באחרונה אני נתקל בהתגייסות רחבה במה שמכונה "מהלך להצלת סוכני הביטוח מפני הגזירות החדשות שמטיל עלינו משרד האוצר".
בהתייחס לרפורמה בביטוחי הבריאות שייפגע בעמלות ההיקף שלנו סוכני הביטוח ורפורמה בעמלות ההיקף במוצרי ביטוח חיים וחסכונות פנסיונים, קרי שימור והחזר עמלות על פני 6 שנים.
התמונה שמצטיירת היא שחברות הביטוח ה"רעות" החליטו לפגוע בסוכני הביטוח על מנת להגדיל את הרווחים שלהם על חשבוננו, סוכני הביטוח…
.
מאבק זה נדון כמובן לכישלון מראש ונשען על בורות וחסם במידע רלוונטי לרפורמה המתגבשת:
משהו מהסוכנים שמע על התקן החשבונאי החדש תקן דיווח כספי בינלאומי 17 לחוזי ביטוח -17 IFRS?
התקן פורסם בשנת 2017 וזו התקן החשבונאי שלפיו יכתבו הדוחות הכספיים של המוסדיים שידווח לבורסה..
.
התקן החשבונאי החדש היה אמור להיכנס לפועל בשנת 2021 והוא נדחה כמה פעמים בגלל הקורונה ופעמים נוספות בגלל בעיות רגולטוריות וכך הגענו על היום כשהמועד החדש שנקבע לכניסת התקן החשבונאי החדש למוסדיים, הוא לחודש ינואר 2023 באירופה ובארץ לחודש ינואר 2025.
אבל בחודש ינואר 2024, המוסדיים מחויבים לפרסם גילוי לציבור על השפעות אימוץ 17 IFRS בדוחות הכספיים, ביניים ושנתי, של שנת 2024.
כדי שחברות הביטוח יוכלו ליישם בדוחות הכספיים שלהם את התקן החשבונאי החדש, רשות שוק ההון צריכה להוציא לפועל את הרפורמה בעמלות הסוכנים בביטוח, בבריאות וחיסכון.
.
למה חברות הביטוח צריכות לעבור לתקן החדש?
משום שיש צורך באחידות של הדוחות הכספיים שמפורסמים ברחבי העולם.
כדי שמשקיע שחי באירופה או בארה"ב או בסין, יוכל להבין את הדוחות שמפרסמות חברות הביטוח בארץ או בעולם ויוכל להחליט אם לרכוש את המניות שלה או את האגח"ים שהיא מנפיקה.
מדינת ישראל היא ממזמן כבר לא אי מבודד, אלא חלק מהעולם הגלובלי וחלק מההשקעות שמגיעות אלינו הם תוצאה של פרסום דוחות כספיים של חברות ציבוריות שמונפקות בבורסות ברחבי העולם.
.
תקן דיווח כספי בינלאומי 17 חוזי ביטוח קובע את העקרונות להכרה, למדידה, להצגה ולגילוי של חוזי ביטוח שבתחולת התקן.
. המטרה של תקן דיווח כספי בינלאומי 17 היא להבטיח שהמוסדיים, יספקו מידע רלוונטי שמייצג נאמנה עסקאות אלו שנחתמו לצורך כריתת חוזה ביטוח או כל עסקה פיננסית אחרת.
מידע זה נותן בסיס למשתמשים של דוחות כספיים, קרי רוכשי המניות או האגחי"ם, להעריך את ההשפעה שיש לחוזי ביטוח על המצב הכספי, על הביצועים הכספיים ועל תזרימי המזומנים של החברה ובהתאם לכך להחליט אם להשקיע במניות החברה או באגרות החוב שלה.
.
בשונה מהתקן הנוכחי, המבוסס על נתוני עבר, התקן החדש יתבסס על אומדנים והנחות קדימה.
בתקן החדש, התחייבויות ביטוחיות יחושבו על פי הערכים נוכחיים, ולא על בסיס עלות היסטורית. המשמעות היא שהמידע הופך ליותר רלבנטי ושימושי עבור קוראי הדו"חות.
התקן צפוי להשפיע בעיקר על ביטוחי הבריאות והחיים וזו הסיבה שבגינה הפיקוח יצא עם הרפורמה החדשה.
.
לכן מודל התגמול יעבור שינויים, לטובתנו ולא נגדנו.
המעבר יערך תקופת מה ויעורר זעזועים בקרב סוכני הביטוח כפי שקרה כבר בשנים עברו.
הסוכנים הוותיקים שביננו כבר זוכרים את התקופה של יישום מסכנות וועדת בכר.
גם אז השינויים הדרמטיים טלטלו את הענף.
.
כיום חברות הביטוח רושמות את הפרמיות כהכנסה עתידית, על פני זמן רק על בסיס הזכאות לקבלתן ללא עלויות תשלום העמלות לסוכני הביטוח וללא ידיעה אם בכלל העסקה תממש, או שחלילה הפוליסה תבוטל…
העמלות שמשולמות לסוכני הביטוח ע"י המוסדיים, יירשמו לפי התקן החדש כנכס שמורדים ממנו פחת שנרשם בדו”ח רווח והפסד.
