האם קיים “קסם הריבית דריבית” בשוק ההון?
ריבית דריבית קלאסית: ריבית דריבית היא מנגנון שבו הריבית שנצברה מתווספת לקרן ההשקעה, כך שבתקופה הבאה חישוב הריבית יתבסס על הסכום הכולל (הקרן המקורית בתוספת הריבית שנצברה). למשל, בפיקדון בנקאי עם ריבית קבועה של 5% לשנה על 10,000 ₪ תקבל בסוף שנה אחת 500 ₪ ריבית, ובשנה השנייה הריבית תיחשב על 10,500 ₪ (ולא רק […]
ההסכם שתמיד בחתימה – אבל אף פעם לא נחתם
SliceIRA הייתה פלטפורמה להשקעות באמצעות קרנות השתלמות וקופות גמל בישראל, שפעלה לכאורה כחלק מתשתית לגיוס כספים לקרנות השקעה פרטיות – רובן זרות – תוך עקיפת רגולציה ובלי שקיפות מספקת. לקוחות רבים הונחו לחתום על טפסים שהעבירו את כספי הפנסיה שלהם לקרנות אלטרנטיביות – מבלי להבין באמת את הסיכון או את זהות הגופים המעורבים. . במהלך […]
איך אפשר לפדות קרן פנסיה פעילה בלי להתפטר
בעידן של משק שמתקיים בתנאי אי ודאות, רבים מוותרים על לקיחת הלוואות מהמוסדדיים דרך פנסיה ומעדיפים לבצע פדיוןהרי אם יש פרסום רחב בנושא אז בטח זה חוקי לא כןאז לא זה לא חוקי והנה ההסבר מבנה קרן הפנסיה קרן פנסיה או כל קופת פנסיה אחרת כמו קופת גמל או ביטוח מנהלים מכילים שני מרכיביםרכיב אחד […]
ענף הביטוח – כשחוסר הצדק הופך לשיטה
אני לא רק מודע לבעיה, אני מתריע עליה כבר שנים – בפוסטים, מול הרשויות, בכל דרך אפשרית. וזה לא סתם מחדל, זה עיוות מובנה במערכת. . תחשבו רגע – אם רופא טועה בטיפול, או אם קיבלתם תרופה לא נכונה בבית מרקחת, יש לכם לאן לפנות. אפשר לתבוע את הרופא, את המוסד הרפואי, את בית המרקחת. […]
דירוג אשראי מול חיווי אשראי, כל מה שצריך לדעת
בשוק האשראי הישראלי קיימים שני כלים עיקריים להערכת יכולת ההחזר של לקוחות פרטיים: דירוג אשראי וחיווי אשראי. למרות שהם קשורים זה לזה, מדובר בשני מושגים שונים עם מטרות שונות. מי מחשב את הדירוג? בישראל, קיימות שתי חברות עיקריות שמחשבות דירוג אשראי: איך הדירוג מחושב? הדירוג מבוסס על היסטוריית התשלומים, עמידה בהתחייבויות, היקף האשראי הקיים, פיגורים […]
מתי עדיף לקחת הלוואה מהבנק ומתי מהפנסיה?
בחירת מקור הלוואה משפיעה ישירות על העלות הכוללת של המימון ולכן חשוב להשוות בין הלוואות בנקאיות לבין הלוואות מפנסיה המוצעות על ידי גופים מוסדיים.הלוואות בנקאיות מעניקות נוחות זמינות וגמישות ויכולות לשמש הלוואות לכל מטרה אך הן בדרך כלל כרוכות בריבית פריים פלוס שלושה עד שישה אחוזים. ריבית גבוהה פירושה תשלום יתר בעוד שהחוב מופיע בדירוג […]
חסינות מטעם הפיקוח, למעורבים בשוד כספי הפנסיה!
ועדת המשנה לעניין פיקוח על נותני שירותים פיננסיים, בתחום שוק ההון, ברשות ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה, התכנסה ביום שלישי 07/12/2025 לדון בנושא התנהלות שוק ההון בפרשת סלייס. קישור לשידור הוועדה באתר הכנסת כאן. בין הדוברים היו ח"כ ממפלגת יש עתיד: ח"כ מירב כהן וח"כ ולדימיר בליאק, ארגונים כמו לובי 99, לשכת סוכני ביטוח, עורכי דין, […]
מי אחראי לשוד קרנות הפנסיה בסלייס גמל?
בתאריך 11/12/2024, העיתונאי עמירם גיל, פרסם בעיתון גלובס מאמר תחת הכותרת: "מי אחראי לאחת הפרשות הכלכליות החמורות בתולדות המדינה?" בהמשך המאמר מוצגת טענתו של יו"ר סלייס, מר שמעון גולדברג, שטוען כי סלייס "הייתה פלטפורמה, שדרכה השקיעו העמיתים את כספם בעצמם, באמצעות ה-IRA. כספי העמיתים גויסו ל"קרנות האדומות", מזכיר גולדברג, באמצעות סוכני ביטוח, אשר לדבריו […]
מה ידעו הקורבנות של סלייסIRA
בראיון שערך גיא רולניק בכתבת התחקיר "דו"ח רולניק, עמית גל, הממונה על הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מאשים את החוסכים לפנסיה שניידו את כספם לסייל IRA, כי הם אשמים בכך שאפשרו לגנוב את כספם. לכן חשוב להבהיר, שבכל תהליך הניוד של קרן הפנסיה לסלייס IRA, נעשו כשלים שעוברים על כל חוק או הוראה שהוצא […]
עמלות סוכני הביטוח, זו הבעיה!
"המדינה, זה אני" מצרפתית:( "L'Etat, c'est moi") הוא ביטוי המיוחס ללואי הארבעה עשר, מלך צרפת ומסמל אבסולוטיזם מלוכני. על פי ההשערה, המשפט נאמר בפני הפרלמנט ב-13 באפריל 1655, כתגובה לסמכויות שהפרלמנט נטל לעצמו ב-20 במרץ 1655. בכך הוא בא לבטא תפיסה של עליונות המלוכה על הפרלמנט. מעטים הם האנשים שיכולים להגיד כיום: "המדינה זו אני […]
