מסלול השקעה עוקב אחר מדד S&P 500 בפנסיה מציע תשואות היסטוריות גבוהות ופיזור רחב במניות ארה"ב, אך הוא גם כרוך בסיכונים משמעותיים: ריכוזיות בענף הטכנולוגיה, תנודתיות גבוהה לאורך זמן, וחשיפה לשינויים בשער הדולר.
מסלול הפנסיה העוקב אחר מדד S&P 500 הפך לפופולרי במיוחד בקרב חוסכים צעירים בזכות תשואות העבר הגבוהות בשוק האמריקאי. מאמר זה סוקר את היתרונות שבמסלול זה, אך גם את הסיכונים המשמעותיים שבהחזקת 100% מהחיסכון במדד יחיד (ריכוזיות בענף הטכנולוגיה, תנודתיות, סיכון מטבע), ומציג המלצות מומחים להפחתת סיכון באמצעות פיזור השקעות, גידור מטבע ושילוב נכסי הגנה בחיסכון הפנסיוני.
מדד S&P 500 הניב היסטורית תשואה ממוצעת גבוהה (כ-9% בשנה), מה שהופך אותו לאטרקטיבי לחוסכים בטווח ארוך.
מסלול S&P 500 מספק חשיפה רחבה לשוק המניות האמריקאי, אך יש בו ריכוזיות גבוהה בסקטור הטכנולוגיה (כשליש מהמדד מרוכז ב-7 מניות ענק).
חיסכון של 100% בפנסיה במסלול מניות (כמו S&P 500) מתאפיין בתנודתיות גבוהה – השוק עלול לרדת עשרות אחוזים בתקופות משבר, ודורש סבלנות להתאוששות.
קיים סיכון מטבע: השקעה במדד נקובה בדולר, ולכן התחזקות השקל עלולה למחוק רווחי מדד לחוסך הישראלי (ולהיפך בתקופות היחלשות השקל).
מומלץ לפזר את החיסכון הפנסיוני בין מסלולי השקעה ונכסים שונים (לשלב מדדים גלובליים, אג"ח, נכסים ריאליים וכו') במקום לרכז הכל ב-S&P 500 – כך מקטינים סיכון ושומרים על איזון לאורך זמן.
מסלול השקעה עוקב מדד S&P 500 צבר פופולריות רבה בקרב חוסכים ישראלים בשנים האחרונות, במיוחד הצעירים שבהם. מדד S&P 500, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב, הניב היסטורית תשואה ממוצעת של 9% בשנה על פני עשורים, ונחשב לאחד המדדים המובילים בעולם. אכן, בשנים 2020 עד 2021 למשל, מי שהשקיע במסלול זה נהנה מתשואות מצטברות גבוהות מאוד, כ62% תוך שנתיים, הרבה מעבר למסלולי מניות מקומיים בישראל שהניבו כ40% באותה תקופה.
הצלחות כאלה הדגישו את יתרונות המדד: פיזור רחב בתוך השוק האמריקאי (500 מניות במגוון ענפים) ותשואות מרשימות לאורך זמן, ללא צורך בניהול אקטיבי (המדד מתעדכן אוטומטית ומחליף חברות חלשות בחזקות). חוסכים רבים העבירו את חסכונות הפנסיה וההשתלמות למסלולים עוקבי S&P 500 מתוך אמון שזהו "הסוס המנצח" לטווח ארוך.
עם זאת, לשאלה האם נכון להמשיך להחזיק את כל הפנסיה במסלול S&P 500, במיוחד עבור חוסך בן 30 עד 40 החושש מתרחישי קיצון (משבר פיננסי עולמי, נפילת הדולר, קריסת שווקים גלובלית או שינוי משטר מוניטרי במסגרת "האיפוס הגדול"), התשובה מורכבת. מומחי השקעות, גופים מוסדיים ורגולטורים מציעים לבחון בזהירות את רמת הריכוזיות והסיכון במסלול זה, ולשקול אסטרטגיות פיזור והגנה לטווח הארוך. להלן נפרוט את הסיכונים העיקריים ואת ההמלצות מבוססות המחקר לגבי שינוי מסלול או שילוב מסלולים להגנה מפני תרחישים קיצוניים.
