל גם שנים ארוכות קדימה.
אבל לפי הוראות בנק ישראל, גופי אשראי לא יכולים לקבל לצורך חיווי אשראי מידע מעבר לשלוש שנים אחורה.
כלומר, האירוע עצמו עדיין קיים במערכת.
פשוט מי שבודק אתכם לצורך אשראי כבר לא רואה אותו במסגרת הנתונים שמועברים אליו.
וזו בדיוק הסיבה שאנשים אומרים ש”ה BDI נמחק”.
בפועל, לא באמת מחקו את האירוע.
פשוט הוא כבר לא מוצג לגופים שמקבלים החלטות אשראי.
והכי חשוב להבין:
אי אפשר “למחוק דירוג אשראי” בעזרת קוסמים, מתקני BDI או אנשים שמבטיחים קשרים מיוחדים.
בסוף, המערכת עובדת לפי נתונים.
לא לפי קסמים.
אם יש לכם בעיה בדוח האשראי, הכי נכון זה פשוט לבדוק מול בנק ישראל, להבין מה מופיע, ולפעול בצורה מסודרת.
אם אתם רוצים להבין יותר לעומק איך זה עובד, אפשר לקרוא באתר גם על דירוג אשראי ועל התנהלות פיננסית נכונה.
ולשאלות נקודתיות, אפשר לפנות אליי גם בוואטסאפ.
בלי לחץ.
בלי סיפורים.
ובלי אנשים שמוכרים חלומות.
המאמר מסביר איך תחום ה־BDI פעל בישראל לפני הסדרת בנק ישראל, למה הציבור עדיין קורא לכל התחום “BDI”, מה ההבדל בין חיווי אשראי לדירוג אשראי, ולמה “מחיקת BDI” לא באמת מוחקת את האירוע עצמו אלא רק מגבילה את הצגת הנתונים לגופי אשראי אחרי שלוש שנים.
עיקרי הדברים:
פעם הציבור קרא לכל תחום דירוג האשראי “BDI”
בנק ישראל הסדיר את תחום נתוני האשראי בישראל
יש הבדל בין חיווי אשראי לבין דירוג אשראי
גופי אשראי לא יכולים לקבל מידע מעבר לשלוש שנים לצורך חיווי אשראי
“מחיקת BDI” לא באמת מוחקת את האירוע עצמו מהמערכת
דירוג אשראי מבוסס על נתונים פיננסיים ולא על “קשרים”
