לאחרונה פורסמו נתונים המעידים על ירידה חדה בהיקף הנכסים של בית ההשקעות ילין לפידות, מה שהוביל לדיון רחב בענף הפנסיה וההשקעות.
מאז מאי 2025 עזבו את ילין לפידות כספי לקוחות בהיקף של כ־1.4 מיליארד שקל, בעיקר בעקבות תשואות חלשות ביחס לשוק.
הירידה נובעת, בין היתר, מחשיפה גבוהה של ילין לפידות לשוק האמריקאי ולמטבע הדולר, שירד בכ־10% מול השקל השנה, וכן מחשיפה נמוכה לשוק הישראלי ,שבאותה תקופה רשם עליות חדות.
בנוסף, ילין לפידות כמעט ואינם משקיעים בנכסים לא סחירים (כ־4% בלבד לעומת 20%–30% בבתי השקעות אחרים), דבר שהשפיע על תשואת קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
במקביל, בשוק עלו טענות שלפיהן סוכני ביטוח עודדו את לקוחותיהם לעבור מבתי השקעות מסוימים לאחרים, תוך ניצול המצב לשם קבלת עמלה חד-פעמית.
אך חשוב לזכור: תפקידו של סוכן ביטוח הוא ללוות את הלקוח, לוודא שכספו מנוהל היטב, ולהתריע במקרה שבו הביצועים אינם מספקים.
לטעון שסוכן ביטוח אשם בכך שלקוח בחר לעבור לגוף שמניב תשואה טובה יותר, זה כמו לטעון שעורך דין אשם בכך שלקוחו הפסיד בתביעה ,או שרופא אשם בכך שמטופל בן מאה לא שרד.
האחריות לתוצאות ההשקעה היא על מנהלי ההשקעות, לא על הסוכן שמתריע בפני הלקוח כשמשהו אינו עובד כראוי.
אם גוף השקעות מציג תקופה ממושכת של תשואות נמוכות, חובתו של הסוכן היא ליידע את הלקוח ולבחון חלופות.
זו אינה "הסתה" או "ניצול מצב", אלא חלק מהאחריות המקצועית והחוקית שלו כלפי הציבור.
בטווח הארוך ילין לפידות עדיין מציגים תשואות גבוהות מהממוצע בענף, והם נחשבים לגוף השקעות איכותי ובעל מוניטין.
עם זאת, האירועים האחרונים מדגישים את חשיבות האיזון בין ניהול השקעות ארוך טווח לבין בקרה וגמישות שוטפת, תפקיד שבו סוכני הביטוח ממשיכים להיות גורם מגן משמעותי על כספי הציבור.
