השבוע הגיע אלי לקוח שביקש לקחת הלוואה. הוא התלבט בין ריבית משתנה צמודה לפריים לבין ריבית קבועה צמודה למדד. על הנייר, ההצעה של הריבית הקבועה נראתה מפתה: המספר היה נמוך יותר מהריבית המשתנה, והשם “קבועה” נשמע יציב ובטוח.
אבל כאן נכנסת לתמונה האינפלציה. מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב־0.7% והאינפלציה ב־12 החודשים האחרונים עומדת על 2.9%, קרוב לגבול העליון של יעד בנק ישראל. כשבוחנים לעומק, ריבית קבועה צמודה למדד היא לא באמת קבועה: הקרן מתעדכנת לפי המדד, וכשזה ממשיך לטפס, גם ההחזר מתנפח. במילים פשוטות: זה נראה זול היום, אבל עלול להתברר כיקר מאוד מחר.
לכן עצרתי אותו. הסברתי שהריבית המשתנה צמודת הפריים, למרות שהיא גבוהה יותר כרגע, עשויה דווקא להשתלם בטווח הקרוב. למה? כי בנק ישראל לא פועל לבד. אם יו"ר הפד ג'רום פאוול יוריד את הריבית בארה"ב, גם כאן לא יוכלו להחזיק ריבית גבוהה לאורך זמן, אחרת השקל ייחלש מדי. כלומר, יש סיכוי טוב שהפריים יירד בשנה הקרובה, והחוב שלו יהפוך זול יותר.
בסוף הלקוח יצא עם החלטה מודעת: לא ללכת שבי אחרי מספר יפה שמתחבא מאחורי “צמוד למדד”, אלא להבין את התמונה הגדולה, אינפלציה, ריבית והקשר ההדוק בין ישראל לארה"ב.