סיכונים בהחזקת 100% מהחיסכון במסלול S&P 500
- ריכוזיות במדד, פיזור מוגבל בסקטורים ובמניות: אף שמדד S&P 500 כולל מאות מניות, הוא אינו מפוזר כפי שנדמה. כיום למעלה משליש משווי המדד מרוכז בשבע חברות טכנולוגיה אמריקאיות ענקיות (המכונות לעיתים "7 המופלאות": אפל, מיקרוסופט, אלפאבית/גוגל, אמזון, מטא, אנבידיה וטסלה). משמעות הדבר היא תלות כבדה בסקטור אחד, הטכנולוגיה. אירוע שלילי הפוגע בענף הטק (למשל רגולציה חדשה על ייצוא טכנולוגיה, בועה בענף, או שינוי טעמי הצרכנים) עלול לזעזע את המדד כולו. למעשה, הפיזור הסקטוריאלי של S&P 500 נמוך מכפי שחוסכים רבים סבורים, המדד מוטה מאוד למניות צמיחה אמריקאיות, עם חשיפה פחותה לתחומים דפנסיביים. בנוסף, מדובר בחשיפה לשוק אחד (ארה"ב) מתוך כלל העולם. כך, הפיזור הגיאוגרפי מוגבל: אם שוק ארה"ב ייפגע באופן אנוש, תיק שכל כולו S&P 500 יסבול יותר מתיק גלובלי מגוון. אכן, רשות שוק ההון בישראל זיהתה חשש מריכוזיות טכנולוגית גבוהה מדי בפנסיה, ולכן ברפורמה שנכנסה לתוקף ב2024 חייבה גופים להציע גם "מסלול מחקה מדדי מניות" המשלב לפחות 3 מדדים שונים, במטרה לספק חלופה מפוזרת יותר מהתמקדות במדד יחיד כמו S&P 500. (אמנם יישום דרישה זו נתקל בקשיים ויצר לעיתים מדדים "מעורבבים" שגם להם הטיה לטכנולוגיה, אך עצם הדרישה מעיד על ההכרה בצורך בפיזור רחב יותר).
- המדד אינו קבוע, החברות בו משתנות עם הזמן: מדד S&P 500 מתעדכן באופן שוטף: חברות שאינן עומדות בקריטריונים מוסרות ממנו, וחברות חדשות נוספות במקומן. שינוי זה משקף את הדינמיקה של השוק האמריקאי, אך גם יוצר תחושת חוסר יציבות לחלק מהמשקיעים, שכן ההרכב של המדד משתנה מעת לעת ולא מבוסס על אותם נכסים באופן קבוע. זהו יתרון מבחינת עדכניות וחדשנות, אך גם עלול להעצים תנודתיות בטווחים קצרים.
- תנודתיות גבוהה ומשברים ממושכים: שוק המניות האמריקאי ידוע במחזורי גאות ושפל חדים. אמנם בטווח ארוך המגמה היסטורית הייתה עליה, אך לאורך הדרך התרחשו ירידות כואבות ומשברים גלובליים. מי שמשקיע 100% מניות צריך להיות מוכן לתנודות חדות ולהפסדים זמניים משמעותיים בערך התיק. דוגמאות היסטוריות: בהתפוצצות בועת הדוטקום (2000) ירד S&P 500 בכ50%, ולקח למדד 13 שנה לחזור לשיא הקודם (2000 עד 2013). במשבר 2008 צנח המדד בכ-57% משיא לשפל, ובמרץ 2020 (פרוץ הקורונה) נפל ב34% תוך חודש. אפילו בעת האחרונה: באפריל 2025 צלל S&P 500 בכ10.5% בתוך יומיים בשל בהלת משבר סחר, וכתוצאה מכך חוסכים ישראלים שהיו מושקעים במסלול זה ספגו הפסדי עתק , חסכונות הפנסיה במסלול S&P (כ125 מיליארד ש"ח נכסים) קטנו ביותר 13 מיליארד ש"ח בתוך ימים ספורים. בסך הכל, בצירוף פדיונות בקופות גמל וקרנות נאמנות צמודות-מדד, ההפסדים למשקיעים הישראלים הגיעו לכ-27 מיליארד ש"ח באותו "משברון" קצר. נתונים אלה ממחישים את רמת התנודתיות: שוק יכול לאבד בערכו עשרות אחוזים במהירות. החוסך הצעיר אמנם לא זקוק לכסף כעת ויכול תאורטית "להמתין להתאוששות", אבל עליו לשאול את עצמו האם יצליח נפשית ופרקטית לא למכור בהפסד בעת משבר. כמו כן, תמיד קיימת אפשרות שדווקא לקראת פרישה יתרחש משבר מתמשך. ממחקרים היסטוריים עולה שבכל המקרים השוק אכן חזר לעצמו ואף צמח מעבר לשיא הקודם, אך זמן ההתאוששות משתנה מאוד, לפעמים חודשים ספורים, ולפעמים עשור ויותר. למשל, משקיע ששם את כל כספו במדד בדיוק בשיא 2000 היה צריך להמתין 13 שנה כדי "לחזור לקרן" (בלי רווח ריאלי). לא לכל אחד אופק וסבלנות כאלה.
