61% מהישראלים חוסכים כסף, כך לפי נתוני הלמ"ס. על פניו זה נתון חיובי, אבל כשבוחנים את דפוסי החיסכון לעומק מגלים שהחיסכון מתנהל בצורה שגויה שפוגעת בעתיד הפיננסי של רוב הציבור. יותר ממחצית מהחוסכים (52%) מפקידים את כספם בפק"מ. פק"מ נתפס כחיסכון בטוח, אבל בפועל הכסף נשחק מול האינפלציה והחוסכים מאבדים ערך קנייה בכל יום שעובר.
לדוגמה: הפקדה של 100,000 ש"ח בפק"מ ל־10 שנים בריבית של 2% תניב כ־122,000 ש"ח. אבל אם המדד יעלה בממוצע ב־3% לשנה, הערך הריאלי יעמוד על כ־90,000 ש"ח בלבד. כלומר, המספרים בבנק אולי עולים, אבל בפועל מדובר בהפסד כספי. הסיכון האמיתי בפק"מ הוא לא קריסה אלא שחיקה שקטה ומתמשכת.
לעומת זאת, השקעה בשוק ההון, אפילו במסלול סולידי כמו אג"ח מדינה או קרן מחקה מדד, יכולה להניב תשואה ממוצעת של 6%–8% בשנה. זה לא מבטיח התעשרות מהירה, אבל שומר על ערך הכסף ואף מגדיל אותו לאורך זמן בזכות ריבית דריבית והשקעות חכמות לטווח ארוך.
למרות זאת, רק 21% מהציבור משקיעים בשוק ההון ורק 9% בוחרים במסלולים מנייתיים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה. 2% בלבד פונים לקריפטו, שהוא מסוכן אך חדשני. המשמעות היא שרוב הציבור לא מייצר לעצמו תשואה שתבטיח ביטחון כלכלי בגיל הפרישה.
התוצאה ברורה: בגיל פרישה רק 55% מהפורשים נשענים על קצבת פנסיה שצברו. השאר תלויים במקורות חיצוניים, 34% נעזרים בילדים או במשפחה, 13% נשענים על נכסי נדל"ן ו־8% חיים מירושה. זה לא מקרי אלא תוצר של חיסכון לא נכון וחוסר אסטרטגיה פיננסית.
המסר חד: מי שלא מנהל את הכסף שלו בצורה חכמה, מגלה מאוחר מדי שהמחיר כבד. החיסכון הוא רק הצעד הראשון, אבל בלעדי השקעות נכונות בשוק ההון, ניהול פנסיוני מושכל ותכנון עתידי, הוא לא מבטיח יציבות כלכלית.
בישראל יש נטייה לחשוב "יהיה בסדר". אבל "יהיה בסדר" לא משלם שכר דירה, לא מממן תרופות בגיל מבוגר ולא מספק ביטחון כשאי אפשר לעבוד. האחריות היא אישית, והזמן הוא הנכס היקר ביותר. ככל שמתחילים להשקיע נכון מוקדם יותר, כך סיכויי ההצלחה גדלים באופן דרמטי.
השורה התחתונה: אם אתם חוסכים, עשיתם את הצעד הראשון. עכשיו הגיע הזמן לקחת אחריות, לבנות אסטרטגיית השקעות ולהפוך את החיסכון שלכם לנכס שמייצר ביטחון אמיתי לעתיד הכלכלי שלכם.
