כפי שהמסורת מחייבת מדי פעם לפעם, כמו החגים, כך גם עונת ההתקפות על עמלות סוכני הביטוח הגיע…
הידעתם שסוכני הביטוח מרוויחים על העבודה שלהם?
כן הם לא סתם משרתים אתכם, הם מקבלים על כך כסף.
חשבתם שהסוכנים עובדים בהתנדבות וגיליתם שהם מתפרנסים מזה, אז למה זה כל כך מעצבן את התקשורת ואת הציבור?
גם הרופאים שמשרתים את הציבור בקופות החולים ובתי החולים מקבלים עמלות מחברות התרופות ובהתאם לכך רושמים לכם, אלו תרופות עליכם לצרוך.
אפילו עובדי משרד הבריאות מקבלים כספים מחברות התרופות, כפי שקרה בתקופת הקורונה, כשפייזר ממנה את נציגי משרד הבריאות.
יש גם עיתונאים שמקבלים כסף מחברות מסחריות שכל מטרתם להשפיע על הסיקור העיתונאי לטובתם.
.
אם כך, למה כלי התקשורת מעדיפים להיטפל לסוכני הביטוח ולא לרופאים או לעיתונאים או לעורכי הדין?
יתירה מזאת, אם זו הייתה רק נחלת חלקים מהציבור, זה היה מניח את הדעת, כמו כל ישראלי טוב, שדואג לשכן שלו, שלא ירוויח יותר ממנו.
אבל יפתיע אתכם אולי לדעת, שלא מדובר רק בציבור שמתלונן על רוחי סוכני הביטוח, גם חלק מ סוכני הביטוח מוכנים לוותר על עמלות מחברות הביטוח ולהרוויח רק משכר טרחה שייגבה מחברות הביטוח.
.
.
אפילו בלשכת סוכני ביטוח דואגים מדי פעם לפעם להזים את זעם התקשורת ע"י שיתוף פעולה בהורדת העמלות לסוכני הביטוח.
כך זה היה ב2015 כשלשכת סוכני הביטוח בשיתוף המפקחת על הביטוח דורית סלינגר הובילו מהלך בשיתוף פעולה עם סוכני הביטוח להורדת העמלות שהסוכנים מקבלים מהמוסדיים בכ-90%!!!
או כאשר רק בשנה האחרונה, לשכת סוכני הביטוח שיתפה פעולה עם לובי 99, לצורך ביטול האפשרות לשווק ביטוח מנהלים לחוסכים לפנסיה כרובד ראשון.
כמובן שלא התייחסתי לסיבות שהובילו להחלטה להפחית לסוכנים את העמלות, שזה יכול להיות דיון בפני עצמו.
.
אם כך מה הסיבה לפסטיבל התקשורתי, סביב עמלות סוכני הביטוח שאנו חווים חדשות לבקרים?
סוכני הביטוח, להבדיל מבעלי מקצועות חופשיים אחרים, כמו מהנדסים, רופאים או עורכי דין, הם קודם כל משווקים של מוצרים שמציעות חברות הביטוח לציבור הרחב כמו פוליסות ביטוח או תוכניות חיסכון פנסיוניות.
.
סוכן ביטוח לא יכול לעבוד ללא תמיכה של מוסדי שיאפשר לו לשווק את מרכולתו לציבור כמו ביטוח בריאות, ביטוח חיים וכו'….
אבל יש בעיה קטנה: את הרישיון מקבל סוכן הביטוח ממשרד האוצר ולא מהמוסדיים שאותם הוא משווק לציבור.
.
ולמה זו בעיה?
כשאתם נכנסים לרשת שווק מסוימת, כמו חברת תקשורת סלולארית או לחנות מוצרי חשמל וניגש אלכם משווק של החברה לצורך מתן שירות, אתם מצפים שהחברה תהיה אחראית על אותו משווק שמוכר לכם את המוצר הכי טוב שהוא יכול להציע לכם ומצד שני במידה והמחיר נשמע לכם סביר, תרכשו אותו בלי להתעניין כמה אחוזים ירוויח המשווק של החברה מהמוצר.
