בהחלט. הנה גרסה
המלחמה הגיעה גם לעסקים. בשנת 2023 נפתחו כ־38 אלף עסקים וחברות, אך נסגרו 57 אלף – מה שמוביל לקיטון נטו של 19 אלף עסקים. בשנת 2024 התמונה עגומה אף יותר: נפתחו רק כ־37 אלף עסקים, בעוד ש־59 אלף נסגרו. המשמעות היא קיטון נטו של 21.6 אלף עסקים לפי נתוני CofaceBDi.
המשק עוד לא מרגיש את מלוא עוצמת המשבר, כי בינתיים רבים מהמילואימניקים מקבלים שכר מהצבא וחלק מהמובטלים מתפרנסים מהפיצויים שקיבלו עם סיום העסקתם. אך יש להבין: העסקים הקטנים מעסיקים כ־70% מהמועסקים בישראל. כשהם קורסים – כולם ירגישו את זה.
יש שיטענו שההייטק יחלץ אותנו, ושהיו אקזיטים השנה שהביאו מסים לקופת המדינה. אך נבחן את הנתונים: לפי דוח מצב ההייטק של רשות החדשנות לשנת 2024, ההייטק תרם אמנם מעל למחצית מהגידול בתוצר באותה שנה, אך בשנים שלאחר מכן התרומה הזו דווקא הצטמצמה, והתוצר מההייטק דחף את כלל המשק כלפי מטה.
בדוח נוסף של רשות החדשנות מאוקטובר 2024 נכתב שההייטק אחראי לחמישית מהתוצר, ול־25% מהכנסות המדינה ממסי עבודה. כלומר – כשההייטק נחלש, גם תקציב המדינה סופג מכה.
בדוח של הכנסת על השפעות מלחמת חרבות ברזל על ענף ההייטק, צוין שירידה במספר משרות השכירים בהייטק עלולה להשפיע ישירות על הצריכה הפרטית, התוצר והכנסות המדינה. ככל שמספר העובדים והשכר במגזר זה נפגעים – כך נפגע גם המשק כולו.
סקר "הייטק ישראלי 2025" מציג תמונה מדאיגה: 82% מהחברות מדווחות על פגיעה עקב האטה בגיוסים. 44% מהחברות ביצעו גם פיטורים וגם הקפאת גיוסים, ורק רבע מהחברות הצליחו להימנע מכך.
לפי דוח רשות החדשנות על מצב התעסוקה בהייטק, סך המועסקים בהייטק ב־2024 עמד על כ־391 אלף. עם זאת, קצב הגידול נעצר, ונרשמה תופעה מדאיגה של עזיבת עובדים לחו"ל: כ־8,300 הייטקיסטים עזבו את ישראל מאז תחילת המלחמה ועד יולי 2024.
גם סקר של הלמ"ס ו-Tech12 מצא שבמחצית הראשונה של 2023, 52% מחברות ההייטק בישראל ביצעו פיטורים, לעומת 22% במחצית הראשונה של 2022.
כל זה מתחבר למציאות בשוק הדיור. על פי נתוני בנק ישראל, באפריל 2025 היקף המשכנתאות בפיגור של מעל 90 יום עמד על 3.59 מיליארד ש"ח, שהם 0.59% מהתיק הכולל. הנתון המטריד עוד יותר: בעוד שתיק המשכנתאות כולו גדל מאז ספטמבר 2024 בכ־4.3%, היקף הפיגורים גדל ב־15.9%. כלומר, הפיגורים צומחים בקצב כמעט פי ארבע מהמשכנתאות עצמן.
במחצית הראשונה של 2024, כ־30% מהישראלים שנכללו במנגנון דחיית החזרי הלוואות טרם חזרו לתשלום שוטף. מחקר אקדמי עדכני מצא שכאשר ריביות המשכנתא משתנות כלפי מעלה, משפחות מצמצמות הוצאות אחרות, וצריכתן הפרטית נפגעת משמעותית.
בתוך כל זה, משרד האוצר מנסה להציג מצג שווא: הוא טוען שהגבייה ממסים בשנת 2025 עלתה על התחזיות, ולכן אולי יש מקום להפחתת מסים. גם בנק ישראל רומז שהוא שוקל להוריד ריבית. אבל כשאנחנו עומדים על פי הר געש כלכלי, הם מתלבטים. והתקשורת? מימין ומשמאל, שותקת.
כשהערפל יתפזר, המציאות תתגלה במלואה. אל תתפלאו אם הפעולה בעזה תעצר בפתאומיות – פשוט כי ייגמר לממשלה התקציב.
