כשאנו פונים לחברות הביטוח או לבתי ההשקעות כדי לקבל הלוואה על חשבון החיסכון הפנסיוני שלנו, ברוב המקרים, הם יסכימו לבדוק את הבקשה, אך סביר להניח שמרביתם יסרבו להעניק לנו את ההלוואה, או שיענו באופן חלקי לבקשת ההלוואה בתנאים מחמירים.
האפשרויות שעומדים לרשותנו כדי לקבל הלוואה מהמוסדיים, משתנה בין חברה אחת לשנייה.
הסיבות לשינויים אלו, נובעת מאסטרטגיה של הנהלת החברה או רגולציה מחמירה: לדוגמה, סביר להניח שבבתי השקעות, תהיה מדיניות יותר מחמירה בכול הנוגע לקבלת הלוואה, בגלל רגולציה נוקשה יותר.
חברה שרוצה להשיג תשואה עודפת לחסכונות הפנסיוניים, תשתדל להקטין עד כמה שאפשר את ההלוואות שהיא מעניקה לעמיתים.
חברה שמעניקה הלוואות לעמיתים, היא תשיג תשואה נמוכה יותר, בדרך כלל, מחברה שלא מעניקה כלל הלוואות לעמיתיה.
אף חוסך, לא ירצה להעביר את הקופה הפנסיונית שלו, לחברה שמעניקה תשואה בגובה של 2% לשנה, בגלל הלוואות נמוכות, שהיא מעניקה, לכן ישנם חברות שבחרו להעניק הלוואות לעמיתים בריבית גבוהה, של כ-6% לשנה וזאת כדי להגדיל את התשואה לעמיתים.
למזלנו, כיום הרגולציה פתחה את השוק ואפשרה לנייד את החסכונות הפנסיוניות שלנו בין חברות הביטוח ובכך לשפר את התנאים שלנו.
בדרך כלל היוזמה מגיע מצד סוכני הביטוח שמועסקים ע"י חברות הביטוח.
אבל זה לא הכרח במציאות.
ניתן לחשוב על סיבות נוספות, כמו האפשרות לקבל הלוואה בתנאים טובים יותר.
האפשרות לנייד קופה פנסיונית בין המוסדיים, אינה פוגעת בתנאי הביטוח.
היא מאפשרת לשמר את המצב הקיים, מבחינת ותק וביטוח, מלבד מקרים יוצאים מהכלל, כמו ביטוחי מנהלים וותיקים עם מקדם פנסיוני מובטח* וגם כאן ישנם חריגים ולכן צריך לבחון כול מקרה לגופו.
יש לזכור שבמידה וסוכן פנסיוני יפגע לעמית בתנאי הביטוח שלו בעת ניוד קופה פנסיונית, הוא חשוף לתביעה מצד העמית ולכן רובצת עליו אחריות כלפי הלקוח שלו, בעת ניוד הקופה לחברה אחרת.
מניסיוננו מרבית ההתנגדויות והחששות מגיעות דווקא מעמיתים, שיש ברשותם קרן פנסיה שנמוכה מ100 אלף שקלים.
עמית שהגיע לגיל פרישה עם חיסכון פנסיוני בגובה של עד 100 אלף ש', כלל לא יקבל פנסיה, אלה יקבל את כספי החיסכון שברשותו, בסכום חד פעמי וזאת מהנימוק של חוסר הכדאיות הכלכלית למוסדיים, בכול מה שקשור לניהול הפרשות כספי קצבת פנסיה לעמית, בגובה נמוך, מדי חודש בחודשו..
מרבית החוסכים, חוששים לעשות את הצעד הזה, של העברת קרן הפנסיה לחברה אחרת, מפחד פן תפגע להם הפנסיה, שכלל לא בטוח שיקבלו אותה כשיזדקקו לה, מסיבות שונות.
הסיבות יכולות להיות מגורמים חיצוניים שלחוסך כלל אין השפעה עליהם והם נובעים מאירועים כלל עולמיים, כמו מיתון עולמי שיוביל לתשואות ליליות וירידה בגובה החיסכון.
אסונות דמוגרפיים כפי שמתרחשת כיום באירופה המערבית, שהובילה לירידה בילודה ולהזדקנות מואצת של האוכלוסייה.
אירועים אלו מובילים לגירעונות אקטוארים בקרנות הפנסיה, משום שאין מספיק צעירים שיפרישו כספים לקרנות הפנסיה
כדי להקטין את האפשרויות שקרנות הפנסיה ייכנסו לגירעונות אקטוארים, הפיקוח על הביטוח התערב וחייב כול עובד, בין אם הוא שכיר או עצמאי, להפריש לקרנות הפנסיה.
כדי לבטל או להקטין את הגירעונות האקטוארים, מדינת ישראל מעבירה כספי מיסים של הציבור, כדי לכסות גירעונות אלו בקרנות הפנסיה, קוראים לזה בשם "אגרות חוב מיועדות", את החוב של אגרות החוב מנפיקה הממשלה, שאותה יממנו הדורות הבאים.
השאלה כמה זמן ייקח עד שיקום ראש ממלה שיפסיק את החגיגות של קרנות הפנסיה על חשבון כספי הציבור…?
הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, טרפד עד כמה שיכל את האפשרויות של העובד להפריש לתוכנית חיסכון אלטרנטיבית, כמו ביטוח מנהלים לקצבה.
מאידך, אין שום ארובה או אבטחה לכך שהמודל של העסקה הנוכחי יהיה זהה למודל העסקה בעתיד.
חברות סטרטאפ, טכנולוגיות כמו למשל חברתFiverr (בעברית: פָיְיבֶר(, שהוכיחו כבר כי קיימות אפשרויות העסקה שונות והתארגנויות שיכולות לשנות מקצה לקצה את מודל העסקה הנוכחי, כמו חיבור בין עובדים שיושבים בקצוות שונים של העולם…
ברגע שמודל העסקה ישתנה בקנה מידה רחב, כך שלא יתאפשר הפרשות של העובדים לקרנות הפנסיה, בגובה הרצוי, כמו שקורה בתחום ההייטק, בו כול אחד, יכול להרוויח כספים בלי הצורך להצהיר על כך, פחות אנשים יפרישו כספים לטובת קרנות הפנסיה, מה שיוביל לקריסת המודל של קרנת הפנסיה, כפי שקרה כבר בעבר עם קרנות הפנסיה הוותיקות.
כבר חכמינו כתבו:
" מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש"
(קהלת א', ט').
איני מבין את אותם לקוחות שנמנעים מלהטיב את מצבם בהווה וליהנות מהחיסכון הפנסיוני שברשותם ע"י קבלת הלוואה בריבית נמוכה משל הבנק, בטענה שבעוד שלושה עשורים, זה ירע את מצבם הפנסיוני.
לאור השאלות שעומדות לפתחו של החוסך בקרן פנסיונית ואי הוודאות, כדאי לקחת את כול התחזיות העתידיות בעירבון מוגבל…