- סיכון מטבע, חשיפה לשער הדולר: מסלול S&P 500 מנוהל בשקלים, אבל הנכס הבסיסי הוא מניות הנקובות בדולר. המשמעות: לחוסך הישראלי חשיפה מובנית לשער USD/ILS. אם הדולר ייחלש משמעותית מול השקל, אפילו ביצועים טובים של המדד עלולים לא להתבטא ברווח בשקלים, ואף להפוך להפסד. הסיכון הזה אינו תיאורטי: בשנת 2023–ראשית 2024, בעקבות התחזקות דרמטית של השקל אחרי אירועים גיאו-פוליטיים, קרה שמדד S&P 500 עלה כ7% בתוך חודשיים (באוקטובר עד דצמבר 2024), אך השקל התחזק באותו זמן ביותר מ-6% מול הדולר, כך שהתשואה השקלית לחוסך הישראלי הייתה כמעט אפסית. באופן כללי, ניתוחים מראים שאם השקל עולה בכ-5% עד 6% בתקופה מסוימת, הוא יכול למחוק לחלוטין רווח של 5% עד 6% במדד (ולהפוך תשואה נומינלית חיובית להפסד בשקלים).
מטבע הדברים, סיכון המט"ח פועל לשני הכיוונים, בתקופות התחזקות השקל מול הדולר, מסלול S&P 500 מרוויח "כפליים" (גם מעליית המדד וגם מעליית המטבע). ואכן, בשנים 2021 עד 2022 השקל נחלש משמעותית (בעקבות אי-יציבות פוליטית ומלחמה), דבר שחיפה חלקית על ירידות בשווקים לחוסכים במסלולי חו"ל. אך תחזיות רבות של בנקים ובתי השקעות צופות שלאחר חזרה לשגרה ביטחונית השקל ישוב למגמת ההתחזקות ארוכת-הטווח שלו, מה שייצור רוח נגדית למסלולים חשופי מט"ח (כמו S&P) בשנים הקרובות. חשוב להדגיש: חלק מחברות הפנסיה כן מגדרות מט"ח באופן חלקי בחסכונות (באמצעות חוזים עתידיים וכו'), אך לא כולן, ולא תמיד בגידור מלא. חוסך במסלול S&P 500 צריך לברר האם הגוף המנהל מגדר את הדולר לשקל. ללא גידור, הוא למעשה "מהמר" גם על שוק המניות האמריקאי וגם על שער הדולר מול השקל, וזהו סיכון כפול שלא בהכרח מתאים לכל אחד. עבור חוסך המודאג מירידת ערך הדולר (כפי שתואר בשאלה) זהו שיקול מהותי.
אסטרטגיות להגנה ופיזור החיסכון הפנסיוני
לאור הסיכונים שתוארו, גובר הקונצנזוס בקרב מומחים שאסטרטגיית פיזור רחבה היא המפתח להתמודדות עם חוסר ודאות בטווח ארוך. הרעיון הוא לא "לנבא את המשבר הבא", אלא לבנות תיק שיוכל לשרוד ולתפקד תחת מגוון רחב של תרחישים. להלן כמה צעדים והמלצות הנתמכים על ידי מחקרים וניתוחי גופים פיננסיים מובילים:
- פיזור גיאוגרפי, שילוב מדדים ושווקים נוספים: במקום להתמקד אך ורק בשוק האמריקאי, ממליצים אנליסטים לשקול הרחבת הפיזור הגיאוגרפי. למעשה, חלק מהמסלולים הפנסיוניים החדשים שהושקו לאחרונה כבר מכילים שילוב של מדדי מניות גלובליים. לדוגמה, ישנם מסלולים המשלבים את מדד MSCI World (שווקים מפותחים גלובליים) או שילוב של מדדי ארה"ב, אירופה ואסיה, במקום רק S&P 500. שילוב של מספר מדדים מפחית תלות בכלכלה אחת: אם שוק ארה"ב מפגר, ייתכן ששוק אירופה או אסיה יפצו חלקית, ולהיפך. גם בפנסיה בישראל, בצל נהירת החוסכים למסלול S&P 500, יש כיום מסלולי "פיזור גלובלי" ייעודיים. כך, למשל, מסלול חדש של מנורה מבטחים משקיע בכ40% מדדי מניות ערך עולמי, 40% מדדי צמיחה עולמי ו20% מדד מומנטום ארה"ב, במטרה לדמות מדד עולמי מגוון. דוגמה נוספת: מסלול "מניות סחיר עולמי" של מיטב, שמשלב 50% MSCI World, 30% מדד איכות (Quality) גלובלי ו20% מדד S&P 500 Quality. כלומר, עדיין ניתן משקל משמעותי לארה"ב, אך לא בלעדית. אפילו המסלול ההלכתי של אינפיניטי עוקב ישירות אחרי מדד MSCI ACWI (כלל המניות בעולם). המגמה ברורה: הגברת הפיזור הבינלאומי. גורמים בענף מסבירים שהמהלך הכרחי "כדי להבטיח לחוסכים רמת חיים טובה בעתיד" ולא להיות תלויים מדי בשוק המקומי או במדד מצומצם. במילים פשוטות, פיזור גיאוגרפי רחב הוא קו הגנה ראשון מפני משבר באזור מסוים.
