הלוואות חוץ בנקאיות: מי נותן את הכסף ומה כדאי לבדוק?

הלוואה חוץ בנקאית היא הלוואה מגוף שאינו בנק, אבל אין לה מחיר או תנאים אחידים. חברות כרטיסי אשראי, חברות מימון וגופים מוסדיים פועלים תחת מסגרות פיקוח שונות. לפני שלוקחים הלוואה, צריך לבדוק מי המלווה בפועל, מה העלות הכוללת, איך מחזירים את הכסף והאם ההחזר מתאים להכנסה הקיימת.

מעדיפים להאזין? הנה המאמר על הלוואות חוץ בנקאיות

הלוואה חוץ בנקאית היא פשוט הלוואה שלא קיבלתם מבנק. אבל כאן נגמר הדמיון בין ההלוואות. הלוואה מחברת כרטיסי אשראי, הלוואה מקרן השתלמות והלוואה מחברת מימון פרטית הן עסקאות שונות לגמרי: מי שנותן את הכסף שונה, מי שמפקח עליו שונה, וגם המחיר והסיכון יכולים להיות שונים, לכן, כשמישהו אומר לי ״מצאתי הלוואה חוץ בנקאית״, השאלה הראשונה שלי היא: ממי בדיוק?

מי יכול לתת הלוואה חוץ בנקאית?

יש חברות כרטיסי אשראי שנותנות הלוואות, יש חברות מימון, יש גופים מוסדיים שמנהלים קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות, ומציעים הלוואות לעמיתים ויש גם חברות שמפגישות בין מי שמחפש מימון לבין הגוף שייתן את הכסף בפועל.

זה חשוב, כי השם שמופיע בפרסומת לא תמיד אומר לכם מי המלווה, לפני שחותמים, פותחים את ההסכם ובודקים מי רשום שם כמי שנותן את ההלוואה.

מי מפקח עליהם?

גם כאן לא כולם באותה קבוצה: בנקים וחברות כרטיסי אשראי נמצאים בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, גופים מוסדיים ונותני אשראי חוץ בנקאיים בעלי רישיון מפוקחים בידי רשות שוק ההון.
המשמעות עבורכם פשוטה: לא כל מי שמציע הלוואה רשאי לעשות זאת בלי רישיון או פיקוח מתאים ואם יש בעיה, צריך לדעת מול מי עומדים ולמי אפשר לפנות.
אני לא מציע לבחור הלוואה לפי שם הרגולטור, אני כן מציע לבדוק מי עומד מאחורי ההצעה, במיוחד כשמבטיחים לכם כסף מהיר בלי להסביר את התנאים.

הלוואה מקרן השתלמות או מפנסיה: מאיפה מגיע הכסף?

כשגוף מוסדי מעמיד הלוואות במסגרת ניהול קרן פנסיה או קופת גמל, הכסף יכול להגיע מנכסי החוסכים שהוא מנהל. מבחינת הקופה, זו אחת הדרכים להשקיע כסף: הגוף המוסדי אמור לקבל בחזרה את הקרן ואת הריבית, והן חלק מתוצאות ההשקעה של הקופה.
אם חלק מההלוואות לא יוחזרו, זה עלול לפגוע בתשואה, לכן גם הגוף המוסדי בודק למי הוא מלווה, ולא מאשר אוטומטית לכל מי שיש לו צבירה גדולה.

אני שומע לפעמים: ״יש לי מיליון שקל בפנסיה, למה לא נותנים לי הלוואה? אם לא אחזיר, שייקחו מהפנסיה״. זה לא עובד כך בכל מוצר: יש הבדל בין כסף נזיל בקרן השתלמות לבין כסף פנסיוני שאי אפשר פשוט למשוך, תנאי ההלוואה ויכולת ההחזר עדיין חשובים.
גם ביטוח מנהלים אינו זהה לקרן פנסיה או לקופת גמל: כשבודקים הלוואה כזאת, צריך לבדוק את הפוליסה, את הגוף המלווה ואת מקור הכסף באותה עסקה. אי אפשר להניח שאותם כללים חלים על כל המוצרים.

למה יש גופים שמעדיפים לתווך הלוואות?

