מה קרה למי שפיזר השקעות ולא רדף אחרי טרנדים?

בואו נחזור רגע ליוני 2024. מלחמה, אי ודאות, פיק ברכיים.

מה רצו הלקוחות? רק S&P 500, רק אמריקה, רק "מניות בטוחות".

.

מאז?

ישראל סיימה את המלחמה באיראן, השקל התחזק ב־7%, ומי שנשאר בישראל – הרוויח.

מדדי המניות בארץ, שעלו "רק" 50% רשמו עלייה עודפת של 40% לעומת ה־S&P 500.

אירופה הפתיעה עם ראלי לא צפוי, אפילו השווקים שכולם קברו – כמו סין – הוציאו תוצאות טובות יותר מה־S&P.

.

ופתאום, מה קורה?

אותם משקיעים, אותם מנהלי השקעות שקודם אמרו "רק חול", פתאום מוציאים הכל לישראל.

שוב אותה ודאות מזויפת, שוב קונצנזוס, שוב כולם רצים אחרי אותו טרנד.

.

.

אז מה עושים?

ממשיכים לרדוף אחרי הגל?

או שמבינים שהדבר הכי הגיוני בתקופה הכי לא הגיונית זה לא להמר – אלא לפזר.

לא לפגוע בול, אלא להיערך חכם.

קופות פנסיה עושות את זה כבר שנים – לא בונות על תחזית, אלא על תרחישים. משקיעות בישראל וגם בחו"ל, בדולר וגם בשקל, במניות וגם באג"ח, בכל מזג אוויר.

זו לא גישה סקסית – זו גישה שעובדת.

לא מהמרים – מפזרים.