ענף הביטוח מתנהל בצורה שנוה מבחינה זו.
אם נדמה את חברות הביטוח לרשתות שווק קמעוניות, זה מתנהל כך:
נדמה מצב שאתם נכנסים לחנות לממכר ציוד מחשב, מוכר בחנות, שלצורך ההדגמה נקרא לו יוסי, מוכר לכם מחשב נייח עם כל הציוד ההיקפי שנלווה אליו ( מסך מחשב, מקלדת וכו'…).
כשאתם יוצאים מהחנות, מתברר לכם שהציוד שנמכר לכם הוא לא מה שהובטח לכם ע"י יוסי המוכר: המסך לא עובד, המחשב הוא מדגם ישן וכו'….
אתם בחזרה לחנות פוגשים את יוסי המוכר שמסביר לכם שזה המוצר שהחברה מוכרת והוא רק המוכר, אבל הוא מוכן לעזור לכם לפנות להנהלה.
עכשיו אתם ממש כועסים ופונים למנהל הרשת שמסביר לכם באדיבות, שהוא לא אשם, שיוסי מכר לכם מוצר פגום, יוסי לא קשור לרשת הקמעונית.
יוסי מקבל את הרישיון שלו למכור מחשבים ממשרד ממשלתי והם רק מספקים לו את המקום למכור ואם אתם לא מרוצים ממה שיוסי מכר לכם, תפנו לתלונות הציבור במשרד של המפקח על המחשבים במשרד הממשלתי והם יסייעו לכם.
אפשר להדגים בסיפור דומה על רשת למכירת טלפונים סלולאריים, שבו משרד התקשורת מעניק רישיונות למשווקים למכור לכם בתוך סניפי הרשת טלפונים סלולאריים של חברת סלקום או פלאפון.
.
זו בדיוק הבעיה בענף הביטוח, במקום שחברות הביטוח, המוסדיים, יעניקו רישיונות ויהיו אחראים על המשווקים שמשווקים את התוצרת שלהם, מי שאחראי על סוכני הביטוח הם פקידי מדינה ולכן במצב אנומליה כזה מה שנותר לעשות, הוא להעסיק את הציבור בעמלות שסוכני הביטוח מקבלים במקום להסתכל על ה"פיל שבחדר".
.
זו הסיבה שאיש לא מתעניין בעמלות שהרופאים מקבלים מחברות התרופות שכן במידה והרופא של קופת החולים לא ימצא חן בעיננו, אנחנו לא נחליף את הרופא אלא נחליף קופת חולים או בית חולים, במקרה שלא נהיה מרוצים מהרופא בבית החולים.
וכך גם בכל התקשורת השונים, אם נחשוב שעיתונאי מסוים אינו אמין בעינינו, משום שהוא קשור לחברה מסחרית, תמיד נוכל להחליף ערוץ חדשות.
אבל כשאיננו מרוצים מסוכן הביטוח שלנו, לא נחליף חברת ביטוח אלא את הסוכן עצמו.
.
זו מצב של אנומליה שתתוקן, רק כאשר שיטת חלוקת הרישיונות תשתנה.
זו אחת הסיבות לכך שהבעלים של חברת סלייס IRA, משפחת גולדברג יכולים לטעון, שהם העניקו רק את הפלטפורמה וכי הסוכנים שנעזרו בפלטפורמה שלהם, הם האשמים בשוד קרנות הפנסיה.
.
את הרישיונות צריכים להעניק המוסדיים ועובדה זו לא אמורה למנוע מסוכן הביטוח, לעבוד עם כמה חברות בדיוק כמו שיבואן מייבא מכמה חברות מותג, את מוצריהם ובדיוק כפי שסופרים עובדים עם כמה רשתות שיווק.
רק אז תפסק הפסטיבל התקשורתי סביב עמלות סוכני הביטוח, כיוון שלקוח שלא יהיה מרוצה מהסוכן שלו, יוכל יעבור לחברת ביטוח אחרת…