התקן צפוי להשפיע בעיקר על ביטוחים ארוכים, כמו חיים ובריאות, שמאפשר ליישם מודל מדידה פשוט יותר.
לכן אם מודל העמלות שמשולמות כיום לסוכני הביטוח, ימשיך כמו שהו, לפי המודל החדש, יתרת הרווח יירשם כהפסד למוסדיים למרות שהמוסדיים יכולים להיות מורווחים עתידית על העסקה שנחתמה ע"י סוכני הביטוח, לכן היות וכך, הרישום לא יכול להיות שלילי – כל יתרה מתחת לאפס נזקפת מיידית לדו”ח רווח והפסד.
כלומר, כניסה לחוזה מפסיד ביחס לכלל עלויותיו, כולל עלויות תשלום העמלות לסוכני ביטוח, תוביל להכרה מיידית בהפסד חיתומי ובמגביל לקריסה במניות המוסדיים שנסחרות בבורסה.
.
זו הסיבה שהובילה את בתי ההשקעות: פניקס מיטב אלטשולר שחם, מור , ילין , אינפיניטי ,הכשרה ,איילון ואנליסט, (תשע מתוך שלוש עשרה חברות) לסגור את הערוץ הישיר שלהם בתחום הפנסיה והפיננסים ולעבור לעבוד רק עם סוכני הביטוח, בגלל ההערכות שלהם לתקן החשבונאי החדש, שאחד התוצאות הלוואי שלו, יהיה מעבר לעבוד עם סוכני ביטוח עצמאים.
כדי שנהיה מוכנים לעבוד אתם, הם יצטרכו כמובן לשלם לנו תמורת עלות הגיוס של כל לקוח חדש, שעומד על כמה אלפי שקלים ללקוח…..
.
הבשורה הרעה עבור חברות הביטוח היא שהתקן החדש לא מאפשר לקבץ עסקאות ביטוח שאינם הומוגניים.
היינו הפוליסות חייבות להיות אחידות ולכן בשנים האחרונות ענף היטוח עבר שינוי להחלת תקן אחיד לכל חברות הביטוח לגבי אחידות בפוליסות הביטוח השונות כולל תקנון אחיד בקרנות הפנסיה.
קביעה דרמטית זו, שתגביל את יכולת חברות הביטוח להעניק הנחות סלקטיביות, ותמנע מצבים שבהם ביטוחים פרטיים מסבסדים את הקולקטיביים.
.
זה בדיוק המקרה שבו החשבונאות משפיעה על העסקים של ענף סוכני הביטוח.
החיבור של המוסדיים להסתכלות עסקית יכול להוביל להתנהלות אחראית ולמנוע כניסה לחוזים הפסדיים במהותם בראייה קצרת טווח, לצורך הגדלת מחזורים.
ויוביל לכך שהמוסדיים לא יסכימו לקבל כל לקוח חדש שיוחתם בידי סוכני הביטוח.
החיתום של לקוחות חדשים יהיה יותר קשוח יותר.
לתקינה החשבונאית החדשה, שקבעה את מידת היציבות של חברות הביטוח, יש חשיבות רבה יותר גם לרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, למשקיעים בחברה, לסוכני הביטוח ולציבור הלקוחות שלה.
חברה עם מחסור בהון העצמי לא תוכל לחלק דיבידנד.
.
מדובר בתקן מאוד מורכב, לא רק בהיבט המקצועי, להבין אותו ולהציג את המספרים כנדרש, אלא גם בהיערכות התפעולית שלו, שדורש מהמוסדיים הוצאות כספיות רבות לצורך שידוד מערכות מחשוב.
לכן חברות הביטוח, היו מעדיפים להמתין עם המעבר לתקן החדש בגלל אי הודאות לגבי התוצאות.
החברות היו מעדיפים לדחות אותו כמה שיותר וליישם אותו לאחר שיתקבלו התוצאות מהגופים האירופאים, שאמורים להתחיל כבר השנה ביישום התקן.
לכן הם מפעילים מרחוק את לשכת סוכני הביטוח מול הפיקוח, כדי לנסות לדחות את רוע הגזירה.
מיכל שראל, כלכלן בארגון קהלת, שימש בתפקידו הקודם, ככלכלן ראשי של חברת הראל ולכאורה בשליחות הראל ביטוח שעומדת בראש פורום חברות הביטוח, נוהג לתקוף את סוכני הביטוח וגורר אותם למאבק מול המפקח על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
.
לסיכום, תארו לכם מה היה מצבכם, אם בשנת 2019, לשכת סוכני הביטוח הייתה אומרת לנו מה יהיו הרפורמות בשנת 2023 וזה לא שאף אחד לא יכל לצפות לתוצאות האלו…
היו לפחות, מזמינים רואי חשבון מומחים בנושא התקינה החדשה ומכינים אותו, הסוכנים, לקראת הרפורמות ההכרחיות מתוקף יישום התקינה החשבונאית החדשה IFRS17, שהולכות להיות.
לא היה עדיף להיות מוכנים, מאשר להשלות אותנו ולספר לנו שזו מלחמה של ה'טובים' ב'רעים'?
בסוף נגיע לאותו המקום…