לתת הלוואה עולה כסף: צריך לבדוק את הלווה, לטפל בבקשה, לתת שירות, לעקוב אחרי תשלומים ולגבות חוב כשיש בעיה. בהלוואה קטנה, ההוצאות האלה יכולות להיות משמעותיות ביחס לריבית שהמלווה מרוויח.
לכן חלק מהחברות מעדיפות לעבוד באמצעות מימון ממקור אחר, או לחבר את הלקוח לגוף שמעמיד את האשראי בפועל. זו עוד סיבה לבדוק מי רק משווק לכם את ההלוואה, ומי באמת נותן אותה.

ומה עם תקרת הריבית?

יש בישראל חוק אשראי הוגן. החוק קובע, בין היתר, מגבלות על עלות האשראי בהלוואות שהוא חל עליהן. תקרת העלות הרגילה להלוואה בשקלים מחושבת לפי ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות אחוז, זו תקרה בחוק, לא הריבית שכדאי להסכים לשלם.
יש לחוק גם סף סכום וחריגים: הסף נכתב במקור כמיליון שקל במונחי שנת 2007 ועודכן מאז, לכן לא נכון להגיד שכל הלוואה מעל מיליון שקל היא ״ללא פיקוח״, צריך לבדוק איזו עסקה עומדת על הפרק ואילו הוראות חלות עליה.

ועוד דבר: תקרת הריבית אינה מיוחדת רק להלוואות חוץ בנקאיות, חוק אשראי הוגן חל, בעסקאות הרלוונטיות, גם על מלווים בנקאיים. ההבדל בין הגופים המפקחים הוא נושא אחד; תקרת העלות שקבועה בחוק היא נושא אחר.

האם הלוואה חוץ בנקאית יקרה יותר?

לפעמים כן. לפעמים לא.
הלוואה ללא בטוחה ללקוח שהמלווה רואה בו סיכון עשויה להיות יקרה, לעומתה, הלוואה דרך גוף מוסדי, במסגרת חיסכון קיים, עשויה להיות זולה יותר מההצעה שקיבלתם בבנק. אי אפשר לקבוע את המחיר רק לפי הכותרת ״בנקאית״ או ״חוץ בנקאית״.
מה שאני מבקש לראות הוא הצעה כתובה: כמה כסף מקבלים, מה הריבית, האם יש הצמדה, כמה משלמים בכל חודש וכמה מחזירים בסך הכול: אם משווים שתי הצעות, משווים אותן על אותו סכום ולאותה תקופת החזר.
החזר חודשי נמוך אינו אומר שההלוואה זולה. לפעמים פשוט פרסו אותה ליותר שנים.

האם ההלוואה מופיעה באובליגו ובנתוני האשראי?

הלוואה מגוף מוסדי בדרך כלל לא נרשמת כחלק מהאובליגו של חשבון הבנק שלכם, זה אחד ההבדלים שאנשים מחפשים כשהם בודקים אפשרות למימון דרך קרן השתלמות או מוצר פנסיוני.
אבל האובליגו בבנק ומאגר נתוני האשראי של בנק ישראל הם לא אותו דבר. לגבי דיווח למאגר, צריך לבדוק את הגוף ואת ההלוואה המסוימת. אותו דבר נכון לגבי הלוואות מחברות כרטיסי אשראי ומחברות מימון. אני לא ממליץ להסתמך על משפט כללי כמו ״הלוואה חוץ בנקאית לא מופיעה בדירוג״.

מתי אני חושב שכדאי לבדוק הלוואה?

כשיש מטרה ברורה לכסף, ויש דרך סבירה להחזיר אותו. למשל, החלפה של הלוואה יקרה בהלוואה זולה יותר יכולה לעזור, אם בודקים את העלות הכוללת ולא רק את התשלום של החודש הבא.
לעומת זאת, אם לוקחים הלוואה כדי לשלם את ההוצאות השוטפות, ובחודש הבא שוב יחסר כסף, ההלוואה לא פתרה את הבעיה. היא הוסיפה עוד תשלום קבוע.
כדאי לבדוק גם מה קורה אם ההכנסה יורדת, אם יש הוצאה לא צפויה, או אם רוצים להחזיר את ההלוואה לפני הזמן. אלה לא שאלות ששואלים רק אנשים שחוששים מהלוואות. אלה שאלות ששואל מי שרוצה לנהל את הכסף שלו.

