SliceIRA הייתה פלטפורמה להשקעות באמצעות קרנות השתלמות וקופות גמל בישראל, שפעלה לכאורה כחלק מתשתית לגיוס כספים לקרנות השקעה פרטיות – רובן זרות – תוך עקיפת רגולציה ובלי שקיפות מספקת. לקוחות רבים הונחו לחתום על טפסים שהעבירו את כספי הפנסיה שלהם לקרנות אלטרנטיביות – מבלי להבין באמת את הסיכון או את זהות הגופים המעורבים.
.
במהלך הזמן התברר כי עשרות מיליוני דולרים הועברו לגופים שונים בחו"ל, לעיתים תוך מצג שווא או הטעיה מצד סוכנים ומשווקים. הכספים נעלמו, חלקם ככל הנראה הועברו לחשבונות פרטיים, ואלפי חוסכים מצאו את עצמם מול שוקת שבורה – בלי הפיקוח של רשות שוק ההון ובלי כל הגנה ממשית על הכספים שהושקעו.
.
לרוב העמיתים הובטח כי הפנסיה שלהם תישאר "בטוחה" – וכי הם פשוט יקבלו הלוואה צמודה לפנסיה בריבית של 1% בלבד לשנה. בפועל, כספי הפנסיה נמשכו והועברו לגופים עלומים, תוך הצגת מצגי שווא וניצול חוסר הידע של הציבור.
.
למרות חומרת הדברים, הרשויות בישראל – כולל רשות שוק ההון, בנק ישראל וגורמים משפטיים – לא סיפקו עד כה מענה חד משמעי או פעולות שיקום של ממש. הציבור, שמחפש תשובות או פיצוי, מקבל בעיקר כותרות על "מו"מ מתקדם" או "הסכמים מתקרבים", אך בפועל – מעט מאוד קורה.
הידיעות הללו על "מו"מ מתקדם" או "הסכם שקרוב להיחתם" הן לא יותר מאשר מהלך יחצ"ני שנועד להרוויח זמן, לשכך את דעת הקהל, ובעיקר להראות שמישהו עושה משהו — בלי שאף אחד באמת יתחייב למשהו.
.
אם אכן יש מו"מ אמיתי עם תוצאות ממשיות, היינו רואים כבר תוכן ההסכם, שמות עורכי הדין, סכומי פיצוי, לוחות זמנים — ולא רק הצהרות עמומות.
המספרים עצמם נזרקים לאוויר — פעם זה 25 מיליון, פעם 34. אין שקיפות אמיתית לגבי איך חושב הסכום, למי הוא מיועד, מה מקורו.
.
השימוש הקבוע בשם "ליעם ישראל" כאילו מדובר ברוכש נדיב או מושיע כלשהו, מבלי להסביר מה האינטרס שלו, מאיפה הכסף מגיע, והאם יש הסכם חתום מולו — מעורר חשד.
וכמו שאני אומר תמיד — מו"מ אמיתי לא מדליפים לתקשורת אלא מסכמים אותו בשקט ואז מודיעים רשמית. רק כשאין מה להראות, מתחילים לנפנף במילים.
.
בשורה התחתונה: הפרסום הזה הוא לא יותר מאשר זריקת חול בעיניים של הציבור ושל הרגולטורים, בדיוק כפי שכרטיס לוטו לא באמת מבטיח לך עתיד כלכלי – אבל נעים לחשוב שכן.