חשוב להעיר: מסלול S&P 500 עצמו נותר אופציה טובה כרכיב מרכזי במניות, כי ארה"ב עדיין מהווה כ60% משווי שוק המניות העולמי, והחברות בו הן רב לאומיות. אבל במקום 100% מהחיסכון שם, אפשר למשל לשקול פיצול: נניח 50% חשיפה לS&P 500 ו50% למדד מניות עולמי רחב יותר (שכולל גם אירופה, יפן, שווקים מתעוררים וכו'). כך מקבלים "הטיית יתר" לארה"ב (אם עדיין מאמינים בכוחה) אך לא אך ורק ארה"ב. המלצת מומחים מפורשת: "לשלב מסלולי השקעה מגוונים, יש מסלולים שמשקיעים גם בS&P 500, אך לא רק. שילוב מדדים גלובליים אחרים יוצר פיזור טוב יותר".
- פיזור בין סוגי נכסים, לא רק מניות, גם אג"ח ואלטרנטיביים: אחד הלקחים המרכזיים מניהול פיננסי ארוך טווח הוא לא לשים את כל הכסף בחשיפה נכסית אחת. תיק מאוזן כולל שילוב של נכסי סיכון (מניות) לצד נכסים סולידיים יותר (אג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרניות איכותיות, מזומן/פיקדונות) ונכסים ריאליים (נדל"ן, תשתיות, סחורות). היתרון של גיוון כזה הוא קורלציה נמוכה: בתקופות שמניות נופלות, אג"ח ממשלתיות למשל נוטות לעלות (כי משקיעים בורחים לבטוח), וכך ההפסד במניות מתקזז חלקית על-ידי רווח באג"ח. בפנסיות בישראל, "המסלול הכללי" כבר פועל כך, הוא מפזר על פני מגוון אפיקים (כ-30% אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת, עוד אג"ח סחירות, 20%-30% מניות בלבד, וכן השקעות לא סחירות כמו נדל"ן ופרייבט אקוויטי). לא סתם המסלול הכללי הוא ברירת המחדל לרוב החוסכים: הוא נועד להקטין סיכון עבור מי שלא בחר אחרת. אמנם התשואה צפויה להיות נמוכה מתיק 100% מניות לאורך זמן, אך גם התנודתיות קטנה משמעותית.
עבור חוסך ש"מודאג במיוחד מתרחישי משבר חמור" (כלשון השאלה), ייתכן שכדאי לשלב רכיב סולידי בתיק הפנסיוני כדי לישון טוב בלילה. זה לא חייב להיות 50% עד 50%; אפילו תוספת של 10% עד 20% אג"ח בתיק יכולה למתן מאוד ירידות קיצוניות. יועצים מציינים: "לא לנהל את כל הכסף באותו אופן, תיק השקעות טוב כולל שילוב של מניות, אג"ח, מדדים מקומיים ובינלאומיים ואף נכסים ריאליים". במיוחד בגילאי 30 עד 40, כשעוד עשרות שנים עד הפרישה, אפשר ונהוג לקחת יותר סיכון (אחוז מניות גבוה), אך לא חובה שזה יהיה 100%. למשל, ישנם חוסכים בני 30 שבוחרים לשים כ80% במסלול מניות (או S&P) ו20% להשאיר במסלול כללי/אג"חי, כהגנה מסוימת. כך, במקרה קריסה גלובלית, אותם 20% ייפגעו פחות ואולי אף ירוויחו (אם הריבית יורדת והאג"ח עולות), מה שייתן לקרן מרווח נשימה.