למה ישראל היא שוק אשראי מעניין?

בהרצאה של מנכ״ל קפטן קרדיט, מקבוצת דן אנד ברדסטריט, הוצג נתון שלפיו בישראל נגבים בסופו של דבר כ־80% מכספי ההלוואות, כולל הליכי גבייה, לעומת כ50% בארצות הברית. מדובר בנתון על שוק האשראי כולו, ולא על הלוואות פנסיוניות דווקא.

מנקודת המבט של מי שמעמיד אשראי, שיעור גבייה כזה הוא חלק מהסיבה שהשוק הישראלי יכול להיות אטרקטיבי, זה לא אומר שכל הלוואה תוחזר, ולא אומר שהסיכון של הגוף המלווה הוא אפס. זה כן מסביר למה צריך להסתכל על אשראי גם דרך העיניים של מי שנותן את הכסף, ולא רק דרך השאלה כמה ריבית הלווה משלם.

הבדיקה הכי פשוטה: האם החברה נסחרת בבורסה?

אחרי יותר מעשרים שנה בתחום ההלוואות, אני מכיר את המציאות: אדם שזקוק לכסף עכשיו לא יתחיל לחפש רישיונות, לקרוא סעיפים ולבדוק מאגרים ממשלתיים, הוא לחוץ ואם לא יקבל הלוואה במקום אחד, הוא עלול להמשיך גם לשוק האפור.

גם לבקש מהמלווה להציג רישיון לא תמיד יעזור, מי שאין לו רישיון יכול לומר: “תן לי יומיים, אני אביא לך את האישור”. בינתיים הלחץ של הלווה רק גדל, ואחרי יומיים הוא כבר עלול לומר: “עזוב את הרישיון, רק תן לי את הכסף”, לכן אני מציע בדיקה הרבה יותר פשוטה: חפשו בגוגל אם החברה נסחרת בבורסה.

לא צריך לבקש ממנה מסמכים ולא צריך לחכות לאף אחד, אם היא נסחרת, תמצאו עליה מידע באתר הבורסה, דיווחים כספיים ומידע ציבורי, אם אינכם מצליחים למצוא אותה כחברה ציבורית, מבחינתי זה דגל אדום!

גם פיקוח ורישיון אינם ערובה: סלייס הייתה גוף מפוקח ובעל רישיון, ובכל זאת נעלמו בפרשה כ־900 מיליון שקל מכספם של אלפי חוסכים, לכן, כשצריך לבחור גוף להלוואה, אני מעדיף גוף מפוקח שגם נסחר בבורסה.

זה לא מבטיח שאי אפשר להיפגע, אבל עבור אדם שנמצא בלחץ וצריך כלל אחד ברור: לא מצאתם את החברה בבורסה? אל תיקחו ממנה הלוואה.
הלוואה היא לא דבר רע, היא גם לא כסף חינם, צריך לדעת ממי לוקחים אותה, למה לוקחים אותה ואיך מחזירים אותה.
רוצים לבדוק אם יש אפשרות להלוואה דרך החיסכון הפנסיוני או קרן ההשתלמות שלכם? בפיקסמן נבדוק את המוצרים הקיימים ואת האפשרויות הרלוונטיות. אישור ההלוואה והתנאים נקבעים על ידי הגוף המלווה.

שאלות נפוצות

האם כל הלוואה חוץ בנקאית יקרה?

לא. המחיר תלוי בסוג ההלוואה, בגוף המלווה, בתנאים שלכם ובבטוחות, אם ישנן. צריך להשוות הצעות בפועל.

האם חברת כרטיסי אשראי נחשבת חוץ בנקאית?

היא אינה בנק, אבל חברות כרטיסי האשראי נמצאות בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. לכן המילה ״חוץ בנקאית״ לבדה לא מספרת לכם מי הרגולטור.

אם יש לי הרבה כסף בפנסיה, חייבים לאשר לי הלוואה?

לא. הגוף המלווה בודק גם את תנאי המוצר ואת יכולת ההחזר שלכם.

האם הלוואה דרך גוף מוסדי מופיעה בחשבון הבנק?

בדרך כלל היא אינה חלק מהאובליגו בחשבון הבנק. את שאלת הדיווח למאגר נתוני האשראי צריך לבדוק בנפרד מול הגוף שנותן את ההלוואה.