רוב האנשים לא טועים כשהם לוקחים הלוואה. הטעות היא בסדר שבו הם לוקחים אותה.
רוב האנשים לא טועים כשהם לוקחים הלוואה.
הטעות היא בתזמון.
הלוואה יכולה להיות כלי חכם כחלק ממבנה פיננסי, או מקור ללחץ כשמשתמשים בה מאוחר מדי. מודל שכבות מסדר את סדר הפעולות: קרן חירום, כסף נזיל, ורק אז הלוואה, מתוך בחירה ולא מתוך לחץ.
הלוואות חוץ בנקאיות: מי נותן את הכסף ומה כדאי לבדוק?
הלוואה חוץ בנקאית? קודם תבדקו מי באמת נותן לכם את הכסף
כולם מדברים על הריבית. אני מתחיל בשאלה אחרת: מי הגוף שנותן את ההלוואה בפועל? חברת כרטיסי אשראי, חברת מימון וקרן השתלמות לא עובדות באותה צורה. לפני שחותמים, כדאי להבין מול מי עומדים, כמה מחזירים בסוף, והאם נשאר מספיק כסף לחיות בכל חודש.
הלוואות חוץ בנקאיות “זולות” וסיכונים נסתרים
המדריך המקיף לעסקים ולמשקי בית הלוואות חוץ בנקאיות בישראל הן כלי מימון לגיטימי, מפוקח ובעל תפקיד מרכזי במשק, המאפשר גמישות, תחרות וניצול נכון של נכסים פיננסיים קיימים, כל עוד בוחרים בהן באופן מושכל ומותאם ליכולת ההחזר.מאמר זה מתמקד בהלוואות פנסיוניות דרך גופים מוסדיים בלבד, קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים, ולא בהלוואות משכנתא או אשראי […]
איך לא ליפול לעוקץ פיננסי ב 2026
לא כל עוקץ פיננסי נראה כמו עוקץ.
לפעמים זה מגיע דרך “הלוואה מיוחדת”.
לפעמים דרך הבטחה לריבית שלא באמת מסתדרת עם המציאות.
ולפעמים דרך אנשים שנשמעים מאוד מקצועיים.
במאמר הזה אני מסביר איך לזהות סימני אזהרה מוקדמים, למה צריך לבדוק מי באמת עומד מאחורי הכסף, ואיך גם אנשים נורמטיביים לחלוטין נופלים להצעות שנשמעות “בטוחות מדי”.
כולל דוגמאות מהעולם של הלוואות, אשראי חוץ בנקאי ופרשת סלייס.
הלוואה חוץ בנקאית בהוראת קבע, איך זה עובד ומה חשוב לבדוק לפני החלטה
המאמר מציג זווית מערכתית, מסביר רגולציה ומבנה שוק, ואינו מבוסס על הפחדה או אירוע נקודתי. התוכן רלוונטי לטווח ארוך ומתאים להצגה כהעמקה פיננסית אחראית.
על תחרות ושבירת מונופולים בשוק החופשי
תחרות היא לא סיסמה אלא מנגנון.
כך שוברים מונופולים בלי פיקוח מחירים, ומה אפשר ללמוד משוק הסלולר והאשראי בישראל על קבלת החלטות כלכליות בסביבה תחרותית.
הלוואה בהוראת קבע או בכרטיס אשראי, מה חשוב לדעת לפני שבוחרים
המאמר מציג השוואה מערכתית בין מנגנוני גבייה, רלוונטי לטווח ארוך, ללא אירוע נקודתי או דרמטיזציה. מתאים לחשיפה כהעמקה פיננסית אחראית.
אפליית בני מיעוטים
בשנת 2010 , עסקתי במתן הלוואות לשכירים דרך המערכת הבנקאית. בהתאם לכך שמתי לב כי מרבית הפניות הגיעו אלי מצד המגזר של בני המיעוטים, שהיו במצוקת אשראי. הכוונה לדרוזים, בדואים, צ'רקסיים וערבים…. באותה שנה, פנה אלי מוחמד, בן 21 מטירה, שעובד בחברת תקשורת ומשתכר בכ7,500 ש' לחודש בבקשה לקבלת הלוואה, לכיסוי האשראי הבנקאי שלו, כלומר בשפת […]
הלוואת on call
הלוואות On-call הן הלוואות שניתנות ע"י בנקים מסחריים ללקוחות מועדפים ללא תקופת זמן מוגדרת. מקבל ההלוואה אינו צריך להחזיר את ההלוואה לכול מטרה שלקח, אלא "על פי קריאה" . חברת ההלוואות, אם זה הבנקים או כול גוף מסחרי אחר שנתן הלוואה, מסוג הלוואת on call, יכול לדרוש בכול זמן, על פי שיקול דעתם, את החזרת ההלוואה […]
מיקרו אשראי בישראל: למה זה עובד רק כמודל חברתי
מיקרו אשראי נשמע כמו פתרון חברתי נכון.
הלוואות קטנות. תנאים נוחים. עזרה למשפחות ולעסקים קטנים.
אבל בפועל, בישראל המודל הזה הרבה יותר מורכב ממה שנדמה.
פיקוח על ריביות, סיכון גבוה ועלויות ניהול הופכים הלוואות קטנות לאתגר כלכלי אמיתי.
אז איך בכל זאת קיימים גופים כמו עוגן?
ולמה מיקרו אשראי עובד בישראל בעיקר כמודל חברתי, ולא כעסק פרטי רגיל?
במאמר החדש אני מנסה לעשות סדר.