נוסף על אג"ח, נכסים אלטרנטיביים יכולים לשמש כעוגן יציב: נדל"ן מניב, לדוגמה, אינו מתואם לגמרי לשוק המניות, וקרנות פנסיה גדולות משקיעות אחוז מסוים ישירות בנדל"ן ותשתיות. גם נכסים לא סחירים אחרים (הלוואות פרטיות, פרויקטים) עשויים להניב תשואה יציבה ללא קשר יומיומי לבורסה. כמובן, היכולת לבחור חשיפה לנכסים כאלה מוגבלת במסגרת מסלולי הפנסיה הסטנדרטיים לרוב זה חלק מובנה במסלול הכללי. אבל המסר הוא: גיוון סוגי הנכסים מפזר סיכון. פרופ' יעל גלטמן לוין, ראש ענף ייעוץ פנסיוני בבנק לאומי, ציינה לאחר תנודות השוק האחרונות כי השאלה החשובה בבחירת מסלול היא התאמתו לאופי ולצרכי החוסך, ולא רק מרדף אחר תשואה גבוהה רגעית. מסלול עם פיזור גדול יותר של סוגי נכסים עשוי להיות הולם יותר למי שחרד מהפסד קרן, אפילו אם הוא מוותר על מקצת פוטנציאל העליות.
- הגנה מטבעית, שקילת מסלול מגודר מט"ח: כאמור, חשיפה לשערי חליפין היא חרב פיפיות. חוסך שבאמת מודאג משחיקת הדולר (או מהשפעות מעבר אפשרי למטבע דיגיטלי עולמי וכו') יכול לבצע גידור מט"ח על חלק מהתיק. כיצד? אחד הפתרונות הוא מעבר למסלול פנסיה "מנוטרל מט"ח". במהלך 2023 עד 2024 החלו כמה גופים להציע גרסאות שקליות למסלולים הגלובליים: למשל, מיטב הייתה חלוצה וכבר ב2022 פתחה מסלול מחקה מניות טכנולוגיה מנוטרל מט"ח (חשיפה לנאסד"ק ולטק, אבל עם גידור לשקל). ב2024 השיקה מגדל ביטוח מסלול פנסיוני מגודר מט"ח (בעזרת חברת-בת מגדל שוקי הון). בנוסף, בשוק תעודות הסל (ETF) ישנן קרנות על S&P 500 במטבע שקל (מגודרות) שמנטרלות את השפעת הדולר, אם כי השקעה בהן בחיסכון הפנסיוני מחוץ לקרן השתלמות אינה טריוויאלית.
בפנסיה, שינוי מסלול אינו אירוע מס ולכן ניתן לעבור בין מסלול דולר חשוף למסלול מגודר ללא עלות מס. מי שמאמין שהשקל יתחזק מאוד בעשור הקרוב, ייתכן שכדאי לו לשקול מסלול מנייתי גלובלי עם הגנת מט"ח. כך הוא נהנה מצמיחת שוקי המניות, אבל התשואה נקובה בשקלים ללא תלות בדולר. חשוב להדגיש: גידור מטבעי מגיע במחיר (עלות ניהול נגזרים וגידור שוטף), ועלול לגרור הפסד הזדמנויות אם הדולר דווקא יתחזק. לכן חלק מהמומחים מציעים אולי "חצי, חצי": לדוגמה, להשקיע חלק מהחיסכון במסלול S&P 500 רגיל (חשוף מט"ח) וחלק במסלול S&P 500 מגודר מט"ח, וכך לגדר את ההימור על כיוון המטבע. בכל מקרה, הכלי של נטרול מט"ח זמין כיום ומיועד בדיוק כדי "להגן על החוסכים מפני התנודות בשער החליפין". הדבר רלוונטי במיוחד לפנסיה, כיוון שחיסכון זה צפוי להימשך עוד עשרות שנים, תקופה שבה ייתכנו שינויים גדולים בערך המטבעות.
- שילוב נכסי "מקלט בטוח" כ'Insurance' לתרחישי קיצון: למי שחרד ממשברי קצה במערכת הפיננסית, ישנה גם אופציה להקדיש חלק קטן מהתיק לנכסים אלטרנטיביים חסיני-מחזור, הידועים כהגנה בעת צרה. הבולטים שבהם: זהב ומתכות יקרות, ואולי גם מטבעות דיגיטליים מבוזרים (כמו ביטקוין), אם כי האחרונים שנויים יותר במחלוקת בשל התנודתיות שלהם.
זהב: המתכת היקרה נחשבת מסורתית ל"חוף מבטחים" בעת אי-ודאות כלכלית או נפילת אמון במטבעות פיאט. אחת הסיבות היא שזהב אינו נכס של צד שלישי ואינו ניתן להדפסה כרצון ממשלות, ולכן שומר על ערכו במונחי כוח קנייה לאורך זמן. בשנים האחרונות אנחנו רואים סימנים מעניינים: בנקים מרכזיים בעולם רוכשים זהב בקצב שיא למאגרי הרזרבה שלהם, כחלק מהיערכות לאפשרות של שחיקת מטבעות (או פשוט לגיוון רזרבות). גם משקיעים פרטיים ומוסדיים מגדילים חשיפה לזהב כשהסיכונים גוברים. בסוף 2023 הזהב הגיע לשיא היסטורי חדש, לאחר עלייה של 13% באותה שנה, למרות עליית ריבית (נסיבה שלרוב מקשה על זהב). בתחילת 2025 העריכו אנליסטים ששנה זו "עשויה להיות עוד שנה נוצצת לזהב" לאור הצפי להיחלשות הדולר האמריקאי והביקוש הגובר לזהב. אכן, יש מתאם הפוך ידוע: כשהדולר נחלש, מחיר הזהב במונחי דולר עולה (כי הזהב נהיה זול יותר לקונים בינ"ל). לכן, כגידור ספציפי מפני ירידת ערך הדולר, הזהב הוא מועמד טבעי.
אם תרחיש "איפוס גדול" יכלול למשל אינפלציה גבוהה או הדפסת כסף, הזהב עשוי להגן על כוח הקנייה של חלק מהחיסכון. החיסרון: זהב לא מניב תזרים (אין ריבית או דיבידנד), והוא יכול לדשדש שנים ארוכות ללא תשואה ריאלית. משקיע העל וורן באפט אף אמר פעם ש"זהב סתם שוכב בכספת ולא עושה כלום", ובשל כך רבים נמנעים ממנו לאורך זמן. לכן, אם בוחרים זהב, מקובל לחשוב על הקצאה קטנה (נניח 5% מהתיק) כאפשרות הגנה – לא כתחליף למניות אלא כ"פוליסת ביטוח". בפועל, קרנות הפנסיה המנוהלות אינן משקיעות בזהב ישירות כיום (או רק בשוליים דרך החזקות בנגזרים/קרנות זרות).
גם ברמה הרגולטורית בישראל, אין נכון להיום "מסלול זהב" רשמי בחיסכון הפנסיוני. כך שעל מנת להחזיק זהב, החוסך יצטרך לעשות זאת מחוץ לקרן הפנסיה הרגילה, למשל, באמצעות קופת גמל IRA (בניהול אישי), שם אפשר לקנות ETF המחזיקה זהב, או בחיסכון פרטי נזיל. כתבה שפורסמה ב-Ynet אף שאלה "למה אין לנו זהב… בחיסכון הפנסיה?" סימן שזה לא חלק מהתפריט הסטנדרטי. לסיכום, זהב יכול להיות רכיב משלים להגנה מפני תרחישי קיצון מוניטריים, אך יש לשלבו באופן מושכל ומוגבל.
ביטקוין/מטבעות קריפטו: נושא מורכב אף יותר. מצד אחד, תומכי ביטקוין רואים בו "זהב דיגיטלי" ושסתום ביטחון במקרה שמדיניות הבנקים המרכזיים תפגע בערך המטבעות המסורתיים. ביטקוין מוגבל בכמות (21 מיליון בלבד) ואינו נתון לשליטת ממשלות, ולכן בטיעון התיאורטי הוא יכול להגן מפני שחיקת מטבעות פיאט. ואכן, לאחר משבר הקורונה ב-2020, ראינו זינוק בערך הביטקוין והמטבעות הקריפטוגרפיים, הם הכפילו ושילשו את שוויים תוך חודשים, כאשר הבנקים המרכזיים הדפיסו כסף בהיקף חסר תקדים. אבל מצד שני, קריפטו הוא אפיק סופר תנודתי ומסוכן: מחיר הביטקוין עצמו צנח בכ75% בשנים 2018 וב-2022, ופעמיים איבד המוני משקיעים שנכנסו לא בזמן. קרנות פנסיה וגמל בישראל אינן משקיעות בביטקוין (ולא סביר שיותר להן בקרוב, מטעמי רגולציה וזהירות).
לכן, חוסך שרוצה להמר על ביטקוין יצטרך לעשות זאת בעצמו, מחוץ לחיסכון הפנסיוני המנוהל, ותוך הבנה שהוא נוטל תנודתיות אדירה. רק מעט מומחי השקעות מהמיינסטרים ימליצו על קריפטו כהגנה (רובם מסתייגים עקב היעדר רגולציה ותנודות פרועות), אך יש משקיעים עצמאיים מוכרים הסבורים שכדאי להחזיק אחוז או שניים מהנכסים בביטקוין "לכל צרה", בדגש על תרחיש של מעבר למטבעות דיגיטליים ריכוזיים (CBDC) ואובדן פרטיות, שבו ביטקוין עשוי להוות אלטרנטיבה מחוץ למערכת. בכל אופן, גם כאן הדגש הוא מידתיות: אם בכלל, אז חשיפה קטנה מאוד כ"בטוחה" חיצונית, ולא ככלי השקעה עיקרי.
