הבוקר פנתה אליי אישה צעירה, בת 27, רווקה מתל אביב.
היא ביקשה הלוואה של 30,000 ש"ח דרך קרן הפנסיה שלה כדי לטוס לאירופה ולבקר קרובי משפחה.
היא סיפרה לי שבכל פעם שניסתה לקבל הלוואה מהבנקים, נדחתה.
לדבריה, פקידה באחד הסניפים אפילו אמרה לה שהיא "ברשימה השחורה".
וזאת למרות שיש לה חיווי אשראי ירוק ודירוג אשראי גבוה.
אמרתי לה דבר פשוט: אני לא עובד לפי סיפורים.
בואי נבדוק.
פתחנו את דוח נתוני האשראי מבנק ישראל ואז הכל התבהר.
בעבר היה לה חשבון בבנק הדואר.
לפני כשנתיים עברה לבנק איגוד, שהתמזג מאז עם בנק מזרחי.
אבל בנק הדואר, כמו במקרים רבים אחרים, לא דיווח לבנק ישראל על קיום החשבון והפעילות שבו.
בנק ישראל אף קנס את הדואר על כך ב־100 אלף ש"ח.
מבחינת מערכת נתוני האשראי, היא לא קיימת לפני שנתיים.
ולכן, למרות שהתנהלה בצורה אחראית, אין לה עומק אשראי של 3 שנים.
וזה מה שחוסם אותה מאשראי רגיל.
בבדיקה שעשינו הסתבר שהיא יכולה לקבל הלוואה של 84 אלף ש"ח.
הרבה מעבר למה שביקשה.
היא אמרה לי: אני רוצה רק 27,000 ש"ח.
שאלתי: ומה יהיה בשנה הבאה כשתבקשי עוד?
היא ענתה שתפנה אליי שוב.
אמרתי לה: תעזבי.
בואי נחשוב חכם.
לקחנו הלוואה של 84 אלף ש"ח מהפנסיה ל־7 שנים.
27,000 ש"ח מיועדים לטיול.
את יתרת הסכום 57,000 ש"ח, הפקדנו בתוכנית חיסכון פנסיונית לטווח ארוך.
בעוד 40 שנה, סכום זה צפוי להפוך ל 453,000 ש"ח.
חיסכון נזיל, נושא ריבית, בלי לרדוף אחרי הלוואות כל שנה מחדש.
לפעמים אנשים לא מבינים למה אני מתעקש לבדוק לעומק.
אבל כשאני מצליח לפתור משהו שאחרים פסלו מראש, ולהפוך הלוואה להזדמנות לצמיחה, זה שווה הכל.
כי השקעות משעממות הן ההשקעות הטובות.