מרבית הציבור יעדיף לקחת הלוואה לכל מטרה בריבית גבוהה ומלבד שלא יחייבו אותו לתת ביטחונות לשעבוד להלוואה כמו דירה, או כול נכס אחר.
החשיבה הרציונלית של הציבור, מאחורי תפיסה זו, היא המחשבה, שכאשר אתה לוקח הלוואה לכול מטרה, ללא ביטחונות, אתה לא מסכן את הרכוש שלך ואילו אם תשעבד לדוגמה את הדירה שלך, להלוואה בתמורה לקבלת ריבית מופחתת, אתה למעשה מסכן את רכושך, את הדירה שלך.
הלך רוח זה, הוא חסר ביסוס עובדתי.
כול חברת הלוואות, בתרם תעניק ללווה את ההלוואה החוץ בנקאית, כמו הלוואה אקספרס לכול מטרה, הלוואה לרכישת רכב או הלוואה חוץ בנקאית לשכירים, קודם תבדוק את מידת העושר של הלווה, מבחינת רכוש ואמצעים כלכליים.
חברת ההלוואות, תעניק ללווה הלוואה חוץ בנקאית, בהתאם למצבו הפיננסי של הלווה וליכולתו להחזיר את ההלוואה.
זו הסיבה שחברות ותאגידים פיננסיים אחרים, תמיד מעניקים עדיפות לסקטורים חזקים במשק בעת מתן הלוואה, כמו לדוגמה: הלוואות לעובדי מדינה או הלוואות למורים ואפילו הלוואות לסטודנטים, בידיעה שההורים, בדרך כלל, יסייעו לסטודנטים לשלם את ההלוואה שלקחו לטובת הלימודים…
במילים אחרות, כשחברת ההלוואות, מעניקה ללווה את ההלוואה לכול מטרה, ללא בטחונות, לה הוא זקוק, היא כבר יודעת אם בבעלות הלווה דירה או שהוא שוכר אותה, כמה רכבים בבעלותו וכו'…
ובהתאם לכך הם מתאימים את תנאי ההלוואה לכול מטרה, אותה יקבל הלווה בריבית, שתצדיק כביכול את הסיכון שלקחה על עצמה חברת ההלוואות, שיכולה להיות גם חברת הלוואות חוץ בנקאית, שמעניקה הלוואה חוץ בנקאית, דרך כרטיסי אשראי, או חברת אשראי חוץ בנקאית אחרת כמו המוסדיים או תאגידי הבנקאות…
ובמידה וההלוואה תהיה ללא ביטחונות, סביר שהריבית על ההלוואה תהיה גבוהה יותר.
למעשה מי שיעשה את כול הטעויות האפשרויות, יהיה הלווה, במידה ויעדיף במקום להביא ביטחונות לשעבוד, על מנת להקטין את הסיכון של חברת ההלוואות, היינו את הריבית השנתית שהלווה ישלם, הלווה יעדיף לא לשעבד את הנכס שברשותו ולשלם מחיר גבוהה בריבית על ההלוואה…
אבל צפוי ללווים אלו, שלקחו את ההלוואה לכול מטרה ללא ביטחונות, "הפתעה": נחשו מה יקרה אם הלווה לא יעמוד בהתחייבותו, לשלם את ההלוואה מדי חודש, במועדם?
מרבית הלווים חותמים כיום על שטר חוב, שמאפשר לחברת ההלוואות לפנות ישירות להוצאה לפועל, עם שטר החוב ולבקש לממש את שטר החוב, במידה והלווה לא יעמוד בהתחייבותו לשלם את ההלוואה מדי חודש בחודשו.
ומה תהיה התוצאה של מהלך זה?
לווה שלקח הלוואה בריבית גבוהה ולא עמד בהתחייבויותיו לשלם את הריבית במועד בגלל גובה הריבית, יאלץ לוותר על רכושו…
אז לא היה כדאי בחשיבה לאחור, לחשוב אחרת?
לבוא אם הרכוש ולהציע לחברת ההלוואות, לשעבד את הרכוש בתמורה לקבלת הלוואה בריבית נמוכה, כדי שיוכל לעמוד בהתחייבות לשלם את ההלוואה במועדה?
או כפי שאומר הפיוט: "סוף מעשה, במחשבה תחילה".