בשורה התחתונה, נכסי המקלט (זהב, סחורות, מטבעות חלופיים) יכולים להוות שכבת הגנה פסיכולוגית ופיננסית לחוסך החרד, אבל חשוב לזכור שאין פתרונות קסם: אפילו זהב וביטקוין עלולים לרדת בערכם בתקופות מסוימות. לכן, שילוב שלהם צריך להיות חלק מתוכנית כוללת ולא הימור יחיד.
התאמת המסלול לפרופיל החוסך והמלצות לסיכום
הדיון לעיל מדגיש שאין תשובה אחידה לכולם. בחירה אסטרטגית במסלול הפנסיוני צריכה לקחת בחשבון את אופק ההשקעה, סיבולת הסיכון והאמונות האישיות לגבי העתיד. נציג כמה כללים ומסקנות שרבים מהמומחים מסכימים עליהם, לנוחותך:
אופק ארוך מאפשר נטילת סיכון, אך לא מחייב ללכת "אול-אין": לחוסך בן 30 עד 40 יש עוד 30+ שנים עד הפרישה, ולכן מבחינה פיננסית טהורה הוא יכול להרשות לעצמו אחוז גבוה של מניות (כי יש זמן לתקן ירידות). מחקרים הראו שככל שהטווח ארוך, הסיכוי להפסד ריאלי במניות קטן, והסיכוי לרווח גדל.
למשל, בכל תקופה של 10 שנים ויותר מאז 1950, מדד S&P 500 סיפק בממוצע כ9% בשנה, מה שמכפיל את הכסף כל כ8 שנים.
לכן, רבים יאמרו שצעיר צריך דווקא חשיפה משמעותית למניות כדי לצבור תשואה שתגדיל את הפנסיה.
עם זאת, "מניות" לא בהכרח אומר 100% S&P 500. אפשר לקבל תשואת מניות גם עם פיזור סיכונים מסוים (כפי שפירטנו: שילוב מדדים, אג"ח וכו').
גופי מחקר רבים, כולל בנקים גדולים, ממליצים על מודל תיק מאוזן (למשל 80% מניות / 20% אג"ח לצעיר, או 70/30) כהסתברותית עדיף מאשר 100% מניות, משום שההפרש בתשואה המצופה אינו גדול ביחס לירידה משמעותית בתנודתיות. לכן, גם בגיל צעיר רצוי לשקול פיזור מינימלי שיגן עליך מעצמך עד שלא תילחץ ותמכור ברגע הלא נכון.
הימנע מתגובתיות יתר לתנודות קצרות, אך היה נכון לבצע התאמות אסטרטגיות: טעות נפוצה היא לעבור מסלול בפאניקה אחרי ירידות ואז לפספס את העליות (או להיפך, לרדוף אחרי תשואות גבוהות ולהעלות את הסיכון בשיא הגל). מומחי פנסיה מדגישים: אסטרטגיה פנסיונית היא לטווח ארוך מאוד, ולכן אין "לתזמן שוק" או לשנות הקצאה בגלל אירוע חולף. כן מומלץ לשבת אחת לכמה שנים ולבחון אם חל שינוי בהעדפות ובתנאים שמצדיק התאמה. במקרה שלך, השאלה עצמה מעידה שפרופיל הסיכון הנוכחי (100% S&P 500) גורם לך לחוסר נוחות לאור תרחישי האימה שאתה מדמיין.
אם כך, אולי כדאי להתאים את המסלול כך שתרגיש בטוח יותר.
זכור: התיק "הטוב ביותר" הוא כזה שתוכל לדבוק בו לאורך זמן, גם בזמנים קשים.
אין טעם בהרכב אופטימלי תאורטית שנותן לך נדודי שינה ועשוי לגרום לך לברוח בשפל.
עדיף תיק קצת פחות מסוכן שתוכל להתמיד בו בביטחון.
המלצות קונקרטיות שעולות מהמקורות:
שקול הפחתה מסוימת של החשיפה הבלעדית לS&P 500. למשל, להעביר חלק מהצבירה למסלול מניות עולם (אם קיים כזה בקרן שלך) או למסלול מניות כללי/מוטה ישראל. כך תשמור על אחוז מניות גבוה, אבל עם פיזור מוגבר.
