הכלכלה הישראלית נכנסת ל-2026 עם שילוב נדיר של צמיחה מואצת, אינפלציה מרוסנת וצפי לירידת ריבית מהירה מהצפוי, כאשר הצריכה הפרטית והשקל החזק מהווים עוגן יציבות, על רקע התמתנות גלובלית בלחצי האינפלציה.
דוח אגף הכלכלה והמחקר של הראל מינואר 2026 מצביע על שינוי פאזה במשק הישראלי. לאחר תקופה של אי ודאות ביטחונית וכלכלית, המשק חוזר למסלול צמיחה מהיר מהתחזיות הקודמות. סביבת הריבית צפויה להפוך מקשיחה למקלה מוקדם מהצפוי, האינפלציה מתכנסת ליעד, והשכר חוזר לקצב עלייה מאוזן יותר. במקביל, הכלכלה העולמית מאותתת על רגיעה, בעיקר דרך מדיניות מוניטרית יציבה וירידת מחירי אנרגיה.
הראל מעריכה כי ריבית בנק ישראל תרד ל-3.75% בתוך כחצי שנה.
צמיחת המשק ב-2026 עודכנה ל-5.2%, עם המשך צמיחה גבוהה גם ב-2027.
האינפלציה צפויה להסתכם בכ-1.8% ב-12 החודשים הקרובים.
הצריכה הפרטית נותרת חזקה, והשקל ממשיך להתחזק.
בעולם נרשמת יציבות מוניטרית וצפי לירידת מחירי אנרגיה.
הפחתת הריבית האחרונה של בנק ישראל ל-4.0% התקבלה כהפתעה חיובית. לפי הראל, מדובר בתחילתו של תהליך ולא באירוע חד־פעמי. בניגוד לתחזית הרשמית של הבנק, הצופה ריבית של 3.5% רק בסוף 2026, ההערכה היא כי הירידה תהיה מהירה יותר. משמעות הדבר היא הקלה צפויה על משקי הבית, שוק האשראי וההשקעות כבר בטווח הקצר.
תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מעלה ל-5.2% בשנת 2026, לעומת 4.5% בהערכה הקודמת. מדובר בנתון חריג במונחים בינלאומיים, במיוחד לאחר שנת מלחמה. הצמיחה נשענת על חידוש השקעות שנדחו, התאוששות בצריכה הפרטית וחזרה הדרגתית של פעילות עסקית מלאה. גם שנת 2027 נראית חזקה, עם צפי לצמיחה של 4.3%.
בזירת המחירים, התמונה נרגעת. הייסוף בשקל וירידת מחירי הנפט והבנזין מאפשרים תחזית אינפלציה מתונה. מדד ינואר צפוי להיות שלילי קלות, והאינפלציה המצטברת ב-12 החודשים הקרובים מוערכת בכ-1.8%. זהו איתות ברור לכך שלחצי המחירים נמצאים בשליטה, ומקטין את הסיכון להידוק מוניטרי מחודש.
שוק העבודה ממשיך להפגין עמידות. השכר הממוצע למשרת שכיר עלה ב-4.5% בשנה האחרונה, קצב הגבוה מהאינפלציה. עם זאת, הצפי הוא להאטה לקצב של כ-3.1% ב-2026, על רקע חזרת עובדים נוספים לשוק העבודה. מדובר בתהליך של חזרה לאיזון, ולא בהיחלשות.
הצריכה הפרטית ממשיכה להוות מנוע מרכזי. נתוני כרטיסי האשראי מצביעים על עלייה ריאלית עקבית של כ-2% בחודשים האחרונים. למרות חוסר הוודאות, הציבור ממשיך לצרוך, מה שמחזק את הפעילות הכלכלית ומעיד על אמון יחסי ביציבות המשק.
במבט עולמי, הבנקים המרכזיים בארה״ב ובגוש האירו צפויים להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטות הקרובות. מדובר באיתות לכך ששיא מאבק האינפלציה מאחורינו. במקביל, ההתפתחויות בונצואלה עשויות בטווח הארוך להגדיל את היצע הנפט העולמי, ולתמוך בירידת מחירי האנרגיה, גורם בעל השפעה ישירה גם על האינפלציה בישראל.
דו״ח זה הוא חלק ממעקב שוטף אחר מצב המשק וההשקעות.
התמונה הרחבה והמתעדכנת מרוכזת ב־עמוד האב המרכז מגמות, נתונים ותובנות על השקעות וחיסכון לטווח ארוך.
Key Takeaways
המשק הישראלי עובר משלב של התאוששות לשלב של האצה מבוקרת.
סביבת הריבית צפויה להפוך תומכת מוקדם מהצפוי.
האינפלציה מתכנסת ליעד, והשקל מספק רשת ביטחון.
הצריכה הפרטית ממשיכה להניע את הצמיחה.
העולם מאותת על רגיעה מוניטרית ותמיכה דרך מחירי אנרגיה.
סיכום פרשני לפוסט שבועי
ניתן לדמות את הכלכלה הישראלית למטוס שיוצא מאזור של כיסי אוויר. הטלטלות עוד מורגשות, אך המהירות עולה, התנאים משתפרים, והנחיתה נראית יציבה יותר. עבור חוסכים, משקיעים ובעלי עסקים, זו תקופה שדורשת פחות תגובות פאניקה ויותר תכנון מושכל לטווח בינוני וארוך.