בדוק אפשרות של חלוקת החיסכון בין מספר מסלולים: למשל, X% במסלול S&P 500, Y% במסלול כללי, Z% במסלול אג"חי/סולידי. חלק מחברות הפנסיה מאפשרות פיצול כספים בין מסלולים שונים במקביל. במידה ולא (או לשם הפשטות), אפשר להשיג אפקט דומה דרך מוצרי החיסכון האחרים שלך למשל, להשאיר את קרן הפנסיה במסלול מנייתי, אבל את קרן ההשתלמות לשים במסלול כללי או מחקה מדד עולמי. כך בסך הכל התיק המאוחד שלך מגוון יותר.
במפורש, לא להשקיע את כל החיסכון באפיק אחד ויחיד מסר שחוזר כמעט בכל הייעוצים. עולם ההשקעות מלא חוסר ודאות; פיזור הוא "ארוחת חינם" במובן שהוא מקטין סיכון כולל בלי לוותר לגמרי על תשואה.
עבור חשש ממט"ח: שקול לנצל מסלול מנוטרל מט"ח אם זמין, או להקטין את רכיב הדולר (למשל לשלב גם מסלול מניות בישראל או בעולם במטבע מגודר). החשיפה לדולר בהחלט הוכיחה את עצמה כסיכון מוחשי: למשל, לאחרונה התחזקות השקל "אכלה" רווחים של מסלולי חו"ל, ויש פתרונות טכניים להתמודד עם זה (גידור). הגנה מטבעית תפחית תנודתיות ותסיר דאגה אחת (אך שוב, על חשבון ויתור על רווח אם דווקא הדולר יתרומם).
אם אתה באמת צופה שינויים מוניטריים היסטוריים, ייתכן היגיון בהחזקת נכסים ממשיים: מעט זהב, קצת מזומן מחוץ למערכת, אולי אחוז או שניים בביטקוין. כאמור, לא במסגרת הפנסיה הרשמית (שאינה כוללת זאת), אלא באופן פרטי. זה צעד לא שגרתי, אך כמה יועצים בלתי תלויים המטיפים לחירות פיננסית כן מציעים זאת כ"פוליסת ביטוח". רק יש להבין שזה בגדר גידור קיצוני וספקולטיבי, ולא השקעה מניבת תשואה. אל תיתן לחלק קטן זה להסיח את הדעת מניהול מושכל של 95%+ הנכסים ה"רגילים".
התייעץ במידת הצורך עם גורם מקצועי: לא מזיק לשמוע דעה נוספת מיועץ פנסיוני אובייקטיבי. הם מכירים את מגוון המסלולים העדכניים, דמי הניהול והמגמות בשוק, ויכולים לבצע איתך ניתוח פרופיל סיכון. ייתכן שיוכלו להרגיע חלק מחששותיך באמצעות מידע (למשל להסביר כיצד הקרן שלך מנוהלת בפועל). לחלופין, יאשרו שאכן הגיוני לרסן קצת סיכון במקרה שלך. זוהי הפנסיה שלך, ההחלטה צריכה להיות כזו שתאפשר לך להישאר מושקע לטווח ארוך בנוחות, כי הזמן בשוק הוא הגורם הקריטי ביותר.
מאמר זה הוא חלק מסקירה רחבה על מצב השוק הפנסיוני וההשקעות, כפי שמופיעה ב־עמוד האב המרכז נתונים, מגמות ותובנות לשנים הקרובות.
לסיכום, המשך החזקה של 100% מהפנסיה במסלול S&P 500 הוא מהלך אגרסיבי שמגיע עם סיכויי תשואה גבוהים, אך גם עם סיכונים משמעותיים כפי שפורט. עבור חוסך צעיר שאינו חושש מתנודתיות, ייתכן שזה מתאים, אך מרבית המקורות המקצועיים מציעים גישה מאוזנת יותר. שילוב מסלולים ויצירת תיק מגוון גיאוגרפית, סקטוריאלית ומטבעית יכול להקטין חשיפה לאסון נקודתי. הגנות מטבע וסוגי נכסים נוספים מספקים "כריות ביטחון" בתרחישי קיצון. המטרה היא להגן על הקרן מפני מצבים חריגים מבלי לוותר על צמיחה לאורך זמן. גופי השקעות מציינים שפיזור השקעות רחב משפר את יחס הסיכון סיכוי, וכך מגדיל את הסיכוי שתשיג את יעדיך הפנסיוניים בבטחה. בצטטם את העיקרון הנצחי: "אל תשים את כל הביצים בסל אחד".
מקורות מצוטטים: מחקרים וניתוחים של גופים מוסדיים (הראל "עתיד", אוניברסיטת עברית), כתבות מעיתונות כלכלית (גלובס, כלכליסט), אתר Funder לניתוח פנסיוני, בלוגים פיננסיים של יועצים מוסמכים, וסקירות שוק לגבי זהב ומט"ח, ועוד.